גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הישראלים שוויתרו על תשלום שכר הדירה ואלו שממשיכים לשלם לעוזרת

בעלת הבית שוויתרה על שכר הדירה, התיכוניסטית שמספקת אוכל לנזקקים, הפנסיונר שממשיך לשלם לעוזר, השכירה בחל"ת שמסייעת לחקלאים והפעיל החברתי שגייס 2 מיליון שקל ליתומי הקורונה • כמה דוגמאות מייצגות לביטויי האלטרואיזם המציפים אותנו בימי הקורונה

נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז
נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז

בעבודת הסמינר באוניברסיטה חקרתי את משמעות האלטרואיזם, אותו מנגנון שגורם לאנשים לסייע לזולת ולפעמים אף להעדיף את טובתו על טובתם. על-פי הסוציוביולוגיה מדובר בצורך אבולוציוני. הרי לא כולם צריכים להיות אלטרואיסטים ולתרום לזולת; די לה לחברה שיהיו בה כמה אנשים שעוסקים בנתינה ואף הקרבה, כדי שהיא תוכל להמשיך ולשרוד. נדמה לי שתקופה שבה העולם כולו עוצר מלכת מחשש לאיומי מגפה מסתורית, היא זמן טוב לדון בקיום שלנו ובאבולוציה. 

מגפת הקורונה פגעה בכולנו. את השפעות הנגיף כל אחד ואחת מרגישים בכיס, בשגרה שנגדעה, בחיי המשפחה, באהבה, בריחוק ובבדידות שהתעצמו ובעיקר במועקה ובאי הוודאות. אלא שדווקא בעתות אלו ניתן לראות עלייה בכמות המחוות וביטויי הסולידריות בחברה, שאווירת החג רק מוסיפה להן רוח גבית. מעניין אף יותר לראות כיצד דווקא מי שיזמו מחוות כאלה הם אנשים שנפגעו ישירות מהמשבר - גמלאים שמנועים מלפגוש את הנכדים, שכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת, ומי שנמצאים בקבוצת סיכון בשל מצבם הבריאותי.

"חשוב לי שאנשים יראו את האחר"

כשאהובה שרון, 71, אם לשישה וסבתא ל-12 נכדים מחיפה, הבינה את ההשלכות הכלכליות של המצב, היא לא היססה, ובישרה לשוכרים בשתי הדירות שבבעלותה ובבעלות בן זוגה, שבשלב זה הם פטורים מלשלם שכר דירה. "בדירה אחת גרה משפחה עם שלושה ילדים", מספרת שרון, "האם היא עצמאית שנאלצה לפטר עובדים, ובן זוגה שכיר. בדירה השנייה גרה אלמנה צעירה, שהיא אם לשניים. התקשרתי והיא בכתה בטלפון. אמרה שאנחנו לא צריכים לסבול בגלל מה שהמדינה עושה לה. מהמשפחה הראשונה קיבלנו מכתב תודה, שבו הם כתבו שזה לא מובן מאליו. אבל זה כן. גם את התשלום על חודש אפריל אמרנו שלא נגבה. נראה מה יהיה בהמשך".

וזה מובן לך מאליו?
"כך לפחות אני נוהגת", פוסקת שרון, שבעצמה נפגעה מהמצב בשל הריחוק מהילדים והנכדים. פעילותה החברתית, מתברר, לא מסתכמת בזה. "אני מתנדבת בחמש עמותות - פעילה במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית, ומרכזת בחיפה את פעילות ידיד לחינוך, שבה מתנדבים גמלאים במערכת החינוך. הדבר הראשון שעשיתי עם המשבר היה למפות את כל בני ה-75 ומעלה בקרב הפעילים, ולשאול לשלומם. כיוון שהנכדים שלנו לא מגיעים עכשיו לבקר, נשארו אצלנו כל חוברות היצירה לפסח. מה אני אעשה עם זה? חילקתי אותן לכל הילדים בבניין. כששרון מספרת על המשפחה היא לא מסתירה את הכאב. "שאלתי חבר שלנו שהוא רופא, מה עושים עם הכאב הזה בגוף שלא יכול לחבק, ועם העיניים שרואות את הנכדים רק דרך מסך".

