גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

מחסום משטרתי בבני-ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס
מחסום משטרתי בבני-ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

הטור הזה שונה ומתבסס על אנלוגיה ועל סימני שאלה, שהסימן הבולט ביותר הוא האם אנחנו מבינים מהו המשבר שבו אנחנו נמצאים, האם אנחנו מתמכרים לנתונים, והאם אלה הנתונים הנכונים.

אם ננסה לפשט את התהליך, אחת המשימות הראשונות בניהול משבר בשוטף היא להבין מה באמת קרה, מה הולך לקרות ומה אסור שיקרה. בתוך ים הנתונים שמתקבלים מהרשת, השאלות האלה עושות סדר עבור הארגון, אבל יש להן מחיר; הארגון נוטה להפסיק לחשוב ולהתנהג כארגון ומתחיל לחשוב כמחלקות, אגפים או יחידות - תלוי בגודלו; השיווק, משאבי האנוש, הכספים והלוגיסטיקה - כל אלה מנסים כל אחד להבין את ההשפעה של השאלות האלה על התחום שעליו הם אמונים ולהשפיע על קבלת ההחלטות בארגון מהפוזיציה שלהם.

זהו מהלך טבעי, אבל ישנם שני שחקנים שיש להם השפעה מהותית, שיכולים לתקוע את התהליך ולגרום למשבר להחריף: ייעוץ התקשורת והייעוץ המשפטי. משברים מחייבים שבירה של פרדיגמות והתייחסות שיודעת לשקלל את האסטרטגיה של הארגון, המהות שלו, הקשר והערך שלו ללקוחות, המצב הנתון והאפשרויות השונות לצאת ממנו - אלה לא תמיד מסתדרות עם ההנחות שהיו לפני המשבר או עם המדיניות התקשורתית שאולי הייתה נכונה ללפני המשבר, ולפעמים הייתה גם זו שגרמה לו.

למי להקשיב בזמן משבר?

החזית המשפטית אף יותר מעניינת. הסיבה לכך היא שכל מנכ"ל במצוקה מנסה לשלב בין שלושה דברים: איך אנחנו יוצאים מהמצב הזה, כמה זה יעלה לנו, ואיך הוא לא מסתבך אישית. ובנקודה זו, הייעוץ המשפטי נתפש לא פעם כעוגן טוב להיאחז בו.

המשמעות היא שכל גורם בארגון תופס כיוון וטוען: "זה המשבר, זה האיום, זה מה שחשוב, תקשיבו לי". לא פעם קורה שהקשבה יתרה למי שרואה רק את ההשפעה על הגזרה שלו, גוררת את כל הארגון למשבר חריף יותר, שהיה יכול להיפתר, לו הגורמים היו מגלים פתיחות, הקשבה וגמישות מסוימת.

יש לי קולגה שלא מוכן לשבת עם אף אחד בחדר, חוץ מהמנכ"ל. אישית, אני מעדיף את החיכוכים האלה. הם דורשים ממני יותר, אבל לא פעם הם מציפים עבורי דקויות שגורמי הארגון שוכחים או לא יודעים לתאר, דקויות שמאפשרות לי להציע דרכים יעילות יותר לפתרון המשבר.

משבר הקורונה

במשבר הנוכחי, שאותו אנחנו חווים, את התפקיד הסמלי של "הייעוץ המשפטי" תופס משרד הבריאות - מדובר בגורם המקצועי, שמבין את התסמינים, המשמעויות, נמצא בקשר עם מקבילים בעולם והכי חשוב: מבין את מצבה של מערכת הבריאות, עליה הוא מופקד, ובעיקר במה היא מסוגלת או לא מסוגלת לעמוד.

בדומה להתנהלות ייעוץ משפטי בכל ארגון בזמן משבר, גם משרד הבריאות דוחף בכוח לכיוון שלו, רואה רק את המשמעויות הבריאותיות ועושה את כל מה שצריך כדי למנוע קטסטרופה בריאותית בהתאם לתרחישי הקיצון שלו. זה לגיטימי. זה התפקיד שלו ובזמן משבר, זו המשימה שלו.

