גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית הגרנדיוזית להקמת מעבדה שתבצע אלפי בדיקות קורונה ביום בישראל הותירה שובל של סימני שאלה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס
מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

מה עומד מאחורי הקפאת המיזם לביצוע 10,000 בדיקות קורונה ליום, עליו הודיעה בליל שישי בשבוע שעבר חברת ההייטק הישראלית המתמחה במיפוי גנטי מיי-הריטג' (MyHeritage)? השבוע התברר שהמיזם, שהיה אמור לצאת בדרך בשיתוף פעולה עם ענקית המיפוי הגנטי הסינית BGI Group, תקוע, לאחר שעיתונאי חדשות 13 נדב אייל צייץ בטוויטר כי המיזם הוקפא באופן פתאומי ולא מוסבר על ידי משרד הבריאות.

עם זאת, בדיקת "גלובס" מעלה שההקפאה הפתאומית של הפרויקט הגיעה על רקע פעילות אינטנסיבית מאחורי הקלעים של בכירים במערכת הביטחון, במערכת הבריאות, בהייטק הישראלי, באקדמיה והמשפט, שהעלו שאלות ותמיהות קשות ביותר בנוגע לאופי המיזם והאינטרסים שייתכן שהולידו אותו. השאלה העיקרית הייתה - מהם האינטרסים האמיתיים וארוכי הטווח של הגופים המעורבים בפרויקט, אשר הוגדר "ללא מטרות רווח".

במסגרת המיזם שהוקפא, אשר הוגדר "ללא כוונות רווח", אמורות היו שתי החברות להקים באזור פתח תקווה מפעל, שבו יבוצעו כ-10,000 בדיקות קורונה ביום. קבוצת BGI הסינית מעסיקה יותר מ-6,000 עובדים ומייצרת, בין היתר, מכונות לריצוף וניתוח גנטי.

מיי-הריטג', החלה את דרכה כרשת חברתית לאילנות יוחסין והתפתחה בהמשך לספקית שירות בדיקות גנטיות ולאחרונה הודיעה על התמקדות עסקית בתחום הבריאות. על פי הודעת מיי-הריטג', הפנייה לחברה הסינית היתה ביוזמתה, ו"כתולדה של מגעים עסקיים בין הצדדים בשנה האחרונה".

על פי החברות, בניית המעבדה היתה אמורה להיות מושלמת עד ל-9 באפריל ולאפשר בשלב מאוחר יותר הגדלה של נפח הבדיקות עד 20 אלף ביום. "מעבדה זהה הוקמה בתוך חמישה ימים בלבד על ידי חברת BGI בעיר ווהאן, שבה התפרץ נגיף הקורונה, ומעבדה נוספת בשנז'ן", נאמר בהודעת החברה.

על פי התוכנית של החברות, BGI היתה אמורה לשלוח לישראל בימים הקרובים רכבת אווירית של ציוד, הכולל עשרות מכונות מתקדמות לבדיקת קורונה מסוג qPCR. מדובר בציוד שבו משתמשים לזיהוי נגיפים מסוג RNA, וניתן למדוד באמצעותו כמויות מזעריות של הנגיף. הציוד כולל רובוטים להפקת RNA וכמויות גדולות של ציוד נלווה. החברה הודיעה על "גיוס בהול", שבמסגרתו הודיעה על כוונתה לגייס 110 עובדי מעבדה בישראל, בשלושה סוגים של משרות, שיעבדו עם צוות הכשרה של 25 עובדים שיגיעו מסין. מאוחר יותר פרסמה מיי-הריטג' משרה נוספת של מתורגמנים מסינית.

יצוין כי שכירת 110 עובדים או כפי שצוין בפרסומים מאוחרים יותר - 150, בעלות שכר של כ-20 אלף שקל, מגיעה להיקף של כ-3 מיליון שקל בחודש - רחוק מלהיות תקציב יחסי ציבור או פילנתרופיה, נדיבים ככל שיהיו.

בהודעתה הדגישה מיי-הריטג' בשם המנכ"ל גלעד יפת, כי "מטרתנו אינה להתעשר, אלא לספק תועלת לאנושות. זו שעתה היפה של תעשיית ההייטק הישראלי". מיזם זה הגיע ימים ספורים לאחר הודעת החברה, כי תתרום 66 אלף מטושים ממלאי החירום שלה לטובת בדיקות קורונה של משרד הבריאות.

מנכ"ל מיי־הריטג', גלעד יפת  / צילום: Oded Balilty, Associated Press

"הזמנתי אותם לשכור מעבדות בהדסה"

אחד הגורמים שדבריהם העלו תמיהות לגבי המיזם, והיחיד מבין הגורמים עמם שוחחנו שאמר את הדברים בשמו, הוא מנכ"ל בית החולים הדסה זאב רוטשטיין. בשיחה עם "גלובס" סיפר רוטשטיין, כי בעקבות הפרסומים ולנוכח דחיפות המשימה להגדיל את מספר בדיקות הקורונה שמבצעת ישראל, הוא פנה אל החברה והציע להעמיד לרשותה מתקנים בקמפוס בית החולים. בנוסף, הוא הציע להן כוח האדם מבין בוגרי האוניברסיטה העברית, המובטלים מאונס בשל המשבר.

"הזמנתי אותם כדי שישכרו מעבדות בתוך הקמפוס שלנו, שכבר מוכנות קיימות וניתן להפעילן מיידית בלי לחכות עוד יום אחד. הצעתי להם לנהל את המעבדות בצורה עצמאית, לא תחת הדסה. המעבדות מופעלות בשיתוף עם חברה בשם LR, שמפעילה אצלנו את הביו-האוס. הצעתי מערכות מידע כדי שלא יצטרכו לתרגם מערכות מסינית. בלי לחייב אותם בכסף וכמובן לסייע להם לגייס עובדי מעבדה מתוך הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית, שכרגע מובטל ואפשר לגייס את כולם. כולם דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים. יש מעבדות שמוכנות ומחכות, כולן בבניין נפרד לא בתוך הדסה. לדאבוני הם לא קיבלו את ההצעה".

על פי מקורות ששוחחו עם גלובס, גם אחת מענקיות הטכנולוגיה הרב-לאומיות, שמחזיקה נוכחות ותיקה ומשמעותית בישראל, הציעה למיי-הריטג' שיתוף פעולה, אך סורבה גם היא.

מי שעוד התעוררו לנוכח הידיעה על שיתוף הפעולה בין החברה הישראלית מאור יהודה לבין הענקית הסינית, הם 11 בכירים בתחום המשפט והטכנולוגיה בישראל, ששלחו מכתב בנושא למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. במכתב הם דרשו כי "פורסמו לציבור תנאי ההתקשרות, כמו גם המנגנונים שהוסדרו בו על מנת להבטיח הגנה מרבית על פרטיות הנבדקים, וכדי לאפשר לציבור לבחון ולהעיר (במידת הצורך) בנושא זה".

הפונים, בהם ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד רבקי דב"ש לשעבר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל ועוד, תלו את העילה לבקשתם בהחלטת הממשלה מס' 1116 בנושא "פרסום היתרים ומסמכי התקשרות בין רשויות המדינה לגופים פרטיים".

הבקשה לפרסם את פרטי ההתקשרות

הפונים ביקשו "לפרסם את תוכן ההתקשרות לאלתר", וזאת מתוך חשש "שהמידע הרפואי, שיימסר לצורך בדיקת הנגיף, יזלוג למטרות אחרות ויגיע לידיים מסחריות, ללא שליטה של מושאי המידע, כמו גם שיקולים של אבטחת מידע, הסכמת הנבדקים, ועוד".
עוד כתבו הפונים, כי "לאור הפרטת (או הסתייעות) שירות כה רגיש לחברות שעשוי להן רווח נוסף, מלבד ערך ההתקשרות עצמה, כגון, שמירת מידע גנטי והרחבת בסיס הנתונים של החברות, ישנה חשיבות כי פרסום פרטי ההתקשרות יבוצע לאלתר".

יומיים לאחר מועד שליחת המכתב נודע על הקפאת הפרויקט, בלי שנמסרה הסיבה או פרטים אחרים כלשהם. יומיים לאחר מועד שליחת המכתב נודע אמש, כאמור, על הקפאת הפרויקט מבלי שנמסרה סיבת הביטול או פרטים אחרים כלשהם.

בעקבות ההקפאה פנה "גלובס" לדובר משרד הבריאות ונענה כי "לא נחתם הסכם. רק מזכר הבנות לא מחייב ואנחנו בוחנים את הדברים מחדש". פנייה מאוחרת יותר למשרד בשאלות, מה העילה לביטול, מי נתן את ההוראה לבטל והאם עוד צפוי דיון בנושא - לא נענתה. גם חברת מיי־הריטג' לא הגיבה לשאלות על ההקפאה.

גורמים בכירים באקדמיה בתחום המחקר הגנטי, המעורבים גם במחקר וגם בשיתופי פעולה עם התעשייה, העלו תהיות באשר לסיכון שמדינת ישראל לוקחת בכך שהיא מאפשרת לגורמי חוץ להתקרב למידע גנטי של אזרחי ישראל.

יש להדגיש - לא מדובר בחשדות ספציפיים כלפי כוונות המיזם או כוונותיה של מיי-הריטג', אלא שאלות כלליות שמבחינתם ראוי ואף הכרחי שיישאלו, לנוכח רגישות המידע הגנטי. וזאת, בין אם בהיבט של פרטיות ובין אם בהיבט של היותם של מאגרי מידע בכלל, ומאגרי מידע גנטי בפרט, משאב לאומי רגיש מאין כמותו.

לפי דיווחים בתקשורת הדגימות שהיו אמורות להילקח מישראלים גם היו אמורות להיות מושמדות. עם זאת, ההשמדה לא צוינה בהודעה לעיתונות.

על פי הגורמים עימם שוחחנו, אם כך הדבר ותו לא - דהיינו אלו הבדיקות היחידות שיבוצעו ובתנאי שהדגימות יושמדו בהקדם האפשרי לאחר לקיחת הדגימה - אזי לכאורה אין סיבה לחשש. אלא שלדבריהם, יש להבטיח שכך הדבר ואכן המעבדה לא תכלול ציוד שנועד לביצוע פעולה של ריצוף גנטי של ה-DNA (זאת בניגוד לזיהוי נגיפי RNA בלבד. זיהוי אך ללא ריצוף).

ומה יקרה למפעל אחרי המשבר?

שאלה חשובה נוספת שהתעוררה נוגעת ליום שאחרי: לאחר שיושקע סכום גבוה בהקמת מעבדה ושכירת כוח אדם - מה ייעשה בהם יום לאחר תום המשבר, אם כלל תהיה חזרה לאורח החיים הקודם?

שאלה נוספת שהוצגה נוגעת לעצם ההגדרה של מהות הסיכון. ייתכן, כך מזהירים הגורמים, שבעוד שאכן לא נשקפת סכנה לפרטיות האזרחים הנבדקים, ייתכן שעצם קיומה של מעבדה הכוללת מעורבות של חברה סינית שתנטר את התפתחות והתפשטות הנגיף בישראל, היא סיכון ברמה הגיאופוליטית. היותן של חברות סיניות מושפעות או נשלטות ברמה כזו או אחרת על ידי הממשל היא הנחת עבודה כמעט ודאית, וממנה נובעת השאלה האם ישראל כמדינה היתה מעוניינת בקיומה של נגישות סינית למאגר מידע שכזה?

גורם אחר עימו שוחחנו ניסה להרגיע את החשש והסביר כי אם אכן טענות החברה נכונות ולא נעשית או יש כוונה לבצע בעתיד פעילות אחרת שלא דווח עליה - אז אין סיבה גדולה לדאגה.

לדבריו, "חשוב להבין שבדיקת הקורונה הפשוטה שנועדה להבין האם יש או אין נגיף - לא כוללת ריצוף גנטי, אלא יש רק זיהוי בינארי של האם הנגיף נוכח או לא נוכח. זאת אומרת שאין מידע ריצופי ואם יש כזה הוא יהיה של רנ"א הנגיפי ולא של הדנ"א האנושי. ריצוף של דנ"א גנומי שונה ולא יכול בכלל להתבצע במיכון שקיים במעבדות קורונה".

לכן, הסביר הגורם, השאלה היא לא מה הם עושים אלא מה עוד נעשה. הגורם הסביר כי לא בכל החומר שנאסף נעשה שימוש והשאלה שנשאלת היא "מה קורה עם האקסטרות, או השאריות, מהשלבים השונים של הבדיקה".

סיפור הקפאת המיזם בישראל מגיע בשעה ש־BGI עומדת לפתוח מיזם דומה באיחוד האמירויות, בשיתוף עם גוף מקומי בשם Group 42. בהודעה שפורסמה השבוע על המיזם נאמר כי זו תהיה המעבדה הגדולה בעולם מסוג זה מחוץ לסין. עוד נאמר בהודעה כי השיתוף הפעולה החל בדצמבר סביב פרויקט גנום של איחוד האמירוית. 

גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר חיברה את הקוד האתי של "גלובס"

מיי-הריטג': אתר לאילנות יוחסין שהתפתחת לבדיקות דנ"א

מיי-הריטג' הוקמה בשנת 2003 על ידי המנכ"ל גלעד יפת, כרשת חברתית שמאפשרת למשתמשים לבנות אילנות יוחסין משפחתיים באמצעות העלאת שמות תאריכים ותמונות, להציג אותם ולשתף בני משפחה.

החברה מפרסמת באתרה כי במערכת קיימים 109 מיליון משתמשים, 3.9 מיליארד פרופילים (כולל של אנשים מתים), ב-50 מיליון אילנות יוחסין.

בהמשך הדרך החברה התפתחה ונוספו לה שירותים וכיוונים עסקיים נוספים. ב-2016 השיקה החברה בדיקת דנ"א ביתית, שתוצאותיה הגנטיות מאפשרות למשתמשים לאתר קרובי משפחה ולקבל מידע מפורט על מקורותיהם האתניים והגיאוגרפיים.

בשנה שעברה שודרג השירות, כך שהחברה תוכל על סמך הדגימות לספק מידע בריאותי, כמו רמת סיכון למחלות גנטיות ונשאות של מחלות תורשתיות. במחצית 2018 דיווחה החברה מיזמתה בבלוג בחברה כי כ-92 מיליון כתובות אימייל של משתמשים דלפו ממאגר המידע שלה.

החברה מעסיקה כ-500 עובדים בישראל ארה"ב ואירופה. המטה ממוקם באור יהודה. מחזור המכירות השנתי שלה עומד על כ-200 מיליון דולר. על פי נתוני IVC, הגיוס האחרון של מיי-הריטג', רביעי במספר, בוצע על פי הערכת שווי של 175 מיליון דולר וגויסו בו 25 מיליון דולר מהקרנות בסמר, אקסל, אינדקס ונצ'רס והמשקיע הפרטי גיגי לוי וייס.  לאורך השנים גייסה החברה כ-49 מיליון דולר.

מייהריטייג' גם רכשה במהלך השנים לא מעט חברות - עשר במספר. שתי הרכישות האחרונות שלה שבוצעו ב-2019 היו של ספקיות מידע גנטי. 

עוד כתבות

גן אירועים "Ocean", תל אביב. האולמות וגני האירועים יתחילו לחזור לפעילות תחת הגבלות משרד הבריאות / צילום: תמר מצפי, גלובס

פרטנר משיקה מערכת מיוחדת לקראת פתיחת המסעדות ומתחמי האירועים

המערכת תאפשר לבית העסק ולמנהל המתחם לדעת בכל רגע נתון ובזמן אמת כמה אנשים נמצאים במקום ● "המעבר לשגרת קורונה על כל המגבלות והשינויים בהרגלים שלנו כעסקים וכצרכנים, מחייב התאמה של העסק למציאות החדשה"

בורסת ניו יורק / צילום:  אנדרו קלי, רויטרס

עם ריחוק חברתי, מסכות ובלי אורחים: הסוחרים שבים לוול סטריט

רצפת המסחר של בורסת ניו יורק תפתח מחדש עם כרבע מהסוחרים בלבד ● בשל איסור על כניסת אורחים, צלצול הפעמון המסורתי של מסחר במניה חדשה לא יתרחש עד להודעה חדשה

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

ההסתדרות לארקיע: צאו מהדממה וקבלו 1.5 מיליון דולר כהלוואה

ההצעה, מסביר יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי באה במטרה "לעודד את החברה ולעזור לה להשתקם והיא מותנית בחזרה לפעילות של החברה. כל עוד החברה לא מתחילה לפעול, היא לא תקבל את הכסף"

יו"ר שלמה החזקות אסי שמלצר / צילום: אוראל כהן

פרשת העלמת המס של חברת שלמה Sixt: תשלם כופר של 400-500 אלף שקל

קבוצת הרכב הגיעה להסדר עם רשות המסים, שלפיו התיק הפלילי בגין גביית יתר מלקוחות ייסגר בתשלום כופר, ללא העמדה לדין פלילי ● במקביל אושרה הפשרה בייצוגית שהוגשה בפרשה, ולפיה הקבוצה תעניק ימי השכרת רכבים בעלות של כ-38 מיליון שקל בחינם ללקוחות הליסינג

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

7,500 שקל על כל עובד: כך נראית התוכנית להחזרת המשק מחל"ת

המענק ישולם בארבע פעימות חודשיות כדי להבטיח שהמעסיקים אינם קולטים את העובד רק כדי לקבל את הכסף ● יצוין כי שר האוצר ישראל כ"ץ ויתר על מספר דרישות שנועדו למנוע ניצול לרעה של המענק

חנויות סגורות בככר המדינה בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

כ-200 אלף דיווחו לשירות התעסוקה על חזרה מחל"ת מאז סוף פסח

מהעדכון האחרון אתמול בשעה 16:00 ועד היום בשעה 16:00 התקבלו בשירות התעסוקה 14,586 דיווחים על חזרה לעבודה ● מאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק, ב-19 באפריל, נרשמו בשירות התעסוקה 102,213 דורשי עבודה חדשים

מכשור רפואי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חברות המכשור הרפואי מתאגדות: "ישראל לא יכולה להיות 'מדינת חדשנות' ללא תעשייה"

ארגון מדטק החדש, בהובלת מדטרוניק, ג'נרל אלקטרוניק, טבע ופיליפס, מבקש תמיכה מהמדינה כדי להרחיב את תעשיית הייצור הרפואי, מתכוון להכניס מכשור רפואי חדשני לסל התרופות ורוצה להיות גוף שהרגולטורים מתייעצים איתו לפני קבלת החלטות בתחום המכשור הרפואי

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה מגישה לשר האוצר ח"כ, ישראל כץ, את דוח פעילותה לשנת 2019 / אינפוגרפיקה: דוברות משרד האוצר, יח"צ

הדוח השנתי של רשות ניירות ערך: עוד קודם לקורונה - גידול בהסדרי החוב וקיטון במספר בעלי הרישיונות

שנת 2020 עלולה להביא גידול ביחס ל-2019 בהסדרי החוב בצל משבר הקורונה ● בשנה החולפת נמשכה מגמת הירידה בדמי הניהול שהציבור שילם בקרנות הנאמנות

עודד פורר/ צילום: איל יצהר

טיפול במובטלים? הח"כים מעדיפים להתקוטט על איוש ועדות הכנסת

למעלה משבוע אחרי השבעת הממשלה, ובראש הוועדות הכלכליות עדיין יושבים יו”רים זמניים - דבר הפוגע בהזרמת כספים לנפגעי הקורונה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: אמיל סלמן-הארץ

יצליח לשחרר את הפקק התיכנוני? דרעי רוצה להחזיר את הסופרטנקר

הכינוי שהושאל ממטוס הכיבוי מהשריפה בכרמל הוצמד לוועדות שנועדו להאיץ תכנון • הצלחתן החלקית הביאה לסגירתן, ועתה עומדת הממשלה לאשרן מחדש במשרד הפנים

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

משרד התקשורת הטיל על על הוט טלקום קנס בסך 1.4 מיליון שקל

הסיבה: פגיעה בתחרות ע"י שיווק סל שירותים משותף (חבילת אינטרנט הכוללת תשתית וספק), בניגוד להוראות המשרד והרישיון

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

המפקח על הבנקים החדש לא יטפל ישירות בדיסקונט ושב"א עד אפריל 2021

ההסדר למניעת ניגודי עניינים של יאיר אבידן פורסם באתר עמותת הצלחה ● אבידן נכנס לתפקידו לאחר עיכוב של חודש שנדרש בשל משבר הקורונה

מארק צוקרברג מציג בקונגרס האמריקאי את פרויקט ליברה של פייסבוק  / צילום: Erin Scott, רויטרס

זוהי הסיבה לכך שפייסבוק משנה את שם הארנק הדיגיטלי שלה

הארנק הדיגיטלי קליברה, שהושק לפני פחות משנה, ייקרא מהיום "נובי" ● פייסבוק מתמודדת עם לא מעט קשיים רגולטוריים סביב פרויקט המטבע הדיגיטלי ליברה, וארגונים כמו ויזה, מאסטרקארד ואיביי נטשו אותו חודשים ספורים לאחר השקתו

מזרחי טפחות משכנתא/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ותודה למחיר למשתכן: הציבור לקח באפריל משכנתאות בהיקף 5 מיליארד שקל

היקף המשכנתאות אומנם נפל ב-43% לעומת השיא במרץ, אך עדיין מדובר בהיקפים דומים לאלו שהיו בפסח שעבר ● חלקם של זוכי מחיר למשתכן הגיע לשיא של 13% מכלל המשכנתאות באפריל

המשרוקית של גלובס

"תוכיחו שלא": איך בודקי עובדות מגיבים לטענות חסרות בסיס שאין דרך לסתור

ההאשמות המרומזות בנאום של נתניהו, הרינונים על הטלפון הגנוב של גנץ, ההכנסות החסויות ממכירות הגז והשמועות על האילומינטי: תחקירני "המשרוקית" נעה ברק וארן רונדל מדברים על הדילמות הכרוכות בסיפורים מסמרי שיער שאין דרך לברר ● הצטרפו ללייב "המשרוקית של גלובס"

עו"ד מיכה פטמן / צילום: איל יצהר, גלובס

כמה זמן דרוש כדי לנהל "תיק צווארון לבן גדול ומתוקשר"?

וגם: קצת חדשות טובות בימי קורונה וזהר זיסאפל מבטיח עבודה בהייטק

בובות בחלון ראווה חובשות מסיכות בד / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

הישראלים לא אופטימיים: כמחצית מהאוכלוסייה נפגעה כלכלית בתקופת הקורונה, כשליש עדיין סובלים מלחץ וחרדה

בריאות, מצב נפשי ומצב כלכלי הם רק חלק מהתחומים שנבחנו בסקר שערכה הלמ"ס בעקבות משבר הקורונה ● מהי רמת האמון שהציבור נותן בהתמודדות הממשלה עם המשבר, וכמה באמת אנו חושבים כי ב-12 החודשים הבאים מצבנו הכלכלי ישתפר?

רובוט לניקוי בריכות של מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מצליחה לשחות גם בימי קורונה: הרווח הנקי של מיטרוניקס צמח ברבעון בכ-7% ל-64 מיליון שקל

מניית יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות השלימה זינוק של 65% מהשפל שאליו צנחה ב-23 במרץ השנה, וחזרה להציג תשואה חיובית מתחילת השנה

בורסת וול סטריט / צילום: Richard Drew, Associated Press

נעילה ירוקה בוול סטריט למרות היחלשות לקראת הסיום

מדד דאו ג'ונס ננעל בזינוק של 2.2%, מדד S&P 500 טיפס ב-1.2% והנאסד"ק התחזק ב-0.2% ● מדד אמון הצרכן בארה"ב עלה במאי יותר מהצפוי ● מדד מחירי הדיור בארה"ב עלה במרץ ב-4.4% ● חברת נובהוואקס מתחילה בניסוי הקליני בחיסון לקורונה ומספקת אופטימיות למשקיעים ● מדד דאקס עלה ב-1%, פוטסי 100 הוסיף 1.2% וקאק 40 טיפס ב-1.5% ● ביפן מדד הניקיי היפני זינק בהמשך להודעת ראש הממשלה שינזו אבה על תמיכה נוספת בשווקים

מוטי בן משה, בעל השליטה בדור אלון / צילום: אלון רון

דור אלון בוחנת העברת נדל"ן לרבוע כחול נדל"ן בתמורה להקצאת מניות

לפי דיווח לבורסה, נדל"ן מניב ונדל"ן בהקמה של חברת האנרגיה יועברו בתמורה להקצאת מניות מהחברה האחות ● הנכסים שיועברו כוללים את פרויקט אלוני ים בהרצליה פיתוח, פרויקט אלוני כפר סבא והמתחם המסחרי בעין שמר, ואינם כוללים שטחים המשמשים את מתחמי התדלוק ואת פעילות קמעונאות המזון