דעה - התפכחותם של האופטימיים: כך המצב "החדש" משפיע על הסוחרים בשוק ההון

בטור הקודם הרמנו גבה לגבי התנהגות השווקים לאור הקורונה ושאלנו האם המשקיעים מסתכלים על סיכוני הקורונה במשקפיים ורודים? האם הם מבינים את ההשפעות האפשריות של הנגיף? נראה כי בחודש האחרון האסימון נפל והם מתחילים להפנים את גודל השפעתה של מגפת (?) הקורונה

הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי, גלובס
הבורסה בתל אביב נצבעת באדום בצל הקורונה / צילום: טלי בוגדנובסקי, גלובס

פברואר 2020 ייזכר כחודש שבו משקיעים החלו להבין את משמעותו של נגיף הקורונה ואת השפעותיו האפשריות על הכלכלה העולמית ועל השווקים. החודש החל כאשר מדדי המניות בעולם עדיין קרובים לשיאים היסטוריים ותוך שהשווקים עדיין נוהגים ומתייחסים בשאננות כלפי הנזקים האפשריים.

ככל שהתקדמו הימים, הפרשנות הפכה להיות שלילית יותר והנזקים החלו להתברר. אפשר לומר כי פברואר התחיל ביום המסחר האחרון של ינואר, יום שישי שבו לא היה מסחר בישראל אך בארה"ב היה גם היה והשווקים התממשו באגרסיביות. למרות הבהלה, משקיעים בעולם התעלמו מהסיכון, ראו בתיקון הקצר הזדמנות טובה לרכישת מניות וחזרו לשגרת עליות. ככה זה. משקיעים רוצים להיות אופטימיים, להרחיק את הצרות או לפחות לדחות אותן למועד מאוחר יותר. הפעם זה לא התאפשר וההתמהמהות של השוק הובילה לשבוע של נפילות רצופות לקראת סוף החודש.

מדדי אג'יו לחודש פברואר מראים כי היה זה חודש של התפכחות בשוקי המניות והבנה כי לקורונה עשויה להיות השפעה שלילית חזקה על הכלכלה ועל שוקי ההון. התוצאה הייתה מעבר לירידות חדות. התיקון האלים הביא את מדד תיק המניות לירידה בשיעור של 6.16% במהלך החודש ושל 6.09% מתחילת השנה. במקביל, משקיעי שוק האג"ח ציפו לירידה בריבית בארה"ב ואולי גם בישראל, והדבר הוביל לעליות מחירים באג"ח, בדגש על הממשלתיות ובתוכן, באג"ח לטווחים הארוכים יותר. כתוצאה מכך, מדד תיק האג"ח עלה בפברואר בשיעור של 0.44%, אשר מצטבר לעלייה בשיעור של 0.65% בחודשיים הראשונים של השנה. שוב, איגרות החוב מצילות את המשקיעים ומלמדות משהו, שיעור נוסף על חשיבות הפיזור.

האסימון התחיל ליפול בפברואר
 האסימון התחיל ליפול בפברואר

בתווך, מדדי התיק המכילים 20% מניות ירדו בשיעור של 0.88% בפברואר ו-0.7% מתחילת השנה ואילו מדדי התיק המכילים 30% מניות ירדו בשיעור של 1.54% בפברואר וב-1.37% מתחילת השנה. כך, מרבית תיקי ההשקעות של הציבור עברו במהלך פברואר מסביבת תשואות חיובית, לסביבה שלילית, המשקפת את החששות להמשך. יש לציין כי המעבר מחיובי לשלילי התרחש רק בשבוע האחרון של החודש, ככל שמשקיעים בארץ ובעולם החלו להפנים את השינוי הגדול, החלו להכיר באפשרות כי משהו גדול מתרחש כאן.

