פרופ' בארי צ'יזוויק: "המשבר הכלכלי הוא הזדמנות להשבת 'המוחות הבורחים'"

פרופ' בארי צ'יזוויק, מאוניברסיטת אלינוי, שיקאגו, מבכירי החוקרים בתחום כלכלת הגירה, נותן ציון "נכשל" למדיניות ההגירה האמריקנית ב-20 השנה האחרונות; משבח את מדיניות ההגירה המונעת משיקולים כלכלים של אוסטרליה וקנדה, לקליטת עובדים בעלי "לואו סקיל'; ומצר על כך שישראל "לא-למדה מניסיונן הכושל של מדינות דמוקרטיות-ליברליות, וקלטה עובדים זרים ממדינות עניות, שהמציאות הראתה כי הם מסרבים לעזוב".

ספק אם הפרטים הביוגרפים של נשיא ארה"ב הנבחר, ברק אובמה (ראה מסגרת), יכוונו את ארה"ב למדיניות הגירה כלכלית יותר דוגמת זו שצ'יזוייק תומך בה, אך ביחס להשפעת המיתון על הזרם העיקרי של הגירת העבודה בארה"ב - ממקסיקו לארה"ב - צ'יזוויק סבור שתהיה האטה בטווח הקצר.

לארץ מגיע צ'יזוויק כדי להשתתף במושב ההגירה של וועידת "גלובס" לעסקים, אך הבסיס המקצועי אינו היחיד שמביא אותו לביקורים תכופים בישראל, שכן בנו, אייב, מתגורר במגדל העמק.

- מה להערכתך השפעת המשבר הכלכלי העולמי על מגמות הגירת העבודה?

"לכאורה יש פחות עבודות ודיור לעובדים מקסיקנים בארה"ב. ההשפעה של המיתון בארה"ב על הכלכלה המקסיקנית ברורה: ההישענות על הדולר האמריקני, העלייה במחירי הבתים בארה"ב והדרישה הגוברת של האמריקנים לתעסוקה - משפיעים באופן שלילי על הכלכלה המקסיקנית. בטווח הקצר תהיה האטה בהגירה ממקסיקו, אבל בטווח הארוך קשה לחזות את התוצאה, מפני שאם רמת ההכנסה במקסיקו תרד משמעותית אנשים יעדיפו להגר לארה"ב.

"באשר לתנועת ההגירה מאפריקה לאירופה, אני מעריך שהיא תוריד את האחוזים באופן משמעותי בטווח הקצר, ובטווח הארוך - כשהפעילות הכלכלית תתאושש - הזרם יתחדש".

- האם יש לך טיפים למעסיקים ישראלים בתקופת מיתון?

"הייתי ממליץ להם להעסיק עובדים ישראלים על פני זרים. עובדים זרים יינטו לחזור לארצותיהם, ואתה רוצה להפחית את שיעור העוני בקרב ישראלים. מדיניות ממשלתית יכולה להוריד את רמת הנוחות של מעסיקים בהעסקת עובדים זרים; למנוע עידוד עובדים זרים מלהגיע; ולהביא לעזיבת עובדים זרים כשהחוזים שלהם מסתיימים - אלה מכניזם וכלים שיש למדיניות ממשלתית ועליה להשתמש בהם".

- המשבר הוזכר כהזדמנות למשוך חזרה מדענים שאבדו בתופעת "בריחת המוחות".

"אוניברסיטאות אמריקניות נמצאות תחת לחצים כלכליים רבים כרגע, וכך גם המדענים הצעירים ממוצא ישראלי. המשבר הכלכלי בארה"ב הופך את משיכתם חזרה לקלה יותר. אם מדברים על חבר סגל ותיק בשנות ה-40-50 לחייו זה סיפור אחר, אבל אם מדברים על ישראלים צעירים בני 30 בתארים מתקדמים, אותם יהיה קל יותר למשוך".

- בישראל קיים הרושם ש"בריחת המוחות" היא בעיה ייחודית, עד כמה זה נכון?

"קיימת תנועה קבועה של הגירה למדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, וגם למערב אירופה. במדינות אלה ההכנסה גבוהה יותר, ומגיעים אליהן מכל רחבי העולם, כולל מישראל. זאת תופעה בינלאומית. אם מדברים על מדינות המקור, הן מאבדות אנשים מוכשרים לאחר שהושקעו כספים בהכשרתם, אך רבים מהם רוכשים כישורים ומחזירים אותם למדינות המקור. זה לא שאין מה לעשות, אבל אי-אפשר להכריח אנשים שלא לעזוב על-פי חוק. אני מאמין שיש להשתמש בגישת הגזר, ללא המקל. כלומר, השקעות בטכנולוגיות גבוהות, גילוי גישה ידידותית כלפי חברות בינלאומיות שמעוניינות להשקיע בישראל והחזקת סביבה עסקית ידידותית עבורן - אלה יסייעו לשמר את עובדי ההיי-טק בישראל".

"כמו אוסטרליה וקנדה"

צ'יזוויק לא מסתיר את עמדתו התומכת בעידוד הגירה מסוג ה"היי סקיל", ומאכיפת החוק ביחס לעובדים בלתי חוקיים בארה"ב - נושא רגיש שתפס מקום מרכזי במהלך מערכת הבחירות החולפת. גם אובמה וגם מקיין הביעו תמיכה בהידוק הפיקוח על ההגירה הבלתי חוקית, אך גם תמיכה בהגדלת מכסות עבור איחוד משפחות ומתן ויזות עבודה.

- היכן ממוקמת גישתך בטווח שבין "סגירת הדלתות" לבין "הלבנת" מהגרים לא חוקיים?

"אחד הדברים המעניינים בוויכוח הזה בארה"ב, הוא חציית הקווים והמפלגות המסורתיים. אין חלוקה דיכוטומית פשוטה. התפישה שלי היא שיש לקחת בחשבון את האינטרס הכלכלי של ארה"ב, וכאן יש שתי שאלות בסיסיות. האחת, איך אתה מעלה את הפרודוקטיביות של הכלכלה האמריקנית. והשנייה, מי מרוויח ומי מפסיד ממדיניות כזו או אחרת. בעניין העלאת הפרודוקטיביות - צריך להתמקד בלעודד הגירה של עובדים בעלי 'היי סקיל' כמו מדענים, מהנדסים, חוקרים רפואיים, אנשי מחשבים ואנשים מהתחום הטכנולוגי. באשר לשאלה השנייה של מי מרוויח ומי מפסיד - מה שראינו בארה"ב בעשורים האחרונים הוא עלייה גדולה מאוד בהגירה מסוג ה'לואו סקיל', דבר שגרם להיווצרות פער עצום בין בעלי ה'היי סקיל' במדינה לבעלי ה'לואו סקיל'. זהו מצב חברתי בלתי רצוי. האינטרס הכלכלי האמריקני הוא העלאת ה'היי סקיל' והורדת ה'לואו סקיל'".

* איך זה קרה?

"בחוק האמריקני, הסיבה העיקרית לקבלת ויזה קבועה היא לפי עיקרון קרבת משפחה - למי אתה קשור. זה גורם למילוי מכסת ההגירה מסוג ה'לואו סקיל', למשל, בכישורים של המהגרים האפריקנים. אני בעד לעבור למדיניות הגירה כמו של אוסטרליה וקנדה, ששמות דגש רב יותר על הכישורים של מבקשי הוויזה".

- איזה ציון היית נותן למדיניות של ארה"ב?

"ביחס ל-20 השנה האחרונות - נכשל. ב-1986 עבר חוק המעניק חנינה ל-3 מליון שוהים בלתי חוקיים. התוצאה הרחבה יותר של החוק היתה עידוד המעסיקים להעסיק שוהים בלתי חוקיים.

"איך זה קרה? החוק עבר כסוג של מקח פוליטי, שאמור היה להפוך את העסקת המהגרים הבלתי חוקיים ללא חוקית, אבל מי שכבר כאן ייתנו לו להישאר. אך רק מחצית העסקה התמלאה, כי החנינה ניתנה אך ב-20 השנה האחרונות לא היה שום מאמץ לנקוט סנקציות כלפי מעסיקם המעסיקים שוהים בלתי חוקיים.

