"הבעיה כאן היא הקושי בקבלת אישורי בנייה"

בישראל 8,000 מהנדסים אזרחיים רשומים, מתוכם רק 2,000 מוסמכים לחתום על תוכניות בניין. המהנדסים משמשים כמנהלי פרויקטים או מהנדסי מים וביוב. מקצוע ההנדסה האזרחית נלמד ב-4 פקולטות בישראל: בטכניון, באוניברסיטת בן גוריון עם לימודי קונסטרוקציה, במכללת אריאל ובמכללת סמי שמעון בבאר שבע.

יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, ד"ר יואב סרנה, מוסר כי בכל שנה מסיימים 250 בוגרים של הנדסה אזרחית בכל הפקולטות יחד, כאשר הצפי לדרישה בשוק הוא 500 בשנה. כלומר, היצע המהנדסים מספק רק מחצית מהדרישה, וזאת עוד לפני הגידול בענף הנובע גם מהיקפי הפעילות הגוברים בתחומי התשתיות והכבישים והביקוש של היזמים הישראליים בחו"ל, שמעדיפים לקחת מהנדסים ישראליים לעבוד עמם מעבר לים.

אינג' מיקי קופרמן, מנהל התכנון של פרויקט הבנייה מחדש בגראונד-זירו בניו-יורק, מתארח השבוע בישראל, ומחר (ב') ירצה בהרצאת המליאה בכנס הארצי החמישי של איגוד המהנדסים שיתקיים בתל אביב, ויספר על הבנייה מחדש של הפרויקט באתר בו היו מגדלי התאומים. בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא מספר על מקצוע ההנדסה ועל הפרויקטים והחברות בהם הוא מעורב.

גלובס: מר קופרמן, כמנהל התכנון בחברת סילברסטין פרופרטיז המקימה את מגדלי המשרדים באתר גראונד-זירו במנהטן, מה מצב התקדמות הבנייה של המגדלים?

קופרמן: "באתר גראונד-זירו ייבנו סה"כ 5 מגדלים, שיקיפו את אנדרטת הזיכרון לקורבנות מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר. בנוסף ייבנה במקום מרכז תחבורה. אתר הפרויקט נמצא בחלקו בבעלות ציבורית ובחלקו בבעלות לארי א. סילברסטיין. במתחם הציבורי כבר החלה הבנייה.

"חברת סילברסטיין פרופרטיז תבנה 3 מגדלי משרדים, כאשר בנייתם של שני הבניינים הראשונים תחל בינואר 2008. השלמת הבנייה מתוכננת לשנת 2012. מגדלי המשרדים שאנו בונים יתנשאו לגובה של 80 קומות, 71 קומות ו-61 קומות. הבניין הגבוה ביותר במתחם יהיה מגדל החירות, שתכננו האדריכלים דניאל ליבסקינד ודייויד צ'יילדס, המתוכנן לגובה של 108 קומות".

- מהו חלקך בפרויקט?

"אני מנהל התכנון של חברת סילברסטיין, ועל כן אחראי על כל ניהול התכנון של הפרויקט, כמו גם על פרויקטים נוספים שבונה החברה. חברת סילברסטיין מעורבת בפרויקטים רבים, בניהם פרויקט לבניית 1,300 יח"ד ברחוב 42 בניו יורק".

- ספר מעט על נקודות בולטות בקריירה ובביוגרפיה שלך, ועל חברת אפשטיין.

"א. אפשטיין ובניו היא פירמה לתכנון הנדסי אשר מספקת שירותי תכנון וניהול לפרויקטים בכל העולם. התחלתי לעבוד בפירמה כבר בזמן לימודי בקולג'. סה"כ עבדתי בפירמה 45 שנה, מתוכן 30 שנה כנשיא החברה. במהלך שנות הקריירה שלי באפשטיין עסקתי בעיקר בניהול פרויקטים גדולים ומורכבים בתחום הבנייה והתשתיות, ביניהם הטרמינל של חברת יונייטד אירליינס בשיקגו ועוד. בשנת 1969 התחלנו את פעילותנו בישראל. הקמנו שלוחה של אפשטיין ובניו בבעלות מלאה שלנו. ב-1985 מונה יואב סרנה למנכ"ל שכיר בחברה, ובמהלך השנים הוא הפך לשותף בחברה. כיום אפשטיין ישראל היא חברה בבעלות משותפת שלנו ושל ד"ר סרנה. אני גאה על כך שחברת אפשטיין הפכה לאחת מהפירמות להנדסה המובילות בישראל. במסגרת תפקידי כיום אני לא מעורב בפרויקטים בישראל. הפרויקט בגראונד-זירו גוזל את מרבית הזמן שלנו. עם זאת, איני פוסל מעורבות עתידית בפרויקטים בישראל".

