גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: על ניגונים לשבת ותפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית

לעיתונאים מותר בהחלט להחזיק בדעות, והם בהחלט רשאים גם לבטא אותן, אולם עלינו לדעת שאם יגיע לידיהם סיפור - הם יביאו אותו לידיעתנו, גם אם הוא עלול לפגוע במחנה הפוליטי אליו הם משתייכים

שמעון ריקלין, בנימין נתניהו, ינון מגל ואראל סג"ל / צילום: צילום מסך מיוטיוב
שמעון ריקלין, בנימין נתניהו, ינון מגל ואראל סג"ל / צילום: צילום מסך מיוטיוב

בשבוע שעבר צייץ ינון מגל בחשבונו בטוויטר סרטון, ובו נראים הוא, אראל סג"ל ושמעון ריקלין שרים ומנגנים "ניגון לשבת". מדובר בריטואל די קבוע של השלישייה, אלא שהפעם הסרטון צולם במעון ראש הממשלה, ואל השלישייה הצטרף גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכבודו ובעצמו.

העלאת הסרטון גררה ויכוחים נוקבים בשל הפרה לכאורה של כללי האתיקה, האוסרים על השתתפות בתעמולת בחירות, שפרצו את גבולות הטוויטר, ובעקבותיו אף הושעה סג"ל זמנית מתאגיד השידור.

המשבריסט: מסר של הסתרה, רדיפה וחוסר הוגנות - בפרשת סג"ל התאגיד ירה לעצמו ברגל. פעמיים

צילום והעלאת הסרטון הזה, וההיתממות של הנוגעים בדבר, הם סימפטום לתופעה שהפכה רווחת בשנים האחרונות, במסגרתה אנשי בידור, המהווים בפועל דוברים מטעם, מציגים את עצמם כ"עיתונאים".

תופעה זו - לצד המאמצים הניכרים המושקעים מצדו של ראש הממשלה להחלשת מעמדם של עיתונאים ותיקים מגופי התקשורת המרכזיים (ודוגמה אחת מני רבות היא הקמפיין ממערכת הבחירות מועד א', בו נראו תמונותיהם של בן כספית, אמנון אברמוביץ', רביב דרוקר וגיא פלג, כאשר מעליהן הכיתוב "הם לא יחליטו") - מכרסמת בהתמדה באמון הציבור בתקשורת, ובסופו של יום מביאה לפגיעה ממשית במודל הדמוקרטי.

על-מנת להבין את תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית, יש לחזור לאחת מאבני-היסוד של הדמוקרטיה - חירות (או חופש) הביטוי.

כבר בשנותיו הראשונות של בית המשפט העליון ניתן פסק הדין המפורסם הידוע כ"בג"ץ קול העם", במסגרתו עמד הנשיא שמעון אגרנט על חשיבותו של חופש הביטוי ועל היקף ההגנה עליו. "חופש הביטוי בא להגן על האינטרס החברתי של בירור האמת", נכתב שם, ועל האינטרס הפרטי "של כל אדם, באשר הוא אדם, לתת ביטוי מלא לתכונותיו ולסגולותיו האישיות: לטפח ולפתח, עד הגבול האפשרי, את האני שבו; להביע את דעתו על כל נושא שהוא חושבו כחיוני בשבילו; בקיצור - להגיד את אשר בלבו, כדי שהחיים ייראו כדאיים בעיניו". "זכות עילאית זו", כך כתב אגרנט, "ביחד עם בת זוגה - הזכות לחופש המצפון" - "מהווה את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות האחרות".

תנאי בלעדיו אין להגשמתו של חופש הביטוי הוא קבלת מידע. כדברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, באחד ממאמריו: "חופש לדבר, אם אין יודעים על מה לדבר, עשוי להתגלות כחופש עקר. בלא דעה אין ביטוי; בלא ביטוי אין שכנוע; בלא שכנוע אין התמודדות; ובאין התמודדות קיים חשש שהאמת לא תצא לאור". בפשטות, על-מנת שנוכל לגבש דעה בנושא מסוים, עלינו לקבל מידע אודותיו.

