גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

יו"ר ועדת הקורונה בכנסת בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד), שהחלה לפעול לפני כשבועיים, ערכה שורה של דיונים עם אנשי משרד האוצר, המל"ל, משרד הבריאות וגופים פרטיים, ופרסמה היום (ג') מסקנות ביניים. לאור המו"מ הקואליציוני המתקדם, קיימת אפשרות שוועדת הקורונה תעבור ידיים עם הקמת הממשלה, וכך ח"כ שלח מצא לנכון לסכם את ראשית הדיונים בזמן הקצר שעמד לרשותו ולהביא את תוכן הדברים לידיעת הציבור לפני חג הפסח.

שלח הכין מסמך מסכם ובו הוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר וכן העביר המלצות. בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות והקמת גוף לניהול משברים לאומיים. לדברי שלח, "המשך המדיניות עלול להביא למצב שבו הנזק לכלכלה יוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיים".

דוח המסקנות של ועדת הקורונה אושר היום בהצבעה של חברי הוועדה ברוב של 6:0. חברי הכנסת של כחול לבן, ימינה, יש עתיד-תל"ם, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת ומרצ - השתתפו במרבית דיוני הוועדה. לאורך כל דיוני הוועדה, חברי הכנסת של הליכוד נעדרו מן הדיונים ומן ההצבעה על דוח הסיכום וזאת למעט שני ח"כים, יואב קיש וקטי שטרית, אשר השתתפו בדיון זום אחד במהלך ימי עבודת הוועדה עד כה.

מסמך הסיכום של ישיבות הוועדה מחולק לפי נושאים: מדיניות, תפקוד מערכת הבריאות, היערכות לגל שני, אסטרטגיית יציאה, רשויות מקומיות והנושא הכלכלי.

בהיבט המדיניות, דוח סיכום הוועדה מותח ביקורת רבה. "התרשמות הוועדה היא שחלק משמעותי מהמדיניות גובש על פי החוסרים במערכת: קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות" נקבע בדוח. בנוסף הוא מציין כי ניתנו הצהרות סותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות וגם זה נובע מכך שרק בסוף מרץ היו בישראל מסיכות במספר מספיק.

החלטות מתקבלות בפורום מצומצם

עוד מציין שלח, אחרי ששמע נציגים רבים של משרדי הממשלה, כי "החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"לי משרד הבריאות ולאחר זמן גם את מנכ"ל משרד האוצר. חברי הוועדה סבורים כי עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני. למל"ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. ודרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, "החלטות מהירות תוך כדי תנועה"" נכתב בדוח.

שלח מציין כי למרות קיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משרד הבטחן (רח"ל, מל"ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגיפה לישראל מטה דומה. "לא מונה אופרטור שיתפקד כ"רמטכ"ל" האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד. לא הוקם גם "קבינט קורונה" בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלבנטיים - כדוגמת הקבינט המדיני-בטחוני הפועל בשיגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות".

בדוח הסיכום הוא ממליץ להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים. "בראש גוף זה יעמוד איש בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות, שיוביל שולחן ובו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה לשולחן המטכ"ל. גוף זה יוביל הן את קבלת ההחלטות היומיומית והן את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו לאגף התכנון בצה"ל. יש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף, כמו גם יועצי תקשורת חיצוניים".

באשר למשרד הבריאות, שלח מזכיר כי מנכ"ל משרד הבריאות הודה בהופעתו בוועדה כי מתאריך 20 בינואר, היום בו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום, ועד ל-26.3, היום בו הופיע בפני הוועדה - כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה. "מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה, מספר החולים שיזדקקו להנשמה בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים, אך התמונה הברורה היא שמאז ה-20.1 עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים" מצוין בדוח.

עוד מפורט כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. "ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה"

בנוסף, בדיוני הוועדה עלה כי לפחות במוסד רפואי אחד, ששמו לא נמסר לוועדה, התבקשו מנהלי מחלקות לייצר רשימות של אנשי צוות שאפשר יהיה לפטר עם תום המשבר. "רופאים ואחיות שהוכנסו לבידוד למדו שימי הבידוד ייחשבו להם כימי מחלה והם לא יקבלו עליהם שכר רגיל, למרות שעל פי כל הגיון אין הבדל בינם לבין חיילים שנפגעו במהלך שירותם" נכתב בדוח. יצוין כי נקודה ספציפית זו הוסדרה בחקיקה בכנסת, באמצעות הסתייגות של ח"כ אחמד טיבי, בהצבעה על חוק התוכנית הכלכלית בלילה שבין 6 באפריל ל-7 באפריל.

