"הסבר פניך ליזם"

אלא שהשאלה הבאה שצריך לשאול, אם כך, היא היכן בדיוק נשכן אותם. במהלך 10 השנים האחרונות כמעט ולא נבנו בארץ מלונות חדשים, בעוד שאצל השכנים, בירדן, מצרים, טורקיה, מרוקו, תוניס ואפילו במקדוניה ואלבניה, תנופת בניית המלונות מתעצמת בכל שנה.

קרן שיפוצים

לא צריך להיות מומחה בנדל"ן כדי להבין מה עובר בראש היזמים. שתי אינתיפאדות, מלחמה אחת ואין ספור פיגועים במהלך העשור הם בדיוק החומרים מהם נבנה שיקול הדעת המונע להשקיע מיליונים בבית מלון.

אבל למרות הכתף הקרה של היזמים, מאמין מנכ"ל משרד התיירות, שאול צמח, שעם קצת מאמץ ניתן יהיה לשכנע את הסקטור העסקי להשקיע בארץ לא רק במגדלי יוקרה או בקניונים. "אנחנו פועלים יחד עם האוצר להקים קרן, בדומה לקרן לעסקים קטנים, לה יהיה שותף גם אחד הבנקים, שתממן הלוואות לשיפוץ, השבחה ושדרוג בתי מלון, שמצב התחזוקה שלהם כה גרוע עד שחלקם חדלו לתפקד כבתי מלון והפכו לבתי אבות, פנימיות, ולדירות מגורים", אומר צמח, "במקביל להקמת הקרן אנו נמצאים בהליך של בחירת הבנק המתאים, כשהכוונה היא לסייע לבתי מלון קטנים ובינוניים ולא לרשתות".

לפי הערכות משרד התיירות, ברחבי הארץ ישנם כיום 5,000-3,000 חדרים בבתי מלון סגורים או במלונות שעברו הסבה ליעוד אחר. החזרתם למצבת החדרים קלה ויעילה יותר מבחינה כלכלית, לפחות לטווח הקרוב, מהקמת בתי מלון חדשים.

ומה עם כל אותם נכסים שבעליהם לא מעוניינים להחזירם לייעודם המקורי? לדברי צמח, "במקרה כזה אין מנוס מאכיפה. לצערי, אין לנו שום סמכויות אכיפה בנושא זה, אך אין ספק שמשרד הפנים והוועדות המקומיות יכולים לחייב את החזרת הייעוד. אני יודע שבירושלים, למשל, מלונות רבים הפכו לבתי אבות, משרדים ומרכזי קליטה. מלון ישרוטל טאוור במרכז העיר סגור; מלון פנינת זוהר בתלפיות משמש כמדרשה דתית; מלון אייל ברחוב הלל משמש כמשרדים של מלון אחר; אכסניית עין כרם משמשת כמעונות סטודנטים. אין ספק שהגיע הזמן שמלונות אלה יחזרו לייעודם המקורי, במיוחד על רקע העובדה שכבר כיום חסרים בירושלים חדרי מלון.

"כרגע אנחנו ממפים את הבעיה. כשנסיים את התהליך נבדוק עם משרד המשפטים ומשרד הפנים את הדרכים לאכוף את חוק התכנון והבנייה. בחלק מהמקרים, כמו למשל כאשר בתי מלון הפכו למרכזי קליטה, החוזים של בעלי המלונות הם עם המדינה ועם הסוכנות ולכן צריך לבדוק איך עושים זאת. אין ספק שצריך להחזיר את המלונות לייעודם המקורי ולא לאפשר עבריינות תכנונית".

גלובס: מדובר בהיצע וביקוש. אם יהיה ביקוש, בעלי המלונות ישמחו להחזיר היעוד המקורי.

"אני מסכים שיש כאן עניין כלכלי. יחד עם זאת אסור לשכוח, שבקונפליקט בין מגורים לבין מלונאות, המגורים בדרך כלל מנצחים ולכן אין לנו ברירה אלא לאכוף את החוק. תופעה דומה קורת לא אחת עם בעלי קרקע, שהמגרש שלהם בעל יעוד למלונאות. הם לא בונים ומחכים להזדמנות לשנות את היעוד למגורים. ניתן לראות מספר דוגמאות לכך ברחוב הרברט סמואל בתל אביב, שם מגרשים המיועדים למלונאות משמשים כמגרשי חניה.

