גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עשר שנים בשותפות עם פישמן הייתי בתסמונת שטוקהולם"

שיחה עם יו"ר "גלובס" אלונה בר און ● העילה: לקראת הקמת "חומת תשלום" לאתר העיתון; בפועל: שיחה על עיתונות ● הדיאלוג המלא ונטול התנאים המוקדמים – בפודקאסט "אוף דה רקורד"

אלונה בר און / צילום: אופיר פרץ , גלובס
אלונה בר און / צילום: אופיר פרץ , גלובס

לפני פתיחתו, נסביר שהראיון הזה הוא עיתונאי לגמרי. יו"ר ומו"לית "גלובס" אלונה בר און לא הציבה לפניו או אחריו שום מגבלות, או כפי שאנו נוהגים לומר ב"גלובס" - קבלו גילוי מלא. (הטקסט הבא אינו מקיף את מלוא השיחה. לראיון המלא האזינו לפודקאסט)

קנית עיתון לפני שנתיים וחצי, ונהוג לחשוב שבישראל זה לא מכשיר לעשיית רווח, אלא לצבירת כוח וקשרים פוליטיים עם מינוף שיכול אולי לסייע בעסקים אחרים. למה את בביזנס הזה?

"קודם כול, זה לא רק אני. יש לי שותפה בשם ענת אגמון, והסיבה לרכישה הייתה אחרת. נכנסתי לתהליך כינוס נכסים שעשו ל"גלובס", סביב פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, שהיה בעל השליטה הקודם (משפחת בר און החזיקה אז במניות המיעוט - ד"ו). כונסי הנכסים של הבנקים עשו מכרז למכירת "גלובס", שבו ניצח אוליגרך לא מוכר בשם דויד דוידוביץ', שהנציג שלו היה ניר חפץ. והידיים האלה היו בעיניי כל כך לא תקינות, שבלי ממש לתכנן נכנסתי פנימה ובסוף רכשתי אותו בעצמי.

"הרגשתי שאני הילדה עם האצבע על הסכר, אני יכולה עכשיו להילחם ולהציל את 'גלובס' מאוליגרך ומניר חפץ, בימים שיוצא תיק ‭ ,2000‬או יכולה להיות זאת שנותנת למשהו לא תקין בעיניי לקרות. כאן אבא שלי ז"ל נכנס לתמונה. באמת פחדתי לעלות מתישהו לשמיים ושהוא ירדוף אחרי עם לום על כך שלא עשיתי כשיכולתי".

למה את חושבת שהעיתונאים היום ב"גלובס" שונים מאותם עיתונאים שאת מבקרת?

"הביקורת שלי היא לא אישית והיא לא פר-פרט, אבל יש לי דוגמה אישית. הרבה שנים הייתי שותפה של אליעזר פישמן, ובעשר השנים הראשונות הייתי בסוג של תסמונת שטוקהולם, חשבתי שזה בסדר. אני לא חושבת שהבעיה היא בעיתונאים כאישיות, אני חושבת שהבעיה היא במקצוע שלא נלמד פה, באתיקה שלא קיימת, בכללי השיח שלא הוגדרו. במידה מסוימת, העיתונאים קצת מעדיפים להיות במקומות נוחים מאשר במקומות אתיים".

אז יבואו עיתונאים מכלי תקשורת אחרים ויגידו שתתחילו אצלכם בבית, תעשו גילוי מלא על כל עסקיה של המו"לית ואז תדרשו מאחרים לבוא ולעשות את זה. אנחנו עושים את זה?

"באמת אחד הנהלים הראשונים שהחלנו ב'גלובס' היה גילוי מלא, וקודם כול שינוי ונטישת המילה 'נאות'. היא לא ברורה. נאות בעיני מי? עד אז היה גם רק גילוי נאות, בקטן, בסוף כתבה, משפטון. בדר"כ בדברים חיוביים שקשורים בעסקים או בפילנתרופיה של הבעלים, ואם זה בדברים שליליים אז רק כשהיה מוצמד אקדח לרקה או כשכבר היה מגוחך לא לכתוב. בנוסף, לא כתבו על המו"ל ובעצם נתנו הגנה מוחלטת לבעלים מטוב ועד רע. חוץ מזה, אנחנו מפרסמים פעם בשנה דוח אמון, ותמיד אפשר לראות אותו, ובו אנחנו כותבים את האינטרסים העסקיים גם שלי וגם של ענת אגמון".

