גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס
מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

1. אנחנו בענן סמיך של אי ודאות, ואין פלא. מגפת הקורונה היא אירוע שלא נראה כמוהו כבר מאה שנה, וטורף את כל הקלפים. האי ודאות עמדה למשל השבוע במרכז מסיבת העיתונאים של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שדיבר על האטה חסרת תקדים, אבל ביקש להזכיר שגם את זה נעבור. בשנה הבאה, בתחזית שלו, המיתון העמוק יתחלף בזינוק חד בצמיחה. ירון גם נתן הערכות במספרים, אבל אמר בעצמו שאסור לייחס להם חשיבות יתרה. כאמור, אי ודאות.

איך ייראה היום שאחרי המשבר? גם כאן מושלת האי ודאות. גם אם הכלכלה תשתקם ברובה, היא לא בהכרח תיראה אותו דבר. יש רצון טבעי לצאת מהסגר ולהמשיך כרגיל. אבל העולם שאחרי הקורונה עשוי להיראות אחרת: עולם שבו נחסוך יותר, נתקשר בווידאו, נקפיד יותר על היגיינה, נחשוב פעמיים לפני שנעלה על מטוס, נהסס לשכור ליומיים דירה זרה בברצלונה, וספק אם נעלה על קרוז. הגבולות יהיו קשיחים יתר. אלה אולי תובנות מובנות מאליהן. אבל העיקרון בעינו: מה שהיה הוא לאו דווקא מה שיהיה.

2. מאז ינואר מתריע נאסים טאלב, הפיננסייר והפילוסוף, על כך שהתפשטות נגיף הקורונה היא אירוע קיצון שצריך להגיב אליו בעוצמה. שהמחיר של לעשות מעט מדי יהיה גבוה בהרבה מהמחיר של לעשות יותר מדי. בשלב הזה אפשר להגיד שרוב הממשלות לא שעו לאזהרה בזמן. טאלב, שסגור בביתו עם משקולות, לפטופ, ואין סוף ספרים, מתפנה עכשיו לעוד אחד מתחביביו: להגיד אמרתי לכם.

נאסים טאלב nassim taleb / צלם: רויטרס / צילום: רויטרס

במיוחד אין לו סבלנות למי שמכנה את מגפת הקורונה "ברבור שחור" שלא ניתן לחזות אותו, בהשראת הספר המפורסם שלו משנת 2007. אם היו קוראים את הספר, כתב לפני שבועיים, היו יודעים שהוא מדבר על מגפה עולמית בתור ברבור לבן דווקא, "משהו שיקרה בסופו של דבר בוודאות גדולה. מגפה כזאת בלתי נמנעת, תוצאה של האופן בו בנוי העולם המודרני".

המגפה מציפה מושג אחר שמעסיק את טאלב רבות בעשור האחרון: שבירות. טאלב מוטרד מהפגיעות של אורח החיים שסיגלנו, מחוסר היכולת שלנו לעמוד בזעזועים. הכלכלה הגלובלית של ימינו, על הקישוריות שלה והדגש על יעילות חסרת פשרות, מעצימה את הבעיה. 

3. מי שמחפש דוגמה יכול למצוא אותה בנושא שנכתב עליו לא מעט לאחרונה: שרשראות האספקה היעילות להפליא שנמתחות מסין דרך יפן ועד ארה"ב או אירופה, והרכיבים בהן מסופקים "בדיוק בזמן". קשה לשרשראות כאלה לעמוד בשיבוש כמו הקורונה, שגורם לחלקים חיוניים בשרשרת להיתקע לפתע. האם לפנינו ארגון מחדש של הכלכלה?

טאלב היה רוצה שנלמד להיות אנטי-שבירים, שנלמד להרוויח מזעזועים ומאי סדר. מה זה אומר בפועל זו כבר שאלה טובה. טאלב עצמו מעדיף יותר מקומיות ופחות תכנון מרכזי. האם זה הלקח המתבקש אל מול אתגר כלל אנושי? לא בטוח. אבל הנה עוד לקח: "אמא טבע נתנה לנו שתי כליות, בשעה שאנחנו זקוקים רק לחלק מכליה אחת", כתב לפני שבועיים. "למה? למקרה הצורך. לא צריך לחזות אירועים שליליים ספציפיים כדי לדעת שאנחנו חייבים כרית ביטחון".

