לבני מחפשת מיגרנה

נו טוב, חוקים ותקנונים אף פעם לא עצרו פוליטיקאים במרוצם למטרה נכספת, ומיד יצאה בת קול שצריך בדחיפות למצוא דרך עוקפת הוברמן. ואז הושמעו רעיונות כאלה ואחרים, כאשר האחרון בהם הוא זה: לבני תתחייב בפני מופז שיהיה מספר שתיים שלה "בחשיבות ובתפקיד שיוצע לו" ("ידיעות אחרונות", 30.1.08).

המספר שתיים של מפא"י

פעם ניסחו את זה קצת אחרת: "מספר שתיים לכל דבר ועניין". זה היה הניסוח המקובל במפא"י - כל דבר וכל עניין, לא רק חשיבות ולא רק תפקיד. מכסים כל אפשרות, למקרה שתצוץ שאלה שאינה נוגעת לתפקיד ולחשיבות.

גם במפא"י, על הסתעפויותיה, הנוסחה הזו התקבלה, לאחר שבבחירות פנימיות היו שני מועמדים להנהגה, שאחד ניצח והשני כמעט ניצח. פעם זה היה רבין-פרס, גם יגאל אלון זכה להיות מספר שתיים לכל דבר ועניין. אלא שגם התחכום והניסיון של זקני מפא"י לא יכול היה למנוע את התוצאה. בכל המקרים, מי שנעשה למספר שתיים לכל דבר ועניין, הפך להיות כאב הראש מספר אחת, עבור מי שהיה מספר אחת כל דבר ועניין.

כי זה לא יכול להיות אחרת. התחייבות למספר 2 יכולה לכל היותר להיות הצהרת כוונות, לא התחייבות. כי איך לבני יכולה לדעת כיצד היא תיראה אחרי הבחירות? וזאת, כמובן, בהנחה שהיא תזכה בהן ותרכיב ממשלה. אבל איך תזכה? כמה מנדטים יעמדו לרשותה? הרי בהחלט ייתכן שבשביל להרכיב קואליציה, היא תצטרך לתת את "מספר שתיים" לראש מפלגה אחרת. אז מה, היא וקדימה יוותרו על האפשרות להקים ממשלה, רק בשביל להפיס את דעתו ושאיפותיו של מופז?

ההפסדת וגם הרווחת?

האמת? אם אכן יקבל מופז מלבני הבטחה למספר שתיים, לבני צריכה לקוות שייווצר מצב שבו לא תוכל לממש אותה. כי היא תקבל מהמספר שתיים שלה את אותו הדבר שקודמיה קיבלו משלהם. ובכן, לא בדיוק אותו הדבר, כי אם הם קיבלו ממספרי שתיים שלהם כאב ראש - לבני תקבל מיגרנה. מישהו רואה את מופז משלים עם תבוסתו? אפילו במשקפת הסתומה של עמיר פרץ אפשר יהיה לראות כיצד מופז לא יפסיק לחתור תחת לבני, כדי לבוא במקומה.

זקני מפא"י לא היו, כידוע, מטומטמים. הם ידעו שהפתרון של מספר שתיים לא יעבוד בשטח. אבל הם הלכו על זה, כדי לכבות את השריפה עד הבחירות, ולאחר מכן אלוהים גדול. לבני לא פחות נבונה וגם היא יודעת מה מחכה לה ממופז.

אבל היא מאמינה שעכשיו היא זקוקה לו לבחירות. אלא שגם בממשלות מפא"י התברר אחרי הבחירות שאלוהים נשאר גדול, אבל גם הצרות מהסידור הזה היו גדולות. אני יודע שיש כאן דילמה לא פשוטה עבור לבני, אבל בכל זאת מה היה קורה לו אמרה למופז משהו כמו "חביבי, ההפסדת וגם הרווחת?" מרגע שהפסדת בפריימריז על ההנהגה, אתה כמו כל חבר מפלגה אחר. נקודה.

מה הוא כבר יכול לעשות? להסית את חברי המפלגה נגדה? זה לא יתקבל טוב בתקופת בחירות. מה עוד? לערוק לליכוד? נהדר, שיביא את המיגרנה אליהם, מה לבני צריכה אותה? לא שווה לנסות את האקט המנהיגותי הזה, במקום להתבוסס בביצת ה"איך לרצות את מופז המפסיד?"

מופז רוצה שריון? שיגיד!

אגב, מישהו שמע את מופז אומר שהוא רוצה שריון ברשימה לכנסת? האיש מדבר, ולא מעט, ולא במעט מקומות, אבל את הדבר הזה לא שמענו מפיו. רק מפי מקורבים. הם היחידים שאומרים שצריך לתת למופז את מספר שתיים ברשימה, בלי שיצטרך להטריח את עצמו בפריימריז.

כבר יותר משבוע ששאלת מופז משגעת את המדינה כולה ואת קדימה במיוחד, אף שמופז לא אמר דבר. אולי הוא בכלל לא רוצה. אהה, אבל זה בדיוק העניין. יש אצלנו מין שפה משונה כזאת. אדם לא צריך לומר שהוא רוצה שריון. מספיק שהוא לא מכחיש שהוא רוצה. וכך יוצא שכולם מדברים על שריון מופז - חוץ מאשר מופז עצמו.

מכיוון שמופז מעסיק את כל המערכת הפוליטית כבר ימים רבים, מבזבז את זמנה היקר של ראש מפלגתו ומשגע את מקורביו שיילכו לתקשורת - אחרי כל זה, אני חושב שמגיע לנו, האזרחים שעל גבם נחרשות האינטריגות הללו, לשמוע ישירות מפיו של מופז את מה שאנחנו יודעים: שהוא מת לקבל את השריון. אבל הוא מעדיף שאחרים יעשו את המלאכה הבזויה הזאת בשבילו. בכל מקרה - שמופז ידבר! ואם הוא לא מדבר על זה, אז שגם אחרים יפסיקו! *