ישנה גם ביקורת הפוכה שאומרת שאולי הלכנו, כעיתון, עם הכיוון הזה רחוק מדי. לדוגמה, בעניין חזקת החפות. למה צריך להגן על חשודים?

"העיתונות, כחלק מבעיית התפקוד שלה, התרגלה לקבל כתבי דין כלשונם. אנשים הבינו את זה, והם פונים לבתי משפט רק לצורך הפרסום בעיתון עם הגנת לשון הרע, והעיתונות באמת מפרסמת בלי לשאול שאלות כמו את מי זה משרת. המשטרה עושה דברים מאוד דומים עם פרסום מעצרים וחשודים, והעיתונות משתפת עם זה פעולה בלי לראות את עוצמת הפגיעה שלה במסוקרים. אם היא הייתה באה ואומרת הבן אדם זוכה באותו היקף פרסום שבו סוקר הסיפור המקורי - אז מילא. אבל היא לא עושה את זה".

"אנחנו לא חושבים שאנחנו יודעים הכול"

בואי נדבר על חומת התשלום. מי שרוצה לדוגמה לקרוא מה עשו המניות שלו נכנס לאתרים ייעודיים, ולמי שרוצה לקרוא דעות יש את הפייסבוק והטוויטר. מה יש ב"גלובס" שיגרום לאנשים לשלם כסף?

"רשתות חברתיות הפכו להיות מקום לדעות קיצוניות. אני רואה בעיתונות היום תשובה לפייק ניוז. זה מידע שהוא הולך ונהיה יותר ויותר בדוק ואמין, שהגיוון הוא חלק מאוד משמעותי בו, והוא אמור בסופו של דבר לשקף את האוכלוסייה בישראל. אנחנו נציע את תמונת המציאות הישראלית, ואנחנו גם נסביר למה זאת התמונה".

זו נשמעת כמו שאיפה לחזור לאיזו ניטרליות, והשאלה היא אם במציאות של‭ 2020 ‬הדבר הזה יכול בכלל לעבוד. אם ניקח לדוגמה את "הארץ", ואני אומר את זה על סמך אינטואיציה בלבד - חלק גדול מהגרעין שמחזיק את העיתון מורכב משמאלנים שמוכנים לשלם כדי לשמר את הגחלת לוחשת. "גלובס" למעשה מכריז על עצמו כעל משהו שהוא בדיוק ההיפך, שהוא לא מתחייב לשום אג'נדה. זה בכלל אפשרי כיום?

"זה לא אומר לחזור לפעם, ובגלל זה אני גם לא אומרת מילים כמו עטרה ליושנה, כי גם פעם לא הייתה שקיפות בכלל. היום אנחנו בעולם של שקיפות, אז אני מאמינה שעיתון צריך להסביר את השיקולים שלו, לנמק את עצמו, להסביר למה הוא מתעדף, אבל להציע תעדוף. הרשתות החברתיות לא הציעו תעדוף לפי מה שחשוב. אני מאמינה - ואגב, המהלך של חומת התשלום, יכול גם להוכיח שאני טועה - שיש חלק לא מבוטל במדינת ישראל שכן היה רוצה לקבל שיקוף של המציאות, ולא רק שיקוף של החברים שלו".

אני שומע כאן ביקורת.

"אני מסכימה עם מה שאמרת על 'הארץ', שהוא עיתון שאני מעריכה ומכבדת. הוא קצת כזה. אז יהיה שם איזה ימני מחמד, או שניים, אבל בגדול, אנשים באמת מאוד נאמנים לו כי הוא מייצג את עמדתם".

עזבי את הימין והשמאל, בואי נדבר אפילו על "דה מרקר", שהוא המתחרה הישיר שלנו. זה עיתון שהאג'נדה שלו היא שמאל-ימין קלאסי במובן הכלכלי. גיא רולניק הוביל במשך שנים ארוכות תפיסה שאומרת שלעיתון יש אג'נדה מסוימת מאוד כלפי ריכוזיות ובעלי הון, וזה הציר שסביבו הם נעים. איזו אלטרנטיבה אנחנו מציעים?

