גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר
מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

משרד האוצר מתכנן להעביר סכום של 1.25 מיליארד שקל לרשות החדשנות מיד אחרי חג הפסח וליצור תוכניות מימון שיוסיפו 2 מיליארד שקל לחברות בינוניות, כך נודע ל"גלובס". הצעדים האלו הם חלק מתוכנית ממשלתית לסיוע לתעשיית ההייטק שהוצגה אתמול בפני נציגי התעשייה. ברשות נערכים להשתמש בחלק מהכסף להעברת מענקים לתעשייה בצורה מהירה, שבעבורם מקבלת רשות החדשנות תמלוגים מהחברות.

מי שהציג את התוכנית היה עידו סופר, רכז תעשייה ומסחר באגף תקציבים במשרד האוצר, ושגיא דגן, ראש זירת צמיחה ברשות החדשנות. מהצד של התעשייה השתתפו בפגישה, בין היתר, פרופ' יוג'ין קנדל מסטארט-אפ ניישן סנטרל, ארז צור מ-IATI, יורם טיץ מ-EY, צבי מרום, אייל ניב מקרן פיטנגו ועוד. הפגישה הזאת היא חלק מדיאלוג שנוצר בין הממשלה לנציגי התעשייה סביב המשבר, שבמסגרתו נציגי התעשייה הציגו את הבעיות והאתגרים כפי שהם רואים אותם, וכן הצעות לפתרונות. לכן, יכול מאוד להיות שלתוכנית הראשונית שהציגה הממשלה יתווספו צעדים נוספים.

הסכום שיועבר לרשות הוא בנוסף ל-650 מיליון שקל שהועברו אליה באחרונה. הסכומים הם חלק מהתקציב השנתי של הרשות. גורם שהיה בשיחה ציין בפני "גלובס" כי לא הייתה התייחסות לשאלה האם הרשות תקבל בהמשך השנה תקצוב נוסף. בשנה שעברה עמד תקציב הרשות על 1.7 מיליארד שקל.

התוכנית כוללת שני צעדים מרכזיים בטווח המיידי: מענקים מהירים לחברות קטנות, שהם למעשה הלוואות מותנות; מימון היברידי שבמסגרתו המדינה תספק הגנה על השקעות של גופים מוסדיים בחברות בינוניות; והלוואות בערבות מדינה לחברות גדולות, שעליהן כבר הודיע משרד האוצר אתמול בערב והוא לא ספציפי לחברות ההייטק. המטרה של הרשות והאוצר היא להוציא לפועל תוכנית מהירה ככל שניתן, שתגדיל את ההשקעות בהייטק

המענקים המהירים לחברות קטנות יינתנו על ידי רשות החדשנות על בסיס המנגנון הקיים, אך בצורה מואצת יותר. המטרה היא לתת את המענקים לחברות טובות שנקלעו לבעיה תזרימית, והם גם יכולים לאותת למשקיעים אחרים על איכות החברה. דגן אמר בשיחה כי המטרה היא לתת תשובות לחברות בתוך שלושה שבועות וציין כי הרשות צריכה לעשות בדיקת נאותות מקצועית ופיננסית. ככל הנראה ברשות רוצים לוודא כי לחברה אכן אין מספיק כסף לצלוח את המשבר, אך מצד שני - שהמענק כן ייתן לה את אורך הנשימה הדרוש. ככלל אצבע, בתעשייה נוהגים להגיד שדרוש לחברה סכום כסף שיספיק לשנה וחצי כדי שמצבה יהיה טוב בכניסה למשבר.

עידוד השקעות בחברות בינוניות הוא הצעד המורכב והמעניין מבין השלושה, ויכולות להיות לו השפעות חיוביות ארוכות טווח גם על היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בהייטק. המדינה רוצה לעודד השקעות מצידם של גופים שיש להם כסף זמין ומסוגלים לבצע השקעות בזמן מהיר. הכוונה היא למשל לקופות גמל, פנסיה וביטוח וכן לגופי נוסטרו של הבנקים ובתי ההשקעות, ולא לגופים שצריכים להתחיל לגייס כסף בתהליך שלוקח זמן.

המדינה שוקלת בין שני מודלים של הגנה - הראשון, הגנה על חלק מההפסדים אם התשואה תהיה מאכזבת. כרגע לא נקבע מה שיעור ההגנה. סופר ציין בשיחה כי הם רוצים ליצור שיעור גנרי, אך הנושא עוד פתוח למשא ומתן שבמסגרתו המדינה צריכה להבין איזה שיעור הגנה יביא את היקף ההשקעה שהיא רוצה. השני, שהמדינה תשים חלק מסכום ההשקעה. דגן ציין כי בגופי ההשקעה השונים יש העדפות שונות לאחד מהמודלים האלו.