אסטרטגיית יציאה

באשר להחזרת המשק הישראלי לחיים, נכתב בדוח הוועדה כי מיד לאחר הפסח, יהיה צורך בשינויים במדיניות איסורי התנועה והעבודה. "גם בהיעדרה של "אסטרטגית יציאה" כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא אותנו למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם".

הוועדה מציעה לנקוט במדיניות של בידוד דיפרנציאלי ולא רק כלפי אוכלוסיות בסיכון, אלא גם לגבי מוקדי סיכון גיאוגרפיים, כדוגמת העיר בני ברק וישובים אחרים, בהם יש התפרצויות חריגות של המחלה.

בנוסף, עם הסרת מגבלות עבודה מגילאים צעירים יותר, יש לגבש מדיניות ולרכז אמצעים כדי להתמודד עם ההשלכות של מגבלות קשות וממושכות על האוכלוסייה המבוגרת. "יש להקים צוות מיוחד, ובו נציגי משרד הבריאות, מומחים לבריאות הנפש וגרונטולוגים כדי לעצב מדיניות זו, ולהקדיש לה אמצעים רבים - מבדיקות ועד למערכות רווחה, חלוקת מזון ועזרה פסיכולוגית".

בדוח מצוין כי המדינה חייבת להיערך בהקדם לגל שני של הדבקה. "ההערכות הן שגל שני של הקורונה יפרוץ בחורף הקרוב, ייתכן שאף בשעה שהמשבר הנוכחי טרם חלף. יש להיערך לכך בכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלי שיפורט בפרק מיוחד".

לתת יותר סמכויות לרשויות המקומיות

באשר למצב בעיר בני ברק, דוח הוועדה מציין כי העיר צריכה לעמוד במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרוייקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העיריה. גם העיר אילת, תזקק לפרויקט מיוחד, כך נקבע בדוח.

בנוגע לרשויות מקומיות אחרות, בוועדה התרשמו כי רמת הבקיאות, מערכי השליטה והאמינות בעיני התושבים של הרשויות המקומיות גבוהה בהרבה מזו של השלטון המרכזי. "ככל שתחוזק הרשות המקומית ויועברו אליה סמכויות ומידע, כן יצלח יותר הטיפול במשבר" נכתב בדוח. "לצורך זה יש לחזק את הרשויות כלכלית, לשפות אותן על הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מעצירת הפעילות הכלכלית (בדגש על פיצוי מלא מאובדן ארנונה), ולהעביר לידיהן מקסימום סמכויות לניהול חיי תושביהן".

הבדיקות: "כל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים, כולל במה שהוצג לוועדה, לגבי היכולות והביצוע בפועל"

דוח הוועדה מציין כי בהיבט של ניהול הבדיקות, ניתן היה לראות את חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום והיעדרו של מטה חירום לאומי מאורגן ומיומן. "בתחילה נקבעה מדיניות בדיקות מצמצמת, שכאמור לא ברור אם נבעה מניתוח מקצועי או מחוסר יכולת; משניתנה הוראה להרחיב אותה, התנהל תהליך הרכש על ידי גופים שלא בכך מיומנותם, כדוגמת המוסד, והובאו לארץ בנקודות זמן קריטיות חומרים לא מתאימים; וכל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים, כולל במה שהוצג לוועדה, לגבי היכולות והביצוע בפועל" מצוין בדוח.

המלצת ועדת הקורונה היא כי אין להגביל את הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה, כפי שנוהגת המערכת עתה (למעט מספר קטן יחסית של בדיקות ניטור). "יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים ותוך הקדשת אחוז מסוים וקבוע של הבדיקות לכך, שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות בסיכון (קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע); צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון"

באשר להיבט הכלכלי, מצוין בדוח הוועדה כי במשבר כה עמוק יש לפעול על פי תפיסה, שכל עסק וכל אדם שיינצלו מקריסה עכשיו יוכלו לשוב לפעילות רגילה ככל האפשר במהירות יחסית, וימנעו הוצאות גדולות בהרבה וארוכות בזמן שיידרשו לשיקומם בעתיד. "על האוצר לנקוט דווקא עכשיו גישה מרחיבה ומקלה, שתחסוך מיליארדים רבים בעוד זמן לא רב" מצוין בדוח.

המלצות הוועדה הן לקבוע מודלים פשוטים לקבלת סיוע, כמו אלה הנהוגים במהלך ואחרי אירוע מלחמתי ולוודא שהם מבוצעים.
בנוסף -הדוח מציע לא למסות את סכומי המענקים לעצמאים, או לקבוע להם תקרת הכנסה ולמצוא פיתרון לבעלי שליטה בחברות מיעוט, לעודד רכישה של תוצרת הארץ, ולחזק את התעשיה והחקלאות בישראל.