מצב "חדש" עבור רבים בשוק המניות

הבהלה מהקורונה פגשה את שוקי המניות לאחר שנים של עליות, עניין של משקיעים במניות ונזילות רבה שנעה אל השווקים. בשנים האחרונות, כל ירידת שערים, קלה כחמורה, הביאה את המשקיעים להגדיל חשיפה לשווקים, מתוך שני מניעים עיקריים: אמונה כי גלגלי הכלכלה והטכנולוגיה ימשיכו לעבוד בקצב מהיר, יחד עם מצוקת הריבית הנמוכה והיעדר אלטרנטיבה בטוחה ראויה בשוקי האג"ח.

מרכיב המניות בתיקים הלך וגדל יחד עם ביטחון כי השווקים חסינים. יש משהו נוסף שראוי לומר על הביטחון של המשקיעים. מזה תקופה ארוכה אנו מציינים בטור זה כי דור שלם של משקיעים שהלך וצמח בעשור האחרון, אינו זוכר טעמה של מפולת. הדור הצעיר של המשקיעים נהנה מיתרונות מהפכה טכנולוגית והוא מתקשה להעריך כי המציאות יכולה להתהפך, להחזיר אותנו אל הבסיס. אני לא מאמין כי בשנים הקרובות נחזור לכלכלת הבסיס שהיתה לפני עשרות שנים, שבה האדם המודרני עסק בעיקר בניהול הקיום הבסיסי והיומיומי שלו.

עם זאת, אם הקורונה תתפתח למגמה בעלת מאפיינים הדומים לזו של השפעת הספרדית, מדובר יהיה בשינוי עצום באורח החיים שנוצר בעשורים האחרונים ובזרימת הכסף והשימושים בכלכלה. זו תהיה בלימה חזקה בכלכלה, ברווחיות החברות ובמפת הכלכלה העולמית. נקווה כי תחזית זו תתבדה, אך לפי שעה היא מתחילה להכות בשווקים ונראה כי האסימון הולך ונופל בכיוון זה, כך שפברואר ספג ירידה בשיעור של כ-5.5% במניות הישראליות וכ-8% במניות בחו"ל על פי הרכבן במדדים. ירידות אלו, שהלכו והתחזקו בתחילת מרץ, מותנו בתיקי הביניים על-ידי עליות במדדי אגרות החוב הממשלתיות.

באג"ח: מנוף רווחי ההון ממשיך לעבוד

בתחילת ינואר, באחת מישיבות ועדת ההשקעות נשאלתי האם גם שנת 2020 יכולה להביא איתה רווחי הון, לאחר שנראה כי בשנת 2019 הלימון נסחט לחלוטין. התשובה היתה חיובית וגרסה כי מאחר והעולם עשוי להתמודד עם חששות מפני האטה ועם עידן של ריבית נמוכה, גם 2020 יכולה להפתיע ולהביא עימה רווחי הון משמעותיים למדי. החששות מפני האטה הביאו את השווקים ואת המשקיעים להאמין, בצדק, כי הריבית תרד באופן בולט כדי לסייע להם להתמודד עם נזקי הקורונה ולנסות לספק להם בולם זעזועים.

כתוצאה מכך, עקומי הריבית המשיכו לצנוח בטווחים הארוכים שלהם, כאשר השקליות הארוכות עלו בשיעור של 3.03% בעוד הצמודות הארוכות עלו בשיעור מתון יותר של 1.21%. באשר לצמודות עולה שאלה נוספת שהשווקים מתקשים לתת עליה את התשובה: האם הקורונה תגרור עלייה או ירידה בשיעור האינפלציה. מחד, צפוי מחסור במוצרים רבים וביכולת להביא אותם אל השווקים. מאידך, החולשה בביקושים ובתנועת הצרכנים וכן הצניחה במחירי האנרגיה, גוררות ירידה בשיעור האינפלציה. חוסר הוודאות הוא גדול ואין ספק כי יקרו שני הדברים, אולם קשה להעריך את ההשפעה הכוללת על סל הצריכה וממנו, על מדד המחירים לצרכן. כאן ניתן לראות גורם נוסף של חוסר ודאות שהחלטה "נכונה" לגביו עשויה להוביל לתשואת יתר בתיקי השקעות, בשנה הקרובה.