לא ניתנו פרטים נוספים כך שקשה להשוות מבחינת עלות המודלים למדינה, אך המודל של הגנת תשואה הוא ארוך טווח כי ייקח 5-10 שנים עד שהגופים המוסדיים יידעו מה התשואה שהשיגו. המודל השני, של השקעה משותפת, יעמיס נטל תקציבי בשנה הקרובה, בהנחה שהמדינה רוצה לעודד את ההשקעות בטווח המיידי ולא בטווח הארוך. במודל כזה הכוונה היא שהמדינה תשים חלק מסכום ההשקעה, אך זהו סוג של הלוואה לגוף המוסדי, שתוחזר במקרה שההשקעה התבררה כמוצלחת.

המדינה רוצה שגופי ההשקעות החדשים יבצעו השקעות בשלושה מודלים שונים - הלוואה המירה (Convertible notes), שהיא הלוואה שעוברת המרה למניות בסבב גיוס ההון הבא של החברה, ובהתאם לשווי שנקבע בו. במקרה שלא יתבצע בעתיד סבב גיוס, נכסי החברה (או חלקים מהם) משועבדים לאותו משקיע; (SAFE Simple Agreement for Future Equity), שזאת השקעת הון שגם בה שווי החברה ייקבע בשווי הבא, אך המשקיע מקבל הטבה על כך שהשקיע מראש.

במקרה הזה יש סיכון שהחברה תיסגר לפני סבב הגיוס הבא ואין נכסים משועבדים; או מודל שלישי, שבמסגרתו מתבצעות השקעות משותפות עם גופי השקעה נוספים, למשל חבירה לקרנות הון סיכון.

ההגנה על כספי המשקיעים רלוונטית נכון לעכשיו גם לגופי השקעות זרים. בתגובה לכך אמר קנדל מסטארט-אפ ניישן סנטרל כי עדיף לדעתו לסבסד רק כסף ישראלי, בין השאר כי זאת הזדמנות לעודד את המוסדיים הישראליים להשקיע בחברות הייטק. בתגובה לכך אמר סופר כי השאלה היא מה המטרה: לתת לחברות את אורך הנשימה או לעודד את המוסדיים הישראליים להשקיע. לדברי סופר, הם מעריכים כי גם ככה יהיה פה לא מעט כסף ישראלי, על בסיס שיחות שהם ערכו.

הלוואות בערבות מדינה לחברות גדולות זהו צעד שעליו הודיעה המדינה אתמול והוא כאמור לא רלוונטי רק לחברות הייטק (אך המדינה תעשה את ההתאמות הנדרשות). לפי הודעת האוצר, הקרן תיתן מענה לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקל ומעלה בענפים שנפגעו ממשבר הקורונה, והיקף ההלוואות יעמדו על 8% ממחזור ההכנסות השנתי. סכום ההלוואה המקסימלי הוא 100 מיליון שקל. סופר ציין בשיחה עם נציגי התעשייה כי שלושת הצעדים הללו אמורים לצאת לדרך בתוך ימים עד שבועות.

בשיחה התייחס סופר לשני צעדים נוספים שהם רוצים לקדם בטווח הבינוני: חוק אנג'לים חדש וחקיקה של פטור ממס על ריבית הלוואות מגופים פיננסים זרים. שני המהלכים דרושים חקיקה וסופר לא סיפק עליהם פרטים נוספים.

עוד כתבות

טים דרייפר / צילום: STEPHEN LAM, רויטרס

המיליארדר טים דרייפר יחלק ביטקוין בשווי יותר ממיליון דולר

בניסיון למשוך משתתפים לכנס הבלוקצ'יין שתערוך באוקטובר בלוס אנג'לס, מציעה קרן ההון סיכון של דרייפר מתנת ביטקוין בשווי 100 דולר לכל לקוח חדש בבורסת הקריפטו של eToro בארה"ב, שישקיע לפחות 50 דולר ברכישת מטבעות דיגיטליים

זאב פרבמן, מנכ"ל לייטריקס / צילום: איל יצהר, גלובס

מה מניע יזמים, האם יש דבר כזה יותר מדי כסף ולאן לוקחים חברה שכבר שווה מיליארד ד'? שיחה עם אחד שיודע

זאב פרבמן גדל בסיביר, עשה דוקטורט בירושלים ועזב את האקדמיה כדי להקים את לייטריקס, שפיתחה אפליקציה לעיבוד תמונה למובייל ● לאחר שהביא את החברה לשווי של יותר ממיליארד דולר הוא תוהה איך ממשיכים מפה, ומתעמק בשאלות כמו מה מניע יזמים והאם ההשקעות בהייטק זורמות למקום הנכון

