המשרד להגנת הסביבה לוועדת החקירה: אין במדינה מספיק התייחסות לחיסכון ולייעול השימוש במים

[הרשמה לניוזלטר סביבה]

ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין, קיימה היום (ד') סבב עדויות נוסף והפעם, ממשרדי הממשלה.

בעדות המרכזית, של המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל בכיר לתשתיות במשרד להגנת הסביבה, יוסי ענבר, נאמר: "לצערי, אין במדינה מספיק התייחסות לחיסכון ולייעול השימוש במים. למשל, ניתן לייעל את מערכת משק המים באמצעות בנייה משמרת מים, כגון על-ידי תפיסת המים ממרזבי הגגות והחדרתם לקרקע, כמות שהיום מוערכת בכ-90 מיליון מ"ק בשנה, כגודלו של מתקן התפלה גדול".

לשאלת פרופ' ביין ופרופ' אבנימלך כיצד ניתן ליישם את הבנייה מְשַמֶּרֶת המים, השיב ישעיהו בר-אור, המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, כי הם ממליצים לוועדת החקירה להורות לעיריות ש-3% מתקציב התשתיות יקודם לבנייה משמרת מים, גם אם הדבר יצריך עזרה ממשלתית.

המשרד מעריך כי ע"י צמצום כמות המים לגינון הציבורי באמצעות מעבר לגידולים שצורכים פחות מים, וע"י מעבר להשקיה נכונה, ניתן לרדת בממוצע מ-1,000-900 מ"ק לדונם לשנה ל-600-500 מ"ק לדונם לשנה, ובכך לחסוך מיידית בכ-30% מהצריכה הגננית. המשמעות היא חיסכון מיידי של כ-50 מיליון מ"ק לשנה.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה טוען כי המילוי החוזר של אקוויפר החוף במי גשמים הוא כ-280 מיליון מ"ק לשנה; כמות המים שאינם מחלחלים בשטח הבנוי כיום מוערכת בכ-90 מיליון מ"ק בשנה, כגודלו של מתקן התפלה גדול. לטענת בכירי המשרד, מחקרים עדכניים מראים שאיכות מי הנגר העירוני גבוהה ומתאימה לחלחול ולהעשרה. ישנה הפחתה של עשרות מילוני מ"ק בשנה בהעשרה, בגלל איטום ומניעת חלחול בשטחים עירוניים. "ניהול נכון במי הנגר, כמו ניקוז מי מרזבים וחצרות, גינות ושטחים ציבוריים פתוחים, יכול להקטין את ההפסד משמעותית", טען ענבר, עוד טוען המשרד כי בדיקה שנעשתה ב-2007 לגבי השימוש במים אפורים - מים שמקורם בכיורי רחצה ומקלחות - לא הוכיחה כדאיות כלכלית מובהקת, מלבד השימוש במים אפורים ממכוני ספורט.

המשרד להגנת הסביבה ביקש שוועדת החקירה תכלול בדו"ח שתגיש, המלצה להעביר אליו בלעדית את הטיפול בנושא מניעת זיהום המים, ולהוציא את הטיפול בנושא מרשות המים. לדברי בר-אור, נתגלעו במהלך השנים האחרונות חילוקי דעות עקרוניים בין המשרד לבין רשות המים, שפגעו וממשיכים לפגוע בתפקודן של הרשויות השלטוניות. הדברים הגיעו זה מכבר לבירור בפני היועץ המשפטי לממשלה, והוא טרם הכריע בנושא. חילוקי הדעות בין המשרדים גורמים, לטענתם, להפעלת סמכויות בלתי-מתואמת ולפעמים אף סותרת, באופן הפוגע בתפקוד המערכת מול גורמי הזיהום ומול הציבור. עוד גורמים חילוקי הדעות לבזבוז משאבים ופוגמים ביעילות ביצוע תפקידי הממשלה וביכולתה לאכוף את הוראות החוק.

המשרד להגנת הסביבה ציין בעדותו שאחד מגורמי הזיהום הגדולים שטרם טופלו הנו מערכת הביטחון בכלל וצה"ל בפרט. המשרד פנה באחרונה לרמטכ"ל ולשר הביטחון למענה בנושא, אך לא התקבלה תשובה חיובית. בנייר העמדה שהגיש המשרד להגנת הסביבה לוועדת החקירה נכתב: "השפעתה של הפעילות של צה"ל על איכות הסביבה בישראל רחבה ומשמעותית, משום פרישתה הגיאוגרפית הרחבה, אופייה והיקפה. קיים פוטנציאל ממשי לפגיעה בסביבה ולזיהום המים, האוויר והים, הקרקע והטבע".