את מרגישה שמה שאת עושה עוזר לך להתמודד?
"התודה שאני מקבלת היא נחמה פורתא, אני פשוט יודעת שדווקא בזמן כזה צריך לא להיות גרידית. מה הייתי עושה בכסף? קונה עוד סוכר ועוד נייר טואלט כשיש מישהו שבאמת צריך את זה? מה שהכי חשוב לי זה שאנשים יראו את האחר. פיזית אנחנו לא יכולים לראות אחרים עכשיו, אז לפחות ככה. אם יישאר משהו מתוך הנתינה הזו של אנשים גם אחרי הקורונה, זה יהיה נהדר. אבל את יודעת מה? יש לי הרגשה שזה פשוט לא יקרה. לא יישאר מזה דבר".

"אמרתי לה לא להגיע אבל החלטתי לשלם"

עם השבתת מערכת החינוך, מה שהתברר בהמשך כסימן הראשון לשינויים העצומים במשק, הודיעה ל' מרחובות לעוזרת הבית שלה, שבאותו השבוע אין צורך שהיא תגיע. "אמרתי לעצמי שאין היגיון בכך שבזמן שאנחנו מבודדים את הילדים, תגיע לביתנו מישהי שעובדת במקביל בבתים אחרים. הודעתי לה את זה בלב כבד", מודה ל'. "לא אמרתי לי שלא תגיע יותר, רק ביקשתי שנהיה בקשר. ראיתי לאן זה הולך, ולכן בתוכי הרגשתי מאוד לא נעים. בשבוע העוקב שוב ביקשתי ממנה שלא תגיע".

הסברת לה למה?
"לא, אבל היא הבינה. כשאי הנוחות שלי גדלה, שאלתי חברות אם הן ממשיכות להעסיק את העוזרת. רציתי לברר אם רק אני היסטרית. קיבלתי שלל תשובות - היו שאמרו שיגניבו אותה בכל מחיר, והיו שאמרו שגם הן כבר לא מעסיקות. זה לא גרם לי לרצות להזמין אותה, אבל זה בהחלט הגביר את אי הנוחות שחשתי. הרגשתי אשמה. אני תאגיד של עובד אחד, ואני לא מעסיקה אותו. אני אוהבת אותה ודואגת לה. כעבור שבועיים של ייסורי מצפון אמרתי לבן זוגי שאני מתכוונת לשלם לה. הוא חשב שאני מדברת על החג, והתפלא על הרעיון. אמרתי לו שלנו יש אחריות, שנינו לא איבדנו את העבודה, לפחות בינתיים, היא כן איבדה את העבודה, ומצבנו מאפשר זאת. פניתי אליה, אמרתי לה שאני משלמת לה על התקופה והעברתי לה את הכסף בביט. זה מאוד ריגש אותה. היא ענתה לי: 'כולנו משפחה אחת'.

היא הופתעה?
"לתחושתי לא. היא אמנם שבה והודתה, אבל נדמה לי שהיא אפילו קצת התאכזבה שזה הגיע רק בשלב הזה. אחר כך ביררתי עם מקום אחר שהיא עובדת בו, והבנתי שגם שם משלמים לה. חברה אחרת שמעסיקה אותה הושפעה ממני, והחליטה גם היא לשלם. אני חושבת שאנחנו לא היחידות. אני בטוחה שזה לא ככה אצל כולם - יש מי שחרדים יותר למקום עבודתם ולא יכולים להרשות לעצמם, אבל ברור לי שרבים מאלה שכן יכולים, משלמים".

