לבקשת קבלנים: הוקפאה הקצאת העובדים הזרים למכסה של 18 לכל תאגיד בענף הבניין

בכך נענה חשין, לעתירה של שמונה חברות קבלניות וחברות כוח אדם אשר טענו כי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה איננו עומד בהבטחותיו לקבלנים לעניין אופן הקצאת מכסת העובדים הזרים הנוספת לשנת 2006 בהיקף של 1,200 עובדים זרים.

בעתירה טענו חברות כוח האדם, באמצעות עוה"ד עדי ליבוביץ, כי משרד התמ"ת הפר הבטחה שלטונית ופעל בצורה מפלה וחסרת סבירות, כאשר התייחס למספר הבקשות שהגישו התאגידים ועל-פיהם העניק את הרישיונות להעסקת עובדים.

העתירה מפרטת את ההליך שבו מוקצים עובדים זרים לענף הבניין. בשלב ראשון נבחרים התאגידים הרשאים להגיש בקשות. המשרד מאשר כתאגידים רק אלה שהגישו בקשות להשיג 700 עובדים זרים. במסגרת זו הם נדרשים לשלם אגרת בקשה שנתית של 504 שקל לכל עובד ללא כל קשר לכמות העובדים שיוקצו להם בפועל. עוד הם נדרשים לשלם דמי היתר שנתיים של 6,800 שקל לכל עובד ואגרה שנתית של 4,032 שקל לכל עובד.

לאחר שהתאגידים הגישו בקשות ל-700 עובדים כ"א ושלמו 352,800 שקל אגרות עבור הבקשות התברר שאין בארץ מספיק עובדים זרים וכתוצאה מכך במקום 700 קיבלו שתי חברות 250 עובדים והשאר קיבלו 100 עובדים.

ל-2006 ביקש המשרד מהתאגידים לציין שוב מה היא מכסת העובדים שברצונם להעסיק בין 350 ל-700. החברות ביררו עם היועצת המשפטית של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, עו"ד תהילה לוגר, וזו לטענתם

אמרה במפורש, כי לא תהיה משמעות למספר העובדים הזרים שיבקשו התאגידים להעסיק בעת חלוקת המכסה בפועל.

כתוצאה מכך הגישו החברות בקשות להעסיק בין 300 ל-400 עובדים זרים ב-2006 ושילמו את האגרה המתבקשת. אלא שלהפתעתם הודיע להם המשרד, כי לאלה שביקשו להקצות 350 עובדים יוקצו 18 עובדים, לאלה שביקשו 400 עובדים יוקצו 21 עובדים ולאחרים שביקשו 700 עובדים הוקצתה מכסה כפולה 38 עובדים.

העותרים אומרים, כי האופן שבו חילק המשרד את העובדים הזרים היה בדיוק האופן שבו הוא התחייב שלא לפעול. לטענתם חלוקת המכסה בוצעה ללא קריטריונים ברורים באופן לא שוויוני בניגוד לכללי המשפט המינהלי ותוך פגיעה בחופש העיסוק שלהם. (עת"מ 193/06 בש"א 1092/06).