גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לשון הרע לא מדבר אל ביהמ"ש: עד כמה באמת משתלם לתבוע דיבה בישראל

החוק בארץ מקל בכל הנוגע להגשה ולניהול תביעות לשון הרע ומאפשר לתבוע כ-70 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק ● אולם מבדיקת "גלובס" עולה שלא תמיד משתלם לרוץ לביהמ"ש: מתוך 66 תביעות שהוגשו בינואר אשתקד, טרם ניתן פסק דין מנומק אחד, על אף שב-27 תיקים הדיון הסתיים

לשון הרע לא מדבר אל ביהמ"ש / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
לשון הרע לא מדבר אל ביהמ"ש / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

העליבו אתכם, פגעו בכם והוציאו את דיבתכם רעה? לא בטוח שישתלם לכם לרוץ לבית המשפט ולהגיש תביעת דיבה. בדיקת "גלובס" מלמדת כי מתוך 66 תביעות לשון הרע שהוגשו בינואר 2019, ועל אף שחלפו יותר מ-13 חודשים מאז, טרם ניתן פסק דין מנומק אחד באף לא אחת מהתביעות. זאת, גם כאשר ב-27 מהתביעות (41%) הדיונים הסתיימו.

בנוגע להגשה ולניהול של תביעות לשון הרע, החוק בארץ הוא מקל. החוק מאפשר לתבוע כ-70 אלף שקל בגין כל פרסום דיבתי, ללא צורך בהוכחת נזק. אם הפרסום נעשה מתוך זדון, החוק מאפשר לתבוע את כפל הסכום ללא הוכחת נזק. בדיקת "גלובס" מעלה כי בממוצע מוגשות יותר משלוש תביעות ליום עסקים. סכום התביעות הכולל בחודש הבדיקה המדגמי, ינואר 2019, עבר את 13 מיליון השקל, לא כולל הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין. הסכום הממוצע לתביעה עמד על 200 אלף שקל, והפיצוי הגבוה ביותר שנפסק לתובע עד כה עומד על 20 אלף שקל (לא כולל שתי תביעות שניתנו בהיעדר הגנה. במקרים אלה התביעה מתקבלת תמיד במלואה, ולפיכך התובעים קיבלו 200 אלף שקל ו-100 אלף שקל). עוד עולה כי 39 מ-66 התביעות שהוגשו בינואר אשתקד עדיין פתוחות (59%), וביתר הדיון הסתיים.

מבדיקה של 27 התיקים שנסגרו, עולה כי רובם נסגרו במסגרת גישורים והסכמות, ואף לא אחד בפסק דין מנומק. 17 מהתביעות שהדיון בהן הסתיים, הופנו לגישור מחוץ לכותלי בית המשפט. לגבי רובן לא ניתן לדעת את התוצאה, כיוון שהצדדים בחרו לשמור על סודיותן של ההסכמות. אולם במקרה אחד אנו יודעים כי התובע קיבל 700 שקל בלבד, לאחר שתבע סכום הגבוה פי 50. במקרה אחר, התובע הסכים להסתפק בתשלום של 1,500 שקל בלבד עבור הוצאות המשפט. סכום גדול יותר, העומד על 13 אלף שקל, התקבל בגישור לאחר שסוכן נסיעות תבע סכום של 300 אלף שקל.

סטטוס תביעות לשון הרע

בשתי תביעות נוספות - בגובה 100 אלף שקל כל אחת - שהדיון בהן הסתיים, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה, ללא נימוק. הראשונה, הסתיימה בפיצוי של 20 אלף שקל, והשנייה ב-7,000 שקל. עוד מתברר כי בארבע מהתביעות שהדיון בהן הסתיים, הגיעו הצדדים לפשרה בבית המשפט, בתשלום סמלי של אלפי שקלים, או לפעמים בהתנצלות רפה בלבד.

הדרך לסיום ההליך למי שמעוניין בפסק דין מנומק, איננה קצרה כלל ועיקר. הדרך ארוכה למדי חרף העובדה כי מדובר בתיקים פשוטים למדי. לא מעט תיקים שנפתחו בינואר אשתקד, נקבעו לדיון קדם-משפט במרץ עד יוני 2020, ותיק אחד נקבע לקדם-משפט ביולי 2020. כלומר, יותר משנה וחצי לאחר הגשת התביעה. תיק אחר נקבע לדיון הוכחות בספטמבר 2020.

