קשת בדרך לנגוס בחלקים נוספים משוק הפרסום: זכיינית ערוץ 2, עומדת לרכוש כ-40% ממניות ערוץ המוזיקה, ערוץ 24, כך נודע ל"גלובס". עוד נודע כי בימים אלה הועברו פרטי העסקה לאישורה של הרשות להגבלים עסקיים, ולאחר מתן האישור תועבר העסקה לאישור מועצת הרשות השנייה. רק לאחר מתן כל האישורים הרגולטורים, תושלם העסקה באופן סופי.
ערוץ המוזיקה נמצא בבעלות אולפני מימד שבשליטת קבוצת צנה של זאב מוזס ואיל קן, המחזיקים ב-75% ממניות מימד. 25% המניות הנותרות נמצאות בידי ליאון צימן, ששימש בעבר כמנכ"ל ערוץ המוזיקה וכיום מכהן כסגן יו"ר מימד-צנה, ומתמקד בפיתוח העסקי של החברה.
יוסי סטרוגו, מנכ"ל קבוצת מימד, אישר את הדברים, ואמר בתגובה: "ערוץ המוזיקה הוא אחד משני הערוצים הייעודים הבודדים שעלו לאוויר, ועל אף הצלחותיו הוא סובל משינויים רבים בסביבתו העסקית והרגולטורית המאיימים על עצם קיומו. החבירה לקשת היא תנאי חשוב ביותר להישרדותו של הערוץ, ובתוך כך בקידום התרבות והמוזיקה הישראלית".
סטרוגו הדגיש, כי חבירה של ערוץ נישה לערוץ ברודקאסט היא תנאי הכרחי, אך לא מספיק במצב הקיים וכי הוא מצפה לתמיכתם של כל הגופים הרלוונטיים.
יצוין כי עם העברת העסקה לאישור הרשות להגבלים עסקיים, צפויה הממונה על ההגבלים, רונית קן, להפקיד את הדיונים ואישור העסקה בידי גורם אחר ברשות, זאת לאור העובדה כי העסקה קשורה אליה באופן ישיר, מאחר שבעלה, איל קן, הוא כאמור מבעלי של הערוץ.
הערוצים המסחריים גילו כבר מזמן עניין בערוץ המוזיקה. כפי שפורסם לפני כשנה ב"גלובס", קשת, רשת וערוץ 10 הביעו, כל אחד בנפרד, עניין ברכישת הערוץ הייעודי. יחד עם זאת, בערוץ 10 החליטו די מהר לסגת מהרעיון, והמגעים אז נוהלו מול קשת ורשת. עם פרסום הידיעה בזמנו נמסר ממימד בתגובה כי "ערוץ המוזיקה 24 לא עומד למכירה", ואילו בערוץ 10 אמרו אז כי "אין שום מו"מ או מגעים בעניין". לעומת זאת ברשת ובקשת סרבו אז להגיב על הידיעה.
בקשת אישרו את הידיעה. מהזכיינית נמסר כי "מדובר בהזדמנות לסייע ולייצב ערוץ חשוב זה". *
עסקה של win win
העסקה המתגבשת בין קשת לערוץ המוזיקה לא אמורה להפיל אף אחד מהכיסא. בעולם, בניגוד לישראל, חיבור בין ערוצי נישה לבין ערוצי ברודקאסט הוא חיבור שכמעט לא ניתן בלעדיו, בעיקר חיבור בין ערוץ ברודקאסט לערוץ מוזיקה. הסיבה: כמעט ולא קיימת קניבליזציה ותחרות בין ערוץ מוזיקה לבין ערוץ ברודקאסט מה שמאפשר תועלת לשני הצדדים, או במילים אחרות win win.
עבור ערוץ 24, החיבור לקשת או לכל זכיין אחר בעת הזו הוא בגדר של להיות או לחדול. ערוץ המוזיקה יוכל להיעזר בעקבות החבירה לקשת בעיקר בפלטפורמת השיווק והמכירות המשומנת שלה ומנגד, עבור קשת מדובר כפלטפורמת צמיחה נוספת אשר אינו מתחרה באופן ישיר ומאפשר להתייחס לעוד פלח - פלח הצעירים.
קשת ככל הנראה תדע היטב מה לעשות עם הפלטפורמה החדשה, בין אם מדובר בשיווק אגרסיבי, פרוגרמינג משודרג וחבילות פרסום הכוללת את שני הערוצים.
