גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר
אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

כל כותרות הספורט עוסקות באופן טבעי במשבר הקורונה וההשלכות שלו על הספורטאים, הקבוצות, הבעלים והתעשייה בכלל. בימים האחרונים כשהתברר שהסיכוי לחזרה לפעילות הולך ונהייה קלוש, החלו מאבקים בין בעלי הקבוצות לשחקנים על קיצוצי שכר.

אבל זה לא ייגמר בקיצוצי שכר מצד בעלי ההון. הספורט הישראלי נערך בימים האחרונים לקיצוץ משמעותי מצד המדינה, שאחרי שלקחה את האחריות לתקציב הספורט לפני כשנתיים מידיו של הטוטו מחפשת כעת בעקבות משבר הנגיף להעביר בכל דרך אפשרית כספים לקופת האוצר.לאור המצב, אנשי האוצר, כל אחד בתחומו, "עושים שוק" בין המשרדים השונים ובודקים כמה אפשר לקחת.

בימים האחרונים, כמו שקורה גם במשרדים אחרים, מתנהלים דיונים בין אנשי משרד האוצר לבכירים במשרד התרבות והספורט על כיווץ משמעותי בתמיכה של המדינה בספורט שתחול כבר השנה, וצפויה על פי הערכות להימשך גם לתוך 2021. "תוכנית היציאה" של הספורט מדברת כרגע על קיצוץ של כ-20% בתקציב הספורט הנוכחי, וקיצוץ דומה בשנת 2021. בדגש על כרגע. כי כאורך המשבר ועומקו, כך עשוי הקיצוץ גם לנוע למקומות קיצוניים יותר.

במספרים זה נראה ככה - מתקציב של כ-800 מיליון שקל יידרש הספורט לרדת לסביבות 640 מיליון שקל. חזרה של כמה שנים טובות לאחור בתמיכה של המדינה בספורט.

הכוונה היא לפעול לכך שהפגיעה לא תכלול את האגודות והספורטאים, כך גם ההכנות האולימפיות שלא ייפגעו, וכי הקיצוץ כולו יחול על פרויקטים ויוזמות שבמשרד ניסו לקדם - מה שמוגדר יותר כ"כסף הגמיש של השר" - שיירד כולו לאפס.

תקציב הספורט: טוב שהטוטו כבר לא אחראי

את המעמד של הספורט בישראל מבחינת תמיכת המדינה אפשר לראות היטב דרך משבר הקורונה. קודם כל בעומק הקיצוץ המסתמן. גם הניסיון להשיג פיצוי לגופי התרבות והספורט שנפגעו מהמשבר לא הביא יותר מדי - מתוך קרן של 8 מיליארד שקל שעליה הכריז האוצר לטובת פיצוי לעסקים קטנים ובינוניים, נכון לעכשיו מדברים על כ-80 מיליון שקל שיילכו לפיצוי לגופי הספורט והתרבות. אחוז אחד בלבד.

מה חלקו של הספורט בתוך עוגת הפיצוי? גופי התרבות שספגו את המכה הגדולה יותר יזכו לרוב הסכום. הפיצוי לספורט מוערך על ידי גורמים שונים ב-40% מהסכום (כ-30 מיליון שקל). לאור העובדה כי הניסיון להשיג פיצוי אצל החשב הכללי באוצר הייתה מאותו מקור שאמור לפצות את העסקים הבינוניים והקטנים, בתי קפה ועסקים שנסגרו וכו', אז גם זה משהו. בכל זאת, אם המדינה לא סופרת את הספורט בימים רגילים - זהו גם מקומו בשרשרת המזון בימי הקורונה.

האם העובדה שתקציב הספורט עבר מהטוטו היא זו שמאפשרת עכשיו חיתוך כל כך קל בתקציב הספורט בעת משבר? לא לגמרי מדויק. ייתכן דווקא שאלמלא השינוי שנעשה לפני שנתיים ושהוציא את תקציב הספורט מידי הטוטו, המצב היה יכול להיות גרוע בהרבה.

