היועמ"ש והרשות להגנת הפרטיות: לוועדת הבחירות אין סמכות לדון באפקליציית אלקטור

תשובת היועמ"ש והרשות להגנת הפרטיות הוגשה בתגובה לעתירה נגד השימוש באפקליקציית אלקטור, המשמשת בידי הליכוד ומפלגות נוספות להמרצת מצביעים • בחוות-דעת שהגיש המכון הישראלי לדמוקרטיה ליו"ר ועדת הבחירות נטען כי "איסוף המידע והצלבתו פותח כר נרחב לזיופים"

מצביעה בקלפי / צילום: רויטרס
מצביעה בקלפי / צילום: רויטרס

היועץ המשפטי לממשלה והרשות להגנת הפרטיות השיבו הערב (א') לעתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה לאסור את השימוש באפליקציית ניהול הבחירות אלקטור, שבה משתמשת מפלגת הליכוד ומפלגות נוספות.

בתשובה לעתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם, שביקשו לאסור כליל את השימוש באפליקציה בשל חורי אבטחה שהתגלו בה, נכתב כי דין העתירות להידחות.

בתשובתם לעתירה כתבו היועמ"ש והרשות כי "דין הטענות להפרת דיני הגנת הפרטיות, הגם שהן מעלות שאלות כבדות-משקל, להידחות בהיעדר סמכות יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית למתן צו מניעה בהתבסס על טענות להפרה לכאורה של דברי חקיקה שאינם מנויים בחוק דרכי תעמולה; מקומן של הטענות כפי שהן מועלות בעתירה במישור דיני הגנת הפרטיות, על אף שהן לכאורה חמורות, להתברר, ככל שהעותרים ירצו בכך, בפורום המתאים".

המכון הישראלי לדמוקרטיה גיבש את חוות-הדעת, שלפיה יש "לאסור שימוש באפליקציות לניהול בחירות עד להסדרת הנושא". חוות-הדעת הוגשה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל, על רקע פירצות שהתגלו באפליקציית ניהול והמרצת בוחרים בה עושות שימוש מפלגת הליכוד ומפלגות נוספות. לפי דיווח ב"כלכליסט", גם כמה ימים לאחר שהתגלתה הפירצה הראשונה, האפליקציה לא הייתה מוגנת, והתגלו בה שתי פירצות נוספות.

אפליקציית אלקטור נועדה לאפשר למטות המפלגות לנהל את קשריהן עם המצביעים, כפי שאנשי מכירות מנהלים את קשרי הלקוחות שלהם באמצעות תוכנות CRM. המידע מגיע לאפליקציה מפנקס הבוחרים שמקבלת המפלגה, כאשר פעילי המפלגות יכולים להוסיף עליו שכבות מידע נוספות, כמו אינדיקציות לגביי כוונות ההצבעה של בעל זכות ההצבעה. ביום הבחירות האפליקציה מאפשרת למשקיפים לעדכן אותה עם מידע על מצביעים שמימשו את זכותם. כך יכולים המטות לבצע חיתוכי מידע שיאפשרו להם לשלוח הודעות או לבצע שיחות טלפון לבוחרים פוטנציאליים.

בחוות-דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנכתבה על-ידי ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ ועו"ד רחל ארידור-הרשקוביץ, הן מתייחסות לא רק לאספקטים של אבטחת מידע אלא על גם לעצם המהות של האפליקציה והמטרות שלשמן היא נועדה. השתיים מתריעות כי הצירוף של אגירת והצלבת מידע רגיש על הבוחרים, לנוכח תרבות של רשלנות בשמירה על מידע, "פוגע בחוק הגנת הפרטיות, מאיים על הזכות לבחור ולהיבחר ופותח כר נרחב לזיופים ולדליפות מידע".

בעיקר מצביעות השתיים על פרט המידע הרגיש ביותר שמוצמד במערכת לשמם של מצביעים - דעותיהם הפוליטיות ומידת תמיכתם במפלגה - ש"נכלל במאגר המידע שמוחזק באפליקציות ומהווה בסיס לתעדוף תהליכי הלחץ והשכנוע ביום הבחירות".

*** גילוי מלא: תהילה אלטשולר-שוורץ חיברה את הקוד האתי של "גלובס"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988