יש לציין כי הנטיה החיובית באיגרות החוב הממשלתיות לא מאפיינת כמובן את איגרות החוב הקונצרניות, אשר ירדו במהלך החודש עקב העלייה בסיכון האשראי של החברות. גם כאן, הירידה היתה מתונה מאוד בפברואר, פחות מ-0.1% בקונצרניות הצמודות כמו גם בשקליות, אולם המגמה השלילית התעצמה במרץ.

בסוף משבר יש פשיטות רגל

תגובתו של אפיק האג"ח הקונצרני התעכבה מעט, מתוך אותה שאננות שהזכרנו, מתוך תקווה כי אירוע הקורונה הוא קצר טווח. אולם גם אם הדבר נכון, השפעה שלילית על כלכלת העולם ב-2020 היא כמעט עובדה מוגמרת, שתוביל לצמיחה אפסית בחלק מהכלכלות, אולי אף למיתון בחלק נוסף. במצב זה, יכולת הפירעון של פירמות רבות עומדת בסיכון גבוה, זאת מתוך המפגש הכואב שבין מינוף גבוה לבין ירידה בהכנסות. אלו פני הדברים עבור חברות רבות, בעיקר בתחומים כגון תעופה, נדל"ן, תקשורת ועוד. למרבה הצער, הירידה בהכנסות תפגע עד מאוד ביכולת הפירעון של חברות ממונפות ותוביל לירידה גם בשווין. ככל שבעיית הקורונה תמשיך להתקיים, כך יותר ויותר חברות ייכנסו למצב זה ועל המשקיעים לתת משקל מסוים לתרחיש זה.

כמו חברות, גם מדינות עלולות למצוא את עצמן בנקודות קשות מבחינת נזילות. הירידה בצמיחה גוררת ירידה בהכנסות ממיסים ועלייה בהוצאות, בלחץ של הפירמות לקבל סיוע והקלות. אל על היא דוגמה טובה לסיטואציה שכזו ויש עוד רבות שכמותה. בעבור ישראל, מדובר בשינוי נוסף שצריך להילקח בחשבון. כלכלת ישראל נהנתה בשנים האחרונות מזרם תיירות מתעצם והולך, חלקו תיירות של משקיעים. אלו הביאו איתם גם כסף רב כדי להשקיע בחברות טכנולוגיה מקומיות. לאחרונה פורסם כי סקויה, קרן ההשקעות מהגדולות בעולם, הוציאה מכתב לחברות הטכנולוגיה כי עליהן להכין את עצמן לנפילה בכמות ההון שיגיע להשקעות. עבור המשק הישראלי, ירידה שכזו היא מכה קשה המצטרפת אל הנפילה בתיירות, שהרי חלק נכבד מהכנסות המדינה, ממחזור העסקים, רמת הנזילות והעושר ועוצמתו של שקל, מבוסס על זרם המשקיעים הפוקד אותנו ומשקיע כאן מהונו בשנים האחרונות. כל אחד מאיתנו יכול להבין את המשמעות עבור ישראל וכלכלתה.

לסיכום, ניתן לומר כי פברואר הוא החודש שבו משקיעים מתחילים, אבל רק מתחילים להבין ולקבל את האפשרות כי הקורונה היא סיכון גדול, אשר יכול להוריד אותם מאיגרא רמא. 

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת לחברות, מוסדות וקיבוצים בניהול השקעות ונכסים פיננסיים ומלווה משפחות בניהול העושר המשפחתי (פמילי אופיס). באתר החברה ניתן למצוא חיתוכים נוספים על מדדי אג'יו. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988