"משבר כגון הקורונה מוכיח את הטענה שבצד פתיחת חסמים וניסיונות להוריד את יוקר המחיה, ישראל חייבת לראות בתעשייה ובחקלאות המקומיות נכסים אסטרטגיים, המבטיחים עצמאות תזונתית וייצור מוצרים חיוניים בכל עת. על הממשלה לעזור לענפים אלה לעבור את המשבר, ולקבוע יסודות איתנים לעתיד".

עוד כתבות

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - חודש מאי

גם בתקופת הקורונה: מאות פצועים מקורקינטים ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

ירון אמזלג / צילום: דוברות ארקיע

הטיפול במשבר עובר ידיים: ירון אמזלג מונה למנכ"ל ארקיע החדש

שעות ספורות לפני שפקע מועד כהונתו של ניר דגן, מודיעה חברת התעופה על מינויו של המשנה למנכ"ל בשנה האחרונה ● האתגר שבפניו ניצב אמזלג הוא להגיע להסכם מול הבנקים ומול העובדים ולאושש את פעילות החברה ביום שאחרי הקורונה

מנכ"ל פלאפון רן גוראון \ צילום: שלומי יוסף

מתווה החזרה בפלאפון: כל העובדים יחזרו מחל"ת ויקבלו מענק חד פעמי

בתמורה הוסכם על ביטול הנופש השנתי שתוכנן בחו"ל ותקציב הרווחה יקטן באופן חד פעמי ● פלאפון תקצה סכום של מיליון שקל שיחולק בין העובדים כמענק

שירה רבן (מימין) ושרה נתניהו. ההחלטה לפתוח בחקירה בגין עדות שקר חריגה בנוף המשפטי בישראל / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

הנחיות לא חד משמעיות ומיעוט אישומים: על מערכת האכיפה ועדות שקר

על רקע החלטת המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד שתי עובדות במעון רה"מ בחשד למתן עדות שקר לטובת שרה נתניהו, "גלובס" בדק ומצא כי בתיהמ"ש לא ממהרים להפנות לחקירה עדי שקר, וכי הנחיות פרקליט המדינה בשאלה אם להעמיד לדין בגין עדות שקר קובעות כי יש לאזן בין שיקולים שונים

קופת חולים כללית / צילום: בר אל

גליקמן, אדלר ומקאן עלו לשלב הבא במכרז שירותי בריאות כללית

משרדי הפרסום יציגו בקרוב מצגות קריאטיב להנהלת הקופה ● היקף הפרסום של כללית עומד על למעלה מ-10 מיליון שקל בשנה

יואב בן אור  / צילום:תמר מצפי

נקלעו לגירעון: הקורונה הגיעה גם לקרנות הפנסיה הוותיקות

מדוחות שמונה קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, עולה כי בתום הרבעון הראשון השנה הן היו בגירעון של 0.7%, שנאמד בכ–3 מיליארד שקל • עד סוף אפריל המצב השתפר, אך עדיין מתחילת השנה התשואות שליליות • האם כרבע מיליון חוסכים צריכים להתחיל לחשוש?

מטה גיליאד בקליפורניה / צילום: Eric Risberg, Associated Press

ניסוי נוסף ברמדסיביר של גיליאד הצליח אך השוק לא מתלהב

מצטברות העדויות לכך שהמוצר אכן משפיע על הקורונה, אבל עד כמה? ● אתר הביומד STAT: חלק מן היעילות במינון הנמוך היא מקרית

הונאות ברשת / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"יצירת מצג שווא": קנס של 3 מיליון שקל על חברת "דאבל פיס"

לפי התלונות שנבדקו על ידי הרשות להגנת הצרכן, נציגי חברת דאבל פייס הונו אנשים כאשר שיווקו חבילות מזל של מפעל הפייס מבלי להזדהות באופן תקין ותוך מסירת מידע מסולף

משה גפני בדיון של וועדת הכספים / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה תוספת של 14 מיליארד שקל לתקציב החירום לטיפול בקורונה

ישיבת הועדה נעצרה כמה פעמים לאחר שיו"ר הועדה, משה גפני, לא קיבל הסברים מדויקים על סעיפי תקציב החירום ● גפני: "לא אכנס דיונים של הוועדה ולא אאשר את הצעת החוק עד שלא יתקבל דיווח מלא על הביצוע של 80 המיליארד שכבר אושרו"

אישור החוק הנורבגי בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת חוק חוקה ומשפט אישרה את "החוק הנורבגי" לקריאה ראשונה

ההצבעה על החוק במליאת הכנסת צפויה עוד היום ● החוק הנורבגי יאפשר לחברי כנסת שהתמנו לשרים להתפטר מן הכנסת, ולחזור ולכהן כחברי הכנסת מיד עם תום תקופת כהונתם בממשלה ● הוא אושר ברוב של 8 תומכים מול 6 מתנגדים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום, גלובס