4. הלקח הזה נכון לא רק לשרשראות אספקה גלובליות, או לחברות ממונפות, אלא גם למערכת הבריאות. בוודאי לזו שלנו, שהשיגה לאורך השנים תוצאות מרשימות בלי תקציבים גדולים. ראש הממשלה נתניהו התגאה בכך, בכנס משרד הבריאות לפני שנתיים: "א נחנו ב-7.5% השקעה בתל"ג מקבלים תוצאות מדהימות, בזכותכם", החמיא לנוכחים.

עכשיו מתגלה הצד הפחות סימפטי של היעילות הזאת. החשש שהמערכת, שנמתחה עד הקצה, לא תעמוד בשטף חולי קורונה, הוא זה שמחייב את מדיניות הסגר. נכון, כפי שמזכיר נתניהו, שבכל העולם מתקשים להתמודד עם מגיפה של פעם במאה. ובכל זאת, כשצריך לגייס בבהילות את המוסד והתעשיות הביטחוניות כדי להשיג מכונות הנשמה, נדמה שאפשר לקבוע שהמערכת רזה ושבירה מדי. אין לה שתי כליות. 

5. איזה לקח, אם בכלל, יילמד מהמשבר? פרופ' ענת אדמתי, במקור מישראל ועכשיו בסטנפורד, קליפורניה, בילתה את רוב העשור האחרון בניסיון לשכנע את מקבלי ההחלטות שהמערכת הפיננסית זקוקה ליותר כריות ביטחון. שהבנקים הגדולים ממונפים מדי. היא התחילה במאמר שמפריך מיתוסים שמשמשים את מתנגדי הרפורמה בוול סטריט, ואז כתבה ספר מדובר, ויצאה לקמפיין שלקח אותה לאינספור הרצאות ופגישות, כולל בבית הלבן. אבל בשבוע שעבר, בראיון ל"גלובס", אדמתי הסבירה שמה "שאני ראיתי בעשור האחרון הוא שהסיפורים ניצחו והשטויות ניצחו. למרות שהיה משבר כזה גדול, לא למדו כמעט".

ענת אדמתי  / צילום: ענבל מרמרי

במילים אחרות, כדי שנלמד מהמשבר, ונפיק ממנו לקחים, צריך להודות במה שקדם לו. וכפי שאומר ההיסטוריון וולטר שיידל בראיון למוסף החג של "גלובס", אנחנו נמצאים בתחילת מאבק על הנרטיב של המשבר. יהיה מי שיציג אותו בתור " זעזוע חיצוני, כמו אסטרואיד שפגע פתאום. זה לא אשמת השיטה. השיטה בסדר גמור, ואנחנו צריכים להציל אותה ולשמר אותה ככל האפשר, ואז לחזור ל'שגרה'".

היום שאחרי תלוי בלקחים שנפיק מהמשבר. אבל לא רק בהם. הוא ימצא את מדינות העולם שרויות בחובות. ארה"ב הכריזה על תכנית חירום בסך 2.2 טריליון דולר, גרמניה על תוכנית של 750 מיליארד יורו, ובישראל מדברים על 80 (או 90) מיליארד שקל - והמספרים עוד יתעדכנו. ההצעות לממן את כל זה באמצעות הדפסת כסף נפסלות כרגע על הסוף (ובצדק, לפי הנגיד ירון). ולכן המשמעות היא עוד גירעון וחוב.

6. את החוב צריך לשלם. כלומר, לא בטוח. שורה ארוכה של כלכלנים מסבירה לאחרונה שתודות לריבית הנמוכה, שכנראה תימשך, אפשר פשוט לגלגל את החוב, ולתת לכלכלה לצמוח. ובכל זאת החוב עשוי להכביד, בוודאי אחרי זעזוע כלכלי שכמותו לא נראה מאז ימי השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה. 

גם המלחמה הסתיימה בחוב כבד, ואולי מסתתר שם לקח. כך לפחות טען פרופ' תומס פיקטי, חוקר האי שוויון הנודע, בהרצאה בה נכחתי בלונדון לפני חודשיים, או במושגים של ימינו - לפני נצח. אחרי המלחמות, סיפר פיקטי, מדינות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה מצאו עצמן עם חוב של 200%-300% מהתוצר - משמעותית יותר מבימינו. והחוב נעלם די מהר.

תומס פיקטי / צילום: GettyImages

במקום לשלם את החוב לאט, שנה אחרי שנה, צרפת בחרה באינפלציה גבוהה ששחקה את החוב. גרמניה, שהייתה בטראומה מהאינפלציה של שנות ה-20', בחרה טקטיקה אחרת - מיסוי אגריסיבי על ההון. ממש במקרה, תיקי ההשקעות של אותה תקופה היו עמוסים באיגרות חוב ממשלתיות, והמס הגבוה שאב את החוב חזרה לידי המדינה. באופן הזה, אומר פיקטי, מדינות אירופה היו מסוגלות לפנות משאבים "להשקעה בתשתית ציבורית והשכלה".

