יוסי בכר: "הפסקתי להסתכל במסכים - אני אפילו לא יודע מה הכריז ידין ענתבי"

הדיון התקיים בעת שעשרות מיליוני אמריקנים עמדו בתורים מחוץ לקלפיות בעריהם, בעודם לוקחים את הסיכון המחושב שלהם, לבחור את הדמוקרט הצעיר וחסר הניסיון יחסית לג'ון מקיין, גיבור המלחמה השמרן. הבחירה שהביאה לניצחונו הסוחף של אובמה, היא בפני עצמה השלכה חסרת תקדים של המשבר הכלכלי בארה"ב ובעולם, המעידה על האופן בו מיליוני אמריקנים ניהלו את הסיכון והסיכוי שלהם, לעתידם ולעתיד ילדיהם. אמריקולוגים ומומחים פוליטיים בארה"ב מציינים, כי ללא ספק המשבר הכלכלי שהתפרץ היווה מנוף לבחירה באובמה - בחירה בסיכון ובסיכוי ענק שלקחו אזרחי ארה"ב, בהשפעת הכלכלה.

"למזלנו נכנסנו למשבר עם רמת תחכום די ירודה של שוק ההון"

אם אובמה יעמוד בציפיות ליום חדש בסדר היום ובכלכלה האמריקנית והעולמית, ייתכן שבחירתו ברוב יוצא דופן תהווה דוגמה היסטורית להשפעתו המכרעת של משבר כלכלי, על הבחירה החברתית-פוליטית של נשיא ארה"ב.

"ככלכלנים, פעם די התקשינו לצפות את העתיד והיום אנחנו די מתקשים להסביר את העבר. מה שקרה בחודשים האחרונים הוא לא ייאמן. הכול נופל ואין קונים. אז אם יש הזדמנויות כמו שהכלכלנים אומרים, איך זה שאין קונים? וזה גם מאוד לא הגיוני בכלכלה שאנחנו למדנו, שמחכים להשקיע בחברות רק כשהתשואה היא מעל 10%". כך אומר ד"ר יוסי בכר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר ועדת בכר, והיום בעלים של חברה לייעוץ עסקי וייזום השקעות.

"יש היום מחסור בנזילות מלווה בחוסר אמון בשווקים, וזה מצב שבו אנחנו לא יודעים איך להתנהג. ליהמן ברדרס היה בשנה שעברה יותר ודאי ממדינת ישראל. זה לא כלכלי להגיד שמי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין, אבל זה מה שקורה היום בשוק".

איך בכר עצמו שומר על שלוות נפש? "אני, כדי לחסוך לי עוגמת נפש, הפסקתי להסתכל במסכים. אני אפילו לא יודע מה הכריז ידין ענתבי היום, ולא יודע מאיזו מגירה הוציאו תוכנית".

*אם המודלים לא כשלו, מדוע בכל זאת הגיע המשבר הנוכחי והפתיע?

"המודלים לא כשלו, אבל היישום כשל. הפסקנו לדבר על תשואה מתואמת סיכון. באוגוסט שנה שעברה ישבתי באירוע עם בנקאי השקעות, ודיברו על מחזור חובות כשהאג"חים יגיעו לפירעון. שאלתי את בנקאי ההשקעות שאלה תמימה: 'מה החשיפה שלכם? מה קורה מחר אם השוק יורד באחוז או שניים?' הוא אמר, 'יוסי, זו בעיה. אנחנו לא יודעים. ב-AIG, בליהמן ברדרס, היה כל יום סיפור אחר על רמת החשיפה. לא ידעו בדיוק. אני לא מומחה גדול בניהול, אבל אני יודע שכשמתחיל דיון ואין הסכמה על המספרים, כשכל אחד נותן הערכות אחרות, אנחנו בבעיה.

"גם רמת התחכום הגיעה לרמות שבהן שכחנו את הדברים הכי הבסיסיים - הנחנו שהמודלים נותנים לנו את הפתרונות ושכחנו שיש הסתברות. המשמעות היא, שכשאתה לא יודע למדוד את הסיכון ואת החשיפה, זה מאוד-מאוד מסוכן. רדיפה אחרי תשואה בלי התייחסות לסיכון, היא מאוד מסוכנת".