הבעיה היא שכדי שלא יהיה משבר במערכת הבריאות, כלומר: יותר חולים קשים ממכונות הנשמה; קריסה של הצוות הרפואי כתוצאה מהידבקות, בידוד או שחיקה; הגעה למאסה קריטית של חולים מול מצבת כוח-אדם רפואי קטנה מדי - אנחנו כאזרחים נותנים יד ונשארים בבית, ובמקביל נעשים ניסיונות להרחיב את יכולות המערכת במכונות, בערכות בדיקה, במיגון ובכוח רפואי.

המשמעויות הנוספות של משבר הקורונה

זה לא מצב בלבדי לישראל, זה קורה ברמות שונות בכל העולם. אבל יש לזה מחיר - משבר כלכלי וחברתי. את הנתונים הראשוניים אנחנו מכירים: כמיליון מפוטרים, שיתוק של הכלכלה ועסקים קורסים.

את המשמעות נתחיל להבין במאי, כשאנשים יישארו בלי משכורות, כשישתחרר הסגר, ואז נגלה שהרחובות והקניונים אינם כפי שהיו, וכשנידבק בפסימיות הכלכלית. ספק אם תוכנית שמתיימרת להקציב 80 מיליארד אבל יש בה מיליארד חורים תספק מענה מתאים - במיוחד כשלפי הדיווחים, רמת הדיונים ועבודת המטה שעומדים מאחוריה אינם מעמיקים מספיק.

למשבר הזה יש גם משמעויות בריאותיות נוספות, בעיקר בתחומים הקשורים להשפעות של מתח נפשי. מנהל המשבר הלאומי צריך להבין שהניצחון שלו הוא לא רק שיטוח העקומה או ריסוקה, אלא מה יישאר כאן אחרי הקורונה. לכן הוא צריך לקבל החלטות אמיצות ולפעמים לא פופולריות, שלא רק מאמצות לחלוטין את ההמלצות של משרד הבריאות אלא אף מאתגרות אותן, מקשות עליהן. מנהל המשברים הלאומי צריך לראות כמה צעדים קדימה.

הציבור סיגל נורמת ההסתגרות

בחודש האחרון החיים של אזרחי מדינת ישראל התהפכו. יש עליהם מגבלות תנועה, נאסר עליהם להתרחק מביתם, שוטרים מעכבים, מחלקים דוחות ואף עוצרים אנשים שלמיטב הבנתם חרגו מהגבלות הבריאות (כולל מתנדבים שפועלים בסמכות או עובדים שמקום עבודתם אינו חיוני אבל ממשיך לפעול).

ציבור שלם נמצא בפחד ואימץ את הנורמה לפיה אסור להיות מחוץ לבית. אנשים עושים שיימינג למי שמעז לעשות ספורט או להוציא את הילדים להפוגה, בין אם זה בהתאם להנחיות ובין אם לאו. ביטויי השמחה ברשת נגד אזרחים שביקשו להפגין ונעצרו על-ידי שוטרים מעידים שהמהפך הושלם, הפחד השתלט, והנורמה השתרשה.

לפני כשבועיים פורסמה עוגת ההדבקה, שבין היתר הציצה את ראשית השיח השלילי נגד דתיים וחרדים, בגלל נתוני ההדבקה בבתי הכנסת ובישיבות. היו מי שניסו להסביר שפורסמו שני שקפים, שהחשוב יותר מדבר על חלוקה בין נדבקים בארץ ולבין נדבקים בחו"ל, ולכן המספרים קטנים בחצי. אבל מכל אלה הנתון שתפס את תשומת-לבי היה אחוז הנדבקים בחוץ: בפארקים, בגנים הציבוריים, שעמד על פחות מאחוז. זה שיעור מאוד נמוך, שעל פניו אינו מצדיק הגבלות תנועה נרחבות כל-כך ואת נורמת ההסתגרות שהציבור סיגל, ולכן פניתי לדובר משרד הבריאות וביקשתי נתונים.

זמן לשאלות

ביקשתי להבין על אילו נתונים מתבססת המשך המדיניות הנוכחית וההחרפה שלה, שצפויה היום. לכאורה, זה ברור: יש עלייה במספר הנדבקים ובמספר החולים קשה, ולכן המשק משותק. אבל אם הציבור נמצא כשלושה שבועות בבית, האם ההגבלות אכן נותנות מענה אמיתי - או שמדובר בצעד שיש לו מטרות אחרות, הצהרתיות. כדי לדעת את התשובה יש לשאול:

מהו מספר הנדבקים שנדבקו במגע עם חולה אקראי: סופר, אוטובוס וכו'?
מהו מספר הנדבקים במסגרת עבודתם, לא כולל צוות רפואי?
מהו מספר הנדבקים בקרב צוותים רפואיים?
מהו מספר הנדבקים בהסגר? 

כתבתי כאן בעבר שמשרד הבריאות הצליח למצב את עצמו כמקור סמכות ומפרסם נתונים על הדבקות, חולים קשה, חתך לפי יישובים ועוד. כתבתי גם שעם הסמכות מגיעה גם אחריות, והיא לדבוק במהימנות ולספק נתונים. אבל עד לרגע זה לא הגיעו תשובות.

האם נתונים מסוג זה נמצאים על שולחן מקבלי ההחלטות?

המשמעות היא שייתכן שאנשים נדבקים במקומות ציבוריים משום שהם לא מתגוננים נכון, ואין על כך מענה. ייתכן שישנם יישובים שבהם אין כרגע חולים או שבהם החולים נמצאים בבידוד, ושהם יכולים לחזור לקיים בתוך עצמם חיים - במנותק מיתר המדינה - קהילתיים, לתמוך במבוגרים, לנהל פעילות עסקית ולעשות צעדים ראשונים של חזרה לשגרה.

ייתכן כי ברגעים אלה ממש היה ניתן להסיר את הפחד שמונע מאנשים להגיע לטיפול רפואי בבעיות אחרות, להציל חיים או למנוע החרפה. וייתכן כי ביישובים מסוימים היה ניתן לחזור ולבצע פעילות ספורטיבית, שתורמת לגוף ולנפש במיוחד בתקופת מצוקה, אבל הנתונים האלה לא מפורסמים לציבור.

האפשרות הנוספת מפחידה יותר - הם לא קיימים במערכת ולא מגיעים לידי מי שמנהל המשבר.

משבר הוא לא הזדמנות

סביר להניח שאם אתם צורכים מדיה מסורתית או חברתית, נחשפת לתוכן המבטיח לכם שמשבר הוא הזדמנות. השיח והפרסומות ברשת מלאים בסיפורים והמלצות על לימונים, על לימונדות ועל הקשר ביניהם. ברגעים כאלה כדאי להבהיר: משבר הוא אירוע חריג שיש לו פוטנציאל לפגוע מהותית בארגון (או באדם בודד), ובניגוד למה שנטען, משבר הוא לא הזדמנות.

אם ניקח את אפשרויות העל של ניהול משבר ונפשט אותן, נגלה שבגדול יש שלוש אפשרויות-על לטיפול במשבר:

1. חלופת האפס, שהיא להכיל ולספוג, ולמעשה לחיות עם המשבר.  
2. ספין, ניסיון להסיט את האש מכם ולגלגל אחריות על מישהו אחר.
3. להתמודד ולהתייצב מול הטענות.

לא פעם אנחנו רואים מותגים ועסקים שבוחרים להכיל את המשבר, כלומר לנקוט את חלופת האפס, במטרה "להוריד את הראש ולתת לגל לעבור. המשמעות של החלופה הזו היא שחיקה והפסדים, אבל לצידה יש תחושה מסוימת של שליטה - גם אם יהיה מי שייאמר שמדובר בתחושה מזויפת. הסיבה לכך היא שבארגון הכול נשאר אותו הדבר, ושאף אחד לא משלם מחיר אישי.

הבעיה בגישה זו היא שאם המשבר מחריף - אנחנו בבעיה ונאלצים להשתמש בשתי אפשרויות האחרות, רק שהפעם זה לאט מדי ולפעמים גם מאוחר מדי, כשאיבדנו את יכולת השליטה וגם את האמון מצד הקהל שלנו.

