גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: המשל על הנמלה, הצרצר, המגפה והפדרל רזרב

הנמשל העולה מהמעשייה המפורסמת - האחריות האישית של כל אדם למעשיו –היה אחד מאבני היסוד של האבות המייסדים של אמריקה ● מאז קמה "אמריקה התאגידית", שבה חברות הענק ומנהליהן לא נדרשים לשאת באחריות לכישלונותיהם ● הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה שנייה בסדרה

דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, Associated Press
דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, Associated Press

בימים אלה, שבהם כל הקונספט של כסף נכתב מחדש בארה"ב, נראה שגם מוסר השכל בן אלפי שנים עובר עדכון יסודי. לפני 2,500 שנה חי ביוון איש חכם, איזופוס שמו. בין המשלים הרבים שהותיר אחריו, אחד הידועים הוא הסיפור על "הנמלה והצרצר". המשל מספר על הצרצר שכל הקיץ עסק בבילוי ובשירה, תוך שהוא מלגלג על הנמלה שעובדת בחריצות, "אך עם בוא הקור בא הצרצר רועד ורעב מבקש רחמים... אך זו שלחתו לדרכו להמשיך בשירתו".

מיליוני ילדים גדלו על המשל הזה, שאחד הלקחים החשובים שעולים ממנו הוא - "האחריות האישית" של כל אדם על מציאות חייו. זה היה גם אחד מאבני היסוד של אמריקה הישנה. אך איזופוס לא הכיר את הפדרל ריזרב, ואמריקה של האבות המייסדים כבר אינה קיימת מזמן. במקומה, קמה אמריקה חדשה של קפיטליזם אכזר לעניים ולמעמד הביניים, ומנגד סוציאליזם מפנק לחברות הגדולות ול-1% העליון.

בחודש האחרון עלתה אמריקה מדרגה. ניקח למשל את חברת בואינג. . במשך שבע השנים האחרונות הרוויחה החברה כ-40 מיליארד דולר נטו. ברווחים אלו היא השתמשה לרכישות חוזרות של מניותיה, בעלות של 43 מיליארד דולר. בנוסף, בואינג חילקה דיבידנדים לבעלי המניות בסכום של יותר מ-22 מיליארד דולר בתקופה זו. בסך-הכול העבירה בואינג לבעלי מניותיה יותר מ-65 מיליארד דולר בין השנים 2013 ל-2020. חלקים גדולים מתשלומים אלו מומנו באמצעות חוב שהגיע לכ-40 מיליארד דולר עוד לפני הקורונה. בשנים הנדונות השתכר מנכ"ל החברה סכום עתק של 24 ועד 30 מיליון דולר לשנה, וגם זכה ל"מענק עזיבה" בתחילת 2020, בסך של 60 מיליון דולר.

בואינג לא היתה מוכנה לחורף

המנהלים הבכירים האחרים בחברה, השתכרו כ-8 מיליון דולר לשנה. לדוגמה, סמנכ"ל הכספים בחברה השתכר כ-8.7 מיליון. ואז, עם פרוץ המשבר התברר פתאום לצרצר (בואינג), כי אין בידיו יתרת מזומנים להתמודד עם החורף שהגיע לפתע. אך במקום לפנות לנמלה העמלנית-החרוצה, פנתה בואינג לבעלת "מכונת הדפוס", וביקשה סיוע בסך 60 מיליארד דולר.

באמריקה הישנה, בשיטה קפיטליסטית, או אפילו סתם בכל מקום שמבקש לשמור על מידה של הגינות, בעלי המניות והנהלת החברה - ולא הציבור! - היו נדרשים לתת את הדין על החלטותיהם לרוקן את החברה מכל המזומנים. במילים פשוטות, אם חברת בואינג היא עסק אמיתי, אשר יש לו ערך כלכלי והיא זקוקה עתה לכסף, אותו כסף שהיא בזבזה על רכישת מניותיה, יתכבדו בעלי המניות להשקיע ולהציל את נכסיהם. ואם לאו, תתכבד החברה למצוא משקיעים בשווי חדש, תוך שהיא מדללת בהתאם את בעלי המניות הקיימים.

וזה לא נגמר רק בהם. גם המחזיקים בחוב (רוכשי האג"ח שלה) צריכים לשלם את מחיר החלטת המנהלים להלוות כסף לחברה השוקעת בחובות, כדי לממן חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות. אלא שזה לא דבר שצפוי לקרות באמריקה החדשה, הבנויה על כלכלת חוב, על ניפוח שוק המניות ועל העברת כספים מההמון לחברות הגדולות ומנהליהן.