"אלטרנטיבה שאני מקווה לחשוב שהיא לפחות קצת יותר צנועה, אבל אני קודם כול אגיד שרולניק עשה עבודה מדהימה, והוא נראה לי האיש הכי משמעותי בתקשורת ב-‭20‬ השנים האחרונות. אז אותו אני בוודאי שלא יכולה לבקר, אבל התפיסה שלי היא אחרת במובן הזה שאנחנו לא חושבים שאנחנו יודעים הכול. אני גם לא יודעת להגיד היום ימין כלכלי או שמאל כלכלי, זה התערבב נורא. אגב, גם כמו הפוליטי והמשפטי, זה סופר-מעורבב. לכן, עוד יותר קשה היום לבוא ולהגיד 'אני כזה'".

אני אמקד את השאלה: אין לך חשש להפוך לפרווה?

"לא, אין לי חשש להפוך לפרווה. אני לא מאמינה במודל הזה שאתה מקצין את המציאות בשביל קליק-בייטים, וכביכול אתה מרוויח כסף. הוכח בלא מעט עיתונים שזה לא מרוויח כסף, אז למה לעשות את זה? בוא נעשה תוכן איכותי ונסמוך על הקהל שיבין את זה".

"בארגון הזה כמעט שלא היו נשים בהנהלה"

לאחרונה את מושכת אלייך הרבה אש. אחת הטענות היא שהפכת את העיתון לימני. זה קרה סביב רצף אירועים. הראשון, היה טור של גיל ברינגר על הלכת האפרופים. אחר כך, פרויקט אמון הציבור במערכת המשפט שהוביל למסקנה הסטטיסטית שהציבור לא מאמין בה כל כך, וזה ממשיך בדמויות מזוהות פוליטית כמו אלירז שדה שמהדהדים ומפארים את "גלובס" בטוויטר. זה מקרי?

"כשרכשנו את 'גלובס' הגדרנו חזון וערכים. אחד מהם היה שהוא ללא אג'נדה פוליטית וכלכלית מובהקת, והוא בא לייצר שיחה. ויש שם עוד ערך: ניתן מקום וכבוד למגוון דעות, מגזרים ואינטרסים. וקשה לקחת מערכות שבסופו של דבר הן הומוגניות, מהמון בחינות, ולשנות אותן. אני אתן דוגמה לפני הימנים. נשים, כי זה הכי קרוב אלי. בארגון הזה כמעט שלא היו נשים בהנהלה. כשהגעתי, עורכת 'ליידי גלובס' הייתה האישה החזקה היחידה בתוך המערכת. מה קרה מאז? העורכת היא אישה ובהנהלה יש‭ 70% ‬נשים. המקום השני שעשינו בו תיקון היה היחס למערכת המשפט. ברגע שהיא הפכה להיות כל כך פוליטית, אז הדיווח הפך להיות פוליטי ובעיניי היה צריך לאזן אותו".

אני אחשיד אותך בהיתממות. אני אומר משהו אחר: שבעצם זה שעושים מוסף כזה וממסגרים אותו כפי שמוסגר, מתכתבים עם נרטיב שנוח מאוד לנתניהו. זה לא אומר שהביקורת לא נכונה, זה אומר שעיתוי פרסום הביקורת הוא סוג של שיתוף פעולה עם הדבר הזה.

"השיקול הזה הוא מבחינתי לא עיתונות. תמיד יש אינטרסים. אני חושבת שהתפקיד של 'גלובס' הוא לא להיות עיתונות שמונעת מקומוניקטים, כפי שהיא הייתה, ולא מסחיטה באיומים, אלא להסתכל על המציאות ולהגיד שיש כאן בעיות ושאנחנו צריכים להציף אותן.

"יש בעיית אמון. נתניהו אולי מזין אותה, אבל הוא זיהה משהו קיים. ואני אציע אלטרנטיבה על ההסתכלות הזאת. כל עוד זה פיל בחדר ואף אחד לא מדבר על זה, אז אפשר לעשות המון נזק. אני יכולה לספר לך שאנחנו מוזמנים לאחרונה לימי עיון של משרד המשפטים והפרקליטות כדי לדבר על אמון, והם מחלקים את הגיליון של 'גלובס'. אז משהו יצא, יצרנו את השיחה הזאת, שתגרום גם להם להסתכל קצת אחרת על עצמם, ובסופו של דבר גם אי אפשר יהיה לעשות בזה שימוש לרעה".