הסכמה בתיווך בית המשפט

אחת הדוגמאות לתביעה שהוגשה בינואר 2019, והסתיימה בלא כלום כמעט, היא תביעת הדיבה שהגיש השר לשעבר, חיים רמון, נגד עורך הדין ושדרן הרדיו יורם שפטל. רמון תבע את שפטל בסכום של רבע מיליון שקל, לאחר שזה כינה את רמון בשידור כ"רמאי פתולוגי", "רמאי נמוך שכמוך", "נכלולי". שפטל אף הפליא בתיאורו, כאשר התבטא "פושע שידיו מגואלות בדם". זאת, בעקבות חלקו של רמון בהסכמי אוסלו, שאותם שפטל הגדיר "הפשע הרצחני, המתועב, המחליא והמנוול ביותר שבוצע כלפי העם היהודי מאז פשע השואה. חד וחלק".

האם התביעה השתלמה? בכתב ההגנה ובדיון קדם-המשפט המשיך שפטל לסנוט ברמון. בסוף הדיון, ובתיווך בית המשפט, הוסכם כי שפטל יאמר ברדיו: "אני חוזר בי מהדברים שאמרתי על חיים רמון בתוכניתי מיום 13.9.18, ומתנצל על כך שאמרתי עליו שהוא שקרן פתולוגי וידיו מגואלות בדם". מלבד התנצלות רפה, רמון לא קיבל דבר, והפשרה קבעה כי כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.

במקרה אחר, תבעה עורכת דין לקוח לשעבר שהוציא דיבתה ברשת הפייסבוק, בסכום של 150 אלף שקל. בסופו של דבר, שיכנע שופט בית המשפט השלום בחיפה את הצדדים להסכים לפשרה, שלפיה היא תקבל 10,000 שקל בלבד. מקרה אחר הסתיים בפיצוי של 7,000 שקל בלבד, ומקרה נוסף בהתנצלות לפרוטוקול בלבד.

תחום תביעות הדיבה מגיע לעתים למקומות הביזאר. כך לדוגמה היה כאשר עמותה בשם "אור לראי"ה - לשמירת מורשת הרב קוק זצ"ל", החליטה לתבוע את אתר החדשות החרדי "כיכר השבת" בשל כתבה שטענה כי הרב קוק התנגד ללימוד מקצועות חול. התביעה סולקה על הסף, והשופט יאיר חסדיאל מתח ביקורת נוקבת על עצם הגשת התביעה.

לדבריו, "התובעת רואה בעולמות עליונים, ובית המשפט פוסק בעולמות תחתונים. שפת התובעת שפת רזין, וטמירין ועילאין היא. בהגיונה פורחת התובעת מעל הררים של קשיים משפטיים ארציים, משל היא ישובה בכרכרתו הפלאית של הבעל שם טוב הקדוש". השופט הוסיף כי אין לעמותה כל עילת תביעה, וכי "קשה בעיניי העתקה מזירת בית המדרש לזירת בית המשפט של מחלוקות תאולוגיות כגון הא". העמותה חויבה בהוצאות ובשכר-טרחת עורך דין, בסך 7,500 שקל.

תביעה חריגה נוספת שנמצאת עדיין בחיתוליה, היא תביעה של מחנכת בבית ספר יסודי בפתח-תקווה, שהחליטה לתבוע את כל הורי כיתה ג'2 (למעט הורה אחד), שלטענתה שפכו את דמה, כדי לקבוע מי תהיה מחנכת הכיתה. לרשימת 52 הנתבעים צורפה אף מנהלת בית הספר, שלטענת המחנכת עשתה יד אחת עם ההורים. כל ההורים הגישו כתב הגנה אחד, והמנהלת הגישה כתב הגנה נפרד. נקבע דיון לקדם-משפט למרץ.

הבנה בין אוחנה לשליין

שש מתוך 66 התביעות שהוגשו בינואר 2019, הן תביעות של אנשי ציבור נגד עיתונאים או נגד תושבים שהשמיצו את התובעים ברשתות החברתיות. אך לא רק פוליטיקאים תובעים עיתונאים. חמש תביעות נוספות נגדם הוגשו על-ידי מושאי הכתבות מהמגזר הפרטי-כלכלי.

