תלושים מהמציאות

לא, לא שפשפנו את העיניים. לא שפשפנו את העיניים כשראינו את חבילת השכר החודשית הממוצעת שקיבל מנכ"ל חברה בבורסה בתל-אביב בשנת 2007. לא שפשפנו את העיניים גם כשהתברר לנו שמדובר בעלייה לא מבוטלת לעומת 2006. בקיצור, לא שפשפנו את העיניים למראה הנתונים העולים מפרויקט "שכר המנהלים" של "גלובס" לשנת 2007.

לא שפשפנו את העיניים כי 2007 הייתה, כידוע, השנה החמישית ברצף של שנות גאות בשוק המקומי ובשווקים ברחבי העולם, ואך הגיוני שראשי החברות, אלה שהובילו אותן לעוד שנת רווחיות מצוינת, יתוגמלו בעבור הישגיהם הנאים.

רגע! יהיה בוודאי מי שיקפוץ, יש תגמול, ויש תגמול מופרז. זה ללא ספק נכון, אבל ניתן היה לצפות שבתום שנת גאות חמישית, כשעקומת השכר בשנים האחרונות מצביעה על כיוון אחד - מעלה, זאת תהיה התמונה שתשתקף מטבלאות השכר.

אז לא, לא שפשפנו את העיניים, אבל לקח לנו זמן להיזכר. לקח לנו זמן להיזכר באותה שנה חלומית, עתירת תשואות פנטסטיות. אותה שנה, שהסתיימה לה אומנם רק לפני שלושה חודשים, אבל עכשיו נדמה כאילו היה זה לפני עידן ועידנים. איפה אנחנו ואיפה 2007.

כי במצב הנוכחי, שעה שהעולם כולו נמצא בעיצומו של משבר אשראי חמור שגובה קורבנות חדשים מדי יום ואיש אינו יודע לאמוד את היקפו וגם אינו מסוגל לחזות את סופו, אין דבר יותר תלוש מהמציאות מאשר אותם תלושי שכר שמנמנים דאשתקד.

קחו למשל את האופציות למניות. אותו רכיב שמשנה לשנה תופס מקום גדל והולך בתוך חבילות השכר של מנהלי החברות המקומיות (ב-2007, על-פי בדיקת "גלובס", חבילת השכר של 9 מתוך 20 המנהלים המתוגמלים ביותר כללה אופציות). אין כמו האופציות הללו כדי לשקף יותר מכל דבר אחר את הפער בין המציאות הנוכחית העגומה לבין העבר הנוצץ.

אותן חבילות אופציות שמנמנות שנועדו לרפד את כיסיהם של המנהלים ולהוות בעבורם תמריץ עתידי בתמורה להצעדת החברה להישגים עסקיים ולהשבחת ערכה למען בעלי המניות, נמצאות במקרים רבים כעת, לאחר הירידות בשווקים והתכווצות שווי החברות, הרחק-הרחק מחוץ לכסף.

בספרי החברות ובטבלאות השכר יש להן מקום של כבוד, שם הן מוצגות לפי שווי ההטבה שהן גילמו ביום הקצאתן. אז, וברוב המקרים זה לא היה מזמן, זה שיקף מיליונים רבים. האירוניה אף מתגברת בחסות החשבונאות שדורשת מהחברות לרשום את האופציות האלה כהוצאה לפי שוויין בעת הקצאתן. אלא שהיום, במקרים רבים האופציות האלה כבר לא באמת שוות מיליונים. זה רק "על הנייר". בפועל הן שוות אפס.

מה הלאה? המבחן הבא יהיה בדיוק בעוד שנה מהיום, כשנבחן את טבלאות השכר של "גלובס" לשנת 2008. אז כבר נדע כיצד הסתיימה השנה שנראית כרגע מאתגרת מאין כמוה. בינתיים, מסתמן כי הכיוון הוא מטה - גם בביצועי החברות וגם בשוק המניות.

מה יקרה אז לשכר המנהלים? אם אתם שואלים אותנו, שווקים עולים, שווקים יורדים, והמנהלים לעולם מתוגמלים. אל תדאגו להם, הם כבר יסתדרו. הם כבר יידעו להנדס לעצמם את התלוש - אולי הם יתמחרו מחדש את האופציות, אולי ימציאו מנגנון בונוסים משוכלל במיוחד, העיקר שהאריזה תכיל סוכריות ותופינים מסוגים שונים להמתקת מצב הרוח וחשבון הבנק.

להתראות ב-2009.