- האם אתה מכיר את ענף הבנייה הישראלי? האם הוא יכול לעמוד בתחרות מבחינה טכנולוגית והנדסית עם הבנייה בארה"ב ובאירופה?

"אני מכיר את שוק הבנייה הישראלי, ואני מאמין שמבחינה טכנולוגית והנדסית היכולות בישראל אינן נופלות מהיכולות בארה"ב ובאירופה. הייתי מעורב באופן אישי בפרויקטים ישראליים. אחת הבעיות בישראל היא הקושי בקבלת אישורי בנייה. אני מקווה שיום אחד אתם תהיו דומים לנו בתחום הזה, כמו שאתם פועלים בתחומים אחרים. המהנדסים הישראלים ידועים היטב בארה"ב, והם אינם נופלים באיכות שלהם מהמהנדסים הטובים ביותר שפגשתי בארה"ב או במקומות אחרים בעולם. אני מקווה שתשיגו את אותה רמת איכות בתחומים אחרים, כמו ארגון, בקרת איכות ובתחום הרגולציה".

עדיין בונים בפלדה

לאחר אסון התאומים היו שחשבו כי יחד עם המגדלים קרסה גם קונספציית הבנייה מפלדה, אולם קופרמן אינו ממהר להספידה. לדבריו, בעקבות האסון לא שונו התקנים במיגון גורדי שחקים בארה"ב, וגם כיום עדיין נבנים פרויקטים עם ליבת פלדה "באזורים שאינם מועדים לפורענות".

המהנדס היהודי-אמריקאי מציין, כי בפרויקט החדש יבנו את המגדלים מליבת בטון שהיא יותר עמידה, וזאת בגלל הרגישות והחשש ממתקפת טרור נוספת.

מלבד בניית ליבת בטון לבניינים, בתכנון המבנים החדשים בגראונד-זירו הושם דגש על אלמנטים מצילי חיים שנולדו כתוצאה מלקחי האסון. כך לדוגמא, חדרי המדרגות יהיו רחבים יותר על מנת לאפשר יציאה מסודרת ובטוחה יותר במקרה אסון. בנושא מערכות כיבוי האש הוחלט על שימוש במספר מערכות כיבוי אש נפרדות, כאשר בכל חלק של הפרויקט קיימת למעשה מערכת כיבוי אש עצמאית, כך שבמקרה של אסון תושבת מערכת כיבוי האש רק באזור הנפגע. בנוסף, כל מערכות החירום ימוקמו בגרעין הבניין, על מנת להבטיח את תפקודם במקרם שחלק מהבניין יינזק.

קופרמן מספר כי הבנייה הירוקה הופכת למשמעותית ביותר בארה"ב ובעולם כולו. לדבריו, בחברת סילברסטיין כבר הטמיעו את הנושא, וכל המבנים נבנים על פי תו תקן LEED (תקן אמריקאי לבנייה ירוקה - א. ר.), וגם בגראונד-זירו יהיו אלמנטים ירוקים בבנייה הכוללים בנייה חוסכת באנרגיה, שימוש בזכוכיות משמרות אנרגיה ועוד. "ענף הבנייה הוא לא ענף מהפכני שכל יום יש בו חידושים חדשים. עם זאת, אני חושב שהדבר הבא בענף העולמי יהיה הטמעה של הבנייה הירוקה", מסביר קופרמן.

כאשר נשאל קופרמן מהו הגבול בבנייה לגובה, הוא עונה כי הוא אינו בטוח שיש גבול הנדסי כזה, וכי הגבול הוא למעשה גבול כלכלי. "בניית הבניינים הגבוהים בעולם כיום היא לא כלכלית ונובעת, ברובה, מתחרות בין המדינות לגבי השאלה איפה ימוקם הבניין הגבוה בעולם. חשוב להבין שבניין רב קומות מחייב מערכות יקרות, יותר מעליות, יותר חדרי מדרגות ועל כן במרבית המקרים קיימת כדאיות כלכלית רבה יותר לבנות מספר בניינים נמוכים יותר על פני מגדל גבוה אחד".

קופרמן אומר, כי האתגרים המקצועיים של המהנדס הולכים ונהייה קשים יותר כי דרישות השוק קשות יותר. לדבריו, "בדרך כלל ההנדסה יכולה להגשים כל חלום של האדריכל כל עוד הדרישה היא כלכלית, אבל אם היא מוגזמת, ליזם כבר לא כדאי לעשות זאת. ככלל, אם אין שיתוף פעולה בין המהנדס לאדריכל, הפרויקט ייכשל, אולם המהנדס לא מתחרה באדריכל. ידוע שמי שמקבל את התהילה זה האדריכל", מודה קופרמן. "