חניה בבניין משותף / צילום: בר-אל

ביהמ"ש: הצמדת חניות לדירות בעלים – רק ב-100% הסכמה

בית המשפט המחוזי הפך החלטה של המפקחת על המקרקעין בנוגע לרוב הדרוש לשם הצמדת חניות לבעלים, וקבע כי לשם כך נדרשת הסכמה של כל בעלי הדירות פה-אחד

אילן פז מנכ"ל ברקליס ישראל / צילום: יוסי זליגר

"אימצתי רעיונות טובים מהקולגות באסיה, שהתחילו את המשבר לפנינו"

אתגר המנכ"ל עם אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל, על ההתמודדות עם משקיעים שצריכים לקבל החלטה מרחוק, על ההתייעצויות עם קולגות בעולם ועל "שעת הקפה" שעברה לזום ● ויש גם טיפ: אחרי מי כדאי לעקוב

שדה נפט בקנדה / צילום: Todd Korol, רויטרס

אופ"ק ובעלות בריתה סיכמו על הארכת קיצוץ תפוקת הנפט

ההסכם החדש הוא לקיצוץ של 9.6 מיליון חביות ביום עד סוף חודש יולי אך הוא אינו כולל את מקסיקו, שסירבה להמשיך במאמץ

מנכ"ל זום אריק יואן / צילום: Mark Lennihan, AP

הקונספירציה שהגיעה לישראל והבועה החדשה שנוצרת: השבוע בהייטק

זום וסלאק - זאת שהרוויחה מהקורונה וזאת שפחות ● איך יכול להיות שמדד נאסד"ק בשיא כל הזמנים והמשקיעה שעומדת מאחורי אקזיטים של 4 מיליארד דולר ● השבוע בהייטק

דירת 3 חדרים בנהריה נמכרה ב-778 אלף שקל / צילום: יח"צ

באיזה סכום נמכרה דירת 3 חדרים בנהריה?

מדובר בדירת 80 מ"ר, בקומה ראשונה מתוך חמש, עם מעלית, מחסן וחניה

בית עסק שנסגר במרכז תל אביב. יותר עסקים ייסגרו ב־2020 מאשר עסקים שיפתחו  / צילום: איל יצהר, גלובס

60 אלף עסקים בסכנת סגירה. עד לאן תוביל אותנו הקורונה הכלכלית?

ההערכות האחרונות שפורסמו על ידי ארגון להב מדברות על 60 אלף עסקים שייסגרו בעקבות משבר הקורונה, אבל החשש הוא שהנתונים יהיו גבוהים יותר • "גלובס" בעקבות הרשימה ההולכת ומתארכת של עסקים שהודיעו על סגירה, והדאגה מתגובת שרשרת שתשפיע על שוק התעסוקה

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

בענף התעופה רוצים שיפסיקו עם החובה בבידוד לשבים מחו"ל. האם זה יעבוד?

הגישה הזהירה שנוקטים במשרד הבריאות מרמזת על כך שאיש לא ירצה להיות חתום על הסרת חובת הבידוד במקרה שזו תביא לגל שני ● אבל בנתב"ג ובענף התעופה הישראלי מתחילים לאבד את הסבלנות

קישואים ממולאים ושזיפי בוסר של עידו שגב / צילום: עדן דותן

"קרון תענוגות של דליקטסים": פירות בוסר ימתקו

המטבחים המסורתיים אימצו מזמן, ועכשיו גם המטבח המודרני: שימוש בפירות בוסר - משמשים, דובדבנים ובעיקר שזיפים ירוקים - על חמיצותם המודגשת, לתיבול ולרטבים ●  
זו העונה, לקנות ולהקפיא

שדה התעופה האנדה בטוקיו  / צילום: שאטרסטוק

כבר לא תהיה "גדולה ביפן": אילו קווים אל על מתכננת לבטל?

הקו לטוקיו, שאמור היה להיות הראשון שמחבר ישירות בין ישראל ויפן, לא ייפתח בינתיים ● קווים נוספים שאל על מבטלת הם הקו לוונציה שסגור להזמנות עד לספטמבר והקו לסופיה שההזמנות אליו סגורות עד לחודש דצמבר ● הקו לסן פרנסיסקו סגור להזמנות עד לחודש מרץ 2021

חנות כלבו בארה"ב שסגרה את שעריה בשל המשבר הכלכלי בעקבות המגפה / צילום: Jeff Roberson, Associated Press

אמריקה מציגה: הבלוף שרושש את מעמד הביניים

מיליוני אמריקאים, ולפי הערכות שונות יותר ממחצית האוכלוסייה, חיים ממשכורת למשכורת ● רוב טריליוני הדולרים החדשים שהדפיס הפדרל רזרב בחודשים האחרונים הופנו להצלת בעלי מניות ובעלי חוב של החברות הגדולות ● ולמי לא נשאר?