גם אבי, בן 71 ממבשרת ציון, לא התלבט לרגע לפני שהודיע לעוזר שמגיע פעם בחודש לנקות שהוא מתכוון לשלם לו. "ביקשנו ממנו שלא יגיע, אבל הסברנו שנשלם לו שני שלישים מהשכר. עשינו את זה כמחווה. גם החודש נמשיך לשלם. הרי הוא רוצה לעבוד, ואנחנו אלה שלא רוצים להסתכן. אני יודע שקשה לו, אז הלכנו לקראתו. הוא אמר לנו שהוא מאוד מעריך את זה. הוא היה נרגש".

"אירגע רק כשיהיה לכמה שיותר אוכל"

גם פאר בן סימון, תלמידת י"ב מעפולה שעסוקה בימים אלה בסיוע למשפחות נזקקות ובקניית מצרכים לחג, טוענת כי הנתינה היא עניין של חינוך שהיא קיבלה בבית, בעיקר מדורית אמה. "סיפרתי למחנכת בבית ספר שאני משתעממת בבית. היא ומי שאחראית על ההתנדבות בבית הספר, הפנו אותי לעמותה לקשישים. פניתי לשתי נשים וקניתי להן תרופות ומצרכים".

אבל בן סימון לא הסתפקה בזה. היא גייסה כמה חברים לסייע למשפחות מרובות ילדים בעיר, והיוזמה קיבלה את מלוא התאוצה לאחר שהיא פרסמה פוסט בפייסבוק.

פאר בן סימון, מסייעת למשפחות נזקקות בקניית מצרכים לחג / צילום: תמונה פרטית

"חשבתי - למה להסתפק רק בחברים שלי, כשיש עוד אנשים שיכולים לעזור. העליתי פוסט בפייסבוק וסטורי באינסטגרם, נתתי מספר ביט, ובזמן קצר אספתי מעל 3,500 שקל. אמא שלי עזרה לי להגיע למשפחות, וגם נעזרתי בעמותת דור לדור שהעבירה אליי פניות שהגיעו למוקד העירוני. היו כמה מקרים שנגעו ללבי במיוחד, ולאחד מהם ביקשתי עוד באותו היום מאמא שלי שתכין ארוחה חמה, שאותה הבאנו לו".

בן סימון הרימה את הפרויקט שלה מאפס, וכשראתה שהתרומות לחשבון ממשיכות להגיע, היא הקימה בביתה חמ"ל, ויצאה למבצע קניות וחלוקה חמושה במסכה ובכפפות. "אני אמשיך להגיע למשפחות עד ערב החג", היא מתחייבת, "אני אירגע כשאדע שיש לכמה שיותר משפחות אוכל. הדגש הוא על קשישים ומשפחות מרובות ילדים. אני יודעת שהסל שהם מקבלים מהעירייה לא מספיק, ואני לא רוצה שהם יישארו רעבים. אני באה ממשפחה שגם היא נאבקת כדי להתקיים. לא חסר לי כלום, אבל אני מעדיפה להוריד מעצמי בשביל שיהיה לעוד בן אדם". 

"אמרתי לחקלאי: תגיע, ואדאג שזה יימכר"

על נעמה קוטרמן בת 43, אם לשלושה מרמת גן, נחת משבר הקורונה כמהלומה. "כסוכנת נסיעות הוצאתי מיד לחל"ת ונכנסתי לדיכאון עמוק, כי קשה לי לא לפגוש אנשים. ישבתי בבית ואמרתי לעצמי שלא אוכל להמשיך ככה. במקרה ראיתי בפייסבוק יוזמה של סיוע לחקלאי שמגדל שום ותקוע עם הסחורה. אמרתי לו - תגיע אליי עם טון שום, ואני אדאג שהוא יימכר".

מאותו הרגע לקחה על עצמה קוטרמן את מלאכת התיאום והקישור, איתרה חקלאים ברחבי הארץ שתוצרתם מיועדת ליצוא או למסעדנות, קבעה איתם יום ושעה, והפיצה את הבשורה בפייסבוק השכונתי.

