צבי אקשטיין: "עובד טוב יכול להחליף מכונה קיימת - מכונה חדשה לא תחליף לעולם את תרומתו של העובד"

פרופ' בארי צ'יסוויק, מנהל לימודי כלכלה באוניברסיטת אילינוי, שיקאגו, ומרצה במרכז האקדמי רופין, דיבר במסגרת פאנל הגירה וכלכלה, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת"א. צ'יסוויק דיבר על השלכות ההגירה של עולים לארה"ב, שלאורך ההיסטוריה הלכה וגדלה, לאור מדיניותה קבלת המהגרים, הפתוחה של ארה"ב.

"מדיניות ההגירה של ארה"ב היא פתוחה ומקלה - אם יש לך קרוב במדינה, אתה רשאי להיכנס, ואפילו בקלות יתרה מזאת". אמר. "בישראל ההגירה מבוססת על חוק השבות, ולכן הקריטריונים מחמירים יותר".

בתקופה הנוכחית של המשבר, צ'יסוויק מעריך כי המעבר של ישראלים לארה"ב, והשתלבות בשוק העבודה שם, הוא בעל סבירות נמוכה. "המשק האמריקני עסוק בימים אלו, בהקטנת מעגל האבטלה במדינה, והכנסתם של אמריקנים אל תוך שוק העבודה, לכן מהגרים מישראל וממדינות אחרות, מוכשרים ככל שיהיו, לא ימצאו את מקומם בטווח הזמן הקרוב בארה"ב".

בטווח הארוך, לעומת זאת, צ'יסוויק מעריך כי מדיניות ההגירה המקלה של ארה"ב, תעודד מהגרים רבים לשים פעמיהם לתוך גבולות המדינה, שתקלוט אותם ותרתום אותם לשוק העבודה, ואף תרוויח מתרומתם למשק.

הפאנל דן ביכולת ובניתוב של הכוח העולה, ובצורך לרתום אותו לשוק העבודה של המדינה הקולטת. חברי הפאנל, כל אחד בתורו, דן בהשקפה שלו לגבי כוחם של המהגרים והתרומה שלהם למשק המקומי של המדינה אליה הם היגרו.

ראשון דיבר פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, שאמר כי "ההגירה אפיינה את התפתחות הגלובליזציה בעולם, היא מונעת בעיקר מהבדלי שכר ופערים בין המדינות מבחינת הזדמנויות עבודה.

אקשטיין חילק את תהליך ההגירה לשני חלקים. הראשון הוא הגירה רגילה, חוקית וקבועה. בתהליך זה המדינה החדשה היא נקודת חיים חדשה עבור המהגרים, ומבחינת המדינה, זהו תהליך שמושך הרבה משקיעים ומביא להתגברות הצמיחה הכלכלית.

החלק השני של התהליך, לדברי אקשטיין, הוא ההגירה הזמנית שמהווה אפקט שלילי מבחינת המדינה. תהליך זה בד"כ כולל עובדים זרים ללא אישורי עבודה, שעובדים ברוב המקרים עבור שכר נמוך מאוד, ובתנאים קשים, ובעצם איוש המשרות על-ידם, הם משפיעים באופן שלילי על התפלגות ההכנסה, התפלגות השכר ועל הצמיחה במדינה.

לדברי אקשטיין, קליטה נכונה של המהגרים, עשויה לתרום רבות למשק הקולט. "שאתה מביא עובד טוב עם כישורים ויכולת ללמוד, אתה יכול להעיף מכונה קיימת, אך מכונה חדשה לא יכולה להחליף עובד טוב, ולעולם לא תחליף את תרומתו".

ארז חלפון, מנכ"ל משרד הקליטה, אמר כי "עלייה היא מנוע צמיחה ומשאב אנושי למשק, עליו לאפשר לעולים להיקלט בצורה החלקה והמהירה ביותר, וכך יוכל להרוויח ממנה וליהנות מתרומתה לצמיחה".

חלפון התייחס לנושא התושבים החוזרים: "זהו הדבר הכי קל וזול למדינת ישראל - לא צריך הרבה משאבים לקלוט אותם, ומצד שני, המדינה מקבלת אנשים בעלי השכלה, שעם השקעה מינימלית, יפיקו תפוקה מקסימלית". חלפון אמר כי כיום יש 15 אלף תושבים חוזרים לישראל, רובם בגילאי עבודה, וישראל לא יכולה לוותר על משאב כזה.

ויטלי סירוטה, מייסד פוקסיטיונז, מסכים עם חלפון בהקשר של המשאב האנושי שמהווים העולים. "תהליך הקליטה יבטיח שאותם עולים יהפכו לנכס גדול עבור המדינה, העולים ירגישו שייכות והזדהות ולפיכך תרומתם תעלה".

משה סמיונוב,יו"ר הוועדה האקדמית של המכון להגירה במרכז האקדמי רופין, אמר כי "ההגירה מורכבת ממימד חברתי לצד הכלכלי. כל מהגר שמגיע חווה מוביליות כלפי מטה - מאבד מההכנסה, מהמעמד והסטטוס, אך דברים אלו משתנים עם סיום הקליטה שלו".

את הפאנל הנחה ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל מודלים כלכליים.