לא כמו בלאומי: דירקטוריון מזרחי טפחות לא ינקוט הליכים נגד בכירים בבנק בגין הקנס ששולם לאמריקאים

הוועדה הבלתי תלויה שמינה הבנק לצורך סיום פרשת הסיוע להעלמות מס של לקוחות בארה"ב המליצה לא לנקוט הליכים נגד דירקטורים ונושאי משרה בגין הפרת חובת אמונים, בגין הפרת חובת זהירות או בגין היבטים של "טובת הבנק"

יו"ר מזרחי טפחות משה וידמן (מימין) והמנכ"ל אלדד פרשר / צילום: איל יצהר
יו"ר מזרחי טפחות משה וידמן (מימין) והמנכ"ל אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

בבנק מזרחי טפחות , שבניהול המנכ"ל אלדד פרשר ובראשות היו"ר משה וידמן, החליטו שלא לדרוש החזר תשלומים שניתנו בעבר לדירקטורים ולנושאי משרה בבנק בהווה ובעבר בגין התקופה שבה נעשו המהלכים שהולידו את הקנס הגבוה בגובה 195 מיליון דולר שהבנק שילם לממשל בארה"ב. זאת בניגוד להחזרי מענקים שקרו בבנק לאומי בגין חלקו של אותו בנק באותה פרשה, כאשר בלאומי התשלום נעשה במסגרת פשרה שאושרה בבית המשפט בתביעה נגזרת שהוגשה נגד הבנק.

כך נקבע בהמשך להמלצות הוועדה הבלתי תלויה שמינה הבנק לצורך סיום הפרשה, ושהמליצה לדירקטוריון הבנק - שאימץ את החלטתה - לא לנקוט הליכים נגד דירקטורים ונושאי משרה בגין הפרת חובת אמונים, בגין הפרת חובת זהירות או בגין היבטים של "טובת הבנק".

לפני כשנה הגיע בנק מזרחי טפחות להבנות עם גורמי הממשל בארה"ב לגבי גובה הקנס שישלם בגין חלקו בסיוע להעלמות מסים על-ידי לקוחות אמריקאים, כמו גם על תיאור העבירות שבגינן ניתן הקנס. הוסכם אז כי הבנק הישראלי ישלם 195 מיליון דולר, לעומת תשלומים שבנק לאומי שילם בגובה 400 מיליון דולר. לאחרונה נודע כי בנק הפועלים בדרך להותיר מאחוריו את הפרשה, כשהוא צפוי לשלם לאמריקאים סכום גבוה בהרבה של כ-870 מיליון דולר.

החקירה נגד שלושת הבנקים הישראלים הייתה חלק מחקירה מסועפת בהרבה שהממשל האמריקאי החל בה לפי כעשור נגד שורה של בנקים זרים, בחדש שסייעו לאמריקאים להעלים מסים. ההסכם של מזרחי טפחות עם האמריקאים הגיע כמה חודשים לאחר שהבנק הישראלי לקח הימור, שהתברר כמוצדק, ודחה על הסף את ההצעה של האמריקאים לקנס גדול בהרבה ממה ששילם לבסוף, בגובה של 342 מיליון דולר. ואולם עד היום נותרה עוד סוגיה פתוחה, כזו שנסגרה בלאומי עם החזרת בונוסים על-ידי שלושה מראשי הבנק דאז: היו"ר לשעבר, איתן רף; המנכ"לית לשעבר, גליה מאור; וצבי איצקוביץ, שכיהן כראש החטיבה הבינלאומית בבנק בשנים הרלוונטיות.

היום(ג') הודיע בנק מזרחי טפחות כי ככל שהדבר נוגע לוועדה הבלתי תלויה שהקים הבנק, ושדחתה את פרסום מסקנותיה בכמה חודשים (באישור בנק ישראל), אין מקום לנקוט הליכים משפטיים נגד דירקטורים ונושאי משרה בבנק, ואין לפעול להשבת מענקים ותגמולים אחרים לבנק, עבור מה ששולם באותן שנים שבהן הבנק לקח חלק בפרקטיקות אסורות שהביאו להשתת הקנס הגבוה עליו מצד השלטונות האמריקאים.

במזרחי טפחות מציינים כי הדירקטוריון סומך ידיו על ההמלצות שלא לנקוט הליכים כיום. לצד זאת אמרו בבנק כי על-פי המלצת הוועדה - שכללה את השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, רוני בר-און, אברהם אשרי והדירקטור אבי זלדמן - על הדירקטוריון "להתקשר עם המבטחים בהסכם פשרה בסכום של 23 מיליון דולר, בכפוף לאישורו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת ההליכים הנגזרים המתנהלים בבית המשפט נגד קבוצת הבנק ונושאי משרה בה".

בבנק הסבירו כי מדובר בתקופה ארוכה מאוד שנוגעת ל"תהליכים הניהוליים ותהליכי הבקרה, שאפשרו בשנים 2012-2002 לעובדים מסוימים לשעבר בקבוצת הבנק (בנקאים פרטיים, בנקאי קשרי לקוחות וכן עובדים אחרים בעלי רמות אחריות דומות) לפעול בניגוד למדיניות ולנוהלי קבוצת הבנק, אשר בעטיים התאפשר ללקוחות אמריקאים להתחמק ממחויבות המס שלהם בארצות-הברית, תוך התייחסות להיבטי ממשל תאגידי והתנהלות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון, ולקבוע, בהתבסס על ממצאי בדיקתה, מסקנות והמלצות כלליות ואישיות, ככל שנדרש, לרבות בהתייחס להטבות שכר שניתנו לנושאי משרה בשנים הרלוונטיות".

בבנק ציינו כי השפעת יישום ההמלצות על הדוחות תירשם בדוחות לרבעון הראשון ב-2020.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988