"הם מגיעים עם הסחורה, ואני ועוד שתי אימהות מנהלות את זה. אני נותנת הוראה לשכנים מתי לרדת ולקחת את ההזמנה", היא אומרת. "אגיד לך משהו, יש בחקלאים שמגיעים, גם הרבה מבוגרים. הנה, מחר יגיע לכאן ניצול שואה שקטף את האבוקדו יחד עם בנו. חסר לאנשים בשכונה אם הוא חוזר מכאן כשנשארה לו שקית אחת".

קוטרמן לא מסתפקת בשכונת מרום נווה שתחת ניהולה, ולדבריה יש לפרויקט שלוחות בשכונות נוספות בעיר, וגם בתל אביב.

עד מתי תמשיכי עם הפעילות?
"כל עוד יהיה לי זמן וכוח לתת מעצמי. אולי יצאתי לחל"ת, אבל אני עובדת עכשיו פיזית 24/7".

 

"החוכמה היא למצוא את היכולת לעזור דווקא כשזה מהלך מורכב"

מיד עם פרוץ המשבר נאלצה חמוטל ברקן, בת 47 ואם לשלושה מתל אביב, להשבית שתיים מתוך שלוש חנויות הצעצועים שלה, טומי ואניקה, ולשלוח את העובדות לחל"ת, מה שהכניס גם את העסק שלה, עסק שבנתה במו ידייה, לקשיים כלכליים ולאי ודאות.

את החנות היחידה שהיא השאירה פתוחה, היא הפעילה עם כניסת הסגר כמעט לבדה באמצעות משלוחים. "כשהייתי בשיא הלחץ וראיתי שאני כבר לא יכולה לתת שירות כמו שאני אוהבת, חיפשתי משהו שישאיר אותי עם הראש מעל הימים בתוך התקופה הזו. למשל, לתרום לילדים שאין להם צעצועים".

בחלון הראווה של החנות הציבה ברקן לפני כחודש בובת ברבי גדולה וייחודית שהיא רכשה בחו"ל לאוסף הפרטי שלה. היות שהייתה התעניינות רבה בבובה, היא החליטה להעמיד אותה למכירה פומבית שהכנסותיה יוקדשו לתרומה. "פניתי לחברה שהיא פרויקטורית, ואמרתי לה שאני מחפשת עמותה לילדים שצריכים צעצועים לפסח. היא הפנתה אותי לכפרי הילדים SOS. במקביל פתחתי חשבון פייבוקס, כדי להגדיל את הסכום ואת כמות המשתתפים - כי הרי לא כולם יכולים להרשות לעצמם להשתתף בסכומים של מכירה פומבית, ובטח שלא עכשיו. בדף הפייסבוק שלי הודעתי שבכסף שייאסף נרכוש צעצועים בחנות, ואני אוסיף על הסכום 20% וגם סכום זהה לערך המכירה הפומבית. כך הגענו לסכום של מעל 10 אלפים שקל".

את בעצמך בבעיה תקציבית בגלל המצב. אז למה דווקא עכשיו?
"כי אני מאמינה שהנתינה תחזור אליי באיזה שהוא אופן. החוכמה היא למצוא את היכולת לעזור דווקא בתקופות שזה מהלך מורכב".

"התרומה נותנת לי תחושת משמעות"

קשה היה לפספס את הפרויקט המרגש שהוביל בשבוע שעבר מאיר ליוש (35), אב לשלושה תושב לוד, שבמסגרתו הקים פרויקט מימון המונים למען התאומים בני הארבע, שנותרו יתומים לאחר שאימם האלמנה תמר לוי פרץ, נפטרה מקורונה. בפרויקט גויסו לא פחות מ-2 מיליון שקל בתוך פחות מ-48 שעות.

