העליון הפחית את עונש המאסר שהוטל על עו"ד ישראל פרי מ-12 ל-10 שנות מאסר

בפסק הדין קובע השופט אדמונד לוי, בהסכמת סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, כי תקופת המאסר שהוטלה על פרי איננה פשוטה, אך כזאת היא גם חומרת המעשים בהם חטא, ועל כך חייב היה בית המשפט המחוזי להגיב ביד קשה.

לדברי השופט, בצידה של עבריינות כה קשה ניצב תג מחיר גבוה, ואת זה ראוי שעבריינים ישימו לנגד עיניהם בטרם ישלחו את ידם ברכוש הזולת. עם זאת קבע השופט כי הגיע למסקנה שתקופת המאסר נוטה לחומרה יתרה, ולפיכך קבע השופט את תקופת המאסר הכוללת של פרי על 10 שנים.

פרי הורשע באוקטובר 2007 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על-ידי השופט זכריה כספי בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בסכום של כ-150 אלף מארק וגניבה בידי מורשה בסכום של כ-320 מיליון מארק, תיווך בביטוח ללא היתר וללא רישיון, הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט.

בנוסף הוא נקנס בסכום של 21,750 אלף שקל, והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי שבראשה עמד פרי נקנסה בסך 2.6 מיליון שקל. עוד חוייב פרי לשלם כ-150 אלף שקל לקבוצה של מתלוננים אשר בעטים החלה כל הפרשה המשפטית כנגדו.

בבסיס פסק הדין אמנה שנחתמה בין ישראל לגרמניה בשנת 1973 שלפיה היו זכאים אזרחים ישראלים להצטרף לתוכנית ביטוח פנסיוני של מערב גרמניה. על המצטרפים היה להשקיע סכום חד פעמי על מנת להצטרף לתוכנית.

פרי הקים את הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי ישראל מערב גרמניה, הציג את עצמו כמי שפועל על מנת לייצג את האינטרסים של הלקוחות לצורך הסדרת הפנסיה הגרמנית.

פסק הדין אשר הרשיע את פרי קבע כי הוא הסתיר מהלקוחות עובדות מהותיות ביחס לתנאי ההלוואה שהציע להם אשר למעשה התיר בידיהם רק חלק קטן מהרנטה ששולמה על ידי ממשלת גרמניה.

עוד הוא לא גילה ללקוחות שהחברות אשר סיפקו את האשראי הן בשליטתו וכך גם הארגון שהקים. בהסכמי ההלוואות נתנו הלקוחות לפרי הרשאה לגבות מהם פרמיות ביטוח. כל לקוח שחתם על ההסכם עשה זאת בעקבות מצג שווא שהציג בפניו פרי לפיו החברות והמבטחות הן צד שלישי שאין לו כל נגיעה בהן.

פסק הדין במחוזי קבע כי החברות שהילוו את הכסף ובהמשך גם החברות שביטחו את פרעון ההלוואה היו כולם בשליטתו של פרי וכי הוא לא רכש ביטוח כפי שהובטח למרות שחייב את הלקוחות וגבה מהם את הכספים שנועדו לצורך הביטוח הזה.

עוד חושבו הסכומים שנגבו מלקוחות לשם רכישת הפרמיות מראש ובצורה כזו שבמקרים מסוימים עלתה פרמיית הביטוח על מלוא גובה החוב אותה הייתה אמורה לכסות.

השופט כספי קבע כי פרי שלח את ידו במירמה מחלק מכספי הלווים בזה שלקח לחזקתו את הכספים שיועדו לרכישת ביטוח מראש מבלי לערוך ביטוח כזה.

על פסק דין כזה כאמור ערערו ישראל פרי והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי לבית המשפט העליון. השופט אדמונד לוי דחה את הערעור כנגד הכרעת הדין כולה אך כאמור החליט לקבל חלקית את גזר הדין כנגד תקופת המאסר וקצרו בשנתיים.

השופט מציין כי פרי שהוא עורך דין לא היסס לשקר בהליכים משפטיים שהתנהלו בפני ערכאות שונות ובפני הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת וזאת כדי להמשיך ולקיים את פעילותו העבריינית. את כל אלה עשה לאחר מחשבה ותכנון מדויק.

את פרי ייצגו עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט, מיכאל קירש, פרופ' עומרי ידלין, עו"ד דנה שטיר-כהן-פור, ישראל וולנרמן ואלירן בקל ואת המדינה עוה"ד מיכל רוזן-עוזר, יונתן קרמר, סטיב בוארון וגלעד סוקולובר.

ע.פ. 1784/08.