במסגרת המאבק בנגיף הקורונה, העביר בשבוע שעבר המחוקק בארה"ב חוק, שעל פיו הממשלה תחלק 2 טריליון דולר לאזרחים ולחברות. הפדרל ריזרב החרה אחריה, והודיע כי ידפיס ויקנה חובות לא רק של הממשלה, אלא גם של חברות, בסך כולל הצפוי להגיע ל-4 טריליון דולר. בין הזוכים המאושרים נמצאת כמובן חברת בואינג.

יתר על כן, על-פי דיווח של "וול סטריט ג'ורנל", "בואינג היא הזוכה הגדולה מחבילת התמריצים שהעביר הקונגרס... החברה עשתה לובינג לסיוע של 60 מיליארד דולר לה, לספקיה וללקוחותיה. בחוק שעבר ישנו רוב למה שהיא ביקשה". אולם בכל מה שנוגע למניות, אמר המנכ"ל דיוויד קלהאן בראיון ל"פוקס ניוז" כי "הוא אינו בעד הרעיון שהממשלה תקבל מניות בחברה בתמורה לסיוע שלה".

על-פי "אופן-סיקרטס" - ארגון העוקב אחרי נתיבי הכסף בוושינגטון - ממטרי הכסף שאין להם שיעור ותקדים בהיסטוריה של אמריקה, הפיחו מרץ בתעשיית הלובינג בוושינגטון. 2 טריליון הדולר לא היו, אלא הקומץ שאינו משביע את הארי.

איפול מוחלט על פעולות הפד

וכך, בקשות החברות הגדולות מוושינגטון האמירו לסדרי גודל של 3 טריליון דולר. לאחר ניכוי הכספים המיועדים למובטלים ולחברות הקטנות, כמו גם למערכת הבריאות המקרטעת, הסכום שנותר ל"אמריקה התאגידית" לא הגיע לרבע מבקשותיהן. חלק מהפער הזה ישלים, אם כי באופן עקיף, הפדרל ריזרב. זה הודיע בשבוע שעבר, כי הוא ידפיס 100 מיליארד דולר ויקנה בהם איגרות-חוב של חברות. זאת, במקביל לרכישה של כמות בלתי מוגבלת של אג"ח ממשלתיות ואג"ח מגובי משכנתאות. הפדרל גם ביטל לחלוטין את חובת הלימות ההון של הבנקים, כך שהם יכולים להלוות כספים ללא הגבלה.

אם ניתן איכשהו לעקוב אחרי הכסף של הממשל, על מעשי הפדרל ריזרב הוטל איפול מוחלט. בין 800 העמודים של "חוק ההמרצות", "מסתתר" סעיף שמאשר לפד לקיים פגישות ולקבוע החלטות בחשכה מוחלטת - ללא פרסומן לציבור וללא כל סוג של שקיפות.

ושימו לב, הפדרל ריזרב אפילו אינו שייך לממשלה הפדרלית. בראשו עומדת מועצת מנהלים עצמאית של שבעה אנשים הממונים על-ידי הנשיא לתקופה של 14 שנה, אך 12 הסניפים המחוזיים של הפדרל ריזרב הם חברות פרטיות בבעלות הבנקים. ואלה, הבנקים, זוכים לדיבידנד שנתי בסך 6%, סכום שעמד למשל בשנת 2014 על 1.7 מיליארד דולר, וב-2018 על מיליארד דולר.

וכך, הגוף שהוקם על-ידי בכירי הבנקאים לפני כמאה שנה, ושהוצג אז לציבור כ"ארגון וולונטארי של עזרה הדדית" בין הבנקים, הצליח לצבור יותר כוח ופחות חשיפה ציבורית מכל זרועות הממשל הפדרלי ביחד. בהקשר זה, מה שמטריד הוא שעתידם של ארה"ב והעולם כולו תלויים בשיקול דעתו של הבנק, שהוכח כמה פעמים במהלך 40 השנה האחרונות כמוטעה.

מצילים את בועת האשראי

השאלה שצריך לשאול היא - איך הכסף המודפס ייצר ויקים לתחייה את הפרודוקטיביות האבודה?

כדי לנסות ולענות על הסוגיה, נשתמש בדוגמה פשוטה: נניח שכל הכלכלה היא שדה חיטה אחד גדול, שממנו חיה הקהילה. לפתע, נחת עליו ארבה שאכל מחצית מהשדה. האם חלוקת מטבעות לחברי הקהילה תוכל להחזיר את החיטה שאכל הארבה? ואם 6 טריליון מטבעות הקסם יוכלו להחזיר את מה שאכל הארבה? מדוע לא יחולקו 12 טריליון דולר? או אולי 24 טריליון דולר?