מאיר ליוש / צילום: תמונה פרטית

"זו לא הפעם הראשונה שאני מקים פרויקט מימון המונים", אומר ליוש, ומזכיר כמה מיזמים מהשנים האחרונות, ובהם קמפיין למען הלוחם יהודה הישראלי, שנפצע בצוק איתן, הלוחם אבינועם בוכריס ועוד. בימי שגרה הוא פעיל חברתי-פוליטי. אל הסיפור הטרגי של משפחת פרץ לוי המתגוררת בעירו הוא נחשף מיד. "אנשים שמכירים אותי תייגו אותי בפוסטים, אבל זה עלה לי בראש כבר לפני כן. שלחתי מיד הודעה לעירייה כדי לדעת מה ניתן לעשות. תוך שתי דקות פניתי לאתר התרומות jgive, וביקשתי מהם להזדרז ולפתוח את הגיוס. תוך שעתיים הוא היה באוויר. עד הערב הגענו למיליון שקל, ולמחרת הסכום הוכפל".

איפה הקורונה תפסה אותך?
"בחדר לידה. בתי השלישית נולדה לפני שלושה שבועות. אמרתי לאשתי שנחזור הביתה עם התינוקת, נסגור את הדלת ולא נפתח אותה. הרי אנחנו קבוצת סיכון עם ילדה קטנה כזו". ליוש עצמו, יש לציין, נמצא בקבוצת סיכון בהיותו חולה סרטן. "בשורה התחתונה האדם טוב מייסודו, וכשאדם תורם, זה נותן לו תחושת משמעות ושותפות".

הסיפורים מרגשים, זה נכון, אבל בואו נחזור רגע למציאות. החודש אמור היה להיכנס לחשבון הבנק שלי צ’ק, שהקדמתי להפקיד כבר לפני מספר חודשים כדחוי. מי שחתום עליו נותר עקב המשבר ללא עבודה וביקש שהצ’ק לא ייפרע. פניתי לסניף וביקשתי שלא לבצע את ההפקדה. "אין בעיה", השיב לי מנהל הסניף, ואף שיבח אותי על גילוי ההתחשבות, "רק אל תשכחי לבקש ממי שחתום את 15 השקלים שאנחנו גובים ממך כעמלה על ביטול הפעולה". אחרי שהבעתי תדהמה, התפתל המנהל ובסופו של דבר התרצה. "בסדר, בסדר. נעשה לך הנחה. נגבה ממך 7.5 שקלים בלבד". הודיתי לו ואיחלתי גם חג שמח.

■ רוצים להצטרף לאחד המיזמים שמופיעים בפרויקט או לספר לנו על מיזם שלא הכרנו? כתבו לנו לאימייל i-can-help@globes.co.il

עוד כתבות

מזכיר המדינה פומפאו (מימין) והנשיא טראמפ (משמאל) בתדרוך בבית הלבן / צילום: Evan Vucci, Associated Press

פרשנות: אמריקה נגד "המפלגה הקומוניסטית של סין"

פתאום, 50 שנה לאחר שהאידיאולוגיה נשלחה אל פינה רחוקה, ארה״ב מגלה שהסכסוך שלה עם סין הוא בעצם מאבק בין העולם החופשי לדיקטטורה הגדולה ביותר עלי אדמות ● האם זה גילוי זמני של ימי בחירות בארה״ב, או שעצם ההגדרה של היחסים בין מעצמות העל עומדת להשתנות?