הכנסות הטוטו שעוברות כעת ישירות לקופת האוצר נחתכו במהלך המשבר. מממוצע של 8 מיליון שקל ביום שנכנסו מהימורים טרום עידן הקורונה, בהיעדר משחקים ואירועי ספורט מגרד הטוטו בימים מסוימים רף של מיליון שקל ביום בלבד.

אם משבר הקורונה היה תופס את הספורט כשהתקציב שלו מוצמד לטוטו, אומרים גורמים בכירים במשרד, המצב של הספורט במדינת ישראל היה רע ומר.

היום שאחרי: ביטול המס לספורטאים זרים

הלחץ שמפעיל האוצר על כל משרדי הממשלה לקצץ בהוצאות או לאפשר גישה לכספים יוביל לשינויים מרחיקי לכת. במקרה של הטוטו זה עשוי להוביל להקלת רגולציה על שוק ההימורים ופתיחתו למשחקים חדשים, שיאפשרו הגדלת ההכנסות של הטוטו והזרמה של יותר כסף לאוצר.

במשרד הספורט, מלבד הקיצוץ בתקציב, ינסו לקדם מול האוצר שוב את האפשרות לביטול הקלות המס לספורטאים זרים (מס מקסימלי של 25% לספורטאי חוץ למשך 4 שנים) ולהגיש אותו כבר לתקציב המדינה הקרוב. החוק, הידוע לשמצה בעיני רבים, קיים מאז 1998 ושווה על פי הערכות כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. לא כסף גדול אמנם, אבל משהו שהאוצר בהחלט ירצה לקבל בימים אלו.

החוק הזה הפך בשנים האחרונות לנקודת קיצון מבחינתם של בעלי הון שמחזיקים בבעלות על קבוצות ספורט בישראל. ההבדל הפעם, טוענים גורמים בכירים שמשתתפים בדיונים מול האוצר, הוא שלאור המשבר והצורך של המדינה בכסף אין לקבוצות שום מנוף וכוח שימנע מהם להתנגד לעניין. ואולי יותר מכך, במסגרת שרשרת הגזרות שתחול על כלל האזרחים במשק הישראלי בעקבות המשבר, מן הצדק הוא שגם ספורטאים זרים המרוויחים מיליוני שקלים בשנה יידרשו לתרום את חלקם בבואם לעבוד בישראל.

תשתיות: העיריות יתקשו להשקיע במתקני ספורט

הבעיה המרכזית שעשוי משבר הקורונה להביא לספורט היא פגיעה בתשתיות. וזהו כנראה החשש המרכזי - תשתיות לאימון ולמשחקים מהוות את גורם הצמיחה המרכזי ביותר של הספורט והן החסם המרכזי בהגדלת כמות העוסקים בספורט בישראל.

בימים האחרונים הקפיא משרד הספורט את הקולות הקוראים שהיו אמורים לצאת לרשויות המקומיות לבניית מתקני ספורט. גם ככה אין לעיריות ולרשויות כסף עכשיו להוציא ואף אחד לא ייכנס כרגע להרפתקה של בניית מתקן משמעותי באי-הוודאות הקיימת.

אבל גם ההמשך בעייתי. תוכנית מתקני הספורט של המשרד שנאמדת ב-250 מיליון שקל בשנה מתוך תקציב הספורט בנויה על דרך של סיוע בבניית מתקני ספורט לרשויות המקומיות. לצד הכסף שמגיע ממשרד הספורט, נדרשות העיריות למאצ'ינג - ככל שעירייה מדורגת באשכול סוציואקונומי נמוך יותר, כך היא נדרשת לתת פחות.

