גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: באמת שיגעון של גירעון - הבור בתקציב חמור ביותר, והצמיחה כלל לא מרשימה

בניגוד לטענותיו של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, צמיחת המשק אינה סיבה לגאווה, הגירעון התקציבי בוזבז על חלוקת "מתנות" לקבוצות לחץ, וההשקעה בתשתיות בהזנחה חמורה • בנימין נתניהו, משה כחלון והממשלה כולה פשוט מוליכים את הציבור שולל

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ושר האוצר משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ושר האוצר משה כחלון / צילום: ליאור מזרחי

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר, טוען בטורו בשבוע שעבר ב"גלובס" שמצב הכלכלה הישראלית מצוין והתמקדות בגירעון לא רק שאינה סבירה אלא שהגירעון אינו באמת בעייתי, ולראיה היחס בין החוב הממשלתי לתוצר נמצא במגמת צמצום ודירוג האשראי של ישראל לא ירד.

בטורו מדגיש באב"ד, כמו בראיונות רבים לתקשורת, שהוא פקיד. פקיד נתפס בציבור כאיש מקצוע, זאת בשונה מהפוליטיקאי שסובל (ובצדק) מדימוי של מי שמוכן לעוות את הנתונים במטרה לתמוך בעמדתו. באב"ד הוא אכן פקיד בכיר בתפקידו, אבל פוליטיקאי באופן שבו הוא מספק יחסי ציבור לכלכלת ישראל, ובעיקר לפטרונו, שר האוצר משה כחלון, תוך הולכת שולל את הציבור. הבה נראה:

באב"ד מתייחס להבדלים בין ישראל לבין מדינות ה-OECD כאשר הוא סבור שהדבר משרת את טענותיו. כך למשל הוא מציין את נטל הביטחון החריג בישראל. אבל הוא מתעלם מהבדל חשוב: קצב הצמיחה החריג של האוכלוסייה.

האוכלוסייה בישראל צומחת בשיעור הקרוב לשני אחוזים לשנה, הרבה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, שברובן שיעורי הילודה נמוכים.

באב"ד משווה את הצמיחה הכלכלית של ישראל לזו של מדינות ה-OECD, וטוען שישראל מצטיינת. בגרף שהוא מציג, צמיחת התוצר בישראל אכן מהירה הרבה יותר מזו של הממוצע ב-OECD. אבל צמיחה חשובה בגלל שהתוצר קשור לרמת החיים ולרווחה של הציבור. ככל שמדינה מייצרת יותר כך היא יכולה להשקיע יותר למען העתיד ולצרוך יותר בהווה, גם צריכה פרטית וגם ציבורית. אך ברור שרווחה תלויה בתוצר לנפש ולא בתוצר הכולל. באב"ד הרי לא סבור שהודו היא מדינה עשירה משום שהיא מייצרת יותר מישראל. הודו היא מדינה ענייה בגלל שאזרחיה עניים - התוצר לנפש בהודו נמוך.

אבל באב"ד מתעלם מעובדה פשוטה זו, עובדה ברורה לחלוטין לכל פקיד במשרד האוצר, בוודאי לפקיד הבכיר ביותר, ומשווה את הצמיחה של סך התוצר בישראל לצמיחה בממוצע מדינות ה-OECD ולא את הצמיחה בתוצר לנפש.

זו פשוט הונאה - המושג צמיחה כלכלית מתייחס לצמיחת התוצר לנפש, וכאשר משווים את התוצר לנפש התמונה שונה מאוד: ישראל כבר לא בולטת לטובה.

בתקופת כחלון הצמיחה לנפש נמוכה ממדינות ה-OECD

הכלכלה הישראלית צלחה יפה את משבר 2008 וצמחה מהר יותר ממדינות ה-OECD, אבל בתקופת השר כחלון התמונה שונה. התוצר לנפש בישראל צמח בממוצע בחמש השנים האחרונות ב-1.3% לשנה, פחות מהצמיחה ב-OECD בתקופה זו: 1.6% בממוצע לשנה. ובכן, אין להתפארות של באב"ד, כמו גם זו של כחלון ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בצמיחה המרשימה בסיס סביר.

הצמיחה בתוצר נמוכה בישראל לעומת

גירעון (ההפרש בין הכנסות הממשלה ממסים לבין הוצאות הממשלה) מגדיל את החוב, והחוב הוא נטל על העתיד. כל שקל גירעון מגדיל את החוב בשקל (שקל נושא ריבית). אבל את העובדה הזו נוח להסוות בהתבוננות על היחס בין החוב לתוצר. וקצב גידול האוכלוסייה שבאב"ד מתעלם ממנו, משחק תפקיד מרכזי גם כאן. ככל שהאוכלוסייה צומחת מהר יותר, התוצר הכולל צומח מהר יותר, וכך קל יותר לצמצם את יחס החוב תוצר בגירעון נתון. המכנה (התוצר) פשוט גדל מהר יותר יחסית למונה (החוב).

גירעון דומה מאוד לתרגיל פירמידה. צורכים היום על חשבון דורות העתיד, ובישראל אנחנו יכולים להטיל נטל גדול יותר על הדורות הבאים - הילדים, הנכדים והנינים שלנו, פשוט בגלל שיש לנו הרבה צאצאים (בהשוואה למדינות ה-OECD). באב"ד מחמיא לעצמו ולפטרונו על כך שיחס החוב תוצר לא גדל בהשוואה למדינות המפותחות, ושוב מתעלם מהנסיבות המיוחדות של המשק הישראלי.

חמור מזאת, הוא גם מתעלם מצמיחת האוכלוסייה ובצורך שהיא יוצרת להשקעה. האוכלוסייה הגדלה מאפשרת גירעון גדול, אבל אוכלוסייה גדלה מחייבת השקעה ממשלתית מסיבית בתשתיות רק בשביל לעמוד במקום. בשביל לשמור על תשתיות חשמל, מים, ביוב, כבישים, תחבורה ציבורית, מבני ציבור, ובנייה למגורים, ברמה קבועה לנפש, יש להגדיל את מלאי התשתיות והמבנים בישראל בשני אחוזים כל שנה. אבל אנחנו לא רוצים לעמוד במקום.

ישראל, בהשוואה למדינות המפותחות, סובלת מפיגור אדיר בהיקף התשתיות. אם הממשלה, בהובלת שר האוצר וראש הממשלה, הייתה מנצלת את היכולת להגדיל גירעון במטרה לממן את התשתיות הנדרשות לאוכלוסייה הגדלה, לא הייתי מלין. אפשר להפיל את נטל הגירעון על דור העתיד, אם הגירעון נועד לרווחת דור העתיד. אבל זה לא המקרה.

הגירעון נוצר למימון שוטף של מגוון "מתנות"

השר כחלון הגדיל את ההוצאה ואת הגירעון למימון צריכה שוטפת: מגוון מתנות שהוא חילק לקבוצות שונות באוכלוסייה, כמובן על חשבון הציבור בעתיד, ועל חשבון השקעה בתשתיות. מיותר לציין שיש הבדל בין חוב למימון השקעות חשובות לבין חוב למימון הוצאות שוטפות, אבל גם מההבדל הזה באב"ד מתעלם.

אחת הטענות המדהימות של באב"ד מבוססת על ציטוט של נשיא ארה"ב, ג'ון קנדי, שאמר כי הזמן לתקן את הגג הוא דווקא כאשר השמש זורחת. באב"ד מוסיף ש"הנתונים הכלכליים מעידים כי נכון לעכשיו השמש בישראל זורחת." ובכן, צודק באב"ד - אכן המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה (כלומר אינו במיתון), אבל מהמסקנה שזה הזמן "לתקן את הגג" - כלומר להתכונן לתקופה קשה - באב"ד פשוט מתעלם!