מתוך שש תביעות הדיבה של פוליטיקאים, ניתן למנות את תביעתו של שר המשפטים אמיר אוחנה נגד הסאטיריקן ליאור שליין. לאחר הקדמת הבחירות לכנסת ה-21, תבע אוחנה את שליין בסכום של 140 אלף שקל, לאחר שזה טען כי השר הצביע נגד חוק הפונדקאות ללהט"בים. אוחנה כתב בחשבון הפייסבוק שלו כי "מ-ע-ו-ל-ם לא הצבעתי נגד אף הצעת חוק להט"בית, גם כשהמשמעת הקואליציונית חייבה זאת. זה היה שקר אחד יותר מדי, שליין, ועל זה לא אשתוק. אני תובע אותך תביעת דיבה". הצדדים הגיעו להבנות עוד לפני הגשת כתב ההגנה, שבמסגרתן התחייב שליין להתנצל בשידור בפני אוחנה. שליין ניצל את מעמד ההתנצלות כדי להמשיך ולעקוץ את אוחנה. 

"תביעות דיבה הן לעשירים או במקרים עקרוניים מאוד"

עו"ד טלי ליבליך ממשרד עו"ד ליבליך-מוזר היא בעלת ותק רב בייצוג בתביעות דיבה. בין לקוחותיה נמנים העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" וכן תאגיד השידור הציבורי. לדעתה, לא משתלם לתבוע דיבה, למעט במקרים נדירים.

"לא משתלם לתבוע דיבה, זה דבר ידוע שתביעות דיבה הן או לעשירים או כאשר מדובר בתביעות עקרוניות מאוד", היא אומרת. "האמת שאני חושבת שכך צריך להיות. במדינות אחרות, יש רף גבוה מאוד. לדוגמה, בארצות-הברית תנאי הסף לאנשי ציבור לתבוע הוא הוכחת זדון בפרסום. אין הלימה בין הזכייה לבין מה שאתה מצפה לזכות. אם המטרה למרק את השם, תביעות כאלה נגמרות בשלבים מאוחרים יותר. בדרך-כלל מה שנוצר זה לא מירוק השם אלא ניסיון לפגוע במעוול".

בדרך-כלל עו"ד ליבליך מייצגת את הנתבעים, אולם כאשר אנשים שנפגעו מבקשים ממנה להגיש בשמם תביעת דיבה, היא בדרך-כלל ממליצה להימנע מכך. "כשבאים אליי, אני אומרת לא לתבוע. אם הפגיעה היא מסגנון פרסומים בוואטסאפ או בפייסבוק על הנעשה בכיתה א‭,1‬ את תקבלי אולי ‭ 5,000‬שקל. חוק איסור לשון הרע נועד למקרי קיצון. החוק היום מנוצל לתביעות של כיתה א‭,1‬ וזה פשוט לא משתלם. משך זמן בירור התיק, אם מעוניינים בפסק דין מנומק, הוא שלוש שנים ואף יותר מכך".  

*** גילוי מלא: ורד רמון-ריבלין, עורכת "ליידי גלובס" היא אשתו של חיים רמון

עוד כתבות

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

הקורונה במספרים / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

האם מספר החולים היומי באמת בירידה? הגרפים של מגפת הקורונה בישראל

כמה חולים אובחנו היום לעומת השבוע שעבר? כמה מהם במצב קשה וכמה כבר החלימו? כמה בדיקות כבר בוצעו בישראל וכמה מהן יצאו חיוביות? ● ״גלובס״ מציג את סיפורה של המגפה בישראל בשישה גרפים פשוטים ● בשיתוף עידן דרדיקמן ורות השקס

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

זהירות, זום! מה כל כך מסוכן באפליקציה הפופולרית של ימי הקורונה?

אפליקציית שיחות הווידאו הפופלרית כבר הפכה לסוג של מוצר צריכה בסיסי בכל בית ומשרד, ולאחת החברות הבודדות ששורדות את ההתרסקות בנאסד"ק • האם למרות אזהרת שימוש של ה-FBI היא תשנה את דפוסי העבודה וחיי שלנו שלנו, לתמיד? ● האזינו

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

ועד טייסי ארקיע נגד היו"ר: "מוביל את החברה לפירוק"

הוועד שיגר מכתב חריף ליו"ר ארקיע בו הוא מאשים אותו בהתנהלות שמסבה נזק לחברה ● דורש לקבל את המושכות בדיונים מול משרד האוצר ● חורמרו: "לא אמרתי פירוק, אם המדינה לא תתעורר מהר ארקיע תישאר בהדממה"

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

"העליה החדה תימשך": הגירעון בתקציב המדינה הגיע ל-4% במרץ

מדובר בנתון שאין לו משמעות רבה היות והוא מבטא באופן חלקי ביותר את הזינוק הדרמטי שהחל בחודש מרץ, ומושפע עדיין מנתוני 11 החודשים שלפני תחילת המשבר ● ההכנסות במסים במרץ צללו ב-17.6% לעומת מרץ 2019