במשרד הספורט ניסו לבוא לקראת הרשויות המקומיות ולהקטין את חלקן של העיריות כדי לעודד אותן להשקיע בתשתיות ספורט, ועכשיו ייתכן שיילכו לקראתן עוד טיפה לאור המצב ויקטינו את המאצ'ינג. אבל החשש הוא שגם זה לא יספיק. העיריות והרשויות המקומיות עומדות בפני תקופה בעייתית גם הן, בתי עסק יסגרו בתחומן ומי יודע מה יהיו ההשלכות על גביית הארנונה וההכנסות. ובנייה של מתקני ספורט, שגם ככה נמצאים במדינה בחוסר מטורף ביחס להמלצות של משרד הפנים, מן הסתם לא יהיו גורם ההשקעה המרכזי שלהן בעידן הקורונה.

אפשרות נוספת שנבחנת היא להרחיב את זמן ההרשאה של העיריות לקבלת הכסף לבניית מתקן ספורט, על מנת לפרוס את זמן התשלום על פני יותר שנים, מתוך מחשבה שהדבר יתן לעיריות אפשרות טובה יותר לעמוד על הרגליים. אבל לא בטוח שגם האפשרות הזו תעזור. ומצד שני, גם התקציב המקוצץ של משרד הספורט לא יהיה כזה שיאפשר למשרד להגדיל עוד את חלקה של המדינה בתשתיות.

בשורה התחתונה: השר שייכנס למשרד הספורט יהיה עסוק לפחות בשנתיים האחרונות בכיווץ, לחץ מהאוצר, בשמיעת בכי מצד גופי הספורט השונים ובהעלמת תוכניות לפיתוח הספורט שכבר היו על השולחן. אבל המציאות הזו לא תהיה שונה מהמציאות של רוב חבריו השרים. 

עוד כתבות

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

שר התקשורת הנדל הורה להקים צוות הפקת לקחים מפרשת בזק

יועז הנדל הורה למנכ"ל המשרד נתי כהן להקים צוות הפקת לקחים כדי לוודא שהמשרד השיל מעליו לחלוטין את פגעי הפרשה ● "תפקיד עובדי ושליחי ציבור הוא להוות מגדלור ערכי במדינת ישראל"

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

סערת הקורונה בשוקי ההון הגדילה את מחזורי המסחר והביאה להכפלת רווחי הבורסה ברבעון הראשון

הגידול החד במסחר הביא לזינוק של 25.7% בהכנסות הבורסה משירותים, לסך של 81.2 מיליון שקל ברבעון הראשון, וקיזז הפסד של 4.4 מיליון שקל בהפסדי נוסטרו בגלל המשבר ● בשורה התחתונה הבורסה רשמה ברבעון הראשון השנה זינוק של 88.8% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-10.2 מיליון שקל

בובות בחלון ראווה חובשות מסיכות בד / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

הישראלים לא אופטימיים: כמחצית מהאוכלוסייה נפגעה כלכלית בתקופת הקורונה, כשליש עדיין סובלים מלחץ וחרדה

בריאות, מצב נפשי ומצב כלכלי הם רק חלק מהתחומים שנבחנו בסקר שערכה הלמ"ס בעקבות משבר הקורונה ● מהי רמת האמון שהציבור נותן בהתמודדות הממשלה עם המשבר, וכמה באמת אנו חושבים כי ב-12 החודשים הבאים מצבנו הכלכלי ישתפר?

יעקב הלפרין /    צילום:  יהונתן הלפרין

קניון הזהב נגד אופטיקה הלפרין: תביעה של למעלה מחצי מיליון שקל על סירובה לפתוח את החנות בקניון

ככל הידוע, מדובר בתביעה ראשונה מסוגה מאז הפתיחה המחודשת של הקניונים ומתחמי המסחר עם החזרה לפעילות מחודשת בצל משבר הקורונה לפני כשלושה שבועות, בגין סירוב בית עסק לפתוח את החנות בקניון

מזרחי טפחות משכנתא/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ותודה למחיר למשתכן: הציבור לקח באפריל משכנתאות בהיקף 5 מיליארד שקל

היקף המשכנתאות אומנם נפל ב-43% לעומת השיא במרץ, אך עדיין מדובר בהיקפים דומים לאלו שהיו בפסח שעבר ● חלקם של זוכי מחיר למשתכן הגיע לשיא של 13% מכלל המשכנתאות באפריל