היום החובות עדיין נמוכים יותר והאתגרים אחרים, הסביר פיקטי. הלקח הכללי שלו מהתקופה ההיא: לא צריך לקבל את האופן בו מתחלקים העושר וההכנסות כמובנים מאליהם. ברור שלא חייבים גם לאמץ את ההמלצות של פיקטי. אבל נדמה שתובנה אחת שלו נותרה בעינה: אפשר לנהל את הכלכלה במגוון דרכים. הדברים פתוחים לשינוי. וכפי שזה נראה, שינוי כזה או אחר יגיע כך או כך. 

עוד כתבות

בנימין נתניהו, מסיבת העיתונאים בצל הקורונה, אמש / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

ביבי, הסדרה: ספרו של בן כספית על נתניהו בדרך להוליווד

הסדרה תהיה מבוססת על הביוגרפיה שכתב לאחרונה העיתונאי בן כספית והיא תעובד על ידי התסריטאי זוכה האמי, קירק אליס

ישראל טויטו / צילום: אריק סולטן

מנכ"ל חדשות 13 משיב מלחמה: עובדי החדשות לא יקבלו את מלוא שכרם בשל העיצומים

לטענת מנכ"ל חדשות 13 ישראל טויטו היות ומדובר בשביתה של העובדים, אין זאת הפרת משמעת כי נקיטת עיצומים מביאה להשהיה מיידית של חוזה העבודה ובמצב כזה העובדים אינם זכאים לשכר רגיל אלא לשכר הולם ● מאוחר יותר הובהר לחלק מהעובדים - הבכירים שביניהם - ששכרם לא יקוצץ

מכונות כריית ביטקוין  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

גולדמן זאקס מרגיז את שוק הקריפטו: "ביטקוין אינו אפיק השקעה"

דוח חדש של כלכלני בנק ההשקעות מציג עמדה הפוכה לזו שהציגו באחרונה מנהלי קרנות גידור בארה"ב, שמהמרים על ביטקוין כגידור נגד אינפלציה ● לפי הדוח, "תנודתיות הביטקוין עשויה להתאים לסוחרים מוטי מומנטום"

סמי מיכאל  / צילום: רפי דלויה

אוצר מלים: סמי מיכאל על רוגע שמצא בקולות אנוש עדינים ובלחשושי הטבע

הסופר סמי מיכאל מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "צליל" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מרים נאור / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

אוצר מלים: מרים נאור מסבירה למה בחרה במילה שיוויון

השופטת בדימוס מרים נאור, לשעבר נשיאת ביהמ"ש העליון, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "שוויון"● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מטוס איזי ג'ט / צילום: יח"צ

"רוצים לשמר משרות לטווח ארוך": איזי ג'ט תקצץ עד 30% מכוח האדם

בחברת טיסות הלואו קוסט ישנם 15 אלף עובדים נכון לתחילת 2020 ומטוסיה היו מקורקעים בשל התפרצות הקורונה מאז חודש מרץ השנה ● המנכ"ל יוהאן לונדגרן: "אנחנו רוצים לוודא שאנחנו קמים מהמגפה הזאת עסק תחרותי יותר אפילו ממה שהיינו בעבר, כך שאיזי ג'ט תוכל לשגשג בעתיד"

גיל חובב  / צילום: רלי אברהמי

אוצר מלים: גיל חובב על המילה שסבא שלו, איתמר בן אב"י, המציא בלהט הרגע

הסופר ומבקר המסעדות גיל חובב מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "כייס" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מוריס קאהן במצפה התת ימי באילת. "זה לא היה מפעל או 'עסק' רגיל"  
צילום: פרטי

"יצחק תשובה סיבן את הגופים המוסדיים": המיליארדר מוריס קאהן כפי שלא שמעתם

בשיחה מיוחדת לפודקאסט "חצי שעה של השראה" עם ערן גפן מספר קאהן על פרויקט “בראשית” להנחתת חללית ישראלית על הירח, על החלומות בגיל 90, על הדרך שבה התעשר; וגם על ראש הממשלה

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

הפסדי ההשקעה בשל משבר הקורונה העבירו את מגדל מרווח רבעוני של 543 מיליון ש' להפסד של 564 מיליון ש'

