ספירת המתים

מבזקי החדשות של שבת בבוקר הם בדרך כלל מפוהקים - כשהפוליטיקאים נחים, התקשורת שותקת. לא בכדי עוסקות מרבית הכותרות בתאונות דרכים וידיעות מהעולם. שבת בבוקר, יום יפה, המבזק של השעה 11 בגלגל"צ.

באולפן עדי טלמור עם חדשות השבת: "רוכב האופנוע שנהרג בתאונה אמש ברחוב דיזנגוף בתל-אביב הוא ההרוג ה-30 אלף בישראל כתוצאה מתאונות דרכים".

אני מודה שכבר הרבה זמן לא התעמקתי כל-כך בידיעה חדשותית. טיבן של ידיעות על אסונות הוא שככל שהאסון קרוב יותר אליך, כך אתה שם לב יותר ויותר לפרטיו: גם אני רכבתי אמש על אופנועי ברחוב דיזנגוף, ככל הנראה לפני התאונה.

בהמשך סיפר טלמור כי ככל הנראה לא היו כלי רכב אחרים מעורבים בתאונה, מה שגרם לסקרנות שלי להתגבר: איך אפשר, אפילו באופנוע מהיר, לפתח מהירות קטלנית ברחוב שבו בכל כמה עשרות מטרים מוצב רמזור?

אבל אז המשיך טלמור והצליח להפר אפילו את הרהורי הנוגים, כשהודיע שממשטרת ישראל נמסר, ממש כך, כי ההרוגה מאתמול, שנחשבה "בטעות" להרוגה ה-30,000, היא בכלל פלסטינית, ומשום כך אינה יכולה להיחשב במניין קורבנות תאונות הדרכים של תושבי ישראל.

בדרך כלל אני מעודד הקשבה של ילדיי לחדשות, אבל הפעם קיוויתי שהם עסוקים בשלהם. גם אם מבחינה פורמלית, הצדק הוא עם משטרת ישראל, לא נותר אלא לתהות על האיוולת שאחזה בה כשרצה לספר לחבר'ה על "ההרוג ה-30,000".

ראשית, מה זו הספירה המטופשת הזאת? האם כמו "העולה המיליון" תזכה משפחתו של ההרוג לפיצוי מוגדל? ומה באשר ל"הבהרה" ש"נישלה" את ההרוגה הפלסטינית מהמקום העגול ברשימת הדמים? האם היה כאן אלמנט סאטירי של אנשי גלי-צה"ל שהחליטו לשדר את הודעת המשטרה בהבלטה, או שמא גם איש מהם לא שם לב לאיוולת?

הידיעה המרכזית השנייה באותו המבזק, עסקה בתקרית בהתנחלות יצהר שבה נפצע קל ילד כבן 10. אותה תקרית התפתחה מאוחר יותר לפרוגרום של מתנחלים בחסות צבא ההגנה לישראל. לא צריך להיות "יפה-נפש" כדי לראות את הקשר בין שתי הידיעות.