ננו-טכנולוגיה - גם בשירות הנדל"ן

יש לא מעט חומרים שפועלים כיום בשירות הבנייה - חומרי בידוד וצבעים שייצורם מבוסס על טכנולוגיות ננו שמשפרות את תכונות הצבע וכן חומרים המשפרים את איכות הבטון

הגודל בהחלט קובע, ואת זה כבר לימד אותנו עולם ההיי-טק והטלקום בפרט, כשהחלה לחדור מגמת הננו-טכנולוגיה לכל תחומי המו"פ. הרעיון הוא שכמה יותר קטן ככה יותר גדול - יותר יעיל, יותר נוח, יותר חזק ויותר אקונומי בסופו של דבר. גם בעולם הנדל"ן גילו את הננו-טכנולוגיה, ובפרט בכל הנוגע לבנייה ירוקה, קרי בנייה שלוקחת בחשבון נושאים של איכות הסביבה בעיקר במובן של הפחתת זיהום וניצול תנאי הסביבה כדי לספק למבנים אנרגיה במינימום עלויות.

בנובמבר 2005 פורסם על-ידי מכון התקנים תקן 5281 הקובע קריטריונים להגדרה מהי בנייה ירוקה, בנושאים כגון: חיסכון באנרגיה, חיסכון ניצול ושימור הקרקע, חיסכון במים וטיפול בשפכים ונושאים סביבתיים אחרים. התקן הוא לא תקן ישראלי רשמי ואינו מחייב, אולם חשיבותו נובעת מכך שהוא קובע אמות מידה כמותיות המאפשרות ליזמים, קבלנים ודיירים המעוניינים בכך לבנות בנייה בת קיימא.

התקן מתייחס להיבטי בנייה עיקריים, וביניהם: נוחות תרמית בכל עונות השנה; בדיקת ההצללות בכל אחד מצדי הבניין; שימוש בטכניקות פסיביות לחימום, קירור והבטחת זרימת אוויר טבעית בבניין; שיפור היעילות של מערכות מיזוג האוויר וההסקה של הבניין; תנאים לייבוש כביסה טבעי באוויר ועוד.

עו"ד צבי לוינסון, המנהל משרד שמתמחה בדיני איכות הסביבה ומייעץ לתאגידים מתחומים שונים כולל היי-טק, מסביר כי כמו פעמים רבות בתחום השמירה על הסביבה, בניסיון להיטיב איתה ועם והאדם יש להלך על חבל דק כדי להימנע מגרימת נזקים בלתי צפויים, והעיקרון הזה נכון גם לשימוש בננו-טכנולוגיה בשירות הנדל"ן. לדבריו, במהלך השנים האחרונות חלו התפתחויות עצומות בפיתוח חומרים בשיטות ננו-טכנולוגיות (ברמת המולקולה הבודדת) המיועדים לתחום הבנייה.

גלובס: איך הננו בא לידי ביטוי בבנייה ירוקה?

לוינסון: "התגלה לדוגמה, שהוספת חלקיקים קטנים בסדר גודל של ננו לבטון בשיטות מתאימות, תגדיל את עמידותו למשך זמן רב יותר ובתנאי מזג אוויר קשים יותר, מה שיקטין בסופו של יום את כמויות הפסולת שייווצרו משום שיצריך פחות תיקונים.

"יש לא מעט חומרים שפועלים כיום בשירות הבנייה. מדובר בחומרי בידוד וצבעים שייצורם מבוסס על טכנולוגיות ננו שמשפרות את תכונות הצבע. באחרונה אפילו דווח על פיתוח חלונות עם יכולת "ניקוי עצמי" כתוצאה מהוספת חלקיקים של טיטניום דו-חמצני. השינוי הדרמטי בגודל החלקיקים גרם כנראה להחלשת תכונות האחיזה של החומר כלפי חומרים אחרים, כך שהלכלוך לא ידבק לחלונות".

- יש דוגמאות נוספות לשימושים של ננו בבנייה?

"משתמשים בננו למשל לצורך חיזוק קונסטרוקציות של מבנים שונים, החל ממבנים שגרתיים למגורים ועד לגורדי שחקים ולתחנות חלל, כדי שהמבנים יהיו קלים וגם חזקים מאוד. גם בתחום תשתיות האנרגיה למבנים, בתחום של קולטי שמש למשל, נעשה שימוש בחלקיקי ננו וכך מגבירים את הנצילות של הקולט וחוסכים בעלויות".

לא הכל כל-כך טוב. אחת מהבעיות עם חלקיקים כל-כך קטנים היא שהם יכולים לחדור בקלות רבה דרך מערכת הנשימה לתוך הריאות, מערכת הדם ואף למוח, מסביר לוינסון. "יתר על כן", הוא מבהיר, "עדיין לא ידועות היטב תכונותיהן הכימיות והשפעותיהן הטוקסיקולוגיות של חומרי הננו, ואין כיום הסכמה בקהילייה המדעית שהשיטות המקובלות להערכת סיכונים מתאימות להם".

- התקינה מתייחסת לסכנות האלה?

"התקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר, 1992) מגבילות פליטה של חלקיקים בגודל של 10 מיקרו מטר (10PM) וזאת ביחס לארה"ב, שם קיימת מגבלה לחלקיקים בגודל של 2.5 מיקרו מטר (2.5PM). החלקיקים בגודל של ננו קטנים במידה דרמטית מהחלקיקים האלה, עד כי נראה שהחקיקה הקיימת בכלל לא מתייחסת לסיכונים הנובעים מהם. אני אפילו בספק אם מכשירי המדידה הקיימים יכולים לאתר אותם ולמדוד אותם באופן כמותי".

- אז מה עושים?

"הפתרון, כמו במרבית המקרים, הוא נקיטה בדרך הביניים. לדעתי, איזון בין פיתוח טכנולוגיות ומוצרים מבוססי ננו-טכנולוגיות צריך להיעשות בזהירות, תוך הצבת חסמי התקדמות לאור סימני התפתחות הידע המדעי והמידע על השפעות שליליות של החומרים, או התהליכים הננו-טכנולוגיים על האדם והסביבה". מירב אנקורי