העיתונות מופקדת, אם כן, בין היתר, על הוצאתה של הזכות לחופש הביטוי מהכוח אל הפועל. היא משמשת כלי מרכזי בחשיפת מידע על השלטון ועל אחרים ובהבאתו לידיעת הציבור, ובכך תורמת להשתתפות אמיתית של הציבור בהליך הדמוקרטי, ואף משמשת כ"רשות רביעית" ("the fourth estate"), המסייעת להבטחת התנהלותן התקינה של שלוש הרשויות המסורתיות - המחוקקת, המבצעת והשופטת, ואת שקיפות מהלכיהן. בכך היא מהווה "כלב השמירה של הדמוקרטיה"; דהיינו, גורם מאזן לכוחו של השלטון.

עיתונות חופשית, עצמאית ומקצועית היא, לפיכך, אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה.

לעיתונאים מותר בהחלט להחזיק בדעות, והם בהחלט רשאים גם לבטא אותן. למעשה, לריבוי הדעות, כשלעצמו, יש תפקיד חשוב בדמוקרטיה. ג'ון סטיוארט מיל, בספרו "על החירות", עמד על התועלות שבריבוי הדעות, המצדיקות הגנה רחבה על הזכות לבטאן: ראשית, דעה מושתקת עשויה להיות נכונה. איש אינו חסין מפני טעות, והשתקת דעות עלולה לעכב את התקדמות המין האנושי; שנית, בעצם השיח והעימות, כל אחד יכול לשכלל את עמדתו, לראות את חולשותיה, להרהר עליהן; שלישית, דעה שמתקיימת ללא מתנגדים וללא דיון של ממש, הופכת לאמונה או אקסיומה. היא מאבדת את משמעותה, כי היא לא נובעת מחשיבה ביקורתית ותובנה אישית.

לטעמי, אפילו רצוי שעיתונאים יביעו את דעותיהם, על-מנת שנוכל להיות ביקורתיים באשר למידע אותו הם מעבירים לנו. אולם - ופה קבור הכלב - עלינו לדעת שאם יגיע לידיהם סיפור, הם יביאו אותו לידיעתנו, גם אם הוא עלול לפגוע במחנה הפוליטי אליו הם משתייכים.

אם הם לא עושים כן - הם אינם עיתונאים; אם הם לא עושים כן ומציגים עצמם כעיתונאים - הם פוגעים במקצוע העיתונות כולו, וחשוב מכך, באמון הציבור בעיתונות ובכוחה כרשות הרביעית.

התגברות התופעה הזו, של אנשי בידור ודוברים, המציגים את עצמם עיתונאים אך אינם רואים את עצמם מחויבים לערך הבסיסי של הבאת מידע לציבור, יחד עם חברתה תופעת הפצת ה"פייק ניוז", בפרט נוכח המאמצים ליצירת דה-לגיטימציה לגופי התקשורת המסורתיים כאמור, זורעות ספקנות בקרב הציבור, מפוררות אמינותם של גופי התקשורת ופוגעת בעצם היכולת לנהל שיח ציבורי המבוסס על כנות הדוברים. 

הכותבת היא עורכת דין, בעלת משרד עורכי דין, יוצרת ומנחת "הפודקאסט המשפטי"

עוד כתבות

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מחדל בתי האבות: דיירת שישית ממשען מתה לאחר שנדבקה בקורונה

האישה, בת 84, סבלה ממחלות רקע ● מניין החולים בישראל הוא 7,851, ו-46 מתו מהנגיף ● בשעות הבוקר יתווספו מתחמי "היבדק וסע" גם בערים נוף הגליל ועראבה ● 750 מתו באיטליה בתוך יממה. המלכה אליזבת בנאום עידוד לאור התפשטות הקורונה: "נהיה חזקים"

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

התוכנית הגרנדיוזית להקמת מעבדה שתבצע אלפי בדיקות קורונה ביום בישראל הותירה שובל של סימני שאלה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

אהובי גלפנד / צילום: איל יצהר

"בשבוע אחד הכל נפסק": עבור חצי מיליון עצמאים ובעלי עסקים הקורונה היא איום כלכלי קיומי

