מגדל שלום מאיר: מונומנט על חורבות מונומנט

גובהו של המגדל הוא 142 מטר (34 קומות). הוא כולל 30 אלף מ"ר משרדים ומעט מסחר. בשנת 2003 החליט האדריכל יונתן לייטרסדורף, מבעלי המגדל ונכדו של מאיר, להפוך את שתי הקומות העליונות למגורי יוקרה.

האדריכלים: המגדל תוכנן על-ידי האדריכלים יצחק פרלשטיין, גדעון זיו ומאיר לוי.

אייקון ישראלי: מגדל שלום היה גורד השחקים הראשון שנבנה בתל אביב, ונחשב בזמנו אף לגבוה במזרח התיכון. הריסת הגימנסיה עוררה סערה ציבורית, שיש המייחסים לה את הגורם להקמת המועצה לשימור אתרים מאוחר יותר.

לדברי האדריכל שמואל גרואג, העוסק בשימור, הריסת הגימנסיה לצורך הקמת המגדל היתה "טראומה מכוננת", שם התחילה הראייה של הצורך בשימור, והתפתחות לקראת התקופה הנוכחית, שבה מתייחסים לעבר הרבה יותר. שם גם החלה להתפתח הנוסטלגיה לתל אביב הקטנה.

המגדל עצמו עורר ביקורת לגבי עיצובו ה'חוסם', ולגבי האופן בו הוא מתייחס לסביבתו. גרואג מוסיף כי מגדל השלום לא הצליח ליצור רצף אורבאני. קומת הקרקע שלו לא יצרה המשך החזיתות המסחריות של הרחוב. יש בו יותר ניסיון 'לרחף' מעל מפלס הרחוב, מה שמתאים לשנות ה-60, טרם התפתח ה"ניו אורבניזם".

לדברי גרואג, "מגדל שלום סימל את נוף ההתחדשות העירונית, שלא במקרה היתה כרוכה בהרס העבר. רואים זאת בהתייחסות ליפו. כיום לדעתי, גם מגדל שלום הוא מונומנט הראוי לשימוש בדרכו. זה לא שאני מעריך את איכויותיו מבחינה אדריכלית, אבל מה שהוא מסמל יש כדי להפכו למונומנט".