אין הזדמנות בהכלה

יש גם לא מעט מקרים שבהם אנחנו רואים גלגול אחריות, שמתבטא בטקסטים כדוגמת "זה לא אנחנו, זה הם". לפעמים זה עובד, לפעמים לא, אבל זה בעיקר מאוד תלוי במגוון גורמים. וישנה גם התמודדות שמכילה שיח, קבלת החלטות ובעיקר נכונות להתלכלך בבוץ כדי למצוא פתרון. התמודדות זו יכולה להיות מבוססת התנצלות, והיא יכולה להיות מבוססת על גישה חליפית שמנסה להגדיר מחדש את גבולות השיח.

מי שבחור בחלופת האפס, יגלה כי הסתגרות, כניסה לבונקר והורדת ראש עד יעבור זעם לא מייצרת הזדמנות. ההזדמנויות שיש בהכלה ובהסתגלות למצב משברי הן מועטות מאוד, וכך גם בגלגול האחריות על מישהו אחר. יעילות בכוח-אדם או שיפור מיומנויות גלגול, אלה לא הזדמנויות ששווה לקחת ממשברים.

לעומת זאת, הזדמנות יכולה להיות רק בהתמודדות, וגם זה לא תמיד. כדי שתהיה הזדמנות, אנחנו צריכים להבין טוב יותר מי אנחנו, מה הערך שאנחנו יכולים לתת, מי המתחרה ומהם תנאי השוק. וכרגע החלק ה"זניח" הזה של "תנאי השוק" מאוד לא ברור.

בניסוח אחר: אי-הוודאות שקיים כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב. מי שיוכל להפיק תמונת מצב שתאפשר לו למצוא דרך, יגלה שיש לו הזדמנות. מי שלא, יתקשה.

במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות. מצד שני, כולנו יכולים לנסות. 

אסף שמואלי הוא מומחה לשיימינג ומשברי רשת

עוד כתבות

פרופ' אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון בנגב / צילום: דני מכליס

"יש כנראה המון סוגים של אוטיזם שאנחנו לא מצליחים לאפיין"

התסכול מהדמיות מוח ומהמחקר הגנטי, והתקווה שבמעקב אחרי תנועות עיניים ● פרופ' אילן דינשטיין, ממובילי המכון הלאומי לחקר אוטיזם, הגיע למסקנה כי יש לחקור אוכלוסיות גדולות, באופן הוליסטי ולאורך זמן - ושואף לעקוב אחר שלושה מכל ארבעה אנשים עם אוטיזם בישראל לאורך כל חייהם

משרדי מודרנה / צילום: Brian Snyder, רויטרס

הניסוי הצליח, המניה מתרסקת: מדריך למשקיע הביומד הנבוך

כשחברה מדווחת על "הצלחה" בניסוי - המסקנה של המשקיעים רחוקה מלהיות חד-משמעית, והתנהגות המניה בהתאם ● מודרנה הגדירה את ניסוי הקורונה שלה כהצלחה, אך זכתה לביקורת חריפה, ששלחה את המניה לצלילה של 27% בשבועיים האחרונים וחשפה את המניה לתביעה פוטנציאלית

טים דרייפר / צילום: STEPHEN LAM, רויטרס

המיליארדר טים דרייפר יחלק ביטקוין בשווי יותר ממיליון דולר

בניסיון למשוך משתתפים לכנס הבלוקצ'יין שתערוך באוקטובר בלוס אנג'לס, מציעה קרן ההון סיכון של דרייפר מתנת ביטקוין בשווי 100 דולר לכל לקוח חדש בבורסת הקריפטו של eToro בארה"ב, שישקיע לפחות 50 דולר ברכישת מטבעות דיגיטליים

שרית פירון / צילום: איל יצהר

עם אקזיטים של למעלה מ-4 מיליארד דולר, שרית פירון מחפשת לקחת את הסיכון הבא

הילדות במשפחה דלת אמצעים, ההתגלגלות המקרית לתחום הטכנולוגי, והאקזיט המרשים בסטארט־אפ דאטורמה ● שרית פירון, מנשות ההייטק הבולטות בישראל, עומדת בראש קרן ההשקעות Team8 Capital שהושקה השבוע, ומשוכנעת ש"חברות עם טכנולוגיה אמיתית" יוכלו לצלוח גם את משבר הקורונה

