גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה חושבת הווירולוגית הבכירה בישראל על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה

פרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן גוריון, מהווירולוגים הבכירים בישראל, חשבה בתחילת הקריירה שלה שחיסונים יעשו לווירוסים מה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים • באופן אירוני, היא אומרת ל"גלובס", הצלחתם הובילה לנטישת התחום ומענקי המחקר נעלמו • עכשיו אנחנו משלמים את המחיר

פרופ’ ברכה רגר / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ’ ברכה רגר / צילום: איל יצהר, גלובס

תחום המחקר של חיסונים הוא קורבן של ההצלחה שלו עצמו, אומרת הווירולוגית פרופ' ברכה רגר. בשנות ה-50 של המאה ה-20, כשהחלה רגר להתמחות בתחום הזה, העולם נפעם מהאופן שבו חיסונים שינו את מהלכן של מגפות באופן מוחלט. אלא שבתוך עשורים ספורים הפך הדבר למובן מאליו, ההשקעות בתחום פחתו, והנה היום אנחנו מרשים לווירוסים לתפוס אותנו לא מוכנים.

"התחלתי ללמוד וירולוגיה על רקע השתאות עצומה מהחיסון לפוליו שגילה פרופ' יונה סאלק", מספרת רגר, חוקרת מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון. "זו הייתה מגפה נוראית בארץ. היא אמנם פוגעת רק ב-0.1% מהחולים בה באופן משמעותי, אבל זה מספיק, ובתי החולים היו מלאים בקורבנותיה.

"הייתי אז סטודנטית במעבדה של פרופ' נתן גולדבלום מהאוניברסיטה העברית, שנשלח ב-1956 ללמוד מסאלק איך להכין את החיסון ופיתח את היכולות הללו בישראל. היום היו רואים את החיסון הזה כפרימיטיבי, הוא מבוסס על חיידק מוחלש, אבל הנה, בזכות החיסון הזה הצילו אלפי ילדים רק בארץ מנכות וממוות, והמחלה הזאת נעלמה.

"הגילוי של סאלק נתן השראה לדור של וירולוגים. גם אני אמרתי לעצמי, החיידקים כבר תחת שליטה בזכות האנטיביוטיקה - מי היה מאמין שהבעיה הזו תחזור - והגיע הזמן לעשות אותו דבר לגבי הווירוסים".

"מחלות זיהומיות הפכו לסיפור פחות מעניין"

אלא שעם השנים חלה תפנית מצערת. "החיסונים הם ההצלחה הרפואית הגדולה ביותר של המאה ה-20. הם חיסלו את החצבת ואת האבעבועות השחורות והפוליו, ופתאום קרה לנו הווירולוגים דבר מוזר. מחלות זיהומיות הפכו לסיפור פחות מעניין. בתחילת הקריירה שלי, מחלות ויראליות היו גורם המוות השלישי בעולם המערבי, ואני תמיד חוששת שאנחנו עלולים לחזור לשם. באפריקה הן כמובן גורם המוות הראשון, אבל מי שם לב למה שקורה באפריקה?".

על רקע ההצלחה של תחום החיסונים, בשנות ה-80 וה-90, האתגר הגדול של וירולוגים היה גיוס מענקי מחקר, אומרת רגר. רק מתחילת המילניום, אחרי שכמה מגפות הרימו ראש "בזכות" מתנגדי החיסונים, מענקים החלו לזרום למעבדה של רגר. לדוגמה לחקר החצבת. "אבל אז גילו בעולם שלא קם דור של חוקרי וירוסים כמו שהיה בתקופתי. עדיין מבקשים ממני לבוא ללמד קורסים בווירולוגיה, במקום אותה שכבת ביניים. עד היום אני מדברת עם אותה קבוצה של חוקרים שלמדתי איתה בירושלים, על כמה מעטים נשארו מאיתנו וכמה חסרים וירולוגים ומיקרוביולוגים".

חוקרי וירוסים חסרים היום. חוקרי מערכת חיסון למרבה המזל דווקא יש, בזכות ההבנה שמערכת החיסון משמעותית במחלות אוטואימוניות רבות, וכן בזכות התפקיד של מערכת החיסון בסרטן. אולם כדי לפתח חיסונים מפני וירוסי העתיד, לא מספיק להבין את מערכת החיסון. צריך להבין גם את הווירוסים עצמם.

"איבדנו את תשתית של הידע בתחום הזה", אומרת רגר. "הרופאים בטלוויזיה הם אפידמיולוגים ורופאי בריאות הציבור, אבל לא אנשי מעבדה שמבינים את הביולוגיה של הווירוס. זה חסר וזה עצוב מאוד. ובתחום הזה, יותר מאחרים, אסור להיות תלויים במדינות אחרות בעולם, כי כל אחד רוצה להחזיק את הידע אצלו והן לא יחלקו אותו בקלות".

התרומה של מיידוף התנדפה

רגר כיהנה בעבר כמדענית הראשית של משרד הבריאות, חקרה מנגנוני הגנה ממחלות ויראליות, ואף פיתחה שני חיסונים שלא הגיעו לבסוף לשוק. "עבדנו על חיסון ל-CMV ולקדחת הנילוס המערבית. המוצרים כבר היו מוכנים לפיתוח מסחרי, אבל המענקים שלנו בתחום הזה התבססו על הכסף של ברני מיידוף (הברוקר היהודי שהיה תורם גדול לרפואה ולאקדמיה הישראלית. אלה גם השקיעו אצלו את כספן, אך הוא הונה את ציבור משקיעיו, וכספי התרומה וכספי ההשקעה התנדפו - ג"ו).

"כמה מיליונים שקיבלנו נעלמו, ואני כבר עמדתי לצאת לפנסיה ולא יכולנו להמשיך בפיתוח המוצרים הללו. אבל הפלטפורמה שפיתחנו אז מתאימה גם לקורונה. בשבילי זה כבר מאוחר, אבל יש גם אחרים. אפשר להמשיך את מה שאנחנו עשינו. הכול פורסם במאמרים גלויים, אבל אני חושבת שהיום כל אחד עושה את הדבר שלו".

עוד לפני כן, כאשר החלו התפרצויות חדשות של חצבת ביישובים שבהם שיעורים גבוהים של אי-התחסנות, החל הכסף לזרום אחרי שנים של יובש. "קיבלתי מענק גדול מהקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב יחד עם חוקרים אמריקאים ובדקנו את רמות החיסוניות של הילדים שקיבלו את החיסון לחצבת. גילינו שחיסון אחד לא מספיק, ודרושות שתי מנות. למרות החיסון השני, עדיין חלק מהילדים המחוסנים חלו, והסיבה היא כנראה שהווירוס קצת השתנה כשנתנו לו להתפתח בתוך הגוף האנושי".

אם ימשיכו להיות התפרצויות חצבת בקבוצות שבהן שיעורי החיסוניות נמוכים, יכול להיות שתתפתח חצבת עמידה לחיסון שיש לנו היום?

"ודאי. זה יכול לקרות עם כל מגפה שכבר יש לה חיסון, אם החיסוניות באוכלוסייה תרד מתחת לרף מסוים. מדהים בעיניי שכולם זועקים שצריך חיסון לקורונה, ובינתיים יש לנו חיסון נהדר נגד חצבת והורים מסוימים לא מחסנים.

"לצערי, גם אחרי שיפותח החיסון לקורונה, כנראה יהיו מתנגדי חיסונים והמחלה לא תוכחד לגמרי. ואז תגיע מוטציה נוספת של קורונה, שהדור הבא יצטרך להתמודד איתה מחדש".

מה הסיכוי שיפותח חיסון לקורונה בטווח הזמן של שנה וחצי-שנתיים שעליו מדברות חברות החיסונים?

"אי-אפשר לדעת בוודאות לגבי פיתוח חיסונים. אתה פתאום נופל על משהו שעובד. אבל אני מאוד מאמינה בכוחות שעובדים על פיתוח החיסון, כולל חוקרי מערכת החיסון מאוניברסיטת בן גוריון. תהליך התקיפה של וירוסים על ידי מערכת החיסון הוא תהליך מאוד מובנה ומסודר, שאנחנו מבינים אותו יחסית היטב: בתחילה מגיע חיל חלוץ שמגיב מהר אבל יש לו כוח מוגבל מאוד, ואלה הנוגדנים הלא ספציפיים, ואחרי כן מגיעים הנוגדנים הספציפיים ותאי ה-T, אך התגובה המאוחרת היא לווירוס מסוים, ורק נגדו.

"אבל לא כל הווירוסים אותו דבר. לכל וירוס יש אסטרטגיה משלו, איך הוא נכנס לגוף, אילו מנגנונים בתא הוא מפעיל ואיך הוא משפיע על התאים של המאכסן. אנחנו רואים בווירוס הקורונה מנגנון היקשרות לתא שקצת דומה לזה של וירוס האיידס, ולכן חושבים שאולי התרופות הקיימות לאיידס יעזרו. אנחנו לא יודעים אם בווירוס הקורונה המנגנון הזה הוא השולי או העיקרי. אולי כמו באיידס, יידרש קוקטייל של תרופות אנטי-ויראליות כדי לוודא שמדכאים את כל מנגנוני הפעולה שלו.

"היום הגישה היא לפתח חיסון שמבוסס על חלק קטן מן הווירוס. צריך למצוא את החלק בווירוס שהוא המשמעותי ביותר לפעילות שלו בגוף, ואז לסנתז אותו יחד עם חלבונים אחרים שמעוררים יותר את מערכת החיסון. אני מאמינה שהחיסון יפותח מהר כי יושקע בו הרבה כסף. הסינים שופכים אינסוף כסף על התחום".

מה אנחנו לא יודעים על הקורונה

לדברי רגר, כדי לפתח את החיסון, נצטרך לדעת הרבה יותר על וירוס הקורונה. "יש נתון שאנחנו קוראים לו ‘קצה הקרחון'. הכוונה היא שלגבי כל וירוס, מספר החולים שמציגים תסמינים הוא שונה. למשל, מחלת החצבת תיצור תסמינים כלשהם ב-100% מהנדבקים כמעט. בפוליו, רק 0.1% מהנחשפים מפתחים מחלה, ורק 0.1% מפתחים שיתוק. לגבי הקורונה אנחנו מעריכים היום שהחשיפה היא הרבה יותר רחבה מאשר ההתבטאות הקלינית של הנגיף.

"אנחנו יודעים היום איך נגיף הקורונה נכנס לגוף - דרך האף, הפה והעיניים - ואיך הוא מדביק את ריריות הריאות, אבל לא אם ואיך הוא מתפשט הלאה. אנחנו לא יודעים אם הווירוס נשאר בגרסה רדומה בגוף אחרי ההדבקה, ולא יודעים אם הוא מגיע למוח. אם כן, הוא יכול לעשות שם שמות".

כך היה, לדוגמה, במקרה של מחלת החצבת, שנותרה רדומה בגוף ובאחוזים קטנים גרמה למחלות נוירולוגיות קשות בילדים, שנים אחרי שנראה היה שכבר חלפה. "אנחנו גם לא יודעים מה ההשפעה של הקורונה על המעי ואם הווירוס שורד בצואה, ולכן עלול להיות מסוכן בזיהום של מים. הסינים בודקים את הדברים האלה ראשונים, כי יש להם את כמויות החולים לפנינו.

"לרוב חוקרים את הדברים האלה באמצעות מודל חיה לווירוס. היום אין עדיין מודל חיה לקורונה, אף שבמקור זהו וירוס של חיות. חבל שנולדתי 15 שנים מוקדם מדי, כי הייתי שמחה לעשות זאת, אבל אני כבר יחסית בסוף הקריירה שלי. נראה לי שאנחנו הולכים לקראת עדנה חדשה לתחום הווירולוגיה".

עוד כתבות

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

"הגיע הזמן לנתק את חרדת הקורונה מקבלת החלטות השקעה"

מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השווייצרי קרדיט סוויס, מייקל סטורבק: "השווקים צופים את פני העתיד. הם התקדמו מעבר לחדשות הכלכליות הרעות ופרצו קדימה בחדות מאז השפל, וסביר להניח שלא יגיעו אליו שוב. אל תחכו שיעשו זאת - זו עלולה להיות טעות יקרה"

מה נמכר לאחרונה ב-800-750 אלף שקל בצפון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מה אפשר לקנות עם 800 אלף שקל בצפון

קוטג' בן 4 חדרים בבית שאן או בעפולה, דירת 4 חדרים במעלות תרשיחא או 
דירת 3 חדרים בקריית ביאליק

 

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ההנפקה הטכנולוגית הראשונה בעידן הקורונה: סייברוואן גייסה 26 מ' ש'

החברה סיימה בהצלחה הנפקת מניות ראשונה לפי שווי של 87 מיליון שקל "לפני הכסף" ● עם בעלי המניות בחברה נמנות UMI Israel, איתוראן, חברת גיל-קאר וקשת 12 וכן איש העסקים צביקה בארינבוים, מוטי גוטמן מנכ"ל מטריקס, ליגד רוטלוי, וצחי סולטן

אילן פז מנכ"ל ברקליס ישראל / צילום: יוסי זליגר

"אימצתי רעיונות טובים מהקולגות באסיה, שהתחילו את המשבר לפנינו"

אתגר המנכ"ל עם אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, על ההתמודדות עם משקיעים שצריכים לקבל החלטה מרחוק, על ההתייעצויות עם קולגות בעולם ועל "שעת הקפה" שעברה לזום ● ויש גם טיפ: אחרי מי כדאי לעקוב

חניה בבניין משותף / צילום: בר-אל

ביהמ"ש: הצמדת חניות לדירות בעלים – רק ב-100% הסכמה

בית המשפט המחוזי הפך החלטה של המפקחת על המקרקעין בנוגע לרוב הדרוש לשם הצמדת חניות לבעלים, וקבע כי לשם כך נדרשת הסכמה של כל בעלי הדירות פה-אחד

קריסטין לגארד, נשיאת הבנק האירופי המרכזי / צילום: Kai Pfaffenbach, רויטרס

התחזיות דיברו על משבר בממדים היסטוריים. הן לא טעו

האיחוד האירופי נכנס למיתון הגרוע בתולדותיו, ובבריטניה מעריכים כי הכלכלה תתכווץ בשיעור החריף ביותר ב–300 השנים האחרונות • בישראל, לעומת זאת, המצב מעט יותר טוב: בנק ישראל צופה מיתון קל יותר מהתחזית, אבל זו לא בהכרח סיבה להיות אופטימיים

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק / צילום: גדעון לוין

נחתמו שתי עסקאות הענק של דלק שיכניסו לה כ-1.1 מיליארד שקל

החתימה סוללת את הדרך גם למכירת דלק ישראל עצמה ● במסגרת העסקה הראשונה מכרה דלק ישראל תמורת 720 מיליון שקל את מלוא זכויותיה בשותפות דלק פי גלילות לקבלן יחיאל אבו ● בעסקה השנייה נמכרו לרפק אנרגיה שתי תחנות כוח ב-367.5 מיליון שקל

ניהול בימי קורונה

מחקר אחד בשבוע: איך מנטרלים סטריאוטיפים והטיות בלתי מודעות?

גם אנשים שמחשיבים את עצמם לנאורים, רציונליים ומודעים, פועלים לא פעם בהסתמך על דעות קדומות. כך אפשר להתגבר על זה

שדה נפט בקנדה / צילום: Todd Korol, רויטרס

אופ"ק ובעלות בריתה סיכמו על הארכת קיצוץ תפוקת הנפט

ההסכם החדש הוא לקיצוץ של 9.6 מיליון חביות ביום עד סוף חודש יולי, אך הוא אינו כולל את מקסיקו, שסירבה להמשיך במאמץ

שי באב"ד / צילום: איל יצהר

"סגרנו לאנשים את העסק ביום אחד": מנכ"ל האוצר מסכם קדנציה סוערת בראיון מפויס

שי באב"ד, מנכ"ל האוצר היוצא, מודה בראיון פרידה כי הסיוע שהמגזר העסקי נזקק לו בשל הקורונה לא הגיע בזמן, ומסכם קדנציה של עשייה ופעילות ענפה לצד עימותים ומאבקים, בטון מפויס ומפתיע ● "הלב שלי נמצא במגזר הציבורי, אשמח להיות מנכ"ל משרד הביטחון"

ניהול חדשנות בהייטק הישראלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מחקר: ישראל במקום השלישי בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים המובילים

סקר של חברת היעוץ הישראלית-שוויצרית StartupBlink מצביע על התחזקות של ישראל בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים העולמי מהמקום הרביעי למקום השלישי ● בדירוג הערים: תל אביב יורדת בדירוג מהמקום השישי לשביעי ● בייג'ינג ושנחאי מזנקות

תחנת הרכבת בתל אביב. הרכבת מושבתת בצל הקורונה. / צילום: איל יצהר, גלובס

בעקבות הנחיית שרת התחבורה מירי רגב: מסתמן כי חזרת הרכבת תתעכב

בעקבות העלייה בתחלואה הודיעה היום שרת התחבורה מירי רגב כי הנחתה את רכבת כי בעקבות הצורך בהיערכות למתן שירות לנוסעים תידחה הפעלת הרכבת ליום רביעי

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי

העיצומים בבורסה מחריפים: "המסחר לא ייפתח לפני 13:00, אם בכלל"

ועד עובדי הבורסה: "לאורך כל השבוע שעבר המשיכה ההנהלה להתנגח בהסתדרות ובוועד, חרף ההודעה המוקדמת המתריעה מפני צעדים ארגוניים" ● עלות שכרם הממוצעת של עובדי הבורסה עומדת על כ-50 אלף שקל לחודש

עובדים זרים בישראל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הפרקליטות: הנחיות משרד המשפטים המגבילות הרחקת משפחות מסתננים - מחייבות

בתגובה לעתירה שהגיש המרכז למדיניות הגירה ישראלית, הצהירה הפרקליטות כי מכתבי מחלקת ייעוץ וחקיקה, המנחים את רשות האוכלוסין וההגירה להעמיד את "רצון הילד" כשיקול מרכזי לפני הרחקה של מהגרים לא חוקיים מישראל, מחייבים את המדינה

סוחרים בוול סטריט / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות; מדד נאסד"ק נשק לשיא

המדדים דאו ג'ונס, ו-S&P 500 קפצו ב-3.15% ובכ-2.6%, בהתאמה ● כ-2.5 מיליון אמריקאים חזרו לשוק העבודה בחודש מאי ● ראלי בענף התעופה: מניית אמריקן איירלינס זינקה בכ-7% בואינג הוביל את העליות בדאו ג'ונס עם תוספת של 10% ● מחיר הנפט מתקרב ל-40 דולר ● הזהב יורד בכ-2.3%

קנצלרית גרמניה והזוג הנשיאותי האמריקני בטקס לציון 100 שנים למלחה"ע הראשונה / צילום: רויטרס

הידרדרות ביחסי גרמניה-ארה"ב: טראמפ הורה להוציא אלפי חיילים אמריקאים מהמדינה

אחת מהסברות לתזמון הנוכחי הוא כעס בבית הלבן על קנצלרית גרמניה, שסירבה להגיע באופן אישי לפסגת ה-G7 שתתקיים באמצע החודש בארה"ב● טראמפ איים לעשות זאת כבר בעבר, במהלך העימותים הכלכליים עם גרמניה ואירופה ועל רקע מלחמת הסחר וכן אי-נכונותה של גרמניה להגדיל את תקציב הביטחון שלה כחלק מנאט"ו

משרדי מודרנה / צילום: Brian Snyder, רויטרס

הניסוי הצליח, המניה מתרסקת: מדריך למשקיע הביומד הנבוך

כשחברה מדווחת על "הצלחה" בניסוי - המסקנה של המשקיעים רחוקה מלהיות חד-משמעית, והתנהגות המניה בהתאם ● מודרנה הגדירה את ניסוי הקורונה שלה כהצלחה, אך זכתה לביקורת חריפה, ששלחה את המניה לצלילה של 27% בשבועיים האחרונים וחשפה את המניה לתביעה פוטנציאלית

הימורים ברשת / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מתופעות הלוואי של הקורונה: אלכוהול, סמים, הימורים ופורנו

הבשורות הרעות: ההסתגרות שגזרה עלינו הקורונה, הביאו לעלייה במספר המתמכרים לאלכוהול, סמים, פורנוגרפיה והימורים מקוונים בארץ ומסביב לעולם ● הבשורות היותר רעות: למרות החזרה לשגרה, מי שהתחילו להתמכר יתקשו מאוד להחזיר לאחור
את הגלגל

הפגנה בקליפורניה בשבוע שעבר, במחאה על הסגר  / צילום: Ronen Tivony, רויטרס

מצאו פרצה: כך סידרה הקורונה לבעלי בניינים במנהטן סיוע חלומי

עשרות חברות נדל"ן בארה"ב הצליחו לקבל סיוע בהיקף עשרות מיליוני דולרים באמצעות חברות ניהול, בגלל "חור" בתוכניות הסיוע

הפגנה בכיכר רבין נגד הסיפוח / צילום: בר לביא, גלובס

אלפים בהפגנה בכיכר רבין נגד הסיפוח

הערב התקיימה הפגנה נגד הכוונה לספח חלקים מהגדה המערבית - כאשר תאריך היעד שהציב ראש הממשלה הוא ה-1 ביולי ● עודה נטל חלק בהפגנה באמצעות נאום מוקלט: "אנחנו יכולים לעצור את הסיפוח אבל כולנו נצטרך להיאבק בו יחד"