פצצות מבקר המדינה לא מזיזות

כישלון

כישלונות. התנהלות כושלת. מחדלים. ליקויים. עבירות. סיכונים. סכנות. פשיטת רגל מלאה לאורך ולרוחב חיינו. והשמים לא נופלים, לא יצאנו לרחובות, לא שרפנו צמיגים, לא פרצנו למסדרונות, לא ניסרנו רגלי כיסאות ולא דרשנו לפטר את מאות אלפי הפקידים, בכירים עד זוטרים, במערכות הממשלתיות והציבוריות, הלב המקרטע של הביורוקרטיה הכושלת והנחשלת הנמרחת על ספר בן 2,300 עמודים.

הרי הפעם זה לא רק הפוליטיקאים החשודים-תמיד והבלתי אהודים, כרית הספיגה של הזעם הציבורי. זהו הממסד הממשלתי לדורותיו, נבול, עצלן, מושחת ומשחית. וכלום לא קורה, וקמנו ליום חדש, למיני סערות חדשות. "השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט" (ח.נ ביאליק).

מיכה לינדנשטראוס

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מבקר המדינה הניח לנו כמה פצצות אטום אזרחיות מול הפרצוף. דפדוף מיוזע בספר מציג תמונה "מבדחת": ככל שהביקורת קשה יותר, כך עצומות ורועשות היבבות הבכייניות של הגוף הממשלתי ציבורי: הבו לנו תקציבים! לקחו לנו כסף! פקידי האוצר אשמים בכול!

מנהלי בית החולים חוגגים, גם מנהלי המחלקות חוגגים, והרופאים בוכים ושובתים. ואם יקבלו את כל התוספות המפליגות אז מנהל בית חולים שיבא לא יעבוד ב-11 עבודות פרטיות במקביל לעבודה הקשה והמפרכת, לטענתו, של מנהל בית חולים ענק?

המשטרה, הפרקליטות ורשות המסים, מגדולי המייבבים ודורשי העלאות שכר. ואם הם יקבלו עוד אלפי שקלים למשכורות, הם ינקו את הרחובות מהפשע המאורגן (הצחקנו אותם..)?

והמסורים בביטוח הלאומי, הרי הכול יודעים שהם דואגים אך ורק למסכנים ובשמם הם דורשים, עכשיו וכל הזמן, עוד ועוד תקציבים, אבל הם משלמים 5 מיליארד שקל בשנה על הונאות ביטוח, וזה לא מזיז להם.

כמה עניים, נכים, ניצולי שואה, ילדים בסיכון יכלו ליהנות מהכסף הזה? אבל הכי קל להאשים מישהו אחר בכישלון המתמשך.

דו"ח ימי הצנע

1950. דו"ח מבקר המדינה זיגפריד מוזס. שחיתות, כישלון, אי-סדר. למשל: אלה היו "ימי הצנע", כל משפחה קיבלה הקצבה דלה של מזון בסיסי, אבל המבקר מצא כי "משרד הצנע" הממשלתי התנהל בצורה שהיום היינו קוראים לה מפוקפקת ומושחתת.

עוד דוגמה: בימים ההם גבו "מס מותרות", על כל מוצר שאיננו בסיסי נדרש להדביק "בול" צבעוני, המסמן שהמס שולם. אבל הפקידים לא שמרו על גובה אחיד של המס, הם נידבו הנחות ופטורים למי שרצו, למקורבים, שמא למי ששילם להם? הם העלימו עין כאשר יבואנים, יצרנים וסוחרים, הדביקו על מוצר מותרות רק רבע בול וב"חיסכון" התחלקו עם אחרים.

דמות המבקר

ירושלמי במקור ובתודעה, אשכנזי, עדיף "ייקה", בוגר הממסד המשפטי הממשלתי-ציבורי, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, בדרך כלל גבר - זו דמות מבקר המדינה בישראל. לינדנשטראוס הוא המבקר השביעי. המבקר הראשון, זיגפרד מוזס, 12 שנה, ירושלמי, יליד גרמניה, משפטן וכלכלן.

השני יצחק ארנסט נבנצאל, 19 שנה, ירושלמי, נולד בגרמניה. יצחק טוניק, חמש שנים, ירושלמי, יליד רוסיה. יעקב מלץ, שנה וחצי, ירושלים, יליד פולין. מרים בן פורת, עשר שנים, ירושלמית, ילידת רוסיה. אליעזר גולדברג, שבע שנים, יליד הארץ, ירושלים. מיכה לינדנשטראוס, מאמצע 2005.

נולד בגרמניה, למד משפטים בירושלים, היה תובע צבאי ושופט בבית-הדין של צה"ל, שופט תעבורה, שופט שלום ונשיא המחוזי בחיפה.

שוב לינדנשטראוס

היה שוער קבוצת הפועל ירושלים. כתב כמה ספרי פרוזה. עם השנים הפך הרבה פחות תקשורתי. עכשיו נכנס לקרב מול היועצת המשפטית של הכנסת נורית אלשטיין. הוא רוצה לבצע ביקורת, היא נתנה הוראה לא לשתף פעולה.

stella-k@globes.co.il