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

נכנסת לתחרות המקומית: אמזון במבצע ראשון בישראל

ענקית הקמעונאות יוצאת במבצע התקף לאתר המקומי שלה בישראל במסגרתו תעניק 10% הנחה על כל קנייה, בהגבלה לסכום של עד 20 דולר לכל קנייה בשילוח מקומי ●  מדובר ביוזמה של אמזון ולא מבצע של ספק זה או אחר

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

בשעה שנתניהו יחליט האם לחלץ את אל על, הסיוע לישראייר ולארקיע מתקרב

ההחלטה של רה"מ בדבר גורלה של ה"חברה הלאומית" תגיע גם על רקע הסדרי הלוואות שהמתחרות ארקיע וישראייר צפויות לקבל מהאוצר ● ועל אף זאת, חשוב להדגיש כי הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה לבצע מהלך של התייעלות מהשורש

צלעות טלה במרינדת סחוג / צילום: דן פרץ

לא רק גפילטע: אוכל יהודי מעודכן, לא מה שחשבתם

ההגדרה לאוכל יהודי בארץ ובעולם היא כבר מזמן לא רק כבד קצוץ וגפילטע פיש ● המטבח היהודי-איטלקי מתערבב עם היהודי-הולנדי, עם המזרח אירופי ועם הישראלי, ויוצר שעטנז טעים ומשמח ● וגם: יין שמגיע עד הבית

נכנסים לבית - שירלי דן בהרצליה / צילום: שי אדם, גלובס

אירופי עם לב חם: הבית בהרצליה שכל אחד היה רוצה להעביר בו בידוד

בבית בן ארבע הקומות שתכננה שירלי דן בהרצליה נעשה ניסיון לחמם את החללים הבהירים באמצעות רצפת עץ, רהיטים שחורים וקירות מחופי לבֵנים

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום

בגלל פרצות אבטחה: גוגל שלחה דוא"ל לכל העובדים שהתקינו את אפליקציית שיחות הווידאו הפופולרית והודיעה להם כי האפליקציה תיחסם עוד השבוע ● וכמה ישראלים חגגו את ליל הסדר באפליקציה?

חלוקת חבילות סיוע לנזקקים בחיפה / צילום: ברק סלע

מהצעירים של חיפה דרך השכנים בבני ברק ועד המתנדבים בקיבוץ גת: הקהילות שלא מחכות לסיוע מהמדינה

בימים של ניתוק פיזי וסגר תחבורתי, קמות באזורים שונים בארץ יוזמות מקומיות, שהופכות את החיים של הנזקקים לקצת יותר טובים ● מהמתנדבים בקיבוץ גת, דרך השכנים בבני ברק ועד לצעירים בחיפה - כך פועלות הקהילות שמעדיפות לא לחכות לסיוע מהמדינה

קניון tlv/ צילום:auev fvi

עוד מכה לשוק האופנה: רשות התחרות לא תאשר מו״מ משותף מול הקניונים

רשות התחרות מוציאה לרשתות האופנה והמסחר כרטיס צהוב: ההתאגדות מול חברות הקניונים עלולה להיות הסדר כובל אסור ● התאגדות רשתות האופנה והמסחר: "חלק ניכר מבעלי הנכסים אשר מבינים את גודל השעה, ואת המשמעויות החוקיות של משבר שכזה על הסכמי השכירות, הציעו מיוזמתם לוותר על דמי השכירות בתקופת הסגירה"

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

עוד קרן אשראי בדרך: 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים

קרן אשראי נוספת תספק הלוואות לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקלים ומעלה בערבות מדינה חלקית ● חשיפת המדינה לקרן הוגבלה ל-720 מיליון שקל

דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"חשובים מכל הם העובדים שהצלחנו לשמור גם בימים קשים אלו"

לדברי דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, "אנו מנסים ככל הניתן לשמור על השגרה. המרכזים המסחריים והלוגיסטיים שלנו ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, גם אם חלקית. לא הוצאנו את העובדים שלנו לחל"ת ואין לנו כוונה כזו"

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

התפשטות הקורונה: מניין המתים בישראל עלה ל-73; בן 63 מת בבי"ח סורוקה

הגבר סבל ממחלות רקע, מוקדם יותר בת 90 עם מחלות רקע מתה בשערי צדק ● מניין הנדבקים עלה ל-9,404 ● מצבו של ג'ונסון התייצב והוא מגיב לטיפול ● בספרד מספר החולים זינק ל-147 אלף ● מלון קורונה נפתח בחיפה ● העוצר יימשך עד מחר ב-07:00

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות