מפחדים מהקורונה? אורן נהרי מזהיר מפני המגפה הבאה שתהרוג לא אלפים אלא מיליונים

עורך חדשות החוץ הוותיק הגיע לפודקאסט "אוף דה רקורד" • על הפרק: השינוי בגופי התקשורת והיחס לעיתונאים מבוגרים • מדוע נכשלו הפרשנים בחיזוי ניצחון טראמפ • ואיך זה שנגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארה"ב • האזינו

אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס
אורן נהרי / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה דברים שאולי לא ידעתם על אורן נהרי. בזמן לימודיו עבד כקצין ביטחון בטלוויזיה, עד שנכנס בתחילת שנות ה-80 למחלקת הספורט של רשות השידור, שהייתה אז בניהולו של אלכס גלעדי. בשנת 1988 היה ממייסדי "רואים עולם" עם דוד ויצטום, העורך והמגיש הראשון של התוכנית. במהלך עבודתו סיקר מהשטח את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בדרום אפריקה, את רצח העם ברואנדה, את הטיהור האתני בקוסובו, את פיגועי 11 בספטמבר ועוד. נהרי ראיין בין השאר את נלסון מנדלה ואת הדלאי לאמה. ב-2106 סיים את עבודתו ברשות, בה שימש כפרשן ועורך חדשות החוץ, ועבר לשמש פרשן באתר וואלה.

בוא תעזור לי להתחיל באופן רשמי: מה התואר שלך כיום?

"התואר הרשמי הוא עיתונאי, פרשן, כותב, מרצה הרבה מאוד בארץ ובחו"ל ומסיים לכתוב עם חבר ספר עיון שיצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן".  

אתה, כמו גם דוד ויצטום, יעקב אחימאיר ואחרים מדור המייסדים של רשות השידור, משויכים לאיזה ז'אנר אינטלקטואלי, כמעט אייקוני בעיתונות, שספק אם קיים עוד. אתה מרגיש שיש פה גילנות מצד גופי התקשורת?

"אני בעיני רוחי אותו בחור שהיה בא בקו 28 לגבעת רם, כמאבטח, ואיכשהו נהייתי עם השנים 'העיתונאי הוותיק אורן נהרי' או שאנשים, גם הם כבר לא תינוקות, אומרים לי 'גדלנו עליך'. יש בזה מחמאה, מצד שני, זה צובט. יש פה כמה דברים. כל מודל התקשורת שאנחנו הכרנו נגמר. אגב, לא רק בתקשורת. המודל הזה איננו עוד. אתה יודע, בגיל 21 בישראל או 18 בעולם הגדול נכנסו פעם לעבוד בפס ייצור של מפעל פורד או באתא או ברשות הנמלים ויצאו לפנסיה בגיל 65, וזה נגמר לטוב ולרע. וואלה, זה מקום העבודה השני שלי בחיים הבוגרים שאחרי האוניברסיטה. כל העיתונות משתנה, והיא ממשיכה להשתנות מול עינינו. קח דוגמה: בשיחה הראשונה עם אילן ישועה (לשעבר מנכ"ל וואלה, שגייס את נהרי לאתר ד.ו.) הוא שאל אותי כמה עוקבים יש לי בטוויטר. זו שאלה של העידן החדש. לגבי הגילנות, יכול להיות שיש בזה משהו, רשות השידור זה דבר שלוקחים אותו כמחמאה במקומות מסוימים מאוד ולוקחים אותו כגידוף במקומות אחרים, וזה בסדר. בתחום שלי הייתי, אולי עדיין, באיזשהו שפיץ של פירמידה. בכל מערכת יש עורך חדשות חוץ אחד, ולא צריך יותר מזה. היום לא יציעו לי, וגם אם יציעו אני מניח שאני לא אהיה כתב בתחום חדשות החוץ. אני אשמח מאוד להיות להיות פרשן ואני עושה את זה בהרבה מקומות. וכן, יכול מאוד להיות שאני צריך להתרגל לכך שאחרי הרבה מאוד שנים לא יהיה כהכנסה ראשית תלוש המשכורת עם ההפרשות הפנסיוניות, אלא המרדף אחרי החשבונית, שגם את זה עשיתי קודם".

"כך למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'"

אני משוכנע שיש לך המון זכרונות טובים מרשות השידור. מה הפחות טובים?

"תראה, המנהלים היו מנהלים לא טובים וקבלת ההחלטות הייתה איומה והוועדים היו קטסטרופה ונהלי העבודה היו חרפה".

 ואיך אתה חושב הם היום בתאגיד?