היקף הנזק הישיר ממשבר הקורונה עדיין אינו ידוע, ונשמעות הערכות שונות הנעות בין 10% ועד 30% מהתמ"ג של 2020. מסמך של סניף סנט לואיס של הפדרל ריזרב, שפורסם לאחרונה, ב-24 במרץ, העריך כי מספר המובטלים ברבעון השני של השנה יעלה ל-52.81 מיליון איש - "שיעור אבטלה של 32.1%". אלו מספרים שהם גבוהים אפילו יותר משיאי האבטלה של השנים 1930-1932, והם נובעים משתי סיבות: אחת, עצירת הפעילות בחלקים גדולים של השוק; ושתיים, התפוצצות בועת האשראי העצומה שנופחה בעשור האחרון.

די ברור שגשם של טריליוני דולרים לא יחזיר אנשים למלונות, לאוניות הקרוזים ולטיסות הטראנס-אטלנטיות. הם גם לא יפתחו את המסעדות הסגורות, או יגרמו למובטלים לרוץ למתווכי הנדל"ן. נכון, סיוע לאנשים פרטיים עבור קניית מזון או לבעלי העסקים הקטנים עבור שכר הדירה, הוא רעיון נאצל וראוי, אך לכך הוקצבו בקושי טריליון דולר מתוך 6 טריליון. גם פעולות הפד אשר בקרוב יתחיל לרכוש מניות בבורסה, לא נועדו לכך.

האמת הפשוטה שונה בהרבה. ההדפסה המאסיבית נועדה להציל את בועת האשראי ואת שוק המניות, שהוא חלק אינטגרלי ממנה. בארה"ב, סך חובות כל הסקטורים במשק עולה על 76 טריליון דולר. תשלומי הריבית על החוב הזה מתקרבים ל-3 טריליון דולר. גם לפני משבר הקורונה, המשק לא ייצר שליש מעלות הריבית לתחזוקת החוב, שלא לדבר על חוב חדש. לכן, יש צורך להמשיך ולהגדיל את החוב ללא הפסקה. כך שהמיתון החריף שהביאה הקורונה יהפוך משימה זו לבלתי אפשרית, והפד, כך נראה, מנסה להשלים את החסר.

המגפה השחורה חיסלה שליש מאוכלוסיית אירופה, וזירזה את הקץ של הפיאודליזם, המשטר החברתי-כלכלי של ימי הביניים. הקורונה מאיימת להביא לסיומו של הניאו-פיאודליזם, שבבסיסו גידול מתמיד בחוב, ירידת כוח הקנייה של ההמון, ודת צריכה בלתי מרוסנת. אלו מתקשים להמשיך ולהתקיים כאשר הצרכנים נמצאים-כלואים בעוצר בית גלובלי, ותיקי ההשקעות מתכווצים לשוויים האמיתי.

והשורה התחתונה היא - ההדפסה המאסיבית נועדה אפוא לשמור על הסדר החברתי הקיים, בתקווה שאיכשהו הוא ישרוד את המשבר. אך זה לא יקרה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com. בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

תיבות דואר בבנין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

פס"ד: הזכות הבלתי רשומה גברה פעם נוספת על הנושה המעקל

דירה שהוענקה במתנה לא נרשמה על שם המקבל, ובכל זאת נקבע כי יש לו זכות בה ● הפסיקה עלולה להביא לפיחות נוסף במעמדו של מרשם המקרקעין

קריסטין לגארד, נשיאת הבנק האירופי המרכזי / צילום: Kai Pfaffenbach, רויטרס

התחזיות דיברו על משבר בממדים היסטוריים. הן לא טעו

האיחוד האירופי נכנס למיתון הגרוע בתולדותיו, ובבריטניה מעריכים כי הכלכלה תתכווץ בשיעור החריף ביותר ב–300 השנים האחרונות • בישראל, לעומת זאת, המצב מעט יותר טוב: בנק ישראל צופה מיתון קל יותר מהתחזית, אבל זו לא בהכרח סיבה להיות אופטימיים

שי לי שפיגלמן - ראש מטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית שמוביל המשרד לשוויון חברתי - יח"צ

"היא נחמדה מדי": גבר ואישה מונו באותו היום למנכ"לים של משרד ממשלתי. נחשו מי חטפה מקלחת קרה

שלוש נשים בלבד מונו למנכ״ליות של אחד מ-34 המשרדים בממשלה הנוכחית. הן זכו לקבלת פנים צוננת על אף שפע התארים, הניסיון וההצלחות המוכחות שהביאו עמן. למה זה עדיין קורה?

קישואים ממולאים ושזיפי בוסר של עידו שגב / צילום: עדן דותן

"קרון תענוגות של דליקטסים": פירות בוסר ימתקו

המטבחים המסורתיים אימצו מזמן, ועכשיו גם המטבח המודרני: שימוש בפירות בוסר - משמשים, דובדבנים ובעיקר שזיפים ירוקים - על חמיצותם המודגשת, לתיבול ולרטבים ●  
זו העונה, לקנות ולהקפיא

שבתאי אדלרסברג (אודיוקודס), אבישי אברהמי (Wix), ברק עילם (NICE), מיכה קאופמן (fiverr),  / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, גלובס

חזרה לימי הבועה? שש כוכבות הייטק ישראליות בשמי וול סטריט

מניותיהן של הישראליות בוול סטריט עלו בחדות לאחרונה ותיקנו את הירידות ממשבר הקורונה ● מה הקפיץ את המניה, מי המרוויחים הגדולים, ומה התחזיות להמשך?

עבודות בנייה בכפר סבא-כרכור / צילום: גלובס

החלטה: יש לקזז מהיטל ההשבחה את עלויות הבנייה של שטחי ציבור בפרויקטים פרטיים

החלטה של ועדת הערר המחוזית בחיפה קובעת כי במקרה שיזם מתבקש לבנות שטחים ציבוריים בתוך פרויקט פרטי - הרשות המקומית תקזז את עלות הבנייה מהיטל ההשבחה שיוטל על היזם

ניהול חדשנות בהייטק הישראלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מחקר: ישראל במקום השלישי בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים המובילים

סקר של חברת היעוץ הישראלית-שוויצרית StartupBlink מצביע על התחזקות של ישראל בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים העולמי מהמקום הרביעי למקום השלישי ● בדירוג הערים: תל אביב יורדת בדירוג מהמקום השישי לשביעי ● בייג'ינג ושנחאי מזנקות

מתוך ההפגנה בדטרויט, מישיגן / צילום: Paul Sancya, Associated Press

מי היא אנטיפה והאם היא באמת מנהלת את המהומות בארה"ב

בסדרת התבטאויות אמר טראמפ כי מאחורי האירועים האלימים בהפגנות בארה"ב עומדת "קואליציית אנטיפה" ● הנשיא הבטיח כי הממשל יגדיר אותה כארגון טרור, אלא שהדעות חלוקות בעניין הזה ● כך או כך מלחמה נגד טרוריסטים היא יותר פוטוגנית ממאבק נגד "הוירוס הסמוי" שטראמפ כבר הפסיד לו

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

בענף התעופה רוצים שיפסיקו עם החובה בבידוד לשבים מחו"ל. האם זה יעבוד?

הגישה הזהירה שנוקטים במשרד הבריאות מרמזת על כך שאיש לא ירצה להיות חתום על הסרת חובת הבידוד במקרה שזו תביא לגל שני ● אבל בנתב"ג ובענף התעופה הישראלי מתחילים לאבד את הסבלנות

שדה נפט בקנדה / צילום: Todd Korol, רויטרס

אופ"ק ובעלות בריתה סיכמו על הארכת קיצוץ תפוקת הנפט

ההסכם החדש הוא לקיצוץ של 9.6 מיליון חביות ביום עד סוף חודש יולי, אך הוא אינו כולל את מקסיקו, שסירבה להמשיך במאמץ

חשבון הטוויטר של דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק

ציוץ גורלי: הכירו את האיש שהחליט לסכן מיליארדים ולצאת למלחמה בטראמפ

מה גרם לג'ק דורסי, מייסד ומנכ"ל טוויטר, לצאת השבוע למלחמה חזיתית וקשה נגד נשיא ארה"ב? ● ולמה הנמסיס שלו, מארק צוקרברג, בחר להתייצב דווקא לצידו של הנשיא? ● הקרב על דמוקרטיה, עתיד האינטרנט ובעיקר על הרבה מאוד כסף ● האזינו לפודקסאט "הצוללת"

בנימין נתניהו ובני גנץ בישיבה הראשונה של ממשלת האחדות / צילום:  Abir Sultan, רויטרס

שני ראשי ממשלה, שתי גרסאות: למה הם מתכוונים כשהם אומרים "תוכנית טראמפ"

פחות מחודש ליעד שהציב ראש הממשלה נתניהו ל"החלת הריבונות", וסימני השאלה הולכים ומתרבים: עד כמה גנץ ואשכנזי מכירים את המפות ומהן הזכויות שיקבלו הפלסטינים • וגם: איך שוב נגרר ניר ברקת לקרבות בוץ

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

לאחר שנקבעה פגישה עם האוצר, ועד רש"ת הפסיק את השבתת נתב"ג

ועד העובדים מחה על כך שאין מתווה לתוכנית חזרה, ואין אופק לפתיחת השמיים ● הפגישה עם שרי התחבורה והאוצר צפויה להתקיים ביום שני

אילן פז מנכ"ל ברקליס ישראל / צילום: יוסי זליגר

"אימצתי רעיונות טובים מהקולגות באסיה, שהתחילו את המשבר לפנינו"

אתגר המנכ"ל עם אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, על ההתמודדות עם משקיעים שצריכים לקבל החלטה מרחוק, על ההתייעצויות עם קולגות בעולם ועל "שעת הקפה" שעברה לזום ● ויש גם טיפ: אחרי מי כדאי לעקוב

פרופ' אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון בנגב / צילום: דני מכליס

"יש כנראה המון סוגים של אוטיזם שאנחנו לא מצליחים לאפיין"

התסכול מהדמיות מוח ומהמחקר הגנטי, והתקווה שבמעקב אחרי תנועות עיניים ● פרופ' אילן דינשטיין, ממובילי המכון הלאומי לחקר אוטיזם, הגיע למסקנה כי יש לחקור אוכלוסיות גדולות, באופן הוליסטי ולאורך זמן - ושואף לעקוב אחר שלושה מכל ארבעה אנשים עם אוטיזם בישראל לאורך כל חייהם

תחנת הרכבת בתל אביב. הרכבת מושבתת בצל הקורונה. / צילום: איל יצהר, גלובס

בעקבות הנחיית שרת התחבורה מירי רגב: מסתמן כי חזרת הרכבת תתעכב

בעקבות העלייה בתחלואה הודיעה היום שרת התחבורה מירי רגב כי הנחתה את רכבת כי בעקבות הצורך בהיערכות למתן שירות לנוסעים תידחה הפעלת הרכבת ליום רביעי

שדה התעופה האנדה בטוקיו  / צילום: שאטרסטוק

כבר לא תהיה "גדולה ביפן": אילו קווים אל על מתכננת לבטל?

הקו לטוקיו, שאמור היה להיות הראשון שמחבר ישירות בין ישראל ויפן, לא ייפתח בינתיים ● קווים נוספים שאל על מבטלת הם הקו לוונציה שסגור להזמנות עד לספטמבר והקו לסופיה שההזמנות אליו סגורות עד לחודש דצמבר ● הקו לסן פרנסיסקו סגור להזמנות עד לחודש מרץ 2021

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

המסחר בת"א ייפתח באיחור; הבורסה תגיב לקפיצה בוול סטריט

עובדי הבורסה פתחו בעיצומים על רקע מחלוקות מול ההנהלה - יום המסחר לא צפוי להיפתח לפני 13:00 ואולי יבוטל ● בוול סטריט, המדדים קפצו ביום שישי לאחר שפורסמו נתוני אבטלה מעודדים ● אודיוקודס חזרה עם פער שלילי של כ-12% וצפויה לצנוח היום

משרדי מודרנה / צילום: Brian Snyder, רויטרס

הניסוי הצליח, המניה מתרסקת: מדריך למשקיע הביומד הנבוך

כשחברה מדווחת על "הצלחה" בניסוי - המסקנה של המשקיעים רחוקה מלהיות חד-משמעית, והתנהגות המניה בהתאם ● מודרנה הגדירה את ניסוי הקורונה שלה כהצלחה, אך זכתה לביקורת חריפה, ששלחה את המניה לצלילה של 27% בשבועיים האחרונים וחשפה את המניה לתביעה פוטנציאלית

הפגנה בקליפורניה בשבוע שעבר, במחאה על הסגר  / צילום: Ronen Tivony, רויטרס

מצאו פרצה: כך סידרה הקורונה לבעלי בניינים במנהטן סיוע חלומי

עשרות חברות נדל"ן בארה"ב הצליחו לקבל סיוע בהיקף עשרות מיליוני דולרים באמצעות חברות ניהול, בגלל "חור" בתוכניות הסיוע