משחקים בארגז החול

הבנייה והכרייה המאסיביות וחפירת תעלת סואץ צמצמו את משטחי החול; במהלך השנים נעשו מבצעי אכיפה ספורים, אך הענישה המקלה לא מרתיעה - הסיכוי לרווח גדול מהסיכוי להיתפס

חולות הארץ הולכים ומתמעטים. הגורם המרכזי לכך הוא הבנייה המאסיבית במישור החוף שצמצמה את משטחי החול התלויים. אם לפני 70 שנה היו במישור החוף 370 אלף דונם חולות לא פגועים, כיום הצטמצם שטחם ל–100 אלף דונם בלבד. אם רשויות התכנון הרשויות יישמו כל תוכניות הבנייה, נשאר עם פחות מ–60 אלף דונם חול.

למיעוט החולות גרמה גם כריית תעלת סואץ שצמצמה את מסע החולות בים התיכון. גם כרייה מאסיבית שהתבצעה בראשית המדינה גרמה לצמצום משאב זה. כתוצאה מכל אלה הפך החול למשאב במחסור, עובדה שגרמה לעליית מחירו בשוק. יחד עם עליית המחיר התפתחה תופעה של שוק שחור ועבריינות.

ומדוע לא, מה יותר פשוט מאשר להחדיר באישון לילה ובחסות החשיכה כלי חפירה לתוך שמורת טבע לחפור את החול, להעמיסו על משאית ולמכור אותו לכל דורש.

בחלק מהמקרים מדובר בעבריינים קטנים, אך ברוב המקרים מדובר בעבריינים אלימים במיוחד שהשתלטו על גבעות החול באשדוד, אשקלון, נתניה והרצליה ועושים בהם כבתוך שלהם. חלקם אף נהנו במהלך השנים מהגנה של פוליטיקאים שדאגו שעבריינים אלה לא יבואו על עונשם.

במהלך השנים עשו המשטרה והסיירת הירוקה מבצעי אכיפה ספורים במטרה ללכוד את העבריינים, אך הענישה המקלה מידי לא הצליחה להרתיע את העבריינות בתחום זה. הסיכוי לרווח, קל בהרבה מהסיכון להיתפס במבצע משטרתי מזדמן.

הדוגמא האבסורדית ביותר למיעוט האכיפה בנושא זה התחוללה באזור הדרום. במשך שנים כרה דורון שוסטר חול בצורה בלתי חוקית בשטחים בדרום הארץ. לאחר שעתודות החול אזלו הוא קיבל אישור מהוועדה המחוזית להפוך את השטח למטמנה חוקית לפסולת בניין. לא רק שעבריינים אינם נענשים הם זוכים בפרס.

ממדי העבריינות מקוממים במיוחד לנוכח הנזק הקשה שגורמים גנבי החולות. אין מדובר כאן לנזק כלכלי בלבד לאוצר המדינה, אלא בנזק פיזי קשה.

גונבי החולות פוגעים לא אחת בתשתיות חשמל מים וביוב. התמעטות החול גורמת לערעור משטר זרימת הנחלים, פוגעת בשטחי החדרת המים ופוגעת בצמחיה ובחי. בשל כל אלה מבצעי אכיפה–תפיסה הם מבורכים, אם הגנבים גם ייענשו, הרי שכולנו נרוויח מכך.