פרופ' אילן דינשטיין, ראש המרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון בנגב / צילום: דני מכליס

"יש כנראה המון סוגים של אוטיזם שאנחנו לא מצליחים לאפיין"

התסכול מהדמיות מוח ומהמחקר הגנטי, והתקווה שבמעקב אחרי תנועות עיניים ● פרופ' אילן דינשטיין, ממובילי המכון הלאומי לחקר אוטיזם, הגיע למסקנה כי יש לחקור אוכלוסיות גדולות, באופן הוליסטי ולאורך זמן - ושואף לעקוב אחר שלושה מכל ארבעה אנשים עם אוטיזם בישראל לאורך כל חייהם

לן בלווטניק, בעלי כלל תעשיות / צילום: יח"צ

הכול בגלל מכתב? בלווטניק עצר הזרמת כסף ל"רשת 13"

בעל השליטה בערוץ היה אמור להזרים 15 מיליון שקל, שהיו מיועדים, בין השאר, לתשלום משכורות לעובדים ● ועד עובדי "חדשות 13" שלח השבוע מכתב לרשות השנייה, שבו התריע כי "רשת 13" משלב בניגוד לחוק תכנים המקדמים את תוכניות הערוץ בשידורי החדשות

רשף לוי בקמפיין לתנובה / צילום: יח"צ

הפרסומות הזכורות והאהובות: הטבלה לא משקרת - אבל לא תמיד חושפת הכול

נתוני מדד הפרסומות הזכורות והאהובות של גיאוקרטוגרפיה ו"גלובס" מחמשת החודשים האחרונים מאפשר לסמן את המנצחים הגדולים של התקופה הזו, בהיבטים של חשיפה ואפקטיביות של ההשקעה בפרסום ● מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה עם התובנות והממצאים

הימורים ברשת / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

מתופעות הלוואי של הקורונה: אלכוהול, סמים, הימורים ופורנו

הבשורות הרעות: ההסתגרות שגזרה עלינו הקורונה, הביאו לעלייה במספר המתמכרים לאלכוהול, סמים, פורנוגרפיה והימורים מקוונים בארץ ומסביב לעולם ● הבשורות היותר רעות: למרות החזרה לשגרה, מי שהתחילו להתמכר יתקשו מאוד להחזיר לאחור
את הגלגל

שרית פירון / צילום: איל יצהר

עם אקזיטים של למעלה מ-4 מיליארד דולר, שרית פירון מחפשת לקחת את הסיכון הבא

הילדות במשפחה דלת אמצעים, ההתגלגלות המקרית לתחום הטכנולוגי, והאקזיט המרשים בסטארט־אפ דאטורמה ● שרית פירון, מנשות ההייטק הבולטות בישראל, עומדת בראש קרן ההשקעות Team8 Capital שהושקה השבוע, ומשוכנעת ש"חברות עם טכנולוגיה אמיתית" יוכלו לצלוח גם את משבר הקורונה

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

"הגיע הזמן לנתק את חרדת הקורונה מקבלת החלטות השקעה"

מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השווייצרי קרדיט סוויס, מייקל סטורבק: "השווקים צופים את פני העתיד. הם התקדמו מעבר לחדשות הכלכליות הרעות ופרצו קדימה בחדות מאז השפל, וסביר להניח שלא יגיעו אליו שוב. אל תחכו שיעשו זאת - זו עלולה להיות טעות יקרה"

איור של סצינה ממשפט דרייפוס / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

למה נתניהו משווה את עצמו לדרייפוס, ואיך זה קשור לטראמפ

עד כמה מופרכת קביעתו של ראש הממשלה כשהוא אומר לנו: "אני דרייפוס, הקורבן הגדול ביותר בעולם ב–244 שנות דמוקרטיה" - ואיך זה קשור לטראמפ? שיעור ברפובליקה השלישית

רוברט לבנדובסקי עם תומאס מולר, באיירן מינכן, בונדסליגה / צלם: רויטרס

הקורונה חיסלה את הספורט? יש ליגות שעוד ירוויחו ממנה

הליגה הגרמנית חזרה מוקדם לפעילות ונהנית מבלעדיות טלוויזיונית וחשיפה שעשויה להיות שווה לה הון ● בכדורגל הישראלי מקווים שהמשבר יאיץ שילוב של הימורים על משחקים בזמן אמת, דבר שנחשב לפוטנציאל הכנסה אדיר