אני מרשה לעצמי לומר שאת חיה בתחושה שאם היית גבר היה לך יותר קל, בעולם הזה של העיתונות, וגם העסקי. אני טועה?

"זה בעיני חד-משמעי, בפרט כי אני מגיעה מתעשיות אחרות. ראיתי ענפים אחרים, הייתי גם בפיננסים וגם בנדל"ן, ורמת השוביניזם שאני חווה מהעולם הסופר-ליברלי, 'מקבל ופתוח' של התקשורת, הוא חסר תקדים מבחינתי. אומרים עלי עכשיו 'איך היא תסגור עסקאות עם מפרסמים'. יש לא מעט קריירה ולא פחות הישגים עסקיים מאחורי, ו-וואלה, זה טיפה יותר דרמטי מאשר לסגור עסקה עם מפרסם. זה שוביניזם מסוג מהנחותים שראיתי, וכן אני מרגישה את זה המון, אני חושבת שגם נעמה (סיקולר, עורכת "גלובס". ד"ו). מרגישה את זה המון, נעמה גדלה בעולם העיתונות אז היא לא ידעה שפה זה חריג, ומי שגדל בעולם העיתונות משוכנע שהוא ליברל גדול, ומאוד פתוח למגוון דעות".

***גילוי מלא. אלונה בר און, יו"ר ומבעלות השליטה ב"גלובס", התארחה בפודקאסט - אוף דה רקורד - שיחות עם האנשים שעושים את התקשורת בישראל. השיחה כאמור, הייתה ללא תנאים מוקדמים ועל פי קריטריונים עיתונאיים לחלוטין. 

מוזמנים להאזין ולעקוב אחרינו גם באפל פודקאסטס, גוגל פודקאסטס, ספוטיפיי או באפליקציה האהובה עליכם

עוד כתבות

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

יום מסחר תנודתי בוול סטריט: מדד דאו ג'ונס מחק 900 נקודות וננעל בירידות

רכבת ההרים במדדים בוול סטריט הסתיימה בטריטוריה האדומה, ושלושת המדדים המובילים איבדו 0.3%-0.1%, לאחר שבמשך היום נרשמו עליות של יותר מ-3% ● בארה"ב פועלים לאישור סיוע נוסף לעסקים קטנים

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

דעה: כדי להתמודד עם המשבר, ובכלל - חייבים להגדיל את היחס חוב תוצר

בניגוד למבקרים הקבועים, הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את השיקום הכלכלי של המשק הישראלי עם תום המשבר, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה של ישראל להתמודד עם משברים עתידיים

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית ● המשרוקית של גלובס

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

בשעה שנתניהו יחליט האם לחלץ את אל על, הסיוע לישראייר ולארקיע מתקרב

ההחלטה של רה"מ בדבר גורלה של ה"חברה הלאומית" תגיע גם על רקע הסדרי הלוואות שהמתחרות ארקיע וישראייר צפויות לקבל מהאוצר ● ועל אף זאת, חשוב להדגיש כי הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה לבצע מהלך של התייעלות מהשורש

מיצג של בית מעוקל בתוצאה ממשבר הסאב פריים, 2010. האם ארה"ב בדרך למשבר נדל"ן חריף יותר? / צילום: Mike Segar, רויטרס

חובות המשכנתאות מאיימים לכתוש את כלכלת ארה"ב הרבה אחרי שהקורונה תיעלם

בחסות חוק התמריצים החדש, רוב המפוטרים הפסיקו לפרוע את המשכנתאות החודש ● באמריקה חוששים כי שוק הנדל"ן עומד בפני קריסה

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

אפקט הקורונה: סופר-פארם סוגרת זמנית 9 סניפים

זאת על רקע ירידה משמעותית בפעילות באותם סניפים, כשבחברה העדיפו לנייד את כוח-האדם לטובת חנויות עמוסות ופעילות האונליין ● גם היצע המוצרים בסניפים ישתנה, לאור ירידה בביקוש למוצרי קוסמטיקה ולייף סטייל ועלייה בביקוש למוצרי הפעלות לילדים