זאת ועוד, יש לזכור כי קשת מחזיקה בזיכיון בערוץ 2 יחד עם רשת כך שבפועל היא אחראית על מחצית מהשבוע. אולם לקשת, כמו גם לרשת, קיימת אפשרות הן מבחינת כח האדם והן מבחינת המשאבים הכספיים להפעיל ערוץ טלוויזיה למשך שבוע שלם. אותם כוחות שכיום מתרכזים בשלושת ימי השידור המצויים בידיה יוכלו בשארית הימים להתפנות גם לערוץ המוזיקה.
זה גם הרציונל שעמד מאחורי המגעים שנוהלו בעבר בין רשת לבין ערוץ הספורט. מבחינת רשת הסינרגיה הייתה מושלמת, אולם בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל הן מסיבות רגולטוריות והן מסיבות של מחיר. אך ברשת ידעו ויודעים היטב כי ערוץ נישה הוא דבר נכון גם עבורם. בראיון שפורסם עם מנכ"ל רשת, יוחנן צנגן, ב"גלובס" לפני כ-9 חודשים הוא אמר כי "אם בעלי ערוץ המוזיקה אכן רוצים למכור אותו, אז הם כבר יודעים את הכתובת". מסתבר שבעלי ערוץ המוזיקה מצאו את הכתובת, ברחוב ראול וולנברג שברמת החייל, במשרדי קשת.
ערוץ המוזיקה: משברים מיום ההקמה
מבחינת ערוץ המוזיקה ובעלי המניות בו, רכישת הערוץ על ידי קשת היא בגדר גלגל הצלה. מאז הקמתו ועד היום, עבר הערוץ לא מעט שינויים וקשיים. הערוץ עלה לאוויר במהלך שנת 2003 ומספר חודשים לאחר השקתו עבר שורה של משברים, ביניהם עזיבתו של המנכ"ל דאז גיא בהר. מאז ועד תחילת שנת 2008 נוהל הערוץ באופן זמני, עד למציאת מנכ"ל קבוע, תחילה על ידי צימן ולאחר מכן על ידי סטרוגו. רק בתחילת השנה הנוכחית נכנס לתפקיד מנכ"ל הערוץ דן תדמור, שקודם לכן שימש כ-15 שנה בתפקידי תוכן וניהול שונים בקבוצת "ידיעות אחרונות".
מאז הקמתו ועד היום צבר ערוץ המוזיקה הפסדים רבים שנאמדים על פי הערכות בעשרות מיליוני שקלים. תקציבו השנתי של הערוץ על פי אותן הערכות עומד על כ-40 מיליון שקל בשנה. גורמים הבקיאים בפרטי העסקה מול קשת מציינים כי הערוץ כבר היה קרוב לסגירה, זאת בשל ההפסדים הכבדים שצבר.
בנוסף, על פי אותם גורמים, גם הרייטינג של הערוץ נמוך ועומד על כ-0.5% בקרב משקי בית יהודיים או לחילופין כ-1.5% בקרב לקוחות הכבלים והלוויין.
ערוץ המוזיקה, כמו גם הערוץ הרוסי, ערוץ 9, הינם ערוצים ייעודיים. מתוקף כך הם משודרים בחבילת הבסיס של הכבלים והלוויין והמודל העסקי שלהם מבוסס על פרסומות, בדומה לערוצים המסחריים. עם זאת, למרות שהערוץ משדר 24 שעות ביממה ויכול - תיאורטית - לשדר יותר פרסומות מקשת או מרשת (שמשדרות חצי שבוע כל אחת), הרי שמחירי הפרסום בערוץ נמוכים למדי, הן כהשלכה ישירה של הרייטינג הזעום, וכן בשל מיצובו כערוץ נישה שמגיע לקהלי יעד לא רחבים. זאת ועוד: בענף הפרסום טוענים כי ההפרש בין מחירי המחירון של הערוץ למחיר בפועל, מגיע במקרה של ערוץ המוזיקה לכ-85%, כך שבפועל מכר הערוץ ב-2007 זמן אוויר בהיקף של כ-11 מיליון דולר, שהם כ-3.5% מסך עוגת הפרסום בטלוויזיה ב-2007, שעמדה על כ-327 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