"אין ספק, שאם אנחנו רוצים לשכנע משקיעים לחזור ולבנות, צריך בראש ובראשונה לשדר להם שהמדינה מאמינה בתיירות כבענף כלכלי יציב ולהעניק להם רשת בטחון שתאפשר להם ולסקטור המממן להאמין שלא יסבלו מהשפעת אירועים שאינם בשליטתם. צריך להציע מנגנון כדוגמת פיצויי הבצורת לחקלאים".

- אינתיפאדה על משקל קרה?

"בהחלט. אסור לשכוח שבמצבי קיצון הממשלה ממילא עוזרת. אם היינו עושים זאת מראש, עם תכנון מוקדם, ייתכן שפרמיית הסיכון היתה נמוכה יותר.

כרגע הצעה כזו נמצאת בשלבי הכנה אצלנו במשרד ואנחנו מדברים על זה עם האוצר. גם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הנחה אותנו להביא סקירה ברוח זו בפני הממשלה. זה לא יעלה יותר ממה שהממשלה משלמת ממילא, אך אין ספק שמדובר בתשלום מסודר יותר וודאי יותר. עד היום המדינה שילמה ליזמים מיליונים רבים בכל מיני טכניקות. התפיסה שלי היא, שצריך לנהל את הענף על בסיס פרמטרים כלכליים. היתרון של התיירות הוא שבכסף קטן באופן יחסי אפשר לקבל תועלות גדולות. הדוגמא הטובה ביותר היא מה עשתה התיירות לפריפריה הצפונית. לא רק שהיא הצילה משפחות שלמות שלא הצליחו להתפרנס מחקלאות, היא גם גרמה להן להישאר במקומן. מבחינה לאומית יש בכך תרומה גדולה".

"בנקאות פרטית"

"אנחנו צריכים להיות הרבה יותר ידידותיים ליזמים", מדגיש צמח, "צריך לחבק אותם במקום להערים עליהם קשיים. אני מתכוון להפוך את המשרד ל-One stop shop ליזמים, כך שמשרד אחד יטפל בהקצאת קרקע, באישור התב"ע ובמענק. אני אלך למשרדי התכנון, אסייע להם במינהל ואשיג להם מענק. סוג של בנקאות פרטית.

"אני מתכוון לכך שניקח את החבילה של הקרקע עם התב"ע והמענק ונלך באופן אקטיבי ליזמים. צריך להפסיק את הנוהג לפיו המינהל מפרסם מכרז ולפעמים היזם רואה אותו ולפעמים לא. אני רוצה לשווק את הקרקע בשיתוף פעולה עם המינהל, כמו שהתמ"ת משווק אזורי תעסוקה".

- מתי להערכתך זה יקרה?

"ברגע שהמינהל יסכים לתהליך. כבר כיום אנחנו יודעים על 15 אתרים ואנחנו נמצאים במו"מ עם האוצר לגבי המענק. אני מקווה שהרעיון כולו יבשיל ב-2009".

לא מדובר בניסיון ראשון לעודד יזמים לכניסה להשקעות בתחום התיירות. ב-2007 קידם משרד התיירות את מודל התיחור, שיטה שהעניקה הלוואות ליזמים על בסיס תחרות ביניהם. לדברי צמח, "מודל התיחור היה ניסיון שכשל במבחן המרכזי שלו, והוא מתן ודאות ליזמים. ברגע שיזם אינו יודע האם הוא יזכה במענק, מה הוא אמור לקבל, או שהוא לוקח פרמיית סיכון גבוהה מדי, הוא אינו נכנס למשחק. כעת אנו מציעים מודל של 'הסבר פניך ליזם'. המטרה שלי היא לשתף כמה שיותר שחקנים ולהחזיר לארץ יזמים כמו יצחק תשובה ומוטי זיסר שעברו לבנות מלונות בחו"ל. אני מאמין שאם נציע להם ודאות וניתן להם להרגיש שהם רצויים, הם יחזרו ליזום מלונות גם בארץ. מצד שני אין ספק שצריך למשוך לכאן רשתות ניהול בינלאומיות מובילות שיוצרות תדמית, תודעה וביקושים".**

daliat@globes.co.il