ישראל בעלייה

עלייה בביקוש למעליות מורגשת בבניינים בני שלוש-ארבע קומות, למרות ההוצאה הכבדה, הרעש והלכלוך. על פיר חיצוני, פיר פנימי וכניסה ישירה לסלון

אולי נעשינו עצלים יותר, עשירים יותר או סתם הזדקנו, בכל מקרה התקנת מעלית הפכה בשנים האחרונות לאקט שכיח בבנייני המגורים הישנים והנמוכים יחסית, שנבנו ללא מעלית. רוב הבניינים האלה הם בני שלוש-ארבע קומות על עמודים, המאכלסים 6-16 דירות מגורים ומשרדים. חוק שנחקק בשנת 1974 אמנם מחייב התקנת מעלית בבית משותף בן למעלה מארבע קומות, אך רבבות רבות של בניינים הרי נבנו לפני החלטת הכנסת, ולפי נתוני האגודה לתרבות הדיור עדיין קיימים בארץ אלפי בניינים ללא מעלית.

התקנת מעלית בבניין כרוכה בהוצאה כבדה של כ-200-400 אלף שקל ובתקופה ארוכה של חוסר נוחות, לפעמים כחצי שנה, ובכל זאת חלה עלייה בביקושים. סיבה מרכזית לכך, לדברי אמיר אבני, מנכ"ל החברה הישראלית למעליות, היא שמעלית היא השקעה כלכלית טובה המעלה את ערך הדירה משמעותית, אפילו עד 25%. אבני מציין גם כי קשה יותר למכור או להשכיר דירה ללא מעלית, וככל שגדלה התחרות מצד בניינים עם מעלית, אנשים אפילו אינם טורחים לבוא לראות דירה בקומה גבוהה ללא מעלית.

סיבה אחרת קשורה להזדקנותם של הדיירים הקיימים. "הרבה יותר קשה להחליף דירה מאשר להתקין מעלית", אומר מרדכי שחק, מבעלי חברת כפיר מעליות, "אנחנו כבר 25 שנה בתחום, ואין ספק שבעבר היה הרבה יותר קשה לשכנע להתקין מעלית. אז זה נחשב ללוקסוס, היום רמת החיים עלתה".

צניחת מחירים

מחירה של דירה בקומה רביעית ללא מעלית נמוך בכ-25% ויותר לעומת דירה עם מעלית, ומחירה של דירה בקומה שלישית ללא מעלית נמוך בכ-15%, כך עולה מבדיקת האגודה לתרבות הדיור. מיקום משובח במרכז העיר לא תמיד פותר את הבעיה, ובעלי דירות בקומה שלישית ורביעית מתקשים לעתים קרובות למכור את הנכס או נאלצים להתפשר על מחירו. עוד עולה מהבדיקה כי ביותר מ-100 אלף בניינים משותפים ברחבי הארץ מעוניינים הדיירים להתקין מעלית.

למרות יתרונותיה, האפשרות להתקין מעלית עדיין מעוררת בין דיירים חילוקי דעות, לעתים קשים, אומר ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור. לדבריו, יש בבתים המשותפים גם דיירים המסרבים בכל תוקף לשקול התקנת מעלית. לפי נתוני האגודה, בבית משותף הכולל בממוצע עשר דירות, 20% מהדירות בממוצע מושכרות, ולבעליהן אין אינטרס להשקיע מכיסם את הסכום הגבוה; 20% מדיירי הבניין מתגוררים בקומה הראשונה ואין להם צורך במעלית; ל-10% מהדיירים אין כסף למימון פרויקט בניית המעלית, ואילו היה ברשותם הסכום הזה הם היו משקיעים אותו לדבריהם בדירתם שלהם. 50% מהדיירים הנותרים נחלקים ל-28% שמעוניינים בשיפוץ הבניין ובהתקנת המעלית ו-22% שמתנגדים לפרויקט.

אמנם דיירים רבים כמהים למעלית, אומר צדוק, אך המכשולים העיקריים להקמתה הם סכסוכי שכנים ובעיית מימון. הבעיה, לדבריו, נעוצה בחוק עצמו, שאינו נותן מענה הולם לצרכים בבתים משותפים, ביניהם מעלית.