זה לא היה רק מקור פרנסה עבורם, אלא גם חלק מהנשמה ● כעת, כמו מאות אלפי בעלי עסקים קטנים אחרים, הם ניצבים חסרי אונים מול משבר שאיש לא דמיין ● כך נראים האנשים שמאחורי המספרים

דירת 3.5 חדרים בנתניה ב–1.5  מיליון שקל / צילום: יח"צ

נמכרה בתוך חודש: דירת 3.5 חדרים בנתניה נרכשה ב-1.5 מיליון שקל

הדירה נמצאת בבניין עם מעלית וחניה מקורה בטאבו, והוא נמצא במרחק רחוב אחד מהים ורחוב אחד מהכיכר

עסקים סגורים בצל ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, תל אביב. / צילום: איל יצהר, גלובס

היקף הפונים לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים זינק ל-18 אלף

לפי הערכות האוצר, הקרן תעביר בשבועיים הקרובים למעלה מ-2 מיליארד שקל לעסקים שפנו אליה בבקשות לאשראי ● מספר הבקשות שכבר אושרו עמד כרגע על עשרות בודדות

גייטס ומנדלה, לפני 17 שנה בפורום שעסק באיידס / צילום: Jeff Christensen, רויטרס

מפוליו ועד קורונה: ביל גייטס היה הראשון לזהות

כך הפך ביל גייטס לאביר המחלות הזיהומיות: מייסד מיקרוסופט היה מהראשונים לזהות שמחלות ויראליות הן אחת הבעיות המרכזיות של הכפר הגלובלי

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

קוראים לזה היסטרזיס: הקורונה תעבור, השאלה היא איזה נזק יישאר לכלכלה

קוראים לזה היסטרזיס: גם מיתון חולף יכול להשאיר חותם מתמשך בכלכלה ● האתגר הדחוף, כך מסבירה שורת כלכלנים, היא למנוע מהנזק הכלכלי להתמשך גם אחרי שמגפת הקורונה תחלוף

פרופ' דפנה ברק ארז, שופטת עליון / צילום: שלומי יוסף

פרשנות: העליון ביטל את פוטנציאל השווי - ויצר פוטנציאל לצרות

פסק הדין של ביהמ"ש העליון, שנדרש לסוגיית הפיצויים כתוצאה מתוכנית בנייה פוגעת, קבע כי יש לנטרל את רכיב הפוטנציאל משווי הנכס ● ההחלטה תמריץ ועדות תכנון לפעול ליצירת מערכת מלאכותית של מחירים, שמנותקת ממחירי השוק

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

הטלוויזיה הישראלית בקורונה: החולים, המחלימים והמתחסנים

משבר הקורונה קיבע סופית את מעמדה של קשת כמדורת השבט החדשה בישראל - ובה בעת הבליט את הגיבנת הכלכלית והאסטרטגית שנושאת על גבה המתחרה רשת ● ולמה ייתכן מאד שהתאגיד דווקא ייצא נשכר מהמגפה? ● "גלובס" עם סקירה מתחייבת ותחזית לא בהכרח קודרת

דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, Associated Press

דעה: המשל על הנמלה, הצרצר, המגפה והפדרל רזרב

הנמשל העולה מהמעשייה המפורסמת - האחריות האישית של כל אדם למעשיו –היה אחד מאבני היסוד של האבות המייסדים של אמריקה ● מאז קמה "אמריקה התאגידית", שבה חברות הענק ומנהליהן לא נדרשים לשאת באחריות לכישלונותיהם ● הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה שנייה בסדרה

עז מסתובבת בעיירת החוף הנופש כְלַנְדִידְנו בצפון ווילס / צילום: Pete Byrne/PA, AP

עוד יבואו ימים אחרים: 10 תמונות מהשבוע של העולם בצל הקורונה

כמו ארגון טרור שנשקו העיקרי הוא האימה והשפעתו המיידית היא הפחד והשיתוק – כך פועלת הקורונה על אזרחי העולם ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

דביבונים מוערמים בכלובים צפופים בשוק לחיות בר במחוז Guangzhou. לא הסיקו מסקנות לאחר מגפת הסארס / צילום: Xinhua, Liu Dawei, Associated Press