סוחרים בוול סטריט / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות; מדד נאסד"ק נשק לשיא

המדדים דאו ג'ונס, ו-S&P 500 קפצו ב-3.15% ובכ-2.6%, בהתאמה ● כ-2.5 מיליון אמריקאים חזרו לשוק העבודה בחודש מאי ● ראלי בענף התעופה: מניית אמריקן איירלינס זינקה בכ-7% בואינג הוביל את העליות בדאו ג'ונס עם תוספת של 10% ● מחיר הנפט מתקרב ל-40 דולר ● הזהב יורד בכ-2.3%

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי

העיצומים בבורסה מחריפים: "המסחר לא ייפתח לפני 13:00, אם בכלל"

ועד עובדי הבורסה: "לאורך כל השבוע שעבר המשיכה ההנהלה להתנגח בהסתדרות ובוועד, חרף ההודעה המוקדמת המתריעה מפני צעדים ארגוניים" ● עלות שכרם הממוצעת של עובדי הבורסה עומדת על כ-50 אלף שקל לחודש

הפגנה בכיכר רבין נגד הסיפוח / צילום: בר לביא, גלובס

אלפים בהפגנה בכיכר רבין נגד הסיפוח

הערב התקיימה הפגנה נגד הכוונה לספח חלקים מהגדה המערבית - כאשר תאריך היעד שהציב ראש הממשלה הוא ה-1 ביולי ● עודה נטל חלק בהפגנה באמצעות נאום מוקלט: "אנחנו יכולים לעצור את הסיפוח אבל כולנו נצטרך להיאבק בו יחד"

שבתאי אדלרסברג (אודיוקודס), אבישי אברהמי (Wix), ברק עילם (NICE), מיכה קאופמן (fiverr),  / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף, גלובס

חזרה לימי הבועה? שש כוכבות הייטק ישראליות בשמי וול סטריט

מניותיהן של הישראליות בוול סטריט עלו בחדות לאחרונה ותיקנו את הירידות ממשבר הקורונה ● מה הקפיץ את המניה, מי המרוויחים הגדולים, ומה התחזיות להמשך?

איגרא רמא, ת"א / צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של איגרא רמא

60 אלף עסקים עשויים להיסגר בחודשים הקרובים. אלו סיפוריהם של 40 שכבר נסגרו

עסקים קטנים ובינוניים בכל המדינה, מחיפה ועד אילת, ספגו מכה קשה עם פרוץ משבר הקורונה ● עשרות אלפים מהם עוד עשויים להיסגר בקרוב ● הנה אלה שכבר לא הצליחו להיאבק במצב הכלכלי ● סגרתם? פנו אלינו: i-can-help@globes.co.il

רשף לוי בקמפיין לתנובה / צילום: יח"צ

הפרסומות הזכורות והאהובות: הטבלה לא משקרת - אבל לא תמיד חושפת הכול

נתוני מדד הפרסומות הזכורות והאהובות של גיאוקרטוגרפיה ו"גלובס" מחמשת החודשים האחרונים מאפשר לסמן את המנצחים הגדולים של התקופה הזו, בהיבטים של חשיפה ואפקטיביות של ההשקעה בפרסום ● מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה עם התובנות והממצאים

עובדים זרים בישראל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הפרקליטות: הנחיות משרד המשפטים המגבילות הרחקת משפחות מסתננים - מחייבות

בתגובה לעתירה שהגיש המרכז למדיניות הגירה ישראלית, הצהירה הפרקליטות כי מכתבי מחלקת ייעוץ וחקיקה, המנחים את רשות האוכלוסין וההגירה להעמיד את "רצון הילד" כשיקול מרכזי לפני הרחקה של מהגרים לא חוקיים מישראל, מחייבים את המדינה

