גבאי: "המדינה רוצה שנהיה מהמרים"

גם במצב הנוכחי, מדד תשומות הבנייה משפיע קשות על הכיס של רוכשי הדירות. מרבית חוזי הדירות צמודים למדד, שקפץ מתחילת השנה ב-3.2% ועוד היד נטויה. אייל גבאי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בישראל ויו"ר אגף התשתיות, מיואש ומבטיח לצאת למאבק. "עד עכשיו לא הצלחנו להביא לתודעה את הצעקה על מה שהמדינה עושה לקבלנים. התייחסו רק לנושא הברזל ולא לכל התשומות. חלק גדול מהמרכיבים נובעים מעלויות הנפט כמו ביטומן, סולר, צנרת, פוליאתילן וחומרים נוספים. הברזל הוא לא רק לבניין, אלא גם לקונסטרוקציות לפיגומים, עמודי תאורה ואלמנטים נוספים בכבישים. הנחושת והאלומיניום עלו במצטבר במאות אחוזים. כשאתה אוסף את כל הסל הזה, זה נזק בלתי הפיך לקבלנים".

גלובס: ומה טענותיכם כלפי המדינה?

גבאי: "בתחום התשתית המדינה היא מזמין העבודה העיקרי. זהו מעין מונופול של כל החברות הממשלתיות, רשויות המדינה ורשויות הסמך, כמו מע"צ, הנמלים, רכבת ישראל, נתיבי איילון ומשרד הביטחון, ולקבלן לא נותרת אפשרות לבחור. 90% מפרויקטי התשתיות הם ציבוריים. אם אתה מחליט כקבלן שאתה לא מבצע את הפרויקטים הללו לא נותרו לך הרבה אפשרויות. האוצר והחשב הכללי מנצלים את זה, מתוך שיקולים שלא ברורים לנו. קבלנים שרוכשים היום ברזל לאחר שזכו לפני חצי שנה במכרז, מפסידים את העלויות. הקבלן פשוט אסיר. קונה במחיר מלא של 5,000 שקל לטון ברזל, ומקבל מהמדינה במחיר חסר של 3,000 שקל, בה בעת שמחיר הדלק לטרקטור עולה".

מה הפתרון למצב?

"הלמ"ס הודה שמדד הסלילה אינו נכון, ואמר שאם לא יעדכנו אותו עד סוף השנה הוא יבוטל, אז פתאום נמצא תקציב לעדכון, אבל הוא יסתיים רק בסוף 2010. בינתיים, גם כאשר ייבנו סל נכון, לעולם הוא לא יהיה מסוגל לשקף עליות חדות בתשומות במכרז. אי אפשר לבנות מכרזים רק לפי הצמדה למדד תשומות הבנייה או למדד תשומות הסלילה (בפרויקטים לסלילת כבישים). צריך שיהיו תתי-פרקים. מדד הסלילה נוצר לפני 30 שנה.

"לא יעלה על הדעת שהמדינה תיקח את התשומות, שחלק מהמשאבים הם משאבים שלה, ותאמר לקבלן במכרז אם יתמזל מזלך והתשומות יוזלו, אז פגעת בינגו והמדינה תפסיד, ואם יעלה, בכל שיעור, אתה צריך לקחת את זה בחשבון. מישהו יכול לדעת או לחשב שהדלק יעלה ב-100% או שהברזל יעלה ב-40% תוך 3 חודשים? המדינה רוצה שהקבלנים יהפכו למהמרים. המדינה צריכה להגן על הקבלנים, כי הם בונים את המדינה שגם מגייסת מהם ציוד לצרכיה הביטחוניים. אם יפגעו בקבלנים הציוד יהיה ישן ולא מחודש. אם חלילה תהיה מלחמה או רעידת אדמה, מי יתפקד?".

מה המשמעות המעשית של התייקרויות התשומות?

"חברות ציבוריות דיווחו וידווחו על הפסדים כתוצאה מעליית התשומות. המדינה שקבעה את המדדים, משתמשת מתוך ידיעה בדברים לא נכונים. התהליך מסוכן ובלתי הפיך. לחברות יהיה תזרים מזומנים בעייתי, זה יגרום לפיטורים וחברות ייצאו לחו"ל ויצטמצמו".

אתה רואה פתרון בדרך?

"אנחנו יוצאים למאבק, אבל יש בנמצא פתרונות מיידים. אם משרד ראש הממשלה ששולט בלמ"ס היה כופה על האוצר להכין את התוכנית או לעבוד שהחוזים יוצמדו לפי פרקים על פי המדדים הקיימים בסל. האוצר צריך לשמור על הקבלנים, כך שהם יקבלו את הערך האמיתי. כל קבלן בוחר את הדרך שלו. אבל בטח יש גם קרימינאלים שיעבדו עם חומרים פחות טובים. יזם יכול להגיד אני לא עובד, אבל בפרויקט תשתית אתה חייב לעבוד ואתה כלוא, איך שזה ייגמר זה ייגמר. אם יחלטו לך ערבות מהבנק - גמרת עם הבנק. אתה לא מסוגל לעשות צעדים קיצוניים, ואתה חייב להמשיך ולהתנהל".