הבנייה הירוקה הינה כידוע תחום חדש ורב מערכתי, שנועד להקטין או להעלים את ההשפעה השלילית של מבנים על הסביבה והדיירים.
לפני כ-10 שנים השיקה המועצה האמריקאית לבנייה ירוקה תקן וולונטרי המודד כמה הבניין "ירוק". שיטת המדידה על-פי תקן LEED מגדירה עשרות דרישות, שמילוי כל אחת מהן גורר קבלת ניקוד. ניקוד גבוה יותר מראה שהמבנה "ירוק" יותר. יזמים שאספו מספיק נקודות יכולים להגיש את הפרויקט לבדיקת LEED לקבל ציון, ולהכריז עליו כבניין ירוק רשמי.
היזמים מצפים שקבלת החותמת "בניין ירוק" תתורגם ליחסי ציבור, מכירות טובות יותר והקלות מס או הגדלת אחוזי בנייה (בארה"ב). לכן, כאשר צוות התכנון או הקבלן נכשל בהשגת הציון המיועד או קבלת קו התקן, היזמים מצפים לפיצויים.
בארה"ב התביעות הספציפיות נגד כישלון בהשגת הציון שהובטח מוגשות על-פי רוב כנגד האדריכל. חברות הביטוח מציינות שזו רק ההתחלה, וכך גם אגודת האדריכלים האמריקאית הודיעה לחבריה על עדכון בנושא בנייה ברת קיימא.
סוג נוסף של תביעות מגיע מדיירים מאוכזבים, שגילו שההבטחה לפרויקט ירוק אכן מומשה והפרויקט דורג וקיבל ציון, אבל דרישות שרלוונטיות להם לא מתקיימות. סוג אחר של תביעות מגיע מתחום הוצאת דיבה. אחת ממטרות הדרוג למבנה ירוק הינה למנוע הגזמות או שקרים מצד היזמים והמתכננים. מבנה שמכיל "אלמנטים ירוקים" אבל טרם קיבל את אישור מכון התקנים או LEED, עדיין אינו מבנה ירוק. *
* יהושפט אהרוני, מהנדס, יועץ לבנייה ירוקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