"לא עבדתי בתאגיד ולו יום אחד. כשהוא הוקם, הוצעה לי הצעה ולא קיבלתי אותה, ואז שקיבלתי הצעה מוואלה ביקשו שאבוא ולא הסכמתי כי חתמתי ומילה היא מילה. אז אני כמוך, קורא מדי פעם ושומע מחברים. אפילו הוזכרתי ב'רשימות השחורות' של ראשי התאגיד עליהן פורסם ב'הארץ' שם למדתי שאני 'מרובה ידע אך משעמם'".

נחזור רגע לוואלה, כוכב פרשת 4000. חדשות חוץ נחשבים לתחום סיקור די אקס-טריטוראלי בכל הנוגע להטיה. אבל האם מישהו בהנהלת או צמרת עריכת האתר פנה אליך וביקש לשנות באיזשהו אופן אייטם?

"מעולם לא. לא ב-4000 וגם לא אחרי 4000. הייתה פעם אחת שהסבו את תשומת-לבי לכך שניתנה כותרת בעינייני טראמפ בלי להתייעץ איתי והיא הייתה מאוד קיצונית וגם נגדה את מה שכתבתי במאמר. על זה התלוננתי וזה שונה במיידי. אבל אם אתה מדבר על מעורבות פוליטית, כמובן שהיא הייתה גם הייתה ברשות השידור. בוא נזכיר מדוע קמה התוכנית 'רואים עולם'? מכיוון שאנחנו נמצאים בתקופת האינתיפאדה הראשונה, ואז במוצאי שבת, אחרי שאנשים התיישבו וראו טלוויזיה, היו המון ערבים שזורקים אבנים על המסך. ואז עולה הרעיון לעשות יומן חוץ מקצועי בן שעה. חלק מהמניע לכך שעולה תוכנית חדשות חוץ בשבת היה כדי שלא יראו חדשות פנים בשבת".

יחסים נפלאים, אבל רק עם הרפובליקנים 

אתה זוכר קשר חזק בין ראש ממשלה ישראלי לנשיא אמריקאי כמו של נתניהו וטראמפ, או שזו אמנות יחסי הציבור של האחרון?

"אולי רבין וקלינטון. זה הדבר היחיד שמתקרב לזה. אין שום ספק שנתניהו צודק בתיאור היחסים, רק הייתי מדייק בדבר אחד: במקום היחסים הנפלאים בין ישראל לבין ארצות-הברית, הייתי אומר היחסים הנפלאים בין הממשל הנוכחי בישראל לבין המפלגה הרפובליקנית. ההקפדה מאז ומעולם של ישראל הייתה שיהיו לנו יחסים טובים עם הרפובליקנים ועם הדמוקרטים, וזה דבר שהשתנה בשנים האחרונות".

נישאר עם טראמפ. איך אתה מסביר את הכישלון של עורכי החוץ בניבוי ניצחונו בבחירות?

"ההערכה הייתה באמת שהילרי קלינטון מנצחת. כולם הדגישו, כולל אני, שהניצחון לא יהיה חד-משמעי, שהפערים הם יותר קטנים מכפי שנדמה, ושיש בהחלט הסתברויות שטראמפ ייבחר. וכששאלו אותי אני אמרתי, שאחד הדברים שיכולים לתת ניצחון לטראמפ הוא שיתגלה משהו בנושא המיילים של קלינטון, ואכן, כמה ימים לפני הבחירות ראש ה-FBI מעביר את הניצחון מהילרי קלינטון לטראמפ בכך שהוא פותח בחקירה".

אי-אפשר לדבר בלי להזכיר את הקורונה. לתחושתי התקשורת בישראל יותר אובססיבית מזו העולמית בנושא.

"התקשורת בכל העולם באובססיה סביב הנושא הזה. צריך להבין, מחלות ומגפות זה דבר מרתק. לאורך כל ההיסטוריה. כל פעם יש את 'המחלה החדשה'. הסארס, האיידס, הפרה המשוגעת - ואלף ואחד דברים אחרים. אנחנו רואים פה גלי הדף כלכליים, שאגב ישפיעו אולי גם על הבחירות בארצות-הברית. תהילתו של טראמפ היא על המצב כלכלי המעולה, לא בלי סיבה, אבל מה יקרה אם עכשיו שוק המניות ימשיך להתמוטט? מה יקרה אם יהיה משבר כלכלי? נגיף קטן שמתחיל בסין יכול לשנות את תוצאות הבחירות בארצות-הברית. עם זאת, צריך לזכור שהמומחים כבר די הרבה זמן מדברים על הפחד הגדול. הרי כל המחלות הגדולות בא מבעלי החיים, אבל הפחד הבא הוא ממגפה קטלנית, שבה ימותו לא אלף או שלושת אלפים אלא מחלה שתהיה לפי ההערכות עוד 10-20 שנה תהרוג מיליונים".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988