טיפ מיסוי: כיצד מושב ימכור קרקע בפטור

הרקע הינו קיום דואלי של ועד מוניציפאלי הפטור ממס, והנהלת אגודה הפועלת במישור הפרטי והחייבת במס, מה שמכונה "עקרון זהות הוועדים". הרעיון הוא לייחד את עלות המכירה דווקא לוועד המקומי, ולא לאגודה. כיצד?

ראשית, ראוי למנות מורשי חתימה שונים לכל אחד מגופים אלו. שנית, יש לייעד את כספי התמורה לכלל חברי המושב ודייריו, גם אלו שאינם חברים. זו נקודה מרכזית, שהכריעה את הכף בעניין מזור. שלישית, יש לבדוק את נסיבות הגעת הקרקע לבעלות המושב - האם לבעלות הוועד ולמטרות ציבור, או שמא לצרכים כלכליים שונים במישור הפרטי.

אם הקרקע הגיעה לידי הוועד בהקצאה מהסוכנות או ממ"י לשם פיתוח וללא מכרז, כי אז זו ראיה למישור הציבורי ותחולת הפטור המיוחל. הגיעה במסגרת מכרז לפי החלטת ממ"י ומיועדת לעסקה יזמית - כי אז לא יחול הפטור על המכירה במישור הכלכלי הרגיל.

אולם, גם למצב זה פתרון דו שלבי, אותו אימץ בית המשפט העליון ומנהל מיסוי מקרקעין, כתוצאה מאמרת אגב של רו"ח צבי פרידמן. פרידמן פותר את הבעלות הפרטית בקרקע על-ידי אימוץ עסקה דו שלבית, לה מסכים בית המשפט העליון (השופטים חיות, ברק ולוי).

ראשית, ימולאו התנאים אותם ציינו לעיל על מינוי ניפרד לשני הוועדים. שנית, ייעוד הקרקע יהיה ציבורי ללא אבחנה בין מי שחבר למי שאינו חבר מושב, והחשוב מכל: תבוצע מכירה מהוועד הכלכלי אזרחי לוועד המוניציפאלי. מכירה כזו תיתכן לפי פסק הדין למרות שמדובר באותו ועד פיזי, לגישתנו עם מורשי חתימה שונים.

על-פי המצוטט בעליון, בהסכמה מפי פרידמן שופט המותב קמא, ישולם מס רכישה מופחת על-פי תקנה 8, אך בשלב השני המוכר יהיה הוועד המקומי, הפטור ממס.

נציין, כי ניסיון להשוואה בין מס שבח למע"מ בנושא זהה, שנידון בהקשר למושב אביגדור, נידחה, ובית המשפט קבע כי אין להסתמך על מבחן הפטור במע"מ המונע ניכוי מס תשומות המיועדות למטרות ציבוריות, לבין הפטור במס שבח שמטרת שימוש התמורה לרווחת הציבור הנה אך אחת מיסודותיו.

לסיכום, ראוי לזכור כי הילכת מזור לא רק שלא סתמה הגולל על הפטור למכירת קרקעות על-ידי אגודות שיתופיות, אלא התוותה נוסחת פטור שההולך בה סביר כי יגיע לפטור המיוחל לוועד מוניציפאלי באג"ש. עם זאת, יש לזכור כי מנהלי מיסוי מקרקעין השונים נוהגים להקפיד בנושאים אלו, ורצוי לפעול לפי החוק החדש, המאפשר קבלת אישור מראש, ולהימנע מחיכוכים מיותרים.