מדובר בהרעה צפויה בתוצאותיה של החברה שבניהולו של רן עוז, ושנובעת בעיקרה מנסיבות חיצוניות שיפגעו בענף כולו ● השינוי של עקום הריבית הביא לגידול בעתודות ביטוח החיים בסך של כ-134 מיליון שקל

עוגת גבינה חמה בעלי פילו / צילום: קרן אגם

עוגות גבינה, קצת אחרת: עדיין יש מה לחדש בגזרת העוגה לשבועות

עוגת הגבינה היא המלכה הבלתי מעורערת של חג השבועות, ובכל זאת מתברר שעדיין יש מה לחדש בגִזרה הזאת ● הנה כמה עוגות של קרן אגם

מירי רגב / צילום: בן חדד

אוצר מלים: לדעת מירי רגב האמונה נותנת לנו את הכוח להיות טובים

ח"כ מירי רגב, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "אמונה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה לא חיסנה את חקלאי העולם מתחרות

אם היה נדמה שהמצוקה הכלכלית בימי המגפה תגרום לעולם להסתגר מאחורי חומות מכס, נתוני ארגון הסחר העולמי מראים אחרת ● מחצית המדינות התאימו את תנאי הסחר לקורונה, אבל רובן המוחלט בחרו דווקא להפחית תעריפים ● החשש ממחסור לא נגע לאוכל אלא לציוד רפואי

הציוץ הגזעני של כתב גל"צ / צילום: צילום מסך

כתב גל"צ יובל שגב גרם לסערה בטוויטר ומחק את הציוץ

וגם: האסיפה השנתית של בעלי המניות בטבע תהיה השנה וירטואלית ● השיחה

אוצר מילים / עיצוב: גלובס

אוצר מלים: 100 ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם בעברית

כנס לרוכשים פוטנציאליים ביישוב מיתר / צילום: יח"צ

הנחה לחברי מועדון: המודל העסקי של קבוצות רוכשים לדירות

מועדוני לקוחות כמו חבר, הייטקזון ובהצדעה, מציעים ללקוחות שלהם דירות בהנחה או הטבות שוות כסף כמו מעצב צמוד או מוצרי חשמל לבית ● מה מרוויח היזם ממכירה לקבוצות רוכשים, והאם זה באמת משתלם לקונים?

הרחוב הישראלי שוקק בימי קורונה, לאחר שחרור ההגבלות / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

64 חולים חדשים ביממה האחרונה: "מספרי החולים מטרידים פחות מהמחסור במידע"

מספר החולים החדשים בקורונה אמנם עלה בימים האחרונים, אך הוא עדיין רחוק מהקו האדום שהציבה הממשלה ● פרופ׳ חגי לוין: ״חסר מידע מסקרים סרולוגיים שיאפשר להבין טוב יותר את נתוני ההדבקה והתחלואה״

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

חיים כצמן על הצניחה במניית גזית גלוב: "יש סנטימנט שלילי לנדל"ן המסחרי - הוא מוטעה"

משבר הקורונה הוביל את ענקית הנדל"ן להפסד של 618 מיליון שקל ברבעון הראשון ● חיים כצמן, המנכ"ל ובעל השליטה: "עברתי כבר משבר אחד או שניים, ואני חושב שנצא מהמשבר הזה הרבה יותר מחוזקים"

בזק / צילום: תקשורת תאגידית בזק

תם ונשלם: נפתרה המחלוקת סביב הטלפוניה הסיטונאית של בזק

משרד התקשורת קובע שהפתרון שבזק מציעה לטלפוניה הסיטונאית עומד בדרישות שקבע וכבר בקרוב החברה כבר לא תהיה בהפרה ● אחד האירועים הקשים ביותר שליוו את החברה בשנים האחרונות בא על סיומו

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: על דוגמה אישית ושכר הרמטכ"ל; האם זה באמת הזמן לתת תוספת לביטחון?

שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון, אבל הוא ששיבח את הדוגמה האישית בתפוצת נאט"ו, איך זה מתיישב עם הבקשה להוסיף לתקציב הביטחון? • וגם, ארה"ב התערבה כדי למנוע מחברה סינית להקים את מתקן ההתפלה בשורק 2, איך זה שונה מהמתקן הקיים?

סיגל יעקובי / צילום: דוברות בתי המשפט

אוצר מלים: סיגל יעקבי חושבת שמי שחומל על פרח יחמול בוודאי על בני אדם

סיגל יעקבי, האפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "חמלה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית