ענתבי שובר שתיקה ומנסה להרגיע - "המצב בשליטה"

"בתקופות כאלה חלה עלינו, הרגולטורים, הגופים המוסדיים, רוה"ח, המערכת הבנקאית וחברות הדירוג, חובה לשמור על איפוק. נורא קל להקצין ולהחמיר דברים. המערכת בישראל נמצאת היום בסה"כ במצב סביר ותחת שליטה". כך אמר היום (ג') הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, ידין ענתבי ששבר שתיקה ארוכה ולראשונה התבטא בציבור בנוגע למשבר החמור הפוקד את השווקים בארה"ב ובעולם. ענתבי דיבר בכנס השנתי החמישי לענף ביטוחי בריאות וסיעוד של "עדיף".

"הכי מפחיד אותנו זה התגלגלות הפחד והפאניקה", אמר ענתבי, שהוסיף, כי כרגע לא מתוכננים מצידו שום צעדים אופרטיביים.

"המצב הוא בוודאי לא פשוט, כולנו נדרשים להרבה זהירות ושיקול דעת. יש סערה עולמית שמציפה בעיה ראשית אחת: ההבנה של המשקיעים באיזה נכסים הם משקיעים והניתוק מנכס הבסיס. זה קרה בסאב פריים וזה יכול לקרות במוצרים אחרים. האיגוח יצר מצב של אי הבנה של הסיכון בנכס הבסיס".

ענתבי הוסיף, כי באופן טבעי כשהבורסות יורדות זה קודם כל משפיע על החסכונות של הציבור. לדבריו, "הגופים שמשקיעים עבורנו כסף גם לטווח הארוך, מושפעים דבר ראשון מהירידות בשווקים", עם זאת, "רמת הפיזור שיש לנו היום בגופים המוסדיים בישראל מאוד מאוד גבוהה. בחודשים האחרונים, ובוודאי בשבוע האחרון, עלו לא מעט טענות, אפרופו ועדת בכר. אנו רואים שהשוק הישראלי הרבה יותר קרוב היום לשוק האירופי מאשר לשוק האמריקאי. רואים זאת בהיקף האשראי בשוק ההון שקרוב לממוצע האירופי, ועכשיו עולות שאלות אם זה נכון או לא.

"טענות שאנו בסיטואציה דומה לניו יורק בעקבות ועדת בכר, הן לא נכונות. זה קשור רק חלקית לוועדת בכר. זה נבע והחל בביטול האג"ח מיועדות בסוף שנות ה-80 בקופות הגמל, בתחילת שנות ה-90 בחברות הביטוח והפחתת האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה, והליכה לשוק ההון. התפיסה בנושא אז היתה נכונה והיא נכונה גם היום. אשראי, גם בשוק ההון, זה מקור לצמיחה נוספת לכלכלה. ברור שחייבים גם אשראי משוק ההון וגם אשראי מהבנקים.

"חלק מהצמיחה בישראל בשנים האחרונות זה מהפתיחה של שוק האשראי המקומי. אשראי זה ממומן גם באג"ח קונצרניות בשוק ההון, וגם בהיבט זה אנו ברמת השקעה דומה בעולם. קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל לא משקיעות בסיכון גבוה יותר מאשר בעולם. אם כבר עד עכשיו היינו יוצאי דופן ביחס לעולם בגלל האג"ח המיועדות, המדיניות ועוד".

ענתבי הוסיף גם, כי "הגל שמגיע מניו יורק ושוטף את השווקים בעולם, צריך מצד אחד להדאיג אותנו מאוד, אך אסור שיסיט אותנו מהדרך ומשיקול הדעת בנוגע לאיך שאנו מנהלים את כספנו".

לדברי ענתבי, יש עתה גל פדיונות שבשבוע שעבר 3 מיליארד שקל נפדו בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל נפדו כ-300 מיליון שקל ליום. לדבריו אלו סכומים גדולים בהרבה מאשר בתקופות רגילות. הוא התייחס לכך והביע ביקורת רבה על אופן התנהלות הציבור בימים אלו: "אנו בתחושה שחלקו הגדול של הכסף הזה (הכסף שנפדה - ר.ש.) הוא מדאגת יתר, חוסר הבנה וחוסר שיקול דעת. במקרים כאלה, זה מאוד לא אחראי לבצע משיכה מבלי להתייעץ קודם לכן בגורם מקצועי. אדם שפודה כסף בגלל שיחת ליל שישי עם חברים, לפיה קיבל החלטה, זו לא פעילות זהירה. פעילות זהירה זה לבחון את הקופה הספציפית ואת האלטרנטיבות. אני מניח שרוב הפדיונות נעשו מהבטן".

ענתבי התייחס גם ללחץ הרב ששורר בימים אלו במשרד האוצר, וביתר גופי הרגולציה. "אנו הרגולטורים, אגף שוק ההון, רשות ני"ע, והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מבצעים ביקורת אינטנסיבית, מעקב אחר אינפורמציה. בדיקות אלו נעשות בצורה אינטנסיבית וברמה יום יומית. העובדה שאנו מבקשים מידע, לא אומרת את עמדתנו לגבי תחום מסוים, בקשנו עשרות חתכים והגופים הפיננסים".

ענתבי התייחס בדברים אלו לכך שעלו חששות כי האוצר מסמן את תחום הנדל"ן כתחום מסוכן, וזאת מכיוון שאתמול פנה האוצר בבהילות רבה לגופים המוסדיים בדרישה שידווחו לו מיידית על היקף חשיפתם לענף הנדל"ן והיקף חשיפתם ל-4 קבוצות עסקים גדולות בהובלת אנשי העסקים נוחי דנקנר, יצחק תשובה, לב לבייב, ואליעזר פישמן.

ענתבי הוסיף כי "חלק מהזהירות זה להתכונן למקרים פחות סימפטיים. כמו שנראה עכשיו הכלכלה הישראלית נראית טוב ויחסית מבודדת מהמשבר הזה. עם זאת יש כמה דברים עיקריים מבחינתנו ואחד מהם זה היקף הנזילות בשווקים. זה נושא קריטי וכרגע אין שום בעיות של נזילות".

ענתבי שלח גם חץ קטן כלפי המערכת הבנקאית כשציין את המשבר בקופות הגמל בשנת 1996. "מי שזוכר ב-1996 בנק ישראל נאלץ להתערב בשווקים בגלל משבר נזילות חמור בגמל. אנו מסתכלים על 1996 מתוך תקווה ואמונה שלא נגיע לשם.