לסוחרי חיות הבר בסין היה לובי פוליטי חזק. כך הם קיבלו הגנה מהממשלה וכך התפרצה הקורונה

ד"ר פיטר לי, מומחה למדיניות הסינית לחיות בר, מסביר כי במשך שנים שכנעה התעשייה את ההנהגה בבייג'ינג שהיא תורמת לתעסוקה, מצילה חיים ומגנה על הטבע: "קבוצה קטנה החזיקה אומה שלמה בת ערובה" • האיסורים שהוטלו אחרי התפרצות הסארס בוטלו מהר, הפעם אולי זה ייגמר אחרת

יצחק קלפטר /  צילום: מילנר משה - לע"מ

הקלפטר בן 70: זה הזמן לחזור ל"יצחק", אלבום הבכורה

אלבום הבכורה של יצחק קלפטר חוגג השבוע יום הולדת עגול, אלבום  שהופך את ההסתגרות הביתית להרבה יותר נסבלת.

ניתוח/צילום:shutterstock

אקזיט בצל הקורונה: בכמה נמכרה חברת המכשור הרפואי אפיפיקס

החברה מקבוצת טרנדליינס פיתחה מערכת פחות פולשנית לניתוחי עקמת לבני נוער ● הרוכשת, רוב הסכום ישולם במניות של Orthopediatrics, העוסקת בתחום האורתופדיה לילדים

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

הממשלה מבקשת לאשר: תוספת תקציב של עד 90 מיליארד שקל

האוצר הפיץ לפני כניסת השבת את טיוטת החוק לתיקון חוק יסוד משק המדינה, לפיו תוכל הממשלה לחרוג ממסגרת התקציב שקובע חוק היסוד בעד 90 מיליארד שקל ולהעביר 17.7 מיליארד שקלים מסכום זה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה

צוות רפואי עורך בדיקות קורונה בקרב דיירי בית אבות בברצלונה / צילום: Santi Palacios, Associated Press

צרפת: מספר המאושפזים בטיפול נמרץ עולה; סגר בספרד עד 26 באפריל

בצרפת מתו עד כה 7,560 בני אדם מקורונה ● הציבור הצרפתי נמצא תחת צעדי סגר חמורים, והמשטרה מחלקת קנסות של מאות אירו למי שמתרחקים מבתיהם ● באיטליה יותר מ-15,000 בני אדם מתו עד כה

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת יאפשר למוסדיים לדחות אג"ח ולהחליף חוב בקלות לחברות לוות שנקלעו למשבר

מנייר התייעצות שתפרסם רשות שוק ההון עולה כי התוכנית שלה לשיקום החברות הטובות שנקלעו לקשיי החזר באג"ח תכלול בין היתר דחייה של עד שנה בתמורה לתוספת בריבית של 0.55% ועד 3.5%, ללא תספורת בחוב 

לא נוגעים באורח החיים. סטוקהולם, בשבוע שעבר / צילום: David Keyton, AP

בשבדיה חיים כמעט כאילו אין קורונה: האם זה ייגמר באסון?

בתי הספר פתוחים, המסעדות מלאות והרחובות שוקקי חיים ● ראש הממשלה התנצל מעומק לבו כשהודיע שמעתה מותר לשבת במסעדות רק סביב שולחנות ולא על הבר ● ליאורה לויאן עוברת את משבר הקורונה בגטבורג ונפעמת מהסירוב המוחלט של השבדים לצאת מהשגרה ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

ספרים מומלצים ברוח התקופה

"ניסו, אתה מפוצץ באגו": ספרים לימים מערערים

העדכני, המצויר וההיסטורי ● ספרים מומלצים ברוח התקופה

קרקע חקלאית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוב: תביעה נגד משווקי קרקע חקלאית שנותרה מיותמת מבנייה

לפני כעשור 79 קונים שילמו בממוצע כ-160 אלף שקל עבור קרקע חקלאית ליד כפר הס בעלת פוטנציאל השבחה  כעת הם תובעים את המשווקים בטענה כי ייעוד הקרקע לא השתנה ● הנתבעים: "תביעה מופרכת"