לוי הלוי / צילום: איל יצהר

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו וחברת כאל עברה להפסד ברבעון הראשון

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט והבינלאומי רשמה גידול בהכנסותיה ובמחזור העסקאות בכרטיסיה ברבעון הראשון, אך הפסידה 7 מיליון שקל בשל השלכות משבר הקורונה ● על השותפות עם אל על: "אין מקום לבצע מחיקה"

שער הניו יורק טיימס / צילום: צילום מסך

"אובדן בלתי ניתן לחישוב": השער יוצא הדופן של "ניו יורק טיימס"

"ניו יורק טיימס" נחשב לעיתון המזוהה עם לוגיקה ועובדות, אולם הבוקר הוקדש כל השער הראשי שלו לפריטה על נימי הרגש: על השער הודפסו שמותיהם של כ-1,000 אנשים שמתו מקורונה בארה"ב, כשבכותרת המשנה נכתב: "הם לא היו רק שמות ברשימה, הם היו אנחנו"

עמית משיח / צילום: יח"צ

אפקט הקורונה: פיטורים, קיצוצי שכר ושינויים בצמרת מקאן ת"א

במכתב שנשלח אמש לעובדי החברה על ידי המנכ"ל עמית משיח הוא העריך כי מדובר במשבר שיימשך עוד תקופה ארוכה ● אתמול הודיעו במשרד על פיטורי כ-35 עובדים, ושכרם של כל המשתכרים מעל 10 אלף שקל קוצץ

דף הטוויטר המזויף של יעקב ליצמן / צילום: צילום מסך

האם טוויטר העניקה תו אותנטיות לעמוד הפיקטיבי של השר יעקב ליצמן?

תופעת הפרופילים המזוייפים היא לא עניין חדש ברשת המצייצים, אולם מה שנראה כחריג במקרה של השר ליצמן, הוא שאת הפרופיל המדומה עיטר וי כחול - כזה המעניק גושפנקה לאותנטיות שלו

 ג'יבלי מאייר את משפט נתניהו / צילום: חן מענית, גלובס

כך תופסים את הרגע הנכון: מאייר "גלובס" גיל ג'יבלי בטור מיוחד

במעל שלושים שנות עבודה ב"גלובס", המאייר גיל ג'יבלי זכה לאייר מהשטח את המשפטים הגדולים של השנים האחרונות ● איך מתכוננים למשפט, מה החששות הכי גדולים ומי ביקש את האיור שלו מבית המשפט?

אסף זמיר / צילום: עופר חג'יוב

האם רק אחד מחמישה דורשי עבודה באילת עדיין עובד?

שר התיירות אסף זמיר ציין את כניסתו לתפקיד בביקור בשיאנית באבטלה. ובהפצת נתון מופרז ● "המשרוקית של גלובס"

סוכנות של חברת הרץ בדנבר, בסוף השבוע. קשיים כלכליים עוד מלפני המגפה / צילום: David Zalubowski, Associated Press

פרשנות - פשיטת הרגל של הרץ: כרוניקה של פעילות ממונפת

קצב ההתאוששות של ענף השכרת הרכב והליסינג, והסיכוי של החברות בענף לשרוד, תלוי במידה רבה במועד ובקצב שבו תחזור התעופה האזרחית לתקנה ובסינכרון בין המועד הזה לתקופת ההתאוששות שדרושה של תעשיית הרכב

נתי כהן מנכל משרד התקשורת / צילום: איל יצהר

הערכות: מחירי המינימום במכרז הדור החמישי יגיעו לכ-200 מיליון שקל

מחיר המינימום שפרסם המשרד רחוק מההפחדות של חברות הסלולריות שהעריכו את עלות התדרים במאות מיליוני שקלים

נשיא להב עו"ד רועי כהן ושר הכלכלה עמיר פרץ / צילום: להב, יח"צ

העוול ההיסטורי יתוקן בקרוב? חקיקת דמי אבטלה לעצמאים כבר בחוק ההסדרים הקרוב

בדיון בוועדת העצמאים והעסקים הקטנים, קבע שר הכלכלה עמיר פרץ כי הצעת חוק ממשלתית לדמי אבטלה לעצמאים תוגש כבר במהלך החודש הקרוב

סיקור משפט נתניהו ב"חדשות 13" / צילום: יח"צ

פתיחת משפט נתניהו: מה היה הרייטינג של משדרי החדשות?