לצד צמיחה כלכלית, משקים מודרניים מאופיינים במחזורי עסקים - מעברים מתקופות של צמיחה לתקופות של מיתון. מדיניות כלכלית אחראית מנסה למתן את התנודתיות בצמיחה הכלכלית, ובעיקר לצמצם את הפגיעה בהכנסה בתקופות של שפל. מדיניות אחראית מאופיינת לכן בגישה שמרנית בתקופות של צמיחה: הימנעות מגידול, מעבר לתוואי הרב-שנתי, בהוצאה, וצמצום הגירעון והחוב למען הימים הקשים שיגיעו. ואכן, אם הגירעון הגבוה שיצר כחלון היה תוצאה של מיתון, לא הייתי מלין. בזמן מיתון גביית המיסים יורדת, ולא רצוי לקצץ בהוצאות, קיצוץ שיכול להעמיק את המיתון. יתרה מזו, גירעון שהוא תוצאה של מיתון אינו גירעון מבני, הוא גירעון זמני, אבל כחלון במדיניותו הכניס את המשק הישראלי לגירעון מבני, ולא דאג לתקן את הגג למרות שהשמש זרחה.

באב"ד מציין בגאווה את "הנומרטור" שהממשלה קיבלה על עצמה. הנומרטור מחייב את הממשלה להעמיד מקור תקציבי לכל התחייבות להוצאה בעתיד. מדובר באמת באימוץ כלל חשוב מאוד שבכוחו לחסל את התופעה של התחייבויות מופרזות לחלוקת תקציבים בעתיד, מבלי ליצור גירעון בהווה. אבל הממשלה במידה רבה, ואת זה כמובן באב"ד לא טורח לציין, פשוט מתעלמת מהמגבלות שהיא הטילה על עצמה. באב"ד עצמו הודה בכך, למשל כאשר ניתנה תוספת אדירה לשכר וגמלת השוטרים בגין "העדר ביטחון תעסוקתי," שאין להבטחה הזו מקור תקציבי.

לסיכום, המשק הישראלי אינו במיתון, ושר אוצר אחראי היה מצמצם את הגירעון ובוודאי לא מרחיבו על חלוקת מתנות שונות ומשונות והתחייבויות חסרות אחריות להוצאה עתידית. אבל ממשלת ישראל בהובלת כחלון ונתניהו, מעדיפים את הפופוליזם לטווח הקצר, על חשבון העתיד, ובאב"ד הפקיד הפוליטי, מוליך את הציבור בישראל שולל בניסיונו להגן על מדיניותם. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה

עוד כתבות

ביטוח לאומי / צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: 2,000 עובדים שהוצאו לחל"ת וכבר הוחזרו - לא יקבלו דמי אבטלה

710 אלף מובטלים יקבלו דמי אבטלה או מקדמות ● הביטוח הלאומי נערך גם לחלוקת המענקים בסך 500 שקל לכל ילד, אך העיכוב בהשלמת החקיקה בכנסת לא יאפשר את העברת המענקים לפני החג

טיהור בית משפט השלום בבאר שבע מקורונה / צילום: יח"צ

דעה: האם קורונה היא כוח עליון המבטל חוזה או דוחה את ביצועו?

חלק נכבד מהמשק הישראלי אינו עומד בחיוביו החוזיים בשל המגפה ומצפה כי יוכל לבטלם או לדחותם בטענה ל"כוח עליון". אלא שלפי הדין הקיים, הקורונה אינה כוח עליון ● נדרש תיקון חקיקה

יקי בריגה, הבעלים של חברת בריגה / צילום: איל יצהר, גלובס

"מה שלא קנו החודש, ישלימו בחודש הבא": יזם הנדל"ן האופטימי יקי בריגה בראיון

מגפת קורונה? סחרור מוחלט במשק? היזם יקי בריגה לא מודאג, ובטוח שגם תוך כדי הסגר אנשים ימשיכו לקנות דירות ● ראיון אופטימי

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

עושים זום על העובדים: האם הבוס עלול לפגוע בפרטיותכם?

