7 חודשי מאסר בפועל לבכיר במרכנתיל שמנע דיווח על הלבנת הון

יצחק מרציאנו, ששימש כסגן מנהל סניף בנק מרכנתיל דיסקונט ברמלה, הורשע באופן תקדימי במניעת דיווח על פעולות ברכוש לפי חוק איסור הלבנת הון ; נדון גם לשנת מאסר על-תנאי ו-10,000 שקל קנס

בית המשפט המחוזי בתל-אביב גזר 7 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על-תנאי ו-10,000 שקל קנס על יצחק מרציאנו, ששימש כסגן מנהל סניף בנק מרכנתיל דיסקונט ברמלה, והורשע באופן תקדימי במניעת דיווח על פעולות ברכוש, לפי חוק איסור הלבנת הון.

מרציאנו, ששימש כאחראי הלבנת הון בסניף מרכנתיל, הודה בכתב אישום מתוקן בכך שפעל בצוותא עם לקוח (נותן שירותי מטבע) ואף ייעץ לו לפצל את ההפקדות בחשבונותיו בסך 7 מיליון שקל, שחלקם נרשמו על-שם אנשי קש, על-אף שידע מיהו הנהנה האמיתי.

בהחלטת ביניים תקדימית קבע השופט חאלד כבוב כי העבירה של מניעת דיווח על פעולות ברכוש, המצויה בסעיף 3(ב) לחוק, חלה על הבנקים ועובדיהם. זאת, בניגוד לפסיקת השופט שפירא מבית המשפט המחוזי בירושלים, לפיה העבירה חלה רק על נותני שירותי מטבע. קביעות השופט שפירא בוטלו על-ידי בית המשפט העליון, בהסכמת הצדדים.

התובעות, עוה"ד יפעת שטיין ושרון פרידמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ביקשו לגזור על מרציאנו 9 חודשי מאסר בפועל, ואילו הסניגור, עו"ד אמיר ברטוב, ביקש חצי שנה שתרוצה בעבודות שירות.

השופט כבוב שב וציין כי "אין כל הבדל בין נותני שירותי המטבע לבין פקידי הבנק" לעניין חובת הדיווח. "הסרת אחריות מפקידי הבנק תוביל בהכרח לאי-עמידת התאגיד הבנקאי בחובת הדיווח המוטלת עליו ותרוקן את הסעיף והחוק מתוכן", ציין.

כבוב ציין כי על-אף שהעונש המירבי בסעיפים 3(א) ו-3(ב) זהה - 10 שנות מאסר - לא ראוי שדינו של מי שהסתיר דיווח על כספים שמקורם בפשע (סמים, זנות וכו') יהא כשל מי שהסתיר דיווח על כספים שמקורם אינו פסול, כמו במקרה זה.

כבוב נתן משקל למעמד הנאשם בבנק ולכך שמדובר באי-דיווח ברמה הגבוהה ביותר, והדגיש ש"הבנק עצמו הוא הכלי העיקרי שבאמצעותו ביקש המחוקק ליישם את הוראות החוק, הוראות שיש להן משמעות ציבורית חשובה ביותר של מלחמה בהון שחור ובכספי פשיעה". (ת.פ. 40156/07).