פתיחת המשפט של ראש הממשלה התקיימה בשעות שאינן עתירות רייטינג, אך הרייטינג שנרשם למשדרי החדשות שיקף עלייה משמעותית בהיקפי הצפייה: 6.7% ל"חדשות 12" ו-4.3% ל"חדשות 13"

נתניהו משדר עסקים כרגיל, אולם בית המשפט / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

דעה: זה לא הימין שעומד למשפט, זו הפוליטיקה

משפט נתניהו הוא שיאו של תהליך ארוך בו מבקשות רשויות החוק לסרס את הפוליטיקה, לשעבד אותה ולהכפיף אותה לכללים משפטיים ● אלא שנתניהו, המבקש לחפות על פגמים שנפלו בהתנהלותו האישית, מבקש לצבוע את המאבק הצודק הזה בצבעי ימין ושמאל ● הטעות הזו טרגית

אנטילופות ישראליות במרחב הפתוח של הספארי  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

האם יש כיסוי ביטוחי לרכב שנפגע מעדר אנטילופות בפארק הספארי?

בהחלטת ביהמ"ש העליון נקבע כי בשונה ממקרה שבו רכב נפגע ממתקן נפץ שהוצמד אליו, כאשר עדר אנטילופות פוגע ברכב בספארי מדובר בתאונת דרכים ויש כיסוי ביטוחי לנפגעים

רפא גוזאלו / צילום: Javier Guridi & Carlos Frutos

15 דקות ביום: מסלולי לימוד חדשים מאתגרים את האוניברסיטאות

האם תואר שני שמציעה חברה עסקית מסמן מגמה חדשה באופן שבו חברות מכשירות עובדים?

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי ● ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה

מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס

יותר גרוע ממשבר 2008: המשק התכווץ ברבעון הראשון בשיעור שיא של 20 שנה

לפי אומדן ראשון של הלמ"ס, המשק התכווץ ב-7.1% לעומת הרבעון הקודם ● הפגיעה הקשה ביותר: בצריכה הפרטית ● יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-0.5% בלבד ● שיא הפגיעה עוד לפנינו

שלומי בן דוד, אמן אשליות / צילום: פיני סילוק

"מענקים? זה לא מכסה אפילו הופעה אחת"

שלומי בן דוד, אמן אשליות בן 34 מכפר מעש ● "לכל אמן כיסא ריק הוא כמו קרע קטן בלב" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

דודו זבידה מנכל דרבן / צילום: איל יצהר

מבנה פרסמה דוחות טובים לרבעון הראשון והמניה מזנקת

ה-FFO (רווח נקי תזרימי) מנכסים מניבים עלה ברבעון הראשון ב-11% לכ-103 מיליון שקל ● הרווח נקי עמד על 135 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 81 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

בני שטיינמץ /צילום: אביב חופי

אנרג'יאן משיבה לשטיינמץ: "לא היה לו חלק בעסקת מאגרי הגז – מהלך תאב בצע"

חברת האנרגיה אנרג'יאן ומנכ"לה מתיוס ריגאס הגישו כתב הגנה לתביעתה של שותפות צבר של שטיינמץ, שדרשה ממנה יותר מחצי מיליארד שקל, בטענה כי אנרג'יאן וריגאס עשקו אותה כשדחקו אותה מהבעלות על "כריש" ו"תנין" • "שטיינמץ ביקש לרתום את החברה לשטות במדינה"

סניף של אלבר / צילום: איל יצהר, גלובס

אלי אלעזרא ובכירי אלבר נוספים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי

הפרקליטות זימנה לשימוע את מנכ"ל אלבר הקודם ינון עמית, את המנכ"ל הנוכחי אורן אלעזרא ואת היו"ר אלי אלעזרא לצד חשודים נוספים בפרשת הייבוא המקביל של רכבים ורשיונות ייבוא במירמה ● מדובר אלבר נמסר: "בעלי החברה נפלו קורבן להונאה ושמם שורבב לפרשה שהם לא חלק ממנה"