ליגת התעתועים

1. בית"ר ירושלים מצליחה לרשום ניצחון שני ברציפות וראובן עטר מצהיר "עוד לא ויתרנו על האליפות", אז היא שוב חזק בתמונה; לפני שבועיים, אחרי התיקו השישי שלה העונה בטדי, בית"ר היתה בקבר ועטר הבין ש"זו לא השנה של בית"ר".

מכבי נתניה והפועל תל אביב, שרק ביום שני הקודם בשעה שמונה וחצי בערב היו מועמדות אמיתיות לתת פייט לחיפה במאבק האליפות, מפסידות ביחד תוך חמישה ימים 8 מתוך 12 נקודות ליגה, והנה הן כבר לא רלוונטיות למאבק האליפות.

ובני יהודה שדהרה עם גיא לוזון לעבר הליגה השנייה, הנה היא כבר בצמרת ואולי בכלל היא זו שמאיימת על חיפה. וגיא לוזון שעד לפני חודשיים החזיק במאזן הכי גרוע למאמן כדורגל ביקום בשנתיים האחרונות, מתמודד על תואר מאמן העונה עם אלכס פרגוסון.

בליגת התעתועים והאשליות הכל נקבע כאן על חודו של מחזור. ניצחת? אתה בדרך הנכונה לתהילת עולם. הפסדת? הכח עמידר מתקרבת אלייך.

אבל האמת היא שכל הניסיונות ליצור כאן עניין בצמרת השנה הם מלאכותיים. הם עבודה של עיתונאים שמנסים להפיח רוח חיים בליגה הזאת. מי בכלל יכולה לקחת אליפות חוץ ממכבי חיפה? הפועל, שבמחזור הקודם הצליחה בפעם הראשונה העונה לחבר שלושה ניצחונות רצופים? נתניה, שמאז הניצחון הגדול ההוא בחיפה, לקחה רק 11 מ-27 נקודות? בית"ר, ששחררה בפגרה שלושה שחקנים, שניים מהם שחקני הרכב, ועסוקה בעיקר בתככים?

גם הערב (ב') יש משחק בליגת התעתועים. אם חיפה תנצח את מכבי תל אביב, היא תפרק את הליגה לגורמים; אם חיפה תפסיד, אז שוב אפשר יהיה להוציא את הכותרת השחוקה "אופטימיות בהפועל ת"א ומכבי נתניה". ואם מכבי תנצח, אז אבי נמני אלוהים; אם מכבי תפסיד, אז הסיפור של אבי נמני נגמר ומי הוא בכלל שנתנו לו לאמן קבוצת כדורגל.

2. באמצע השבוע צוטט שחקן של הפועל ת"א באחד האתרים כשאמר: "ניצחון על בני יהודה ואנחנו בדרך לאליפות". הפועל כאמור לא קבוצה לאליפות, אבל השחקן המצוטט כנראה התחיל להאמין במה שכותבים עליו, בדיוק כמו הקבוצה שנדרסה בשבת על-ידי בני יהודה. אם נתעלם לרגע מהתבוסה מול בני יהודה (3-0), אז קבוצה שמשמיטה 4 נקודות לקרית שמונה, 2 להכח, 3 לסכנין ו-3 לאשדוד, וכל זה בפחות מסיבוב וחצי, לא יכולה באמת לקוות שהסיבוב וחצי השני יסתיים בהקפה עם הדגל.

מילא שהפועל משמיטה בעקביות נקודות לקבוצות מהדרג הבינוני-נמוך, אבל היא גם לא מנצחת את המתחרות הישירות שלה על האליפות המדוברת: בארבעת המשחקים שלה מול נתניה וחיפה היא לקחה רק 6 נקודות מ-12 אפשריות.

מי שבנה בהפועל על חוסר הניסיון של אלישע לוי במאבקי צמרת, צריך היום להסתכל קודם כל על גיא לוזון שנושף לו על העורף. לא רק בגלל הזיכרונות מהעונה שעברה, אלא בגלל הטבלה.

3. רוני לוי התאפק שבועיים מכרזת ה"סוס מת לא ידהר באורווה", ורגע לפני שמישהו יכול היה לחשוד בו שהוא בכל זאת מאמן מזן אחר, התברר שגם אצלו שני ניצחונות ורבע הם פרק זמן מתאים לסגור חשבון ישן. בשבת הוא כבר אמר ש"עדיף לקבל כאן (בפתח תקווה) אהבה מאשר לקבל מטריות במקום אחר. גם בחיפה עשיתי דברים יפים, אבל כנראה ששלוש אליפויות זה לא משהו, וזכייה בגביע הטוטו היא לא משהו. כנראה שצריך 5 מ-5 אליפויות כדי לקבל יחס הוגן מהאוהדים".

רוני לוי צריך להיזהר מליפול למלכודות האלה. עם הקשרים שהוא מפתח בימים אלו עם משפחת לוזון, יש סיכוי יותר מסביר שיום אחד הוא יקבל את הנבחרת. המאמן האחרון שהתלכלך עם מכבי חיפה ויעקב שחר אחרי קדנציה מוצלחת היה גיורא שפיגל. הוא עד היום מחכה לטלפון שלא יגיע מהנבחרת.

sharon-b@globes.co.il