פקר פלדה: בזכות מדיניות הדיבידנדים

שיפור בענף הנדל"ן, אם הוא אכן מתרחש או יבוא - צפוי כידוע להקרין גם על חברות המספקות מוצרים לתעשייה, ולא רק על חברות הענף עצמו. על רקע זה בחרנו לשים השבוע פוקוס על חברת פקר פלדה, הפועלת בעיקר בתחום המתכת, שמהווה כידוע נדבך חשוב בסקטור הנדל"ן והתשתיות, וכן בתחום מוצרי גמר הבנייה, באמצעות החברה-הבת נגב.

פקר עצמה מתפקדת כיום כחברת אחזקות, לאחר שעברה בשנים האחרונות תהפוכות רבות. בין היתר חוותה החברה מיזוג סבוך עם חברת הפלדה ידפז, שהצריך תהליך רה-ארגון בקבוצה למיזוג הפעילויות החופפות בתחום הפלדה. לאחר המיזוג, שבוצע בסוף שנת 2003, התקשתה החברה המאוחדת להתרומם, ובמקביל הפך שוק הפעילות המרכזי שלה לתחרותי יותר ויותר, כשברקע גם סבלה החברה מירידה במחירי חומרי הגלם.

ההתפתחויות הללו גרמו לפקר לצמצם את מצבת העובדים של החברה, וכן להעתיק חלק מהפעילות מכפר-סבא לקרית מלאכי, שהצריכה הוצאות נוספות בהיקף של כ-5 מיליון דולר בשנים 2004-2005. מה עוד, שבמהלך השנה החולפת ביצעה החברה השקעה בחברת הפלסטיקה ארקל, שהסבה לה הפסדים ב-2005 עקב עלייה חדה במחירי האנרגיה.

למרות הכל, פקר פלדה הצליחה לשמור על רווחיות לאורך השנתיים האחרונות, ונראה שהיא נמצאת במצב לא רע בכלל לקראת 2006. מצד אחד, מחירי המתכות נמצאים בעלייה, ומצד שני שוק הנדל"ן והתשתיות מתחיל להראות סימנים של תזוזה בעקבות המשק כולו, כשפקר מצידה מכוונת גם לצמיחה בחו"ל.

הנתונים מראים, כי בסיכום 2005 רשמה החברה צמיחה של 15% בהכנסות שנבעו מתחום הפלדה, לרמה של 902 מיליון שקל. במקביל, החברה רשמה צמיחה של 14% בהכנסות השנתיות ממגזר הקרמיקה, באמצעות נגב הציבורית, ל-326 מיליון שקל.

עם זאת, הרווחיות התפעולית ממגזר הפלדה צנחה בשנה החולפת ב-30% ל-51 מיליון שקל, כאמור על רקע הירידה במחירי חומרי הגלם. במקביל, הרווחיות ממגזר הקרמיקה רשמה עלייה זעירה ל-19 מיליון שקל, על רקע התעצמות התחרות בשוק זה בעקבות ייבוא זול מטורקיה ומסין.

החברה מציינת עוד, כי נכון להיום מרכז הפעילות שלה נמצא בשוק המקומי, אשר אחראי ל-95% מסך ההכנסות במגזרי הפלדה והקרמיקה. עם זאת, החברה מתכננת להגדיל את אחיזתה בשווקי חו"ל בשני תחומי הפעילות, כשנכון להיום היא פועלת בתחום הפלדה ברוסיה, בולגריה ורומניה. פקר מציינת עוד, כי בכוונתה להרחיב את תחומי פעילותה לתחומי תעשייה נוספים המוטים לייצוא, כפי שעשתה לאחרונה באמצעות ההשקעה בחברת הפלסטיק ארקל.

בשורה התחתונה רשמה פקר רווח נקי של כ-20 מיליון שקל בסיכום 2005, המשקף קיטון של 40% לעומת הרווח הנקי שרשמה החברה בשנת 2004. השחיקה ברווחיות מוסברת בעיקר בשחיקה ברווחיות התפעולית בשני המגזרים, וכן מגידול בהוצאות המימון של החברה, שנבע מפיחות השקל מול הדולר בשנה החולפת, אשר השפיע על מצבת החוב של החברה הנקובה בדולרים, לדבריה.

הנתונים מראים, כי הוצאות המימון של מגזר הפלדה תפחו בכ-200% לרמה של כ-30 מיליון שקל, והושפעו גם ממהלך יזום של החברה להמרת אשראי קצר טווח להתחייבויות ארוכות טווח. מהלך זה תרם מנגד גם לגידול משמעותי בהון החוזר של החברה, בשיעור של 35%, לרמה של 323 מיליון שקל.

מבט על מצבת ההתחייבויות ארוכות הטווח מעלה, כי היא תפחה ב-80% בהשוואה לשנת 2004, לרמה של 233 מיליון שקל. הסעיף המרכזי שהשפיע על מצבת ההתחייבויות הוא הגידול של 160% באשראי הבנקאי ארוך הטווח, שתפח כאמור על חשבון הקיטון באשראי הבנקאי הקצר.

