מה יקרה עם גביר העיר?

אחרי שנפל במלכודת המגוחכת שטמן לו אבי נמני, הגיע הרגע של תובע ההתאחדות להחזיר לו מנה שלא תישכח

1. אפריל. חודשיים לפני סוף הליגה. זה פחות או יותר הזמן שבו בערך לשני שליש מקבוצות הליגה כבר אין עבור מה לשחק. וככה זה גם נראה. קחו למשל את מ.ס. אשדוד. הקבוצה היחידה בעולם כנראה שיכולה באותה עונה להיות הקבוצה הכי אטרקטיבית בליגה, הכי משעממת והכי פאתטית. בחודש האחרון היא הולכת חזק על הקטע של שעמום ופאתטיות.

קשה לקחת ברצינות את אשדוד. אין לה יריבה גדולה באמת. אין לה אוהדים. אין לה תארים. אין לה מורשת. כי היא בכלל יצור כלאיים בן 10 שנים של מכבי עירוני והפועל אשדוד. היא מזכירה קמח מצה - לא מגעיל, לא טעים במיוחד. היא תמיד תסיים במיקום הכי מרכזי של מרכז הטבלה. היא עולה לכותרות רק באירועים אקראיים שלא קשורים למקצוע: כשבן-זקן פורש את משנתו הקבועה כנגד אבי לוזון וההתאחדות, או כשרביבו הופך לנוסע המתמיד ל-L.A.

בערוץ 10 בוודאי התחרטו על הרגע שבו החליטו כי "המשחק המרכזי" בשבוע שעבר יפגיש את מכבי חיפה דווקא עם קמח מצה. קודם כל כי קמח מצה לא מביא רייטינג (10.4% במקרה הנוכחי), אבל גם בגלל שקבוצות מהזן הזה נוטות להתבטל בפני הגדולות בצורה שמבזה אפילו את המוצר שנקרא ליגת העל. שעתיים של פיהוק מול חיפה הצטרפו לשעתיים של ייאוש אמש (שבת) בבלומפילד, כשהקבוצה-הכי-התקפית-בליגה לא מסוגלת לעשות כלום מול הפועל ת"א, באחד מהימים הכי חלשים שלה בחודשים האחרונים.

התוצאה אתמול (0-1 להפועל) לא אמורה להפתיע אף אחד. כי כלום לא נשתנה בלילה הזה משאר הלילות: הסטטיסטיקה היבשה של אשדוד בשמונה מפגשים העונה מול שלוש המוליכות הנוכחיות של ליגת העל היא 3 נקודות מ-24 אפשריות. את הנקודות האלה היא אספה בניצחון הביתי על הפועל ת"א אי שם ב-6 באוקטובר. אם מישהו רוצה להוסיף גם את מכבי נתניה למשוואה של הגדולות העונה, אז אשדוד עם 4 מ-30.

החדשות הרעות לחיפה והפועל הן שבעוד שלושה שבועות אשדוד תגיע לטדי. ושוב תפסיד. החדשות הטובות הן לצופי ערוץ 10, שבאותו מחזור יוכלו לראות את הדרבי התל-אביבי ולא יאלצו לצפות בעוד סרט עם סוף ידוע מראש, שבו יוסי מזרחי מנפח את הלחיים ותופס את הראש.

2. יש דברים שאף פעם לא משתנים בכדורגל הישראלי. למשל קבוצות כמו אשדוד שמחלקות נקודות מרגע שמתחיל הגארבאג'-טיים שלהן. או אבי נמני, הגביר של העיר שהכל מותר לו. כולל אלימות כלפי שופטים.

נמני השחקן הביא איתו לעמדת המאמן את הקריזות שאפיינו אותו בימים שלו בקישור במכבי ת"א. התקרית האלימה - פיזית ומילולית - אתמול עם אלי חכמון והשופט הרביעי במשחק עם סכנין, עוררה פלאשבקים לימיו של נמני כקפטן מכבי ת"א בעונת 2001/02, אז תיקל מאחור את השופט חיים יעקב באחד הדרבים.

קפיצה קדימה למארס 2009. שוב דרבי, הפעם נמני על הקווים. הגביר נכנס אחרי המשחק לחדר השופטים ואומר למנשה משיח (כך לפי דו"ח השיפוט): "אני שונא אותך, אי אפשר לתאר את השנאה שיש לי אליך ולכל השופטים". אחרי מכתב התנצלות מרגש ששוגר לעבר תובע ההתאחדות שלום אבן-עזרא ובו הבטיח נמני כי לא יחזור על מעשיו הרעים, הוא לא הועמד לדין ולא קיבל את עונש ההרחקה משלושה משחקים על-תנאי שהיה רשום נגדו בגין התפרצות אחרת העונה. אחד מהרגעים הכי עלובים בתולדות בית הדין. כניעה לגביר. מה חשב אבן-עזרא, שנמני פשוט ייגמל מסימן ההיכר שלו?

אחרי שנים של שליטה ביד רמה במכבי ת"א בהן פיטר מאמנים, הכתיב את דעת הקהל ויצר לעצמו קהילת מאמינים אדוקה וקפץ בין תפקידי שחקן-מנהל-מאמן, נמני התרגל שהמציאות מתיישרת לפי צרכיו. אלא שמחוץ לטריטוריה של מכבי ת"א יש עולם שלם של ערכים שהוא לא יכול ולא אמור לשלוט עליהם. כמו החוקה. והיא מחייבת להרחיק את סקוט סילי במידה והוא חובט בשחקן של סכנין.

אם אבן-עזרא לא ימצא לנכון אחרי האירועים של אתמול לתקן את העוול שעשה לחיים יעקב, לאלי חכמון, למנשה משיח ולשלל השופטים שעברו בעבר את הדבר הזה - עוד אפשר יהיה לחשוד בטעות שידו הארוכה של הגביר הגיעה גם לתוך משרד התובע.

3. נתניה, ב"ש, הפועל פ"ת, בני יהודה, מכבי חיפה, מכבי ת"א, עכשיו קרית שמונה. מפוטר, מתפטר, מתפוטר, השורה התחתונה תמיד אותו דבר: אלי כהן ממשיך לעבור בכל תחנה אפשרית בישראל, וממשיך להיכשל ולהיכשל.

עצוב לראות שזה כל מה שנשאר מהאיש שלקח אליפות עם בית"ר וגביע עם הפועל ת"א, ונחשב בזמנים אחרים לטקטיקן ואיש בשורה. אבל שנות התשעים כבר נגמרו. אולי אחרי עשור שלם של נפילות הגיע הזמן שהשריף יזדכה על האקדח.

4. אלו הימים של משרד החקירות ויצמן-יער. הרבה כותרות בעיתונים. לכל משחק בו יריח מישהו סירחון עוד לפני תחילתו יישלח משרד החקירות של ההתאחדות לבדוק את פשר הריח. אז אפשר להירגע כמובן ולעצור את המהלך הזה כבר עכשיו ולאפשר לאנשי ויצמן-יער שבתות שקטות בחיק המשפחה. משתי סיבות: בליגת העל קבוצות שאין להן עבור מה לשחק מפסידות משחקים. עניין של חוסר תרבות ספורטיבי וחוסר כבוד לאוהדים, או סתם בעלים שמעדיפים לחסוך כסף של פרמיות ולנמק זאת בטענה של "לשפשף את הצעירים לקראת השנה הבאה".

עניין שני: מישהו ראה בשנים האחרונות שמכל החקירות של ויצמן-יער, כולל המקרים הכי קשים, איזו פרשה הגיעה לידי הרשעה בבית משפט?

sharon-b@globes.co.il