עמדת הרשות בתכנונים אגרסיביים

נזכיר, כי בשנת 2004 הקים מנהל רשות המסים דאז את הוועדה ל"טיפול בתכנוני המס האגרסיביים" (ועדת קפוטא-מצא), שמטרתה היתה להגדיר מהו תכנון מס אגרסיבי, ו"למצוא פתרונות כלל מערכתיים למיגור התופעה". הוועדה המליצה על עריכת רשימה של פעולות, המעידות בדרך כלל על תכנון מס, ואשר בגינן תוטל חובת דיווח מיוחדת. נישום שיבצע אחד מתכנוני המס על-פי הרשימה, יחויב בדיווח לרשות המיסים, על-פי טופס מיוחד שנקבע.

בעקבות המלצות הוועדה, ובמסגרת תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה, הוטלו חובות דיווח על תכנוני מס שונים, הכלולים ברשימה שנקבעה על-ידי שר האוצר. בהתאם לסמכות שהוקנתה לו על פי התיקון, קבע שר האוצר רשימה הכוללת 13 פעולות שנקבעו כתכנון מס החייב בדיווח.

יצוין, כי חובת הדיווח המיוחדת שנקבעה לפי תיקון מס' 147 לפקודה היא חובת דיווח נוספת (ולא במקום) על חובות הדיווח הרגילות על-פי חוק מיסוי מקרקעין ופקודת מס הכנסה. סעיף 131(ז) לפקודת מס הכנסה, מסמיך את שר האוצר לכלול ברשימה גם פעולות אשר חלות לגביהן הוראות חוק מיסוי מקרקעין.

על-פי הוראת הביצוע, חלה חובת הדיווח בהקשר למיסוי מקרקעין בשני מקרים: התקשרות עם בעל זכות במקרקעין למתן שירותי בנייה על המקרקעין, או למתן שירותי מימון לבנייה כאמור, שהתמורה להם, כולה או חלקה, מחושבת לפי התמורה ממכירת הזכות במקרקעין; המטרה היא להטיל חובת דיווח במקרים של "עסקות קומבינציה", אשר הצדדים מבקשים להציג אותן כעסקות למתן שירותי בנייה, מימון, שיווק או ניהול.

במקרים מסוימים, הגם שהצדדים מבקשים להציג את העיסקה כעיסקה למתן שירותי בנייה (או מימון, שיווק, ניהול) שאינה חייבת במס רכישה, מכלול הוראות ההסכם מלמד כי למעשה הועברה לחברה נותנת שירותי הבנייה זכות במקרקעין החייבת במס על-פי חוק מיסוי מקרקעין. מטרת הטלת חובת הדיווח היא לאפשר לרשות המסים לבחון עסקות המוצגות כעסקות למתן שירותים, ולהחליט האם הועברה במסגרתן זכות במקרקעין. חובת הדיווח היא הן על בעל הקרקע והן על הגורם המעניק את שירותי הניהול, המימון, השיווק וכו'.

עסקות מפוצלות לרכישת קרקע ומתן שירותי בנייה: המטרה היא לחסום את תכנון מס הבא - גורם המעוניין למכור דירות מגורים לרוכשים, מארגן קבוצת רוכשים ומפצל את הסכמי הרכישה לשני הסכמים, כאשר האחד מהווה התקשרות, כביכול ישירה, בין הקבוצה לבין בעל הקרקע, והשני מהווה התקשרות של הקבוצה לרכישת שירותי בנייה. התארגנות כאמור "חוסכת" לגורם המארגן דיווח ותשלום מס על רכישת הקרקע מבעל הקרקע, ועל מכירת הקרקע (לרבות הדירות שנבנו עליה) לרוכשים, וזאת למרות שמבחינת התוכן הכלכלי המהותי של העיסקה מדובר במכירת דירות לקבוצת הרוכשים על-ידי אותו "גורם מארגן".

התקנות החדשות קובעות, כי במקרים של התקשרות בין קבוצת רוכשים לבין בעל זכות במקרקעין לצורך רכישת הזכות ובנייה עליה באמצעות "גורם מארגן", תקום חובת דיווח מיוחדת. חובת הדיווח לא תחול במקרה בו מכירת הזכות מבעל הקרקע לגורם המארגן ומהגורם המארגן לקבוצת הרוכשים - דווחה כמכירת זכות במקרקעין.