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

לאחר דיון בבית הדין לעבודה: הנהלת רשת ועובדי חדשות 13 חוזרים לשולחן המו"מ

עד לסיום המו"מ תוקפא הוצאתם לחל״ת של 21 עובדי חדשות 13 המועסקים בתכניות 5 עם יעקב אילון וחדשות היום עם אלי ומירי

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

עוד קרן אשראי בדרך: 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים

קרן אשראי נוספת תספק הלוואות לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקלים ומעלה בערבות מדינה חלקית ● חשיפת המדינה לקרן הוגבלה ל-720 מיליון שקל

יומן קורונה / אילוסטרציה: גלובס

האותיות הקטנות שכדאי לעצמאים לקרוא בדרך למענק והמקרה השבדי: הצטרפו ליומן הקורונה של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

אמיר מגנר / צילום: יוגב מאיר

CyberMDX גייסה 20 מיליון דולר כדי להגן על מכשירים רפואיים מחוברים

החברה, שהוקמה ב-2017 על ידי אמיר מגנר (מנכ"ל) ומוטי שנייברג, שאינו מחזיק בתפקיד פעיל בחברה כיום, מפתחת פלטפורמת אבטחת סייבר וניהול לוגיסטי של מכשור רפואי

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

יאיר המבורגר / צילום: תמר מצפי

בצל הקורונה: מה חושבים במודי'ס על חברות ביטוח האשראי הפועלות בישראל

בססח - שבבעלות קבוצת הביטוח הראל וחברת יולר הרמס הזרה - נותרה באופק יציב לדירוג A3 שלה, בעוד שאופק הדירוג של כלל ביטוח אשראי השתנה לשלילי בדירוג זהה ● קופאס הבינלאומית, שפועלת עצמאית בישראל, עברה לאופק שלילי בדירוג A2

 

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

בשל הקורונה: האוצר ורשות שוק ההון יתירו לבנקים לספק ייעוץ פנסיוני מרחוק

הצעד נועד לסייע לענף הייעוץ הפנסיוני שהיקפו הצטמצם בשנים האחרונות ●  נכון לסוף 2018 ומאז 2007 ניתן ייעוץ פנסיוני בבנקים לכ-444.2 אלף איש, שלהם נכסים בהיקף של 187.5 מיליארד שקל

חיטוי של בית קולנוע בווהאן בסוף השבוע האחרון / צילום: Aly Song, רויטרס

הסינים יוצאים מהסגר אך מגלים שהם שבויים של החובות שצברו במהלכו

אם הביקוש העולמי למוצרים סיניים לא יעלה בחודשים הבאים, קיצוצי השכר יישארו, ומכירות העסקים הקטנים ימשיכו לרדת, חדלות הפירעון תטפס וההפסדים יחלחלו לבנקים ולחברות ההלוואות

אתר בנייה של פרויקט התחדשות עירונית בתל אביב, בשבוע שעבר. ממשיכים לבנות למרות משבר הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מריחות הזדמנות: חברות המימון החוץ בנקאי מסתערות על השוק

התפרצות הקורונה, אומרים יזמים, הכניסה את הבנקים למצב של "נחכה ונראה" בכל הקשור למימון פרויקטים של בנייה ● המרוויחות הגדולות הן חברות המימון החוץ בנקאי ● "מה שמשפיע זה הפאניקה", אומרים בשוק

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

תדברו על זה בליל הסדר: הגרלה מחודשת ל-418 דירות מחיר למשתכן

אחרי שבהגרלות קודמות של מחיר למשתכן לא היה להן ביקוש, משרד הבינוי והשיכון מוציא להגרלה חוזרת 418 דירות ב-11 ערים

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

לא פטור מלא: הממשלה אישרה הנחה של 25% בארנונה לעסקים

ההנחה משקפת 3 חודשי פטור מתשלום, אך לא פטור מלא כפי שביקשו ארגוני העצמאים במו"מ ● לטובת מתן ההנחה יועמד תקציב בסך כ-2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות