גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

שיעור המובטלים בישראל חצה השבוע רף מבהיל של 25%, ובסך הכל סופרים בלשכת התעסוקה 1,053,538 מובטלים. זהו המחיר הכבד של משבר הקורונה. כ-90% מאותם מחוסרי עבודה שנרשמו במהלך חודש מרץ הוצאו אמנם לחופשה ללא תשלום, אבל גם ההגדרה הזאת לא תעזור לחלקם - על-פי נתוני שירות התעסוקה כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת וזוכים כעת לדמי אבטלה לא יחזרו למקום העבודה שלהם.

קשה לסרב למעסיק, אבל לעובדים אסור לקחת חלק בהונאה | חן מענית, דעה

מבדיקת "גלובס" עולה כי לא מעט מעסיקים מפרשים את הוראת החל"ת באופן שנוגד את החוק. מעדויות של עובדים שאיתם שוחחנו, נראה כי האפשרות שניתנה באופן גורף למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת מביאה חלק מהם לנצל את המצב. למשל, להוציא עובדים לחל"ת גם אם הפגיעה בעסק אינה משמעותית; במקרים אחרים, נדרשים עובדים מהמעסיק לעבוד בפועל, בעוד שהתשלום נופל על הביטוח הלאומי.

לדברי א', עובדת בחברה ביטחונית, "הרגיש לנו קצת מסריח כשהבוס הודיע לנו שהוא מתכוון לסגור את המשרד ולהוציא את כל העובדים לחל"ת. התחושה היא שאין קשר בין המצב הכלכלי לבין ההוצאה שלנו לחל"ת. שום דבר מהותי לא נעצר. לדעתי, הוא ניצל הזדמנות כדי להרוויח על הגב שלנו".

א' אינה היחידה. עובדים רבים הנמצאים בחל"ת סיפרו לקרובים להם על התופעה אך מפחדים לחשוף אותה ברבים. הפחד מובן. לפי שירות התעסוקה, לחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת לא יהיה לאן לחזור.

א' מספרת כי היא עובדת מספר שנים בחברה ונחשבת לעובדת מוערכת. במהלך עבודתה קיבלה בונוס על בסיס הביצועים והייתה מעורבת בעסקאות גדולות. תחושת חוסר הצדק התעצמה כאשר א' קיבלה בקשה מהבוס להמשיך לעבודה "בקטנה", ללא שכר.

"אל תעני למיילים בתיבה של העבודה, אבל תמשיכי לקרוא אותם ותעני לטלפונים", ביקש ממנה המעסיק. א' מספרת כי היא ניצבה בפני דילמה בלתי אפשרית מבחינתה. "אי אפשר לבקש ממני לעבוד וגם להוציא אותי לחל"ת. מצד שני, אני לא יודעת כמה זמן תימשך הסיטואציה הזו ואיך ייראה שוק העבודה בעתיד, אני רואה כמה מובטלים יש. אני מבינה שאין לי אלטרנטיבה ובינתיים ממשיכה לעשות את הטלפונים ולעבוד ברמה מסוימת".

"בשורה התחתונה", אומרת א', "הוא מציב אותי בדילמה לא הגיונית - אם לא אשתף פעולה לא יחזירו אותי לעבודה כשהכול יסתיים. בנוסף, אם בביטוח הלאומי יגלו שאני עובדת יגזלו ממני את דמי האבטלה".

חלק מהמעסיקים אף מציעים פיצוי בצורת מענק לתקופה שאחרי הקורונה. אם מוסיפים לכך את העובדה כי דמי האבטלה שהמדינה נותנת לחל"תניקים אינם מתקרבים לשכר הרגיל, הפיתוי להיענות להצעת המעסיק הוא גדול.

