המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה: לא יוקמו מרכזי מסחר מחוץ לערים

הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה בישיבתה אתמול לאמץ את חוות הדעת של מינהל התכנון נגד פיתוח מרכזי מסחר מחוץ לערים. זאת במטרה למנוע פגיעה במרחב העירוני, בעסקים קיימים ובשטחים פתוחים ולמנוע הגדלת הגודש בכבישים.

הוולנת"ע אימצה את חוות הדעת של מינהל התכנון במשרד הפנים שקובעת כי "פיתוח של מרכזי מסחר בשולי הערים או במרחב הכפרי, ובכלל זאת באזורי תעשייה, עומדים בסתירה ליעדי התכנון ובכללם חיזוק העירוניות, צמצום הנסיעות ברכב הפרטי ומעבר לתחבורה ציבורית, שמירה על איכות הסביבה והשטחים הפתוחים".

הוחלט עוד כי על כל גופי התכנון להיות ערים לנושא ולהשלכותיו על יעדי התכנון ולקבוע את החלטותיהם בהתאם למדיניות שנקבעה בחוות הדעת וזאת במגמה לעצור הליכים של "פרבור המסחר".

לפי חוות הדעת, השלכות הקמת מתחמים מסחריים מחוץ לערים מהווים פגיעה במרחב העירוני, פגיעה בעסקים קיימים וצמצום התחרות, פגיעה בשטחים פתוחים, פגיעה בעתודות הקרקע המצומצמות של ישראל, הגדלת הגודש בכבישים ופגיעה חברתית קשה בקהילות החלשות.

לדברי איתמר בן דוד, המתכנן הסביבתי של החברה להגנת הטבע ונציגה בוולנת"ע, "אנחנו פועלים שנים רבות לטובת ציפוף בתהליכי פיתוח ולמען ייעול השימוש בקרקע. כמה שנים לאחר אישורה של תמ"א 35, גם בהיבט של מרכזי מסחר מחוץ לערים אנחנו נוכחים כי מתקיים פער גדול בין המדיניות המוצהרת למציאות בשטח. לכן, לדיון עקרוני בנושא מוקדי מסחר מחוץ לערים בוועדה יש חשיבות גדולה ביותר. המדיניות שהתקבלה בוועדה מחזקת את הבסיס הכלכלי והחברתי של הערים על בסיס מערכות תחבורה ציבורית ובמקביל, מצמצמת פרבור וזחילת פיתוח לשטחים פתוחים בשולי הערים ואל עבר תחומי המועצות האזוריות. זהו צעד מדיניות עקרוני וחשוב ליישום תהליכי התחדשות עירונית בכל הערים בארץ. לאור מצוקת הקרקע בישראל והמשבר הכלכלי שבפתחנו, חשוב שהוועדה תעדיף אינטרס ציבורי רחב של אזרחי ישראל על פני אינטרסים צרים, אותם מייצגים בוועדות התכנון יזמים רבים, ולמרבה הצער גם רשויות מקומיות לא מעטות".

בהתייחס להחלטה אמר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי בן שחר כי "מינהל התכנון שוב מקבל החלטה גורפת הנעדרת עקרונות מלבד עקרון אחד, שלא מפתחים ובשום מקום. החלטה זו מעידה על חוסר הבנה את שוק המסחר הקמעונאי הן מנקודת הראות של הביקוש והן מנקודת הראות של ההיצע. יותר מכך, החלטה זו מעידה על חוסר הרצון להתמודד ברצינות מול הסוגיה. במרחבי ביקוש ותפקוד מסוימים נדרש לפתח פאואר סנטרים, חנויות ענק, חנויות דיסקאונט, מרכזי דרכים ומרכזים תיירותיים".

"חנויות גדולות, חלקן דיסקאונט, לא יפעלו או לא יכולות לפעול כלכלית בתוך הערים בהן מחיר הקרקע גבוה. פיתוח כזה לא יתאפשר בהרצליה, רעננה, הוד השרון, חיפה ודומיהן. עם הגידול ברמת החיים בישראל, הצפיפות או האינטנסיביות של הבנייה ומחירי הקרקע יתחדדו ואף יוחמרו. פיתוח בערים מרוחקות יחולל פגיעה כלכלית ואף סביבתית. המשק ישלם על ההחלטה הגורפת. הצרכנים, אותם מייצג מינהל התכנון, ייפגעו. נדרש שמינהל התכנון יבצע דיון מעמיק בסוגיה הנ"ל ויעצב תוכניות מרחביות לענף המסחר לסוגיו - הוא איננו מקשה אחת". הוסיף.

גם שמואל עטיה, מנכ"ל חברת עטיה נכסים והשקעות, העוסקת בשיווק ופיתוח מרכזים מסחריים לא מסכים עם החלטת הוולנת"ע. לדבריו "תמ"א 35 תוכננה לפני עשרות שנים. מרכזי הערים והרחובות הם מודלים מסחריים ישנים. לעומת זאת, הפיתוח של המסחר בפאתי הערים הוא פיתוח מודרני שקיים בכל ארצות מערב אירופה וצפון אמריקה".

"בנוסף, הגדלים של שטחי המסחר שמושכים את הקהל ונותנים את השירות ההולם לקהילה הם גדולים ולא ניתן להכילם בתוך רחובות של חנויות קטנות. ישנה נקודה חברתית והיא שהחלטה כזו יוצרת עיוות כלכלי ופוגעת בהתיישבות העובדת, שלה יש את האפשרויות לפתח שטחי מסחר בשטחים הפתוחים. מההיבט הצרכני, האוכלוסייה גם בארץ וגם בעולם המערבי הפכה את השופינג לחלק מתרבות הבילוי שלה והיציאה החוצה מהעיר לקניות היא חלק מהבילוי החברתי". הוסיף.

כן אמר עטיה כי, "מתחמים אלה מייצרים אווירה נוחה של מחירים נוחים לקהל האוכלוסייה, מה שלא כן ברחובות העיקריים הצפופים. ישנה נקודה חברתית פוליטית והיא שהמנגנון התכנוני במדינת ישראל מנצל את העובדה ששרי ישראל עסוקים בבחירות ולא נמצאים בריכוז מלא בנושאים החברתיים והכלכליים ומנסים לבצע מחטפים לאור הלחצים של האינטרסנטים השונים".