"כיום, ההערכה היא שהיקף השוהים הבלתי חוקיים בארה"ב הגיעה ל-12 מליון בני אדם. לזה אני קורא כישלון, כישלון של מדיניות ממשלתית לאכוף את חוקיה שלה. זה כישלון בביצוע העסקה. כשהנשיא בוש יזם ב-2006 תוכנית חנינה נוספת, היא גרמה להתקוממות עממית שקברה אותה. אם התוכנית היתה מתקבלת, היו מקבלים חנינה עוד כמה מיליוני בני אדם לפחות".

- מה צריכה להיות המדיניות כעת?

"צריך לעשות מאמץ ניכר לאכוף את החוק שאוסר העסקת מהגרים בלתי חוקיים. בנוסף, אני ממליץ להוריד את מספר הוויזות על בסיס קשר משפחתי ולהעלות את מספר הוויזות על בסיס היכולת לתרום לכלכלה האמריקנית".

- זה ריאלי?

"יש לנו מספר גדול של מקומיים שיוכלו לעשות את מה שבעלי ה'לואו סקיל' עושים. אם יהיו פחות מהם, וכמות ה'היי סקיל' תעלה, הדבר יוריד את שיעור העוני בקרב אוכלוסיית ה'לואו סקיל' בארה"ב".

"עולי חבר העמים הביאו השקעות לישראל"

לשאלה, איך אתה מעריך את מדיניות הגירת העבודה של ישראל, משיב צי'זוויק: "לגבי העובדים הזרים - ישראל לא שמה לב למה שקרה בארצות אחרות, כשהביאו עובדים זרים לדמוקרטיה-ליברלית - זה קשה מאוד לגרום להם לעזוב את המדינה. למשל, אם נסתכל על העובדים הזרים התורכים שבאו לגרמניה. חשבו שהמשפחות לא יבואו בעקבותיהם, ושהם יחזרו הביתה כשהחוזה שלהם יסתיים - זה לא קרה. הניסיון מראה, שכשדמוקרטיה-ליברלית מביאה עובדים זרים ממדינות עניות למדינה אמידה יותר, וכך היא ישראל בהקשר זה, קשה מאוד לגרום להם לעזוב. זה יוצר מצב של אוכלוסיה גדולה בעלי 'לואו סקיל', מנוכרת וענייה, שהופכת להיות חלק קבוע באוכלוסיה. זה הניסיון שישראל עוברת כעת, בדיוק כמו ארה"ב וגרמניה. הדרך הטובה ביותר למנוע זאת היא לא לאפשר לזה להתחיל. מאחר שאי-אפשר לשנות את ההיסטוריה, אפשר לפתח מדיניות למניעת הפיכת המצב לגרוע יותר".

- אילו פעולות אפשר וצריך לנקוט בדיעבד?

"ראשית, לא לאפשר לעובדים ממדינות עניות יותר להגיע. יהיו תעשיות שיתלוננו על כך, ולכן הממשלה צריכה לסייע לתעשיות אלו להעסיק ישראלים. אם יהיו פחות עובדים זרים, השכר יעלה והעבודות יהיו יותר אטרקטיביות. ריבוי העובדים הזרים היא אחת הסיבות למשכורות הנמוכות. מן הצד השני, קיימת העלייה הגדולה לישראל ממדינות חבר העמים, שהביאה כמיליון איש, שחלק ניכר מהם בעלי 'היי סקיל'. זה נושא נפרד מן העובדים הזרים, בגלל מדיניות ההגירה הייחודית שנקראת 'חוק השבות'. ההגירה של כמיליון אזרחים בהחלט נתנה דחיפה גדולה לכלכלה הישראלית, לא רק בגלל שהגיעו עובדים רבי כישורים, אלא גם בגלל שהיא גררה השקעות רבות בישראל".

- לאורך שנים נשמעות בישראל תלונות רבות של "בזבוז" העולים בעלי ה"היי סקיל".

"נכון. זה קורה תמיד במדינות שקולטות עלייה, וזה קרה גם בארה"ב. ישראל עשתה עבודה טובה מאוד בכך שסיפקה להם הכשרה מקצועית. החיסרון היה שכל-כך הרבה מהם היו מבוגרים ושוק העבודה עבור עולים מבוגרים תמיד קשה יותר מאשר עבור אלה שמגיעים בשנות ה-20 לחייהם".