אושרה ייצוגית נגד חברות ביטוח: גובות פרמיה בתקופה בה הפוליסה לא חלה

התובעים טענו כי הפוליסה שהחברות מציעות יוצרת מצב בו אם המקרה הביטוחי יקרה כ-3 חודשים לפני מועד סיום תקופת הפוליסה, המבוטח כלל לא יזכה בתשלומי ביטוח (להלן: תקופת אי הכיסוי), ואולם החברות גובות פרמיות חודשיות גם בתקופה זו. זאת, למרות שהן יודעות כי לא ישלמו תשלומי ביטוח בתום תקופה זו.

לדברי התובעים, החברות הפרו את חובת הגילוי בכך שלא מסרו כל מידע על כוונתן לגבות דמי ביטוח גם עבור תקופת אי הכיסוי; ובכך שלא ציינו כי במשך 3 חודשים המבוטח משלם לריק, ואם ייווצר אירוע ביטוחי - הוא לא יזכה לקבל את תגמולי הביטוח.

חובת גילוי

בתביעה, שהוגשה בשנת 2006, נטען כי היקף הנזק של מבוטחי החברות בגין תשלום דמי פרמיות בתקופת אי הכיסוי מוערך באופן ראשוני לשנים 1998-2004 בכ-47.5 מיליון שקל.

בתגובה טענו החברות כי אלה הן תנאי הפוליסה ואלו סיכוניה וסיכוייה וכי לא ניתן להוכיח קיומה של הטעיה. זאת, לטענתן, משום שהתובעים לא קראו את הפוליסה ועל כן הם אינם יכולים לטעון להסתמכות.

השופטת צפורה ברון קבעה כי חברות הביטוח הטעו את מבוטחיהן בכך שלא פירטו והדגישו את אי תשלום הפרמיה בתקופת אי הכיסוי, מהותה ומשמעותה מבחינת המבוטח. כמו כן, קבעה כי הוכח לכאורה שנגרם למבוטחים נזק בעקבות אי הגילוי על התשלום בגין תקופת אי הכיסוי.

לדברי השופטת, ראוי ונכון שחברות הביטוח יסבירו ויפרטו בחוזה הביטוח בדבר אי התשלום. זאת, כיוון שקיימת חובה על חברת הביטוח לנהוג בתום-לב מוגבר וכן חובת גילוי מוגברת. השופטת הבהירה כי היא אינה מסכימה עם טענת החברות, לפיה אי התשלום בתקופת אי הכיסוי היא עובדה ברורה מאליה, אותה היו צריכים לקחת התובעים בחשבון במסגרת ניהול הסיכונים שלהם.

השופטת ברון קבעה עוד כי תביעה ייצוגית היא הדרך הראויה וההולמת ביותר לברר את הסוגייה. לדבריה, כיוון שחברת ביטוח הינה גוף בעל עוצמה כלכלית, יש להשתמש בתביעה הייצוגית לצורך הרתעה מפני הפרת החוק ומניעת שימוש לרעה לכאורה בכוח הרב.

השופטת הגדירה כי הקבוצה התובעת היא כל מבוטחי החברות ששילמו פרמיות בגין תקופת אי הכיסוי. נקבע כי הסעד המבוקש הוא השבת כלל דמי הביטוח בגין תקופת אי הכיסוי וכן צו המחייב את החברות להפסיק לגבות דמי ביטוח בגין תקופה זו.

החברות חויבו לשלם לתובעים - חברת ציפוי מתכות עמק זבולון ומנהלה אלי גרנות, ארז יוסף, יגאל גוריון ופרידמן רולנד - הוצאות בסך 50 אלף שקל. התובעים מיוצגים בידי עו"ד אלי מאיר ממשרד פרימס, שילה, גבעון, מאיר. (ת.א. 1519/06).