רוב דורשי העבודה בישראל - בחלת

חל"ת? תמשיך לענות לטלפונים

ג', עובד בחברת נדל"ן מזה מספר שנים, מספר על מקרה דומה. "לפני כשלושה שבועות הודיע לי המעסיק שהוא מתכוון לחתוך משמעותית את היקף המשרה שלי, כך שארוויח פחות מאשר אם אצא לחל"ת. כשביקשתי שלפחות יעניקו לי היקף משרה ששווה לסכום שאקבל אם אצא לחל"ת - פשוט הוציאו אותי, כמו את שאר עובדי החברה, לחל"ת".

גם במקרה הזה התגלה הצד הפחות יפה של המעסיק. "החופשה היא לא באמת חופשה. ביקשו ממני להמשיך לתחזק עסקאות ולספק מענה טלפוני. שום דבר לא נאמר בצורה מפורשת, אבל התחושה היא שאם אני רוצה לחזור אז אני חייב לעשות את זה".

ג' מוסיף: "יש לי התחייבויות, משפחה וילדים. ברור לי שכשהמשק יחזור לפעילות תהיה תחרות מטורפת על כל משרה".

איך הגענו למצב הזה ומי אשם? ג' אומר, כי "אני מכיר יותר מסיפור אחד שבו המעסיק ניצל את המצב כדי להרוויח. המעסיקים שולטים בשוק, ולעובדים אין הרבה מה לעשות אלא להיכנע. אני חושב שנכון יותר היה שהמדינה תשתתף בשכר העובדים, אפילו ב-30%, ותאפשר לאנשים לשמור על מקום העבודה שלהם. בטווח הארוך התועלת תהיה גבוהה הרבה יותר".

ר', עובד בתחום הפרסום, הוצא לחל"ת במהלך מרץ, למשך חודשיים. שבוע אחר כך הוא החל לקבל טלפונים בבקשה לעשות בירורים לגבי לקוחות שלו, תשלומים ובירורים כספיים. בהמשך פנו אליו אנשים בתפקידים נוספים, כל פעם בשאלה אחרת. לדבריו, הוא לא חשב להגיד לא. "זה היה די ברור שאני אמור לעזור. זה דרש ממני להיכנס למייל, בכל פעם כשעה עבודה. אלה אמנם בירורים קטנים, אבל זה לוקח זמן. אף אחד לא הציע לי תשלום, כי ברור שאין מאיפה לשלם את הכסף ואי אפשר להעסיק אף אחד".

ח', מנהלת שהוצאה לחל"ת בראשית מרץ, ממשיכה לעבור על מיילים ולענות לטלפונים. האם הבעלים דורש זאת? היא טוענת כי אין דרישה מפורשת כזו מצדו, אבל מצד שני היא תרצה לחזור למקום העבודה ולכן דואגת ש"לא להיעלם" בתקופת החל"ת.

אצל מ', עובד נוסף שהתבקש "לסייע" למעסיק בזמן שהותו בחל"ת, הובטח שהעניין ישתלם לו בעתיד. "כמה ימים אחרי שיצאתי לחל"ת קיבלתי טלפון מהמנכ"ל והוא ביקש שאעבוד כמה שעות ביום. כרגע בחינם, אבל אמר לי שייתנו לי משהו אחרי שאחזור".

אתה מאמין לו?
כן, יש בינינו הבנה ואני חושב שהוא לא מרמה אותי. כרגע העסק בלחץ גדול, לקוחות לא רוצים לשלם. הוא הסביר לי שהיה חייב להראות לבנקים שהעסק מהדק חגורה ומקצץ בהוצאות - כדי שיוכל לקבל הלוואה".

יש דיני עבודה ויש "דיני קורונה"

לדברי עו"ד ירון קרמר, שותף בנ. פינברג ושות' ומומחה בדיני עבודה, "משבר הקורונה נתן לנו חופש להגיד כי יש דיני עבודה ויש דיני קורונה. דיני הקורונה הביאו את המעסיקים לייצר כל מיני מנגנונים, בין בהסכמה עם העובדים ובין שלא.

"יש מעסיקים שמנסים להתחכם. הם אומרים לעצמם: אנחנו נרוויח את העבודה של העובד, והביטוח הלאומי יסבסד אותו. אתה העובד תלך הביתה, אני אתן לך מכתב שהוצאת לחל"ת בגלל הקורונה, תוכל לקבל דמי אבטלה. אבל - אל תספר לאף אחד, תשב עם המחשב ותמשיך לעבוד חלקית. על שעות העבודה אנחנו נתחשבן איתך, וכשייגמר החל"ת תקבל בונוס".

עו"ד ירון קרמר / צילום: אופיר אייב, יח"צ

לטענת עו"ד קרמר, "יש פה לכאורה מפגש רצונות נפלא בין העובד לבין המעסיק - המעסיק מקבל עבודה חלקית בהיקפים שמתאימים לו, העובד חותם ומצהיר שהוא כרגע מובטל, ואת הפיצוי על העבודה הוא יקבל אחרי. הבעיה היא שזו עבריינות. המשמעות של הוצאה לחל"ת היא שהעובד לא עובד אצלך במשך 30 יום לפחות".

המעסיק יכול להתחרט?

"יכול להיות שהמעסיק הוציא שני עובדים לחל"ת והוא מתחרט, אבל אז הוא יצטרך לשלם את חלק המשכורת מרגע החזרת העובד. המונח חל"ת משמעותו ניתוק של העובד ממקום העבודה. בסיטואציה הזו אני מניח שצריך לנסות לייצר מנגנונים הגיוניים - אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים לעשות קומבינה על הגב של המוסד לביטוח לאומי".

לדברי קרמר, זה לא מפתיע שמעסיקים מגיעים לפתרונות האלה. "הרי במצב רגיל כשעובד רוצה לעזוב הוא מגיע לבוס שלו ומקבל מכתב פיטורים כדי שיוכל לקבל מיד דמי אבטלה. מעסיקים לא מסתכלים על זה כתחמון, זה כמעט יומיומי. אולי בגלל זה מעסיקים מוכנים להגמיש את הכללים. זה ‘האח הגדול' משלם".

הבעיה עלולה כמובן גם להתגלגל לשלב מאוחר יותר. "המעסיק חושף את עצמו לבעיה עתידית", מסביר קרמר, "כי אם הוא ישלם לעובד מענק בתום תקופת החל"ת, כשהיחסים יגיעו למשבר העובד יוכל להגיש נגדו תביעה ולטעון שלא קיבל שכר על עבודה שעשה".  

עוד כתבות

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

יעד חדש ל-2030: 30% מייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת

שר האנרגיה יובל שטייניץ הציג תוכנית להגדלת היקף ייצור החשמל מהשמש, שתחייב השקעות בהיקף של 80 מיליארד שקל ● מדיניות ממשלתית תעודד התקנת פאנלים על גגות, מאגרי מים ושטחי קרקע בהיקף 140 אלף דונם

דורית קדוש, ראש מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף, גלובס

לאחר כשנתיים בלבד: המנהלת החיצונית של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך פורשת

דורית קדוש הייתה הייבוא הבכיר של יו"רית הרשות ענת גואטה, שהביאה אותה מדלויט ● "תסיים את תפקידה בזמן הקרוב"

מתקן של קבוצת דוראל משאבי אנרגיה מתחדשת   / צילום: Adit-movies

מפסידות ומנפיקות: הנתונים שמגלים תשקיפי חברות האנרגיה המתחדשת דוראל ומשק אנרגיה

תשקיף להשלמה שפרסמה דוראל חושף כי החברה מעוניינת לגייס קרוב ל-140 מיליון שקל, לפי שווי חברה שאפתני של כ-650 מיליון שקל "לפני הכסף" ●  על פי ההערכות, משק אנרגיה מעוניינת לגייס כ-50 מיליון שקל, לפי שווי של כ-200 מיליון שקל

איתן יוחננוף, מנכ"ל החברה / צילום: תמר מצפי

משבר הקורונה הקפיץ את הרווח של יוחננוף ב-34%

המכירות של קמעונאית המזון, שבשליטת משפחת יוחננוף, צמחו בשיעור של 13% במהלך הרבעון הראשון של 2020 ● בכוונת הרשת להמשיך במכירות האונליין עמן החלה בצל משבר הקורונה גם ב" ימי שגרה"

אישור החוק הנורבגי בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת חוק חוקה ומשפט אישרה את "החוק הנורבגי" לקריאה ראשונה

ההצבעה על החוק במליאת הכנסת צפויה עוד היום ● החוק הנורבגי יאפשר לחברי כנסת שהתמנו לשרים להתפטר מן הכנסת, ולחזור ולכהן כחברי הכנסת מיד עם תום תקופת כהונתם בממשלה ● הוא אושר ברוב של 8 תומכים מול 6 מתנגדים

תוכנית עבודה / עיבוד: גלובס

איך מחברים את קטר ההייטק לקרונות? הצטרפו לשידור החי

למה בועת ההייטק לא נפרצת, מה מונע מחברות בתחומים מסורתיים לעבוד עם סטארט-אפים ואיך מכינים את כוח האדם למאה ה-21? ● אימוץ טכנולוגיות: האתגרים הניהוליים

תצוגה של מדדי שווקים בטוקיו, יפן / צילום: KIM KYUNG-HOON  , רויטרס

אסטרטגיית היציאה מקורונה עוברת במדדים

השאיפה להחזיר מהר ככל הניתן את ההפסדים שספגו החסכונות מהמשבר, מציבה אתגר בפני תהליך החזרה לימי השקעות שגרתיים ● שימוש במדדים מאפשר לממש באופן מיטבי את אסטרטגיית היציאה

ירון אמזלג / צילום: דוברות ארקיע

הטיפול במשבר עובר ידיים: ירון אמזלג מונה למנכ"ל ארקיע החדש

שעות ספורות לפני שפקע מועד כהונתו של ניר דגן, מודיעה חברת התעופה על מינויו של המשנה למנכ"ל בשנה האחרונה ● האתגר שבפניו ניצב אמזלג הוא להגיע להסכם מול הבנקים ומול העובדים ולאושש את פעילות החברה ביום שאחרי הקורונה

קרנות ההייטק יכולות לגוון את תיק ההשקעות / צילום:Shutterstock :א.ס.א.פ קרייטיב

כיצד תעמוד תעשיית ניהול תיקי ההשקעות במבחן הקורונה?

בשנים האחרונות נבלמה הצמיחה של תעשיית ניהול התיקים, שבסוף 2019 ניהלה נכסי ציבור בהיקף של כ-295 מיליארד שקל ● יוזמות של רשות ני"ע עשויות לחולל תפנית במגמה

בנימין נתניהו ובני גנץ בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"תיאוריות הקונספירציה מגיעות למקומות הזויים": רה"מ הודף את הטענות נגד "חוק הקורונה"

נתניהו: "אנחנו דיברנו על טבעת, צמיד. עם מובילאיי, קטן כזה. למדידת מרחק. משהו שהוא לגמרי וולנטרי. לא תהיה שום שתילה של חיישן באף אחד" ● עוד הבהיר רה"מ כי לא תהיה חקיקה שתאפשר למשטרה לפרוץ לתוך בתי אזרחים ● גנץ: אנחנו נגן על שלטון החוק

רוכב על קורקינט חשמלי בתל אביב. / צילום: שלומי יוסף

השגרה חזרה ואיתה נפגעי הקורקינטים: אז למה עיריית ת"א החליטה לוותר דווקא עכשיו על חובת הקסדה

לאחר ירידה במספר הנפגעים במהלך הסגר, בחודש מאי התאונות חזרו - ובגדול ● למרות זאת, עיריית תל אביב דחתה בשלושה חודשים את החובה להצמיד קסדות לקורקינטים השיתופיים הפועלים בעיר ● בחברות טענו לנימוק היגייני בשל משבר הקורונה, בעירייה מציינים סיבה טכנית

