"ענף האופנה במוות קליני, מאיפה יגיע הכסף למלאי החורף?"

קמעונאיות האופנה קורסות תחת המשבר • החנויות נסגרו, ואין כמעט הכנסות מולן אפשר לרכוש סחורה עתידית לעונת החורף הבאה • הקרנות של המדינה רחוקות מלסייע לחברות שזקוקות להלוואות מיידיות

הראל ויזל, פוקס; שחר תורג'מן, בריל; רביב ברוקמאייר, גולף; וגבי רוטר, קסטרו / צילום: דימה טליאנסקי, איל יצהר וענבל מרמרי
הראל ויזל, פוקס; שחר תורג'מן, בריל; רביב ברוקמאייר, גולף; וגבי רוטר, קסטרו / צילום: דימה טליאנסקי, איל יצהר וענבל מרמרי

גם אם משבר הקורונה ייעלם תוך חודש, בהתאם לתחזיות הכי אופטימיות, מבחינת רשתות האופנה הוא יהיה נוכח ומשפיע עמוק אל תוך החורף הבא, לכל הפחות. עצירת הפעילות במשק בחודש האחרון בשל התפרצות וירוס הקורונה היכתה במיוחד את רשתות האופנה, שנאלצו לסגור את החנויות, להוציא את העובדים לחל"ת ולוותר על מכירות הסיילים לחורף הנוכחי, כשהן תוקעות עמוק במחסנים את הסחורה לקיץ הקרוב, שהן כבר קנו ושילמו עליה.

בנוסף, בשנים רגילות, בימים אלה של האביב רשתות האופנה כבר נמצאות עמוק בתוך הליכי רכישת הקולקציה לחורף הבא. השנה, באופן לא צפוי הן ממש לא שם. רשתות האופנה לא קונות סחורה לחורף הבא לא בגלל המצב בעולם ואצל היצרנים בחו"ל, אלא בגלל שהמשבר הנוכחי ערער את יסודות המודל הקבוע שלהן.

החברות כבר שילמו עבור הסחורה לקיץ הקרוב, אבל מכירות אין כרגע וגם לא יהיו. הרשתות אף נתקעו עם סחורה לחורף שעבר, שאותה עדיין לא הספיקו למכור.

מציאות זו מאתגרת את התזרים של החברות, שלא קיבלו ולא צפויות לקבל את התזרים החיובי שהן רגילות לקבל ממכירות לציבור הרחב. מנגד, אף אחד לא ייתן להן את סחורת החורף הבא ללא תשלום. השתלשלות אירועים זו מצריכה את רשתות האופנה, כמו אנשים פרטיים, עסקים וחברות בשלל תחומים במשק, לנצל קווי אשראי קיימים או לקחת הלוואות על-מנת שיוכלו להמשיך את העסק בין עונות השנה.

עם הקושי הזה נדרשות כעת להתמודד רשתות האופנה, ובהן גם קבוצות האופנה הציבוריות הגדולות שמעסיקות אלפי עובדים, ובראשן קסטרו, פוקס, גולף, המשביר לצרכן ובריל.

כך, בדוחותיה השנתיים ל-2019 שפורסמו השבוע מגלה קסטרו, כי היא מתמודדת בדיוק עם המציאות הזו: "מרבית המלאי שיועד להימכר בעונת הקיץ כבר נמצא בידי הקבוצה, אולם לאור הדממת הפעילות ואי-הוודאות בדבר מועד החזרה לשגרת פעילות, אין באפשרות הקבוצה להעריך בעת הנוכחית האם ניתן יהיה להנזיל מלאי זה ובאילו מחירי מכירה". בכך מציינת קסטרו חשש כי הסחורה שרכשה לעונה הקרובה לא תימכר במחירים בהם תכננה למכור אותם - או בכלל.

קסטרו ממשיכה ומפרטת כי היא "פועלת להיערך להזמנת מלאים לעונת החורף, מתוך תקווה כי בעונת החורף, תשוב פעילותה המסחרית לסדרה, ככל הניתן".

עלויות מימון מתייקרות

כמו כן כותבת קסטרו כי "הצפי במשק כי משבר הקורונה עלול גם ליצור הגבלות בשוק האשראי וכן להגביל זמינות אשראי, ודאי שבהיקפים מהותיים, ולייקר עלויות מימון. בשלב זה לא ניתן להעריך באופן מלא וודאי את מלוא ההשלכות על תוצאות הפעילות".

בהקשר זה נציין כי בקבוצה סירבו להתייחס לשאלת "גלובס" אם היא לקחה הלוואה מאז פרוץ משבר הקורונה. גבי רוטר, מנכ"ל משותף ומבעלי קסטרו אף הצהיר כי השקת קולקציית אביב-קיץ 2020 החדשה של הסטודיו לאופנה החדש של קסטרו שתוכננה למרץ נדחתה לאור המצב.

אבל האתגרים הללו לא ייחודיים לקסטרו. שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת האופנה הציבורית בריל, שעומדת מאחורי מותגים פופלריים כמו גלי, טימברלנד ונאוטיקה, אמר ל"גלובס" כי "הקושי העיקרי בהתנהלות כיום טמון בעיתוי ויותר מזה בפערי העיתוי".

למה הוא מתכוון? לדברי תורג'מן, "ההלוואות שהמדינה מציעה כעת לעסקים באמצעות הבנקים עשויות לקחת חודש או חודשיים, כשבינתיים רשתות האופנה נותרו ללא תזרים כדי לרכוש מלאים שאמורים להתבצע בימים אלה ממש, בחודשים מרץ-אפריל, על-מנת שייצרו אותה ותגיע לארץ ביולי-אוגוסט, כדי שתוכל להישלח לחנויות באוגוסט-ספטמבר.