המשרוקית של גלובס

"תוכיחו שלא": איך בודקי עובדות מגיבים לטענות חסרות בסיס שאין דרך לסתור

ההאשמות המרומזות בנאום של נתניהו, הרינונים על הטלפון הגנוב של גנץ, ההכנסות החסויות ממכירות הגז והשמועות על האילומינטי: תחקירני "המשרוקית" נעה ברק וארן רונדל מדברים על הדילמות הכרוכות בסיפורים מסמרי שיער שאין דרך לברר ● הצטרפו ללייב "המשרוקית של גלובס"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה מגישה לשר האוצר ח"כ, ישראל כץ, את דוח פעילותה לשנת 2019 / אינפוגרפיקה: דוברות משרד האוצר, יח"צ

הדוח השנתי של רשות ניירות ערך: עוד קודם לקורונה - גידול בהסדרי החוב וקיטון במספר בעלי הרישיונות

שנת 2020 עלולה להביא גידול ביחס ל-2019 בהסדרי החוב בצל משבר הקורונה ● בשנה החולפת נמשכה מגמת הירידה בדמי הניהול שהציבור שילם בקרנות הנאמנות

מגדל TOHA/ צילום: אמיר מאירי

האם הקורונה והעבודה מהבית ישפיעו על הקמת הפרויקט הגרנדיוזי על איילון

טלטלת הקורונה עשויה להשפיע על ההחלטה בנוגע לעתידו של פרויקט ההמשך הגרנדיוזי, שתתקבל ב-2021 ● בינתיים משדרים היזמים עסקים כרגיל, למרות ששש קומות ב-TOHA1 מושכרות לחברת חללי העבודה המשותפים וויוורק שנקלעה לקשיים

כריית ביטקוין/   צילום: Shutterstock

גם לאחר החצייה: כריית ביטקוין צורכת חשמל כמעט כמו כל מדינת ישראל

בעקבות חציית תגמולי הכרייה של ביטקוין ב-11 במאי, צנח כוח החישוב העולמי של כורי המטבעות הדיגיטליים בכ-38% בשבועיים האחרונים ● אף שצריכת האנרגיה של רשת הביטקוין ירדה ברבע בתקופה הזאת, היא עדיין נותרה עצומה בהיקפה

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

למרות הזינוק בוול סטריט, תל אביב ננעלה בירידות קלות

הזינוק בפתיחה בוול סטריט לא עזר לבורסת תל אביב להתאושש ● מדד ת"א 35 ירד ב-0.25%, מדד ת"א 125 איבד 0.33% ומדד ת"א 90 נחלש ב-0.74% ●  עונת הדוחות בעיצומה: אלקטרה צריכה רשמה זינוק של 69% ברווח הנקי ברבעון הראשון ל-27 מיליון שקל ● שגריר ספגה ברבעון שחיקה תפעולית בצל מגזר שיתוף הרכבים ● פז רשמה הפסד נטו של 125 מיליון שקל כתוצאה מנפילת מחיר הנפט

מפגינים בהונג קונג נגד נסיונות החקיקה החדשים של סין / צילום: Vincent Yu, AP

התיאבון של שלטונות סין לבלוע את הונג קונג החזיר את התושבים לרחובות

ההערכה היא כי סין תאיץ את מאמציה לשלוט בתחומים שחיוניים לכלכלת השוק החופשי של הונג קונג, החל ממערכת החינוך והעיתונות החופשית ועד בתי המשפט ומדיניות ההגירה

משאבת נפט בטקסס / צילום: Eric Gay, Associated Press

מזקקות הפסדים: הירידה החדה במחירי הנפט הובילה את בזן ופז להפחתות מלאי ולהפסדים כבדים

בזן הציגה ברבעון הראשון השנה הפסד של כ-146 מיליון דולר, ואצל פז הסתכם ההפסד ב-97 מיליון שקל - החלה לבחון דרכי היפרדות מבית הזיקוק ● שתי חברות הזיקוק ביצעו ברבעון הראשון הערכות שווי לבתי הזיקוק שבבעלותן, שהיו גבוהות מהשווי הרשום בספריהן, ולכן הן לא נדרשו לבצע הפחתות בגין פעילות הזיקוק

דנה ויס / צילום : יחצ אייל בן יעיש

חדשות 12 ודנה ויס בתביעה נגד יאיר נתניהו: "התבטאויות חמורות"

השבוע כתב בנו של ראש הממשלה בטוויטר: "מישהו יודע איך דנה ויס קיבלה תפקיד כה בכיר בערוץ 2? רהוטה? לא. חכמה? לא. מעניין..." ● תביעת הדיבה תוגש בימים הקרובים

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

משרד התקשורת הטיל על על הוט טלקום קנס בסך 1.4 מיליון שקל

הסיבה: פגיעה בתחרות ע"י שיווק סל שירותים משותף (חבילת אינטרנט הכוללת תשתית וספק), בניגוד להוראות המשרד והרישיון

דומיניק קאמינגס, אדריכל הברקזיט, בדרכו להיכנס לדאונינג 10 / צילום: Matt Dunham, AP

סערת היועץ של ג'ונסון והפרת סגר הקורונה: שר בריטי התפטר במחאה

בעקבות הגיבוי שמעניק ראש הממשלה הבריטי ליועצו הבכיר דומיניק קאמינגס הודיע היום שר בריטי כי לאות מחאה הוא מודיע על התפטרותו ● קאמינגס תועד כשהוא מפר את הסגר שהוטל על תושבי הממלכה, וכן שהראה תסמיני קורונה ● לטענתו, מתנהל נגדו "קמפיין" שנועד לסיים את הקריירה שלו

רובוט לניקוי בריכות של מיטרוניקס / צילום: יח"צ

מצליחה לשחות גם בימי קורונה: הרווח הנקי של מיטרוניקס צמח ברבעון בכ-7% ל-64 מיליון שקל

מניית יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות השלימה זינוק של 65% מהשפל שאליו צנחה ב-23 במרץ השנה, וחזרה להציג תשואה חיובית מתחילת השנה

משאית חשמלית על מסלול הניסויים של אלקטריאון בשבדיה / צילום: יח"צ

בלי הכנסות בכלל: הכירו את חברת ההייטק שנסחרת בתל אביב וכבר שווה יותר מאזורים, דלתא ובנק אגוד

חברת הטכנולוגיה אלקטריאון, הפועלת בתחום הטעינה האלחוטית של כלי רכב חשמליים באמצעות "כביש חכם", הכפילה את שווייה פי 30 מאז שהצטרפה לבורסה ב-2017

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

אושרה תוכנית המדינה לתמרץ מוסדיים להשקיע בהייטק

המדינה נותנת הגנה של עד 40% מירידת ערך של השקעות המוסדיים ● המדינה מקווה שהמוסדיים יזרימו סכום של 2 מיליארד שקל

שוני אלבק / צילום: אלי יהב

שוני אלבק מונה למנ"כל כהן פיתוח גז ונפט

לאחרונה מכרה קבוצת דלק את מניות השליטה בכהן פיתוח לידי יצחק סוארי, ג'ורג' חורש וגדעון תדמור תמורת 207 מיליון שקל ● אלבק, לשעבר היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, נחשב בעבר לאחד מאנשיו של נוחי דנקנר והיה המשנה למנכ"ל אי.די.בי פתוח

מוצרי חלב על מדפי שופרסל / צילום: תמר מצפי

רשות התחרות נגד הרבנות הראשית: דרישת הכשרות המחמירה מייקרת את מוצרי החלב

מבדיקת רשות התחרות עולה כי "דרישת הרבנות לכשרות מחמירה במוצרי חלב מקשה על היבוא ומפחיתה תחרות" ואף מגדילה את עלויות היבוא בשיעור של עד 10% ביחס לעלות המוצר ● ממליצה לאפשר מתן כשרות למוצרים המכילים חלב נוכרי, תוך יידוע הצרכנים על סוג כשרות המוצר