אל תאמינו למי שצופה אינפלציה

באחרונה מתרבות הפרשנויות באשר לצפוי לנו בתום המשבר הפיננסי והריאלי, שאת קצהו אין לשער עדיין. חלק מן המאמרים וההגיגים מזהירים כי ההזרמות הגדולות וההתערבות בשווקים, בעולם וגם אצלנו, יביאו לדהרת אינפלציה.

אלה דברי הבל. גם נגיד בנק ישראל התייחס לאזהרות הללו, וטען כי אם ברצוננו להגיע ליעד האינפלציה שבין 1.5 אחוז ל-3 עלינו להעלות את האינפלציה, דהיינו להמשיך בהרחבה מוניטרית.

אזהרות מסוכנות

נכון שהזרמות גדולות מגדילות את בסיס הכסף ועשויות להביא לעלייה בביקושים המקומיים, אבל הרי זו בדיוק המטרה של קובעי המדיניות כאשר הם מנסים להתמודד עם המשבר הקשה אליו נקלעה כלכלת העולם.

בנק ישראל מתערב בשוק ההון על ידי רכישת מטבע חוץ, קנייה של אגרות חוב והלוואות מוניטריות מוגדלות לבנקים. מטרת ההתערבות הזו היא להקל על מחנק האשראי ועל הקיפאון המסתמן בביקושים המקומיים, לסייע למנגנון התמסורת של הריבית ולהגדיל את כדאיות היצוא. אלה פעולות נכונות ומוצדקות לאור המשבר המתגלגל אלינו במהירות.

הסכנה המאיימת היום על המשק היא של מיתון כבד ואבטלה המונית תוך ירידת מחירים, או לכל היותר יציבות באינפלציה. במצב הנוכחי האזהרות מפני אינפלציה שקולות להמלצה על מדיניות של "שב ואל תעשה". למזלנו הנגיד ובנק ישראל מבינים ופועלים כפי שנדרש בעת הזו.

יחד עם זאת, הרי יום אחד נצא מן המשבר הזה, ויש לקוות שהיום הזה אינו רחוק. הנגיד יידרש לפיכך לנסות ולזהות את אותה "נקודת פיתול" (הזמן שבו המשק עובר ממצב של האטה לתחילתה של צמיחה) ולשנות את המדיניות בזמן: להדק את המדיניות המוניטרית בהדרגה.

נראה שאנו רחוקים מאוד מנקודה זו. ברור גם שההרחבה בדרך של הפחתת הריבית הגיעה למיצוי, ונדרשות כיום פעולות נוספות. כל הזרמה של אמצעי תשלום בדרך זו או אחרת, משמעותה המעשית היא הפחתת ריבית נוספת, וזו אינה יעילה יותר.

יכולתו של בנק ישראל לזהות בבוא היום את המועד המתאים לשינוי המדיניות, מהזרמה מוניטרית להידוק הדרגתי, היא סוג של אמנות מורכבת למדי, הדורשת מיומנות ויכולת חיזוי אשר גם המודלים הטובים ביותר עלולים לטעות בה. אולם חשוב לזכור כי כלכלה אינה מדע מדויק, אם ניתן בכלל להתייחס אל מקצוע הכלכלה בדרך זו בימים טרופים אלה.

אקרוביטקה זהירה

צודק אם כך הנגיד, כשהוא מסביר כי כל המקטרגים על הזרמות הכספים ועל סכנת האינפלציה טועים בעת הזו. אלא שעלי להסתייג מדבריו, אם אכן נאמרו כך, כי עלינו להעלות את האינפלציה לרמת היעד של 1.5 עד 3 אחוזים לשנה.

זו בדיוק אותה אמנות אקרובטית ובלתי אפשרית שיש להיזהר ממנה. הייתי מציע לבנק ישראל שלא ינסה להביא את האינפלציה ל 2 או ל-3 אחוזים, כי אין ביכולתו לכוון כרגע לרמה כזו או אחרת. כל ניסיון לבצע כיוונון מדויק של עליית המחירים, עלול להסתיים בכך שנגלה בשלב כלשהו כי רצנו מהר מידי, ולפתע אבדנו שליטה על האינפלציה.

אני מניח, עם זאת, כי כוונתו האמיתית של הנגיד בדברים הייתה לכך שהאינפלציה היום נמוכה מן היעד שקבעה הממשלה, ולפיכך נדרשת עדיין מדיניות מרחיבה. על כך אין ויכוח.

הכותב היה חבר הנהלת בנק ישראל