מיסטר מאני נגד המדינה: היעדר הפיקוח על כונסי נכסים מאפשר מעילות

החברה תובעת 8 מיליון שקל מהנהלת בתיהמ"ש בשל מעילתו של עו"ד יונתן מילר ששימש ככונס

חברת מיסטר מאני ישראל, המעניקה פתרונות פיננסיים חוץ בנקאיים, תובעת בבית המשפט המחוזי בת"א 8 מיליון שקל משר המשפטים והנהלת בתי המשפט, בשל רשלנותם בפיקוח על כונסי נכסים, שאיפשרה את מעילתו של עו"ד יונתן מילר.

בנתבעים גם בנק הפועלים ובנק לאומי, שלטענתה לא מנעו או התריעו על העברת כסף מחשבונות נאמנות לחשבונותיו הפרטיים של מילר, ששימש כונס נכסים והורשע במעילה, וכן מילר עצמו (שהוכרז פושט רגל) ורעייתו.

התביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד אילן בומבך, יריב רונן וגלעד נרקיס, מבוססת על המעילה של עו"ד מילר ב-2002, שהעביר לחשבונותיו הפרטיים כספי נאמנות בסך 2.1 מיליון שקל של מי שלוו כספים מחברת מיסטר מאני, ורכושם נמכר בהליך של כינוס נכסים, במקום להעביר זאת לידי החברה עצמה. מילר הורשע, לפי הודאתו, במעשים של גניבה בידי מורשה ונדון במארס 05' ל-46 חודשי מאסר ובתשלום פיצוי לתובעת בסך כ-1.55 מיליון שקל. החברה טוענת כי עד היום לא קיבלה כל כסף ממילר, וכי נגרם לה נזק רב ממעשיו.

למרות שהתביעה עוסקת במקרה נקודתי, היא מציפה בעיה עקרונית של פיקוח על כונסי נכסים. בתביעה נטען שההוצל"פ, האמורה לפקח על הכונסים, מסתפקת בהתחייבות אישית ובערבות אישית של הכונס שלא יעשה שימוש לרעה בכספים. עד היום, נאמר, לא הותקנו תקנות או נהלים פנימיים לפיקוח על אי-זליגת כספים ולתת מענה למצב שהכונס בורח לחו"ל עם הכספים.

לטענת מיסטר מאני, למרות שכבר אירעו מקרים כאלה בעבר, ולמרות שהנהלת בתי המשפט מודעת לכשלים בפיקוח, המדינה לא עשתה דבר. "המדינה איננה מבוטחת במקרים כגון אלה, והיא מעדיפה לפצות צד נפגע במסגרת הכרעה שיפוטית ולא במסגרת הסכם מחוץ לכתלי בית המשפט", נטען.

קלות בלתי נסבלת

לדברי החברה, כבר לפני למעלה מ-10 שנים התריעה השופטת נועה גרוסמן, שכיהנה אז כיו"ר ההוצל"פ, על חומרת הדברים והעיוות הקיים, בדו"ח שכתבה בנושא, בעקבות מעילה של עו"ד איל גרצברג. גרוסמן כתבה כי "הגישה היתה ועודנה, כי פרקליט הנתון לשיפוטה המשמעתי של לשכת עוה"ד, ומטבע הדברים מוחזק כבעל אינטגריטי אישי ומקצועי, לא יעשה פעולה שאינה הולמת מעמד זה".

היא התייחסה ל"קלות הבלתי נסבלת' ולכוח הרב שאנו נותנים בידי כונס הנכסים בהליכי הוצל"פ", וקבעה כי האמון הבלתי מסויג בפרקליטים הוא "מצב הטעון תיקון". אלא שמאז לא נעשה דבר ולא נקבעו נהלי פיקוח.

על-בסיס עדויות גורמים בבנק הפועלים ולאומי במסגרת חקירת פרשת מילר, טוענת מיסטר מאני שהבנקים "בחרו להעלים עין מחשדות ועובדות שהיו ידועות להם בזמן אמת בנוגע למילר, ולא פעלו לבירור העובדות לאשורן". טרם הוגשו כתבי הגנה. (ת.א. 2503/07).