האם אפליקציית שיחות הווידאו מאפשרת למעסיקים לפגוע בזכותם של העובדים לפרטיות במקומות העבודה?

מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר  / צילום: גדי דגון, יח"צ

בנק הפועלים יעמיד הלוואות לעצמאים בהיקף של עד 10,000 שקל

מדובר בהלוואות לתקופה של עד חמש שנים ובריבית של פריים פלוס 1.5% ● המהלך נעשה בשיתוף עם ארגון העצמאים להב

אוניית ה"רובי פרינסס" / צילום: שאטרסטוק

האם צוות אוניית קרוז הסתיר מהרשויות התפרצות של קורונה

משטרת אוסטרליה פתחה בחקירה פלילית בחשד שצוות אוניית קרוז שעגנה בנמל סידני במרץ הסתיר מהרשויות התפרצות של קורונה בין נוסעים ואנשי צוות

סינגפור בתקופת הקורונה / צילום: AP

סינגפור מתמודדת עם גל שני של קורונה: הודיעה על סגירת מקומות עבודה

הודעת סינגפור מאותתת על כך שאפילו מדינות שהגיבו מוקדם והאסטרטגיות שלהן נתפסו כטובות ביותר בעולם, חוזרות לסגרים ולבידוד ● הרשויות בסינגפור מזהירות שהמשבר יימשך כנראה עד סוף השנה, ואולי גם ב-2021

משה כחלון בהצהרה על התוכנית הכלכלית / צילום: דוברות משרד האוצר, יח"צ

בצל הטענות על חוסר באשראי: מנכ"לי הבנקים הגדולים נפגשו עם שר האוצר ובכירי משרדו

ככל הידוע, הפגישה הייתה ביוזמת שר האוצר, והיא נעשתה על רקע תלונות שנשמעות נגד הבנקים ● אתמול שלח איגוד הבנקים מכתב למנכ"ל האוצר שי באב"ד, שבו שטח את הביקורת שיש לבנקים על תנאי הקרן בערבות המדינה

חולה קורונה שמצבו הוחמר מובהל לבית חולים בגרמניה השכנה / צילום: Robert Michael, Associated Press

הגרף היומי: הקורונה קטלנית יותר לגברים. מדוע?

המחקר בנושא הקורונה עדיין בראשיתו, אך ניתוח נתונים ממספר מדינות מראה כי גברים עשויים להימצא בסיכון גבוה משמעותית ללקות בתסמינים חמורים של קורונה ולהיות בסיכון חיים גבוה יותר מאשר נשים

הפגנת  התאחדות המלאכה והתעשייה / צילום: יח"צ

"90% מחברי התאחדות התעשייה הזעירה לא זכאים למענק מהמדינה"

על רקע הנתון הזה יוצאים היום חברי התאחדות המלאכה והתעשייה להפגנה רכובה מת"א לירושלים ● ההפגנה הרכובה הקודמת שעלתה לירושלים בשבוע שעבר כללה את מרבית ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, והשתתפו בה אלפי עצמאים שחסמו את רחובות העיר

תל השומר - מבט מלמעלה / צילום: יחצ

חברת מגדל נכנסת לשותפות בפרויקט משרדים ומסחר בתל השומר

החברה שילמה 70 מיליון שקל תמורת שני מגרשים שסמוכים לכניסה הראשית למתחם בית החולים ● במקום מתוכנן להיבנות קומפלקס משרדים ומסחר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ● למרות הקורונה, במגדל צופים תשואות עתידיות גבוהות של כ-8.5%

דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה / צילום: ענבל מרמרי

"לקנאביס זו תקופה סבבה": המגזר שפורח בבורסה בתל אביב

מניות הקנאביס צנחו עם יתר השוק בעקבות התפרצות משבר הקורונה, אבל מאז הן חוות עדנה, על רקע האישור הקרב ליצוא