המיליונרים החדשים של טדי שגיא: מנהלי KAPE מימשו מחצית מהאופציות תמורת כ-60 מיליון שקל

זאת לאחר שהגדילו את שווי החברה מ-40 מיליון דולר לכ-400 מיליון דולר בארבע שנים שקל ● שגיא, שהינו בעל השליטה, הגדיל את חלקו בחברה

מוקי שניידמן / צילום: תמר מצפי, גלובס

ביטול הנפקה, מעבר להפסד וצפי לעלייה בכשלי אשראי: האתגרים שיצר משבר הקורונה למימון ישיר

חברת האשראי הצרכני של משפחת שנידמן גנזה הנפקה לפי שווי של יותר מ-1.5 מיליארד שקל והוציאה עובדים רבים לחל"ת ● רשמה הפסד של 28 מיליון שקל ברבעון ומדווחת על ירידה של 50% במתן ההלוואות בחודש מאי

בנימין נתניהו ובני גנץ בדיון בכנסת, היום / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

עובד משרד ראש הממשלה נמצא חיובי לקורונה

מדובר בעובד אשר היה מעורב בהכנת הצהרת נתניהו ומספר שרים ביום שבת האחרונה ולכן, נשקלת האפשרות להעביר את נתניהו ואת על מי שנכח באירוע להיכנס לבידוד למשך שבועיים

אילת מלמעלה  / צילום: רוני בלחסן

גלגל הצלה לענף התיירות והמלונאות: יקבלו סיוע של 300 מיליון שקל

כך לפי הודעת משרד האוצר ומשרד התיירות, בניסיון להציל את אחד הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מאז פרוץ המגפה

מטוסי חברת לופטהנזה מושבתים בשדה תעופה בגרמניה / צילום: תמר מצפי

גרמניה תעניק 10 מיליארד דולר לופטהנזה. זה מה שתיתן בתמורה

במסגרת המתווה, חברת התעופה הגרמנית תוותר על סלוטים (חלונות המראה ונחיתה) שיש לה בכמה נמלי תעופה ● בנוסף, ממשלת גרמניה תקבל 20% ממניות החברה שיוכלו לגדול ל-25% ושני מושבים בדירקטוריון ● מתווה הסיוע טרם עבר את אישור הרגולטורים ובעלי המניות בחברה

רוכב על קורקינט חשמלי בתל אביב. / צילום: שלומי יוסף

השגרה חזרה ואיתה נפגעי הקורקינטים: אז למה עיריית ת"א החליטה לוותר דווקא עכשיו על חובת הקסדה

לאחר ירידה במספר הנפגעים במהלך הסגר, בחודש מאי התאונות חזרו - ובגדול ● למרות זאת, עיריית תל אביב דחתה בשלושה חודשים את החובה להצמיד קסדות לקורקינטים השיתופיים הפועלים בעיר ● בחברות טענו לנימוק היגייני בשל משבר הקורונה, בעירייה מציינים סיבה טכנית

מדי מים של ארד. חקירה נגד ארבע חברות באיטליה / צילום: אתר החברה

אקזיט לקיבוץ דליה: מכר כ-12% ממניות ארד למוסדיים ב-156 מיליון שקל

הקיבוץ נותר עם החזקה של 15% בחברת מדי המים, הנסחרת בשווי של 1.4 מיליארד שקל, לצד קיבוץ רמות מנשה המחזיק 27%

הקנצלרית אנגלה מרקל. הכריזה שלא תתמודד ב־2021   / צילום: Michael Sohn, Associated Press

המצב הפוליטי בגרמניה אינו מבשר טובות לכלכלת האיחוד האירופי

גרמניה עוברת כבר כמעט עשור פיצולים פוליטיים, שמקשים על אישור רפורמות הנחוצות לכלכלה ● בעוד שנה יערכו שם בחירות, וכרגע נראה כי המדינה בדרך לקואליציית מרכז-שמאל ● אלה אינן חדשות טובות - לא לגרמניה ולא לאיחוד

משה פרי / איור: גיל ג'יבלי

משה פרי מנכ"ל סאני הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו

לאחר 3.5 שנים כמנכ"ל פרי יפרוש ב-1 בספטמבר ● החברה תפעל לאיתור מחליף

יוסי ושלומי אמיר / צילום: יחצ

מכירות פרשמרקט זינקו ב-60% ברבעון; הרווח יותר מהכפיל את עצמו

רשת המזון שבשליטת האחים אמיר נהנתה מהשלכות משבר הקורונה, עיתוי חג הפסח וההתרחבות שביצעה במחצית השנייה של 2019 ● הרווח הנקי הסתכם ב-30 מיליון שקל ברבעון הראשון ● שיעור הרווחיות הגולמית של הרשת טיפס ל-34.6%