תזרים המזומנים של פקר מפעילות שוטפת עמד בשנת 2005 על 7 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים שלילי של 29 מיליון שקל ב-2004. קופת המזומנים עמדה בתום השנה על רמה של 52 מיליון שקל, במקביל להשקעות קצרות הטווח בהיקף של כ-54 מיליון שקל. מאזן החברה מגלה עוד, כי ההון העצמי עמד על 269 מיליון שקל בסוף השנה ומימן 23% מהיקף הנכסים.

מיכה צ'רניאק, מנהל מחלקת המחקר בחברת הברוקרים רמקו, מציין, כי שנת 2005 היתה שנה לא כל כך טובה עבור פקר פלדה, ומסביר שהדבר נובע בעיקר מירידות שהורגשו לאורך השנה במחירי הפלדה. "ירידות המחירים גרמו לחברה לבצע מחיקת מלאים, ולכן הרווחיות נפגעה. עם זאת, מגמה זו נבלמה לקראת סוף 2006 וברבעון הראשון של 2006 כבר נרשמה עליית מחירים של כ-20% בפלדה, שעשויה לייצר לפקר רווחי הון בהמשך השנה".

"אני מעריך שבשנת 2006 תוכל פקר לייצר רווח תפעולי של 60 מיליון שקל מפעילות הפלדה, המבטא גידול של כ-20% לעומת הרווח שהציגה השנה. מלבד עליית מחירי חומרי הגלם, החברה גם צפויה להתחיל ליהנות השנה משותפויות שלה במזרח-אירופה, שהסבו לה בעבר הפסדים", הוא מעריך.

לגבי פעילות הקרמיקה, צ'רניאק מציין כי הוא מופתע לטובה מביצועיה ומסביר, שהחברה הצליחה להתייעל ולהרוויח יפה בשנת 2005, בניגוד לחברות אחרות בענף. "נגב הרוויחה כ-10 מיליון שקל ב-2005, ואני מעריך שהיא יכולה לרשום צמיחה של כ-20% בשורה התחתונה ב-2006, עם השיפור במצב השוק המקומי בהיבטים של שיפוצי דירות וגמר בנייה", הוא אומר.

באופן כללי, צ'רניאק מציין, שצמיחתה של פקר תלויה יותר בענף התשתיות מאשר בענף הנדל"ן, וכן בתחומים הקשורים באופן עקיף לשוק הנדל"ן. "החשיפה הישירה של החברה לענף הנדל"ן מוערכת לדעתי בשיעור של כ-20% מהיקף הפעילות שלה. יתר החשיפה מתבצעת בדרך עקיפה, כמו לדוגמא באמצעות יצרנים גדולים מולם היא עובדת, כמו אלקטרה", הוא אומר ומוסיף, שהחברה יכולה להגדיל את שיעורי הצמיחה שלה בעתיד רק עם תגביר את חשיפתה לשווקי חו"ל.

"לדעתי, המחיר לפיו החברה נסחרת כיום הוא די הוגן, בהתבסס על הערכה שהיא עשויה להרוויח כ-30 מיליון שקל בשנת 2006. אני מעריך את שווי החברה בטווח של 270-300 מיליון שקל, וזה גוזר בערך מחיר של כ-300 שקל למנייה. סה"כ פקר היא חברה טובה מאוד, אבל אני חושב שהמשקיעים די מיצו את המהלך החיובי שלה בתקופה האחרונה, לאחר שהיא רשמה תשואה של 30% במהלך חודש אפריל. מלבד זאת, פקר היא מנייה טובה מאוד עבור משקיעים מוסדיים, מכיוון שהחברה נוהגת לחלק דיבידנד דרך קבע", אומר צ'רניאק.

בעניין דיבידנד, צ'רניאק מציין שהחברה חילקה רק לאחרונה דיבידנד של 13 מיליון שקל, והיא צפויה לחלק להערכתו דיבידנד נוסף, לכשתשלים מימוש קרקע בכפר-סבא עליה שכן בעבר המפעל החברה. "החברה מחזיקה בקרקע בשטח של כ-40 דונם באזה"ת בכפר-סבא בשותפות עם האחים עופר, והיא כבר הכריזה שהיא מתכוונת למממש את הכנס. אני מאמין שאם אכן היא תעשה זאת, המהלך עשוי להציף לה רווח הון של 20 מיליון שקל, שיאפשר חלוקת דיבידנד נוספת", הוא מסביר.

חברת פקר פלדה, שנשלטת ע"י משפחת פקר ואפריקה ישראל, נסחרת כיום לפי שווי של 275 מיליון שקל. בשנה האחרונה שווי החברה טיפס ב-7% בלבד, בעיקר על ההרעה היחסית בביצועים ב-2005, שהביאה לירידה של כ-10% בשווי החברה באותה שנה. עם זאת, מתחילת 2006, בסיוע חודש אפריל, הניבה מניית החברה תשואה של 38%.