תחנת הרכבת בתל אביב. הרכבת מושבתת בצל הקורונה. / צילום: איל יצהר, גלובס

בעקבות הנחיית שרת התחבורה מירי רגב: מסתמן כי חזרת הרכבת תתעכב

בעקבות העלייה בתחלואה הודיעה היום שרת התחבורה מירי רגב כי הנחתה את רכבת כי בעקבות הצורך בהיערכות למתן שירות לנוסעים תידחה הפעלת הרכבת ליום רביעי

מנכ"ל זום אריק יואן / צילום: Mark Lennihan, AP

הקונספירציה שהגיעה לישראל והבועה החדשה שנוצרת: השבוע בהייטק

זום וסלאק - זאת שהרוויחה מהקורונה וזאת שפחות ● איך יכול להיות שמדד נאסד"ק בשיא כל הזמנים והמשקיעה שעומדת מאחורי אקזיטים של 4 מיליארד דולר ● השבוע בהייטק

חניה בבניין משותף / צילום: בר-אל

ביהמ"ש: הצמדת חניות לדירות בעלים – רק ב-100% הסכמה

בית המשפט המחוזי הפך החלטה של המפקחת על המקרקעין בנוגע לרוב הדרוש לשם הצמדת חניות לבעלים, וקבע כי לשם כך נדרשת הסכמה של כל בעלי הדירות פה-אחד

איור של סצינה ממשפט דרייפוס / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

למה נתניהו משווה את עצמו לדרייפוס, ואיך זה קשור לטראמפ

עד כמה מופרכת קביעתו של ראש הממשלה כשהוא אומר לנו: "אני דרייפוס, הקורבן הגדול ביותר בעולם ב–244 שנות דמוקרטיה" - ואיך זה קשור לטראמפ? שיעור ברפובליקה השלישית

ניהול חדשנות בהייטק הישראלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מחקר: ישראל במקום השלישי בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים המובילים

סקר של חברת היעוץ הישראלית-שוויצרית StartupBlink מצביע על התחזקות של ישראל בדירוג האקוסיסטמים הטכנולוגיים העולמי מהמקום הרביעי למקום השלישי ● בדירוג הערים: תל אביב יורדת בדירוג מהמקום השישי לשביעי ● בייג'ינג ושנחאי מזנקות

חנות כלבו בארה"ב שסגרה את שעריה בשל המשבר הכלכלי בעקבות המגפה / צילום: Jeff Roberson, Associated Press

אמריקה מציגה: הבלוף שרושש את מעמד הביניים

מיליוני אמריקאים, ולפי הערכות שונות יותר ממחצית האוכלוסייה, חיים ממשכורת למשכורת ● רוב טריליוני הדולרים החדשים שהדפיס הפדרל רזרב בחודשים האחרונים הופנו להצלת בעלי מניות ובעלי חוב של החברות הגדולות ● ולמי לא נשאר?

מני מזוז ואורי שהם / צילום: רפי קוץ

כששופטים שופטים שופטים: הלקח שלימד אותנו השבוע השופט מני מזוז

החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים אורי שהם בתלונה שהוגשה נגד השופט מני מזוז, מדגימה את הקושי בכך שתלונות שמוגשות נגד שופטי ביהמ"ש העליון מתבררות ע"י שופט עליון בדימוס, עמית שלהם לשעבר

מתוך ההפגנה בדטרויט, מישיגן / צילום: Paul Sancya, Associated Press

מי היא אנטיפה והאם היא באמת מנהלת את המהומות בארה"ב

בסדרת התבטאויות אמר טראמפ כי מאחורי האירועים האלימים בהפגנות בארה"ב עומדת "קואליציית אנטיפה" ● הנשיא הבטיח כי הממשל יגדיר אותה כארגון טרור, אלא שהדעות חלוקות בעניין הזה ● כך או כך מלחמה נגד טרוריסטים היא יותר פוטוגנית ממאבק נגד "הוירוס הסמוי" שטראמפ כבר הפסיד לו

תיבות דואר בבנין / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

פס"ד: הזכות הבלתי רשומה גברה פעם נוספת על הנושה המעקל

דירה שהוענקה במתנה לא נרשמה על שם המקבל, ובכל זאת נקבע כי יש לו זכות בה ● הפסיקה עלולה להביא לפיחות נוסף במעמדו של מרשם המקרקעין