*מה צפוי בשוק הישראלי?

"נכנסנו למשבר עם משק חזק מאוד, ולמזלנו, במקרה זה, עם רמת תחכום די ירודה של שוק ההון. כשמישהו מדבר פה למשל על אופציה סינטטית, כולם מתרגשים, זה משהו שקיים בארה"ב כבר 25 שנה. אבל רמת התחכום הירודה של שוק ההון, שסוחר במכשירים די-פשוטים וגם לא מפותח בתחום הנגזרים, שיחקה לטובתנו. גם אם מחר בבוקר תהיה נפילה בשוק האשראי, יהיה אפקט, אבל יש לזה גבולות. זה לא יהיה חסר גבולות.

"בואו נכניס את ההיסטריה לפרופורציה. בכל העולם אנשים הפסידו הרבה יותר מ-20%. אצלנו, כשיש שלושה חודשים תשואה שלילית, קוראים לזה בעיתונים 'משבר קשה' בקופות הגמל, ואפילו יש מי שמציע להוציא את הכסף לפני שמפרסמים את התשואות".

*ומה על השפעת הרפורמה בשוק ההון, רפורמת בכר, על המשבר הנוכחי?

"אני לא יכול שלא להתייחס לאמירות שמושמעות היום ביחס לרפורמה, אם היא כן הוסיפה או לא הוסיפה למשבר. אפשר להיות סובייקטיביים, אבל יש גבול. אני האחרון שטוען שכל מה שעשיתי בחיים הוא טוב. אבל להגיד שזו הוכחה שרפורמת בכר לא עובדת, כי אין בנקי השקעות והתרופה היא רק בנקים מסחריים? וכדי להוסיף לזה ממד פוליטי עוד קראו לזה רפורמת בכר-ביבי. התיאוריה אמרה שאם היינו שמים רק בפיקדונות ובאג"חים, היה טוב. זאת תיאוריה שניתן לסתור אותה.

"המערכת הבנקאית בישראל נכנסה למשבר לאחר גידול של 5% בשנה, עם תיקי אשראי די נקיים. היו הפסדים שבהסתכלות שלי הם חד-פעמיים. בהיבט היציבות, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הבנקים היו מחזיקים גם את קרנות הנאמנות וקופות הגמל (כמו לפני רפורמת בכר). חלק מהבנקים נסחרים ב-35%-40% מההון העצמי שלהם וייתכן שללא הרפורמה שאלת היציבות שלהם היתה שונה".

*מה צפוי לישראל בהמשך?

"אני לא יודע להעריך כמה זמן ימשך המשבר. אחריו, נחזור למודלים, אנשים יהיו קצת יותר זהירים, ואחרי כמה זמן, כמו שאנשים תמיד, אנחנו חוזרים ועושים את אותן טעויות של הפעם הקודמת. מצב השוק הריאלי בישראל טוב יותר משווקים אחרים, בעיקר בגלל שלא נכנסנו פה לסיכונים ופוזיציות בלתי אפשריות וכתוצאה מחמש שנים של צמיחה נמשכת. עם זאת, אין ספק שאנחנו צפויים למיתון די-משמעותי ולעלייה באבטלה. גביית המסים העקיפים יורדת וצמצום העושר של אנשים, יחד עם חשש, מביאים לירידה בהשקעות. את השפעת התיסוף נראה בפגיעה משמעותית בייצוא, ירידה בתוצר וצמיחה בשיעור אפסי.

"האסון הגדול ביותר שיכול לקרות לנו במשק, הוא לחזור לקצבאות טרום 2003. גם הקריאות להגדלת ההוצאה הממשלתית להערכתי לא ייענו, כי ב-2009 נצטרך להקפיד על גובה הגירעון, כדי לשדר לעולם מסר של יציבות ולא לפגוע ביכולת של ישראל לגייס אשראי".