אלי דפס / צילום: איל יצהר

יו"ר אל על מזהיר: "אם לא נקבל עזרה בימים הקרובים, החברה עלולה להיסגר"

לפי גורמים, השווי של הסיוע שאליו אל על מכוונת מגיע ל-600 מיליון דולר - פי 6 משוויה של אל על כיום, כשאת חלק מהכסף היא תקבל בהלוואה מבנק דיסקונט, ואת החלק האחר היא מקווה לקבל בהלוואה מהמדינה

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

ערכות בדיקת הקורונה מסין בדרך לרשות הפלסטינית ועזה

AID GENOMICS, הפועלת בשת"פ עם התאגיד הסיני BGI, הודיעה על הקמת "מעבדת ענק לביצוע 3,000 בדיקות קורונה ביום לתושבי עזה והרשות הפלסטינית" ● בימים האחרונים יוזמה דומה של מיי הריטייג' בשיתוף BGI הוקפאה ע"י משרד הבריאות ללא נימוק

טיגריס מלאי / צילום: HASAN SABRAN

המגפה הגיעה לגן החיות בניו יורק: נקבת טיגריס חולה בקורונה

נדיה, נקבת טיגריס מלאי בת 4, היא החיה המאובחנת הראשונה בארה"ב שנמצאה נשאית של הנגיף ● עפ"י המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, בעלי חיים יכולים להידבק בנגיף הקורונה מבני אדם, אך המדענים אינם מאמינים שאלה יכולים להפיץ אותו הלאה לבני אדם

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

האוכל יגיע אחרי החגים? מה עומד מאחורי תורי הענק למשלוחים מהסופר, ולמה אין לזה פתרון

שילוח ההזמנות לבתים הוא דווקא החלק הפשוט בתהליך, צוואר הבקבוק הוא באיסוף רשימת הקניות - הליקוט ● רק תחשבו כמה זמן לוקח לכם למצוא את המוצרים

עמיר פרץ ובני גנץ  / צילום: אלעד מלכה

פרץ הודיע על פיצול העבודה-מרצ: סיעת העבודה תתמזג לתוך כחול לבן

יו"ר העבודה: "הלכנו לאיחוד כי הייתה סכנה שמרצ לא תעבור את אחוז החסימה. כיום איננו רואים עין בעין את האופן בו יש לשרת את עם ישראל" ● ח"כ מרב מיכאלי: "כדי לסדר שני תיקים לעמיר פרץ ואיציק שמולי לא זורקים מפלגה של בן גוריון, רבין ופרס"

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: אזרחי ישראל מקריבים הכול כדי להגן על הקשישים, והמדינה מזניחה אותם

בישראל התרבות השלטת רואה בחיי הקשישים שווי ערך וראויים להארכה כמו של הצעירים, וממילא יש היום את המשאבים במדינה לטפל במבוגרים ● אז מדוע הם בסוף התור? ● דעה

סופר, מכולת, תרבות הצריכה, בקבוקים, מיץ, מעובד, מדפים, מזון

הטרנד הבא או פנטזיה נוספת? פנטזי מבקשת לקלוט פעילות של יבוא ושיווק מוצרי מזון

על הכוונת: חברת אייל אייכנר, יבואנית מזון עם כשרויות גבוהות - שמציגה מחזור שנתי של 29 מיליון שקל

מטוס 737-800 מוסב / צילום: תע"א, יח"צ

תע"א קיבלה היתר מיוחד להסב מטוסי נוסעים להטסות מטען

מרבית החברות בענף התעופה השהו או צמצמו דרמטית את הטסות הנוסעים וכעת הפעילות העיקרית היא של הטסות מטען – סגמנט שבימים כתיקונם תופס לא יותר מ-10% מנפח הפעילות של חברות התעופה המסחריות