אלא שבלי מכירות, טוען תורג'מן, לא ניתן יהיה להיערך קדימה, מה שיעמיק את המשבר.

עוד מסביר תורג'מן, "כל עסק נשען על התזרים כדי שיוכל לחיות. הסחורה שהוא מוכר ביומיום משרתת אותו כדי לשלם לספקים ולרכוש סחורה עתידית. התזרים הזה אמור לשרת את הזמנות החורף העתידיות. אבל, הקיץ הזה ברובו אבוד: יש לנו סחורה שתקועה בחנויות ובמחסנים. גם אם בעוד חודש יפתחו בהדרגה את הקניונים, לציבור יהיה קל יותר ללכת למרכזים פתוחים וחנויות רחוב. במקביל, כוח הקנייה של האזרחים נחלש על רקע המשבר.

"המכה השנייה היא זה שלא מכרנו את הקולקציות הנוכחיות שלנו, מה משאיר אותנו בלי תזרים, כשבלי תזרים נתקשה להזמין סחורה לחורף ולהתחייב עליה. צריך קורס נביאים כדי להעריך עכשיו כמה סחורה צריך להזמין לחורף. כשרשת אופנה לא מתנהלת נכון עם מלאים בנקודות האלה, מלאי זה משהו שיכול לגרור אותה שאולה".

הסחורה נערמת במחסן

מדובר בבעיה רוחבית, בהיקף גבוה. בענף מעריכים כי עלות המלאי לרשתות האופנה מדי שנה עומדת על כ-7 מיליארד שקל, כאשר מתוך מלאי זה, סך שמוערך ב-3-4 מיליארד שקל כבר נרכש, אבל הסחורה עדיין שוכבת במחסנים - לא נמכרה וגם לא צפויה להימכר בקרוב.

תורג'מן מציין בהקשר זה כי "הראל ויזל (בעל השליטה ומנכ"ל פוקס - ש.מ) קנה 900 מיליון שקל סחורה לקיץ והיא שוכבת כאבן שאין לה הופכין בחנויות ובמחסנים. זה אירוע תזרימי, וזו החברה הכי חזקה במשק בתחום שלה".

עוד הוא מדגיש כי "המחסנים הלוגיסטיים נשענים על ההנחה שהמחסן מתרוקן מסחורת הקיץ, וסחורת החורף מגיעה. הגודל של המחסן לא יכול להכין שתי קולקציות".

על כן מתריע תורג'מן: "יש פה מגה-אירוע - אם אני לא אקנה סחורה מבעוד מועד, איך אצליח לשקם את הקבוצה שלי? סיוע בעוד שלושה חודשים מהממשלה זה יהיה כוסות רוח למת. גם אם נפתח חנויות באוגוסט, לא תהיה לנו סחורה למכור. זה מעגל הרס.

" כולם מדברים על היום שאחרי, אבל בלי כסף עכשיו לא נגיע אליו. אנחנו מניחים הנחת עבודה סמויה שמכירות הקיץ כבר הלכו לאיבוד, ולכן מבקשים מהמדינה ומהבנקים שיתנו לנו את הלוואות האלה מיידית. אנחנו לא יכול להתמודד עם סטייה של 100% מהצפי למכירות, זה מוות קליני. גם כשיפרסמו את התקנות נקבל את הכסף בעוד חודש-וחצי חודשיים וזה יהיה אסון".

לחץ מספקים בחו"ל

גם רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף הציבורית שעל רקע המשבר יישמה את ההקלה של רשות לניירות ערך ודחתה את פרסום דוחותיה השנתיים, טוען שהמצב בפועל חמור עוד יותר ממה שנראה. לדבריו, "מעבר למצוקה שנובעת מהעובדה ששילמנו את מלאי הקיץ וכבר התחלנו לרכוש את מלאי החורף לחורף הבא ושאנו גם אמורים להתחייב על סכומים שכרגע אין לנו הכנסות נגדם, הרי שגם הספקים שמעבר לים נמצאים במצב משברי, שבגללו הם בעצמם מגדילים כרגע את הבקשות למקדמות שעלינו לשלם בגין סחורה עתידית. ככל שחולף הזמן, מצבנו נעשה מורכב יותר ולכן צריך להיות ברור שיש הבדל בין תעשיית האופנה לבין תעשיות אחרות, ובשל כך יש לאפשר להן סיוע מיידי מהמדינה".

בתוך כך, היום התנהל דיון בוועדת הכנסת המיוחדת בנושא הקורונה, שבה השתתף הראל ויזל, מנכ"ל ובעלי השליטה בקבוצת פוקס. בדיון שעסק בנושא השלכות התוכנית הכלכלית של האוצר על ענף הקמעונאות, אמר ויזל כי "עסקים לא מצליחים לקבל הלוואה מהקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה. זה לא מתואם עם הבנקים ולא קיים מולם הסדר. רק עכשיו הבנקים מתחילים ללמוד את זה".

בדבריו התייחס ויזל לקרן הלוואות בערבות המדינה שהקים האוצר ושהיקפה עומד לפי שעה על 4 מיליארד שקל ושנועדה לסייע לחברות בגודל קטן ובינוני. עד כה הוגשו לקרן אלפי בקשות להלוואה אולם על-פי הפרסומים אושרו הלוואות רק לעשרות בודדות של בקשות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988