מה אומר החוק

לפי חוק המקרקעין, דרוש רוב של שני שליש מבעלי הדירות בבית המשותף כדי להחליט על התקנת מעלית, וההחלטה צריכה להתקבל באסיפת דיירים ולא באמצעות חתימה אישית על טופס הסכמה. יש לוודא כי התקנת המעלית לא תגרום "פגיעה מהותית" בדירות אחרות או בחלקן, ברכוש משותף או בחזות הבית, ולקבל היתר בנייה. בסמכותו של המפקח על המקרקעין לקבוע מהי פגיעה מהותית, והוא רשאי להורות על ביטול ההחלטה.

מאיפה יבוא הכסף? במימון יכולים להשתתף כל הדיירים, חלקם או רק דייר אחד.

נדמה שהבניין לא בנוי להכיל מעלית? גם אם נראה שאין פתרון, מסתבר שברוב המקרים מעט יצירתיות והרבה כסף יפתרו את הבעיה. ההתקנה קלה וזולה יותר כאשר חדר המדרגות מספיק גדול (1,400 מ"מ X 1,400 מ"מ), אך גם אם אין מקום לפיר המעלית, וגם אם יש דירה בכל חצי קומה, "אפשר להתקין מעלית כמעט בכל בניין", אומר מנכ"ל ישראליפט, מיכאל אילן. לדבריו, אם יש דירה בכל חצי קומה, האפשרות היא לעלות במעלית חצי קומה ולרדת ברגל חצי קומה. "בהעדר חלל פנימי מתאים, אפשר לבנות פיר חיצוני - ביציקת בטון קונבנציונלי, או ממתכת עם כיסוי פח או זכוכית", אומר אילן, "או לסלק את המדרגות הקיימות ולבנות מדרגות חדשות".

פתרון בתוך חדר המדרגות עדיף על פיר חיצוני, טוען אמיר אבני, גם במחיר של הריסת חדר המדרגות ובנייתו מחדש, "אז מקבלים הדיירים חדר מדרגות מחודש, כולל ארונות חשמל חדשים ומעקה חדש". אבני מוסיף, "לעתים הבניין מחולק כך שאין אפשרות לבנות פיר בחדר המדרגות, ומעלית חיצונית אחת לא תשרת את כל הדיירים. אין ברירה אלא לבנות שתי מעליות חיצוניות, והעלות כמובן מתייקרת. גם מעלית חיצונית המספקת כניסה ישירה אל הדירות מייקרת את העסקה". עם זאת, לדברי מרדכי שחק, התקנת מעלית חיצונית היא לא פעם הפתרון הזול או הנוח יותר, בשל הקשיים הכרוכים בהריסת גרם מדרגות קיים.

לא פחות מ-100 אלף

מעלית היא עסק לא זול. מחיר התענוג תלוי בסוג המעלית ובמורכבות הקמתה, אך גם המעלית הפשוטה ביותר לא תעלה פחות מ-100 אלף שקל, וגם זאת במקרים מעטים ביותר. מעלית שבת מייקרת את הפרויקט בסכום של 6,000-12,000 שקל. מחירים לדוגמה:

" בחברת ישראליפט מציגים טווח מחירים הנע מכ-100 אלף שקל, אם יש בחדר המדרגות פיר, ועד מיליון וחצי שקל אם צריך לבנות פיר.

" חברת כפיר מעליות גובה כ-260-300 אלף שקל לפיר חיצוני וכ-360-380 אלף שקל לפיר פנימי.

" בחברה הישראלית למעליות מדברים על טווח של 230-270 אלף שקל למעלית שאינה כרוכה בשינוי מהלך מדרגות ועד 350-400 אלף שקל אם משנים את מהלך המדרגות. הסכום כולל הוצאת היתרי בנייה ושדרוג של מערכות החשמל וכיבוי האש בבניין.

חברות מסוימות, דוגמת ישראליפט, מציעות לדיירים לבנות את המעלית ללא תשלום, בתמורה לבעלות על הגג, בתנאי שניתן לקבל רישיון להוספת קומה לבניין. לדברי מיכאל אילן, דיירים המתקשים במימון הבנייה עשויים לקבל אפשרות זו בברכה.

אחרי תקופת ההקמה, מתחילים התשלומים החודשיים בגובה כמה עשרות שקלים לדייר. לדברי אמיר אבני, חצי השנה הראשונה ניתנת כשירות חינם, ואחריה מחויבים הדיירים לשלם על תחזוקת המעלית ושירותים נוספים. "צריכת החשמל עולה בצורה זניחה", הוא מרגיע, "בפועל המעלית עובדת 15-20 דקות ביום". "