זעקות החמאס של אשכנזי

לעובדי משרד הבטחון שאינם לוחמים לא מגיע יותר מלעובדים במשרדי ממשלה אחרים

בטור ביום ה' (7.5.09) התייחסתי לקמפיין של עובדי מערכת הביטחון נגד קיצוצים בתקציב הביטחון, בו הגדירו עצמם כ"מי שמקריבים עצמם למען המדינה".

תמהתי: "איך בדיוק פקיד בקריה או בשלישות 'מקריב עצמו למען המדינה', יותר, נגיד, מפקיד במשרדי התמ"ת או הספורט והמדע?" לכן, שמחתי מאוד לקרוא באתר "גלובס" ציטוט מפי בכיר באוצר, הקובע כי אין סיבה שאנשי קבע לא-קרביים יקבלו הטבות מס שעובדים אחרים אינם מקבלים.

והנה בא הרמטכ"ל ואומר: "לא אתן לפגוע באנשי הקבע". למה? למה לפגוע באנשי הקבע המשרתים, נגיד במשרד הפנים, ולא בעובדי הקבע של אשכנזי? מערכת הביטחון עטופה בשכבות ארכיאולוגיות של שומן. היא סובלת מעודף גדול של עובדים, ותקציבה נאנק תחת עול השכר והפנסיות ויתר ההטבות המקובלות רק במערכת האקסקלוסיבית הזאת.

אבל מה שהכי מקומם זה האוטומטיות של התגובה. רק מגיע שלב התקציב, עוד בטרם הובהרו הדברים, ומתחילות זעקות השבר. זו דרכם של ראשי מערכת הביטחון מימים ימימה, ודבר לא התחדש בעניין.

אותה מערכת חויבה ע"י ועדת ברודט, לפני כשנתיים, להגיש תוכנית התייעלות. עד היום היא לא עשתה זאת. למה? כי הרבה יותר קל ופופולרי להשמיע את זעקת החמ(א)ס הידועה, לפיה "פגיעה בתקציב היא פגיעה בביטחון נטו".

מי שפוגע בביטחון הם דווקא אלה שבמקום להכניס את המערכת לדיאטה, מתעקשים להמשיך לפטמה; מי שמבזבז כסף על עובדים לא נחוצים ותנאים חריגים, במקום שהכסף הזה ישמש לרכישת הציוד הנחוץ; מי שלא עושה הבחנה בין עובדי קבע, שהם עובדי מדינה רגילים, לבין "עובדים" לוחמים שמקבלים פחות מהמגיע להם כי אחרים מקבלים יותר.

חשוב מאוד שהאוצר ידבוק ללא פשרות בקו הזה, לפיו עובדי הקבע במערכת הביטחון, אלה שאינם לוחמים, לא יקבלו יותר מעמיתיהם במשרדים האחרים. פשוט כי זה צודק.

ברק המצחיק

אוי, אוי, אני לא יכול יותר, עשה טובה, אהוד ברק, הצחוק יהרוג אותי, עשה טובה ותפסיק לאיים שתעזוב את הממשלה, די כבר, אני מתפקע. *