חמאה  / צילום: שלומי יוסף

יבוא חמאה ללא מכס יימשך: התאחדות מגדלי הבקר משכה את העתירה לבג"ץ

שופטי ביהמ"ש המליצו להתאחדות למשוך את העתירה מאחר שהצו, שמאפשר יבוא חופשי ופטור ממכס, ניתן לפרק זמן מוגבל

השריפה בבז"ן בדצמבר 2016 / צילום: ד"ר אילן מליסטר, המשרד להגנת הסביבה

קנס של 1.2 מיליון שקל לבזן על רשלנות ועבירות זיהום אוויר

בית המשפט קנס את בזן במסגרת הסדר גישור מול המשרד להגנת הסביבה בגין רשלנות וגרימת זיהום אוויר חמור ● ארגוני הסביבה טוענים שמדובר בקנס נמוך עד כדי "מגוחך", שלא משקף את הפגיעה הבריאותית והסביבתית של פעילות החברה

מארק צוקרברג / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

עובדי פייסבוק נגד צוקרברג: דורשים לחסום את הפרופיל של טראמפ

עובדי פייסבוק, מהזוטרים ועד כמה בכירים, מנסים לשנות את מדיניות החברה: "כל הכבוד לטוויטר" ● עובד בפייסבוק: "רבים מאיתנו מרגישים שהחברה נמצאת בצד הלא נכון"

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

הבורסה בת"א עברה לעליות במהלך חד; טבע קופצת בכ-4%

רגיעה יחסית בזירת הקורונה - אתמול התגלו 59 נדבקים חדשים ● ישראמקו תחלק 280 מיליון שקל כדיבידנד

יוסי ושלומי אמיר / צילום: יחצ

מכירות פרשמרקט זינקו ב-60% ברבעון; הרווח יותר מהכפיל את עצמו

רשת המזון שבשליטת האחים אמיר נהנתה מהשלכות משבר הקורונה, עיתוי חג הפסח וההתרחבות שביצעה במחצית השנייה של 2019 ● הרווח הנקי הסתכם ב-30 מיליון שקל ברבעון הראשון ● שיעור הרווחיות הגולמית של הרשת טיפס ל-34.6%

מדי מים של ארד. חקירה נגד ארבע חברות באיטליה / צילום: אתר החברה

אקזיט לקיבוץ דליה: מכר כ-12% ממניות ארד למוסדיים ב-156 מיליון שקל

הקיבוץ נותר עם החזקה של 15% בחברת מדי המים, הנסחרת בשווי של 1.4 מיליארד שקל, לצד קיבוץ רמות מנשה המחזיק 27%

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, מול מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק / צילום: רויטרס

הגרזן מעל ראשן: למה הרשתות החברתיות לא יעשו כלום כדי להשתנות?

קריצה לפוליטיקאים, התעלמות מבעיות וחשש מפני שינוי חקיקה שיפגע בהכנסות שלהן: כל הסיבות לכך שהרשתות החברתיות נמנעות משינוי באלגוריתמים שלהן

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

נמחקו הירידות בפתיחה בוול סטריט; זום מזנקת לשיא

מדד ISM בארה"ב לחודש מאי הפתיע לטובה ● מדד מנהלי הרכש (PMI) לסקטור התעשייה בסין עמד במאי ברמה של 50.6 נקודות לעומת 50.8 נק' באפריל וצפי כלכלנים ל-51 נקודות

מנכ"ל פלאפון רן גוראון \ צילום: שלומי יוסף

מתווה החזרה בפלאפון: כל העובדים יחזרו מחל"ת ויקבלו מענק חד פעמי

בתמורה הוסכם על ביטול הנופש השנתי שתוכנן בחו"ל ותקציב הרווחה יקטן באופן חד פעמי ● פלאפון תקצה סכום של מיליון שקל שיחולק בין העובדים כמענק