בעדותו ציין המשרד כי בצה"ל יש כ-250 תחנות דלק שבהן מיכלים תת-קרקעיים, וכי מחנות צה"ל מהווים למעלה מ-50% מהמקורות, שלהם עדיין לא נמצא פתרון בנושא השפכים. אומדן ההשקעות הנדרשות לפתרון ביוב מחנות צה"ל עומד על כ-400 מיליון שקל.

בנושא התפלת מי הים, תוקף המשרד בנייר העמדה את הבעיות הסביבתיות הנוצרות בים ובחופים, עקב הפעלת מתקני ההתפלה: "בישראל יש שילוב מדאיג בין כמויות התפלה בסדר גודל עצום, מי גלם עשירים ברחף טבעי המצריך סינון מוגבר והזרמה בקרבת החוף. עובדה זו מצריכה נקיטת כל האמצעים והטכנולוגיות הידועות, על מנת להפחית את עומסי התוספים המתוכננים להזרים אל הים ובמקביל פיזור רכז התִמְלָחות בצינורות ארוכים".

בשנת 2008 נרשמו במרכז המידע ומבצעים לחומרים מסוכנים של המשרד 195 אירועים שסווגו כזיהומי נחלים. המשרד שוקד על הכנת תקנות מתאימות שיבטיחו תחזוקה נאותה של מערכת צנרת ההולכה של השפכים ותחנות ההשבה.

ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, העיד שתוכנית האב למשק המים חייבת לקחת בחשבון את צורכי הטבע והנוף בעת פיתוח מקורות מים. רשות הטבע והגנים דורשת להפסיק מיידית פיתוח מקורות מים ממקורות יבשתיים. לדבריה, פיתוח מקורות מים נוספים יביא להרס נוסף של בתי גידול לחים ונופי המים.

גרשון אבני, מנהל מינהל פיתוח הקרקע בקק"ל, העיד בפני ועדת החקירה על שורה של חסמים, המונעים הקמת מערכת של מאגרים הנחוצים לניצול יעיל של מי הקולחין ומי השיטפונות, וביניהם בעיקר הליכי תכנון מסורבלים, דרישות של המינהל לשנות ייעודי קרקע ועוד.

החברה להגנת הטבע: אן שקיפות

ניר פפאי, ראש אגף שמירת טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע, הציג לוועדה את הדו"ח של החברה להגנת הטבע בנושא מצב הנחלים והמעיינות בישראל, שהוכן בשנת 2008, המלמד על המצב הקשה של המערכות הטבעיות בארץ, ואמר כי בכל תרחיש עתידי של משק המים, יש להביא בחשבון את צרכי הטבע, כדי שנוכל לשקם את אותן מערכות שנפגעו במרוצת השנים.

בהמשך דיבר פפאי על כך שכיום, המדיניות של הגורמים הרשמיים בנושא המים היא חסרת מטרות ברורות, ואין מסר ברור מספיק לציבור בקשר לצורך לחסוך במים. תוכנית אב של נציבות המים דאז שהוכנה בשנת 2005 וכללה פעולות שונות ומגוונות בנושא חיסכון במים, לא תוקצבה וכתוצאה מכך, מרביתה לא יצאה אל הפועל. לטענתו של פפאי, חייבים לרסן את הצריכה הביתית באמצעות מחירים, חינוך, והתקנת אביזרים חוסכי מים בבתים.

בנוגע לחקלאות, דיבר פפאי על חשיבותה, אך יחד עם זאת אמר כי היא צריכה להתאים את עצמה לגידולים שאינם זוללי מים, ולעבור באופן מלא להשקיה באמצעות מים מושבים. בנושא הגינון, אמר כי יש לבצע מעבר לגינון ים תיכוני חסכוני במים.

פפאי גם הזכיר את מתקני ההתפלה, ואמר כי כל הנושא של ההשלכות הסביבתיות של מתקנים אלה טרם נבדק לעומק, ולכן יש לבחון במקביל את הנושא של ייבוא מים, ברצינות, ולא רק בהצהרות. לדבריו, יש חשש כי הגורמים האחראים "נעולים" על קונספציה של התפלה.

עוד אמר פפאי כי כיום, כל מערכת קבלת ההחלטות בנושא המים נעשית בצורה לא שקופה, ולכן חייבים להקים מועצת מים ציבורית, שמורכבת בין היתר מנציגי ציבור, שתהיה חובת התייעצות איתה והיא תהווה במה לדיון ציבור כחלק מתהליך קבלת ההחלטות. לדבריו, המודל הכי